ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.39.0-wmf.22 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה גאדג'ט שיחת גאדג'ט הגדרת גאדג'ט שיחת הגדרת גאדג'ט 0 417 188213 188190 2022-07-31T00:49:00Z 141.226.11.49 /* אמרותיו */ wikitext text/x-wiki [[קובץ:Y._H._Brenner.jpg|שמאל|ממוזער|160px|יוסף חיים ברנר]] '''[[w:יוסף חיים ברנר|יוסף חיים ברנר]]''' (11 בספטמבר 1881 - 2 במאי 1921), סופר עברי, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור. ==מתוך כתביו הספרותיים== * "בכל איבריה וגידיה משתפכת עייפות עצומה." * "'שלי' היא מילה נעימה יותר מ'שלך'." ~ 'הנשף' * "תשאף בכל מלוא חזה הצעיר והרענן את הרוח הקל והחם, המפזז בנעימות." * "יש עולמות שהדומיה הגמורה שלטת בהם. מפני הכרת הצער האין־סופי, האי־תיקון שעד לאין קץ, או בגלל איזו התלהבות שעתית בלתי־מצויה, שדא ודא, בעיקר, אחת היא." * "מזג האוויר משפיע עליה תמיד במידה מרובה. בליל מלא [[שירה]] כזה לא תוכל להיעצב, לא תוכל להרגיש כל רעה וכל חסר." * "אחד מאותם הלילות, הנותנים גאוּת בלב המשוררים, כי רק נשמתם היא מעולם האצילות וכי רק הם יודעים לחוש [[יופי]] ולהתענג." * "ארוך יום־הקיץ בחדר, ארוך מאוד, ארוך כאלפי לילות־נדודים; ורבים הם ימי ה'זמן', רבים מאוד; ולכל יום ויום – בוקר מבהיק ושעת חדר." ~ 'פעמיים' * "כשבא השינוי ובמהלך־הימים השומם, זה הפלג הדק ומחוסר הגוונים, נפל המקרה – אבדן־המשרה – החל הרוח להכות גלים וההחלטה הכמוסה נתעוררה." ~ 'בינו לבינו' * "המדרגה היותר רמה היא: לעמוד על משמר של חשיבות האדם בלי הפסק, שעות, ירחים ושנים ‏...להיות בחינת אב לכל יתמות שבעולם, ואב לא לרגע, אלא לימים ולשנים." ~ 'מן המיצר ' * "מעין הנאה היתה על פניו בספרו את העובדות האלה; במין [[צחוק]], שיש בו [[חרדה]], דאבה וגם עונג, עוּקמו שפתיו בזכרו את התקופה הזאת." ==בחורף (1904)== {{דף מורחב|בחורף}} * "מלאכי [[ילדות]]י מרחפים לפני ועיניהם – דמעות דלוחות גדולות." * "כל [[שינוי]] קטן מסביב לי, כל עובדה זעירה העירו בקרבי הרהורים." * "בתורת החיים שלו כתוב: הכל כמנהג הסביבה. עם חסיד תתחסד ועם משכיל תתמשכל." * "קראתי ב[[ספר]]ים שונים, נלחמתי בהם, מגן מפניהם על הישן, התרחקתי מהם, התגעגעתי ושבתי אליהם." * "לא היתה כל אפשרות, שיהיה לי איזה דבר במציאות, ועל כן אהבתי לצייר לי את עצמי בצורה אחרת ומצב אחר." ==בין מים למים (1910)== * "בחיי [[נישואין]] יש, אמנם, חתחתים ותהומות עמוקים על ידי הקנאה וגם מלבד ה[[קנאה]]. בוודאי מרה היא הקנאה – פסוק מפורש: כי קשה כשאול קנאה. אבל היודע הוא, אהרן, במי הקנאה שלטת? באדם־חיה, שמתייחס להצד השני כמו לקנין פרטי; בנישואין, שאין בהם יחס־ידידות הדדי, יחס פנימי וחזק, אלא פיזיולוגיה בלבד וחשבונות של מקח וממכר." * "והחומר האנושי עם ריבוי גוניו! הלא כל נפש ונפש של הבא הלום יש בה הרכבה מרובה ועל כל אחד ואחד מיושבי הארץ עברו תקופות שונות וחיים שונים. העברה ממים למים ומארץ לארץ. חלומות ופתרונים." ==מכאן ומכאן (1911)== {{דף מורחב|מכאן ומכאן}} * "מה אני איני יודע והיכן לא הייתי אנכי? – ואמנם, היה היו כל תנועותיו הזריזות של האיש הזה תנועות של בעל נסיון כביר, של מי שהיה בערים ומדינות רבות." * "אין פוחדים, פשוט, כל זמן שמרגישים עצמם עוד רחוקים ממנו, כל זמן שה[[מוות]] אינו עומד עוד אצלם על הפרק, כל זמן שכוחותיהם עוד לא עזבום ומר־המות לא סר עוד אליהם, אל הרגשתם הפנימית." * "יסלחו לי גדולי הרוח ומורי האנושיות ממרומי האולימפּוּס, שהושיבו עצמם עליו: המופקרים האחרונים בשאול תחתית אינם מגוחכים, והם, הגדולים והחכמים במרומי האולימפוס, מגוחכים." * "גם ה[[זקנה|זקן]] מביט, לרוב, לפניו, מחכה לאיזה דבר, מתגעגע לעולמות שאינם שלו ועיניו מתמלאות לחות, למרות הכרתו, כי הוא כבר חוזר מן השוק וידיו ורגליו רועדות. גם בזקן חי יצר־לב־האדם." * "עמדו הזקן והילד, נﬠטרי קוצים, החמה זרחה, כמו לפני הגשם. ההוויה היתה הווית קוצים. כל החשבון עוד לא נגמר." ==שכול וכישלון (1920)== {{דף מורחב|שכול וכישלון}} * "ובלבד שנשמע, ובלבד שלא תלך לאיבוד מתנת הדיבור, מתנת ה[[חיים]] שבנו." * "רשמים חזקים? – אבל הכל בהויה עושה רושם חזק על מי שמוכשר להתרשם, והחלשים יודעים להתרשם והם חיים לפיכך חיים אינטנסיביים". * "הם ממשיכים את ויכוחיהם… היהדות… [[צדק]]… אהבת אדם… דין… לפנים משורת הדין… מה הם מדברים? הבריות בורחים מפני הצרות ורוצים, שלהם יהיה טוב – זה הכול." * "ההרגשה הייתה, שהוא נמצא באיזה פרוזדור, שכל זה הוא רק לפי שעה ושהטרקלין עוד יבוא, מוכרח לבוא. מה הוא הטרקלין וכיצד הוא מתאר אותו לו – על זה לא ידע לענות לעצמו. אבל [[דמיון|דמיונות]] היו, דמיונות שונים, דמיונות בלתי־נתפסים, מגוחכים, אבל מתוקים." * "הוא, שאינו יודע מ'אחדות', שאינו מתעלה על החֵלק, היושב רק בפינתו, הוא יפשפש וימשמש בפינתו, ושם ינסה לתקן מה שאפשר, בכל מה שאפשר ואיך שאפשר." ==אמרותיו== * "המשבר שלנו הוא משבר של עם מחוסר כישרון לחיות כראוי." * "אם יהיו יהודים, יעבדו את עבודתם ויחיו את חייהם העצמיים – כבר תהיה ממילא איזו [[יהדות]]." * "לפעמים נדמה לך – אף על פי כן יש מדרגות, ולא עוד אלא שעולים ממדרגה למדרגה. לפעמים." * "התבוננות ותוכחה – היעלה על הדעת, כי שני אלה, העולים לעתים קרובות כל־כך בקנה אחד, הנם, בעצם, תרתי דסתרי? והדבר, אמנם, כן הוא! מי שחלקו בין המתבוננים האמיתיים אינו מרבה בתביעות ואינו מוכיח." * "ביחס אידיאלי שכזה אל העולם, בחלומות־ילדות ויפי־נפש כאלו, שאין להם יסוד באינסטינקטים הכי־עמוקים של ה[[אדם]], יש, לדעתי, איזו אי־מוסריות, כן, אי־מוסריות, בהיותם בבחינת אבק פורח, בהיותם נובעים מאי־קליטה כראוי את כל מרירות־המציאות." ~ 1913 * "אין לי רשות הדיבור – אך יש לי רשות ה[[צעקה]]!" ~ תשובה ל[[w:יוסף שפרינצק|יוסף שפרינצק]], היושב ראש בוועידת היסוד של ההסתדרות שהתקיימה בחיפה בשנת 1920 (חנוכה תרפ"א) בה נכח ברנר, אחרי שננזף כששפרינצק אמר לו: "אבקש את ברנר לא להפריע לאסיפה, החבר ברנר איננו ציר, ואין לו זכות לחוות דעה". * "כי לעוררך אני בא, אחי. לעוררך, לאמור: שאל, בן אדם, לנתיבות עולם, שאל אי הדרך, אי?" * "כדי שפועל לא יאמר: פועל צעיר אני או פועל ציון אני... זאת כדי שוועידת הפועלים הכללית תוכל לבחור מתוכה את המוכשרים בלי להתייחס לעברם המפלגתי." ~ על רצונו באיחוד פועלי ארץ ישראל * "הם באים אלינו בשאלה ובשם החיים: מה לשפת עבר ולחיים?... ואולם מה נעשה, אם בשפה המתה הזאת יש לנו [[ספרות]] בת שלושת אלפים שנה ולא מתה?... אנו, אשר העבריה החיתה והעשירה את נפשותינו, אשר שיור אין לנו מבלעדיה, אשר היא־היא מקור־חיינו, חלק מסוד הוָיתנו ואחוזה וקשורה בכל עצמותנו." ~ מתוך דפים (המעורר - תרס"ו, חוברת א', ינואר 1906). * "אופיינו הלאומי פסול מימות עולם ועד הנה, מעולם לא היינו אומה יוצרת, תמיד חיינו חיי צוענים וכלבים, מה אתם רוצים מהאנטישמים? מדוע לא תאבו להבין את המובן מאליו? את חזון השנאה והבוז לישראל! היהודים הם צוענים, זוהמה, רפש וניבול, ביצה סרוחה, לא אדם, כלבים פצועים`` (מתוך `שואה משמיים` עמ` 79) *``עמי אירופה שחנקו אותנו ללא רחם כמו שחונקים דבר נתעב ראויים הם לכבוד. איננו בני אדם כלל, הנה רוק הפה, כל אוצר רוחנו יתוש מת, האם לא יציפו את רחובותינו עכשיו פרצופים ידועים מכל הגטאות, חלאת המין האנושי?!`` (שם) ==נאמר עליו== * "כמו [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]], ברנר היה בעל תסמונת דו־קוטבית חזקה. הצד הקודר שלו היה לא פחות עמוק מהצד המואר והחוגג." ~ [[אריאל הירשפלד]] * "בניגוד ל[[W:יעקב שבתאי|יעקב שבתאי]] ובעיקר ל[[חנוך לוין]], ששניהם הושפעו ממנו מאוד, ברנר גם כותב בתשוקת חיים אדירה." ~ [[אריק גלסנר]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=יוסף חיים ברנר}} {{מיון רגיל:ברנר, יוסף חיים}} [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:אנשי חינוך]] [[קטגוריה:יהודים]] [[קטגוריה:אוקראינים]] [[קטגוריה:ציונים]] 9v6codzwxc6xrwsofn46tbcw51vyuls 0 1492 188212 181735 2022-07-31T00:45:44Z 141.226.11.49 /* נאמר עליו */ wikitext text/x-wiki [[קובץ:Max Nordau.jpg|שמאל|ממוזער|166px|מקס נורדאו]] '''[[W:מקס נורדאו|מקס נורדאו]]''' (במקור: '''שמעון (שמחה) מקסימיליאן (מאיר) זידפלד''') (1849 - 1923), היה [[יהדות|יהודי]] הונגרי [[ציונות|ציוני]] שעסק ב[[רפואה]], ב[[פילוסופיה]], וב[[ספרות]]. בשנת 1880 היגר נורדאו ל[[צרפת]] והחל לעסוק בעיתונות. ==אמרותיו== * "הגורם המניע כיום את ההמונים הגדולים של היהדות הוא 'הכוח הדוחף מאחור', מושג שאני מתרגם אותו בלשון זועמת כ'בעיטת-רגל בקצה הגב'; אני מתכוון לרדיפות על היהודים בארצות-מכורתם. הרעיון של ציון פועל כצמד הרתום לפני המרכבה, ככוח מושך מפנים".{{הערה|''וכוח בהיכל'' (1897) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך ראשון, עמ' 64.}} * "היהודים מפולגים כיום לשני מחנות: הללו רוצים להשאר כיהודים, והללו אינם רוצים בכך. עם אותם יהודים שנפשם בחלה ביהדותם, והם חדורים רק כמיהה אחת - להעלם ללא זכר, להטמע ללא כל רושם בין בני עמם הנוצרים...אנו מסכימים...שמנקודת השקפתם צודקים הם בהחלט, כשהם דוחים את הציונות... אנו אומרים להם: 'אין לכם זכות להתערב בדבר ולהשמיע את קולכם בשאלות ציוניות. הציונות אינה פונה אליכם, שהרי אינכם רוצים להשאר ביהדותכם... זהו עניננו הפנימי, שאינו נוגע לכם אפילו כמלוא נימה".{{הערה|''הציונות ומתנגדיה'' (1898) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך ראשון, עמ' 13.}} * "היהודים הציוניים אינם [[W:הלוטים|הלוטים]] – הם [[W:ספרטה|ספרטנים]]. 'עם המגן או עליו' זוהי כיום סגולה ציונית-יהודית, כמו שהייתה זו פעם סגולה ספרטנית... להיות ציוני פירושו – קודם כול ויותר מכול – להיות לוחם".{{הערה|''הילוטים ואספרתנים'' (1899) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך ראשון, עמ' 7-6.}} * "ה[[W:אמנסיפציה|אמאנסיפאציה]] זיכתה את היהודים לא רק בזכויות האזרחיות... היא נתנה להם גם את הזכויות המדיניות, כלומר, את הזכות להשתתף בשלטון המדיני...אלה נתנו להם אפשרות לצאת מחוץ לתחומה של היהדות ומחוץ לענינים היהודיים, להתערב התערבות מכרעת בעניני־המדינה, כלומר - בעניניו של הרוב הנוצרי, ולשאוף למשרות ולתארי־כבוד ממשלתיים... שאיפה זו...מכרחת את המדינאי היהודי להחניק בנפשו את כל הנטיות המציינות אותו בתור יהודי...להסתלק מיהדותו מתוך התאמצות נואשת, והיא שמזרזת במידה מרובה את האנטישמיות של הרוב. כי רוב זה מואיל לפעמים לסבול את היהודי בתור שכן, אבל אין הוא רוצה בשום פנים לסבול אותו בתור אדון לראשו... הנסיון ההיסטורי מלמד, שלעולם אין האומות מסכימות, שישתלטו עליהן בני־אדם, שאין הן חושבות אותם לבשר מבשרן ןלדם מדמן. אפילו כובשים יכולים להוציא את חרבם מידם רק לאחר שהכפופים למרותם אינם חושבים אותם עוד ככובשים זרים, אלא כמי שכבר נתאזרחו ושאימצו אותם כבני־המולדת במידה מסויימת. היהודים אינם כובשים והרוב אינו מכיר בשום מקום, שהם בשר מבשרו ודם מדמו. הם מוכרחים, אפוא, לעורר תמיד כלפיהם התנגדויות חריפות ביותר, בשעה שהם תובעים לעצמם שימוש בכוח־השלטון ביחס לרוב - אלא אם כן מצליחים הם להסתיר מעיניו של רוב זה את מוצאם היהודי.{{הערה|''שויון־הזכיות המדיני של היהודים'' (1900) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך ראשון, עמ' 201-199.}} * "על־יד יהודי־השמד, היהודים מחוסרי־הדת ו[[W:יהדות רפורמית|יהודי הרפורמה]] נוצר גם כיוון רביעי... הרבנים, שייצגו כיוון זה, המציאו את התאוריה המפורסמת על תעודתו של עם־ישראל... לאמיתו של דבר, הם לא המציאו כלום. הם קבלו בתכלית־הפשטות את התורה, שהכנסיה הנוצרית הכריזה עליה במשך 1700 שנה... מה לימדה הכנסיה? היא לימדה, שעם־ישראל נידון על־ידי ההשגחה העליונה להיות מפוזר בכל העולם, שעליו לחיות חיי־נידוי והשפלה, כדי לשמש בכל מקום ומקום כעדים חיים לאמתותם של כתבי־הקודש ולאמת הכלולה בנבואותיהם...שעוונו של עם־ישראל יכופר רק באחרית־הימים, כש[[W:ישו|ישו]] יופיע שוב...וגם אחרוני־הממרים ישובו להאמין בו... מה לימדו מבשרי הרעיון של ה'תעודה בישראל'?...שעם־ישראל נועד על־ידי ההשגחה העליונה להיות מפוזר בכל העולם, שעליו לחיות בפיזור זה, כדי לשמש בכל מקום ומקום כעדים חיים לאמתותם של כתבי־הקודש ולאמת הכלולה בנבואותיהם...שתעודתו של עם־ישראל תתגשם רק באותה שעה, שבה ישובו אחרוני־הממרים לאמונה באל אחד... החליפו רבני־התעודה את חותם־הקלון של הכנסיה בנזר־תפארת, בלא לשנות כלום בהלך־המחשבות של הכנסיה".{{הערה|''היהדות במאה ה-19 וה-20'' (1909) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך ראשון, עמ' 249-247.}} * "ה[[W:חורן|חורן]], שהוא כיום ארץ ריקה ושוממה, שרק קבוצות קטנות של נודדים משוטטות בה... צריך להיות נכלל בתחומיה של ארץ־ישראל העברית".{{הערה|''דבר ליהודי אמריקה'' (1919) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 115-114.}} * "הענין שלנו הוא יחיד ומיוחד בהיסטוריה, ועובדה זו מצדקת ומחייבת אותנו לבקש דרכים חדשות. השאיפה להסתמך על תקדים דוקה, הנובעת מפחדנות, אינה אלא צורה מסויימת של אי־כשרון לפעולה מקורית, של עצלות רוחנית, לעתים קרובות - של מורך־לב מוסרי. אנו רוצים ליצור תקדים, ואם יש בידינו הכוח לעשות את הדבר, הרי יש לנו גם הזכות לעשותו".{{הערה|''מכתב לעורך של The Jewish Chronicle''{{כ}} (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 128.}} * "מובן מאליו...ואנו אומרים בוודאות, שרעש זה כולו מלאכותי הוא, שהפלחים אין להם כל דעה בענינים מדיניים, שהם מבקשים רק דבר אחד: לשבת במנוחה, שלא יפריעו אותם מלטפל במשקיהם, שיהיו חפשים לחיות את חייהם הרגילים, השקטים והמסודרים, ושכל התרגשותם המתבלטת למראית־עין אינה אלא תוצאה של תעמולה מחוסרת־מצפון, שמתנהלת על־ידי מסיתים אחדים, קצתם - שכירים, וקצתם - פועלים מתוך אמביציה אישית או מתוך פאנאטיות עוורת... יש לנו, לאסוננו, מתנגדים בכל מקום ומקום...והללו ישמחו מאד להשתמש בהזדמנות, כדי להכשיל את מאמצינו ולתקוף את הממשלה, מתוך אמשלה, שהיא מתכחשת לעקרוניה ומדכאת בעריצות עם, שאינו תובע אלא את זכותו החוקית ביותר".{{הערה|''אנטי־ציונות פלשתינאית'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 183.}} * "[[W:ציונות רוחנית|הציונות התרבותית]] תשאר עד עולם חדלת־אונים להגשים אפילו פרט קטן מתכניתה האמביציוזית. להפך, [[W:ציונות מדינית|הציונות המדינית]] תצליח להגשים אותה בדרך טבעית וישרה. על־ידי מה שתושיב את העם היהודי בארץ־ישראל, על־ידי מה שתתן לו תנאים נורמאליים של חיי אומה אוטונומית... ההנחה המוקדמת ההכרחית לשם יצירתו של מרכז רוחני יהודי בציון הוא - קיומו של מרכז לאומי, טריטוריאלי ומדיני ליהודים בארץ־ישראל. זה הראשון אינו יכול להיות אלא התוצאה, הפרחים, שינובו מזה האחרון".{{הערה|''צוואה לציונות'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 224.}} * "נכון הדבר, שה[[W:מושבה|מושבות]] היו קיימות. הן נראו לעין, אפשר היה לבקר בתוכן. לא כן [[W:ציונות מדינית|הציונות המדינית]]; היא היתה - אידיאל...אגדת־קסמים יפה, שנתרחשה בארץ־החלומות. אלה, שלגלגו עליה, לא אמרו לעצמם, שהמושבות הללו לא היו אלא יצירה מלאכותית בלבד, שנתגשמה על־ידי המיליונים העצומים של רוטשילד ובמדת־מה על ידי הרובלים...של החברה האודיסאית; שבכל יום ויום אפשרי הדבר, שהכפרים היהודיים המועטים בארץ־ישראל יוחרמו, שתושביהם יגורשו על־ידי הממשלה העותומאנית... לא כך היא הציונות המדינית, שמכינה את הפתרון הגמור לשאלת־היהודים ושמתאמצת לארגן את העם היהודי לשם אותו יום, שיבוא במוקדם או במאוחר, כשמשבר באלקאני, או מהפכה בקיסרות העותומאנית, מאורעות, שיש לצפות להם בכל יום ויום, יפתחו את הדרך לארץ־ישראל בשביל עם, שמוכן לפעולה נמרצת, בעלת־משמעת ומאוחדת לשם התכלית, שהוא רואה אותה בעינים בהירות".{{הערה|''צוואה לציונות'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 240.}} * "אל נדבר בעקיפים. אפשר, שאדם ירצה לעבוד לטובתם של היהודים, בלא שתהא לו כל שאיפה לעלות לארץ־ישראל; אפשר, שישתדל להרבות את הנוחיות בגולה, שיתן להם בה שלוות־רוח ושמחת־חיים מרובות יותר; אבל אדם, שהולך אחרי נטיה זו, אינו רשאי להקרא בשם ציוני; הוא - שולל הציונות. הוא סולל את הדרך לפני ה[[W:התבוללות|התבוללות]], בין שהוא מסכים לה ובין שהוא מגנה אותה".{{הערה|''צוואה לציונות'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 250.}} * "זה שלוש שנים מלעיטים את העם היהודי באגדה, שהרבה מיודעי דבר מלגלגים עליה. מספרים, ש[[W:חיים ויצמן|ד"ר ויצמן]], שמילא, בתור [[W:כימאי|חימאי]], שרות חשוב למינסטריון־הצבא הבריטי, הוזמן לנקוב את שכרו והוא השיב, שהוא דורש, בתור תגמול יחידי, את החזרתה של ארץ־ישראל לעם ישראל. זוהי מעשיה העשויה ליישן בה את התינוקות".{{הערה|''צוואה לציונות'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 256.}} * "[[חיים ויצמן|ד"ר ויצמן]], העומד בראש [[W:ההסתדרות הציונית|ההסתדרות הציונית]] מיום שנעשתה לונדון מקום מושבה המרכזי הוא, כפי שיש לחשוב, האישיות המתאמת <big>פחות מכל</big> לנהל תנועה מדינית. הוא [[W:חובבי ציון|חובב־ציון]] בנפשו. הוא לא האמין ב[[W:ציונות מדינית|ציונות המדינית]], הוא נלחם בה בהתלהבות, שלא נתמעטה במשך 16 שנה. הוא היה מתנגדם החריף של הרצל ושל וולפסון ולא השלים עמהם אף פעם".{{הערה|''צוואה לציונות'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 263.}} * "יש שעה, שהאדם חייב לבקש את ה[[צדק]] ב[[כוח]]." * "שערי הנפש אינם נפתחים רק בסדר צר, הזר אינו חודר אלא לפרוזדור, ולא הלאה, והוא יישאר לעולם ועד מחוץ לחצרים שבתוך הנפש פנימה." * "חוט שהוא כמעט בלתי נראה לעיניים, אבל אין אפשרות לנתקו, נמשך מאדמתה של ארץ זו ללבו של כל יהודי ויהודי, בכל מקום שהוא נמצא." * "ה[[יהדות|יהודים]] אינם שנואים מחמת תכונותיהם הרעות, אלא מייחסים להם תכונות רעות מפני שהם שנואים." * "ה[[שנאה]] ליהודי קודמת בזמן לכל נימוק שבהיגיון, ואין היא תלויה בו." * "היגיון הוא {{קישור|פילוסופיה יוונית|חוכמת יוון}}, השנואה על עמנו. יהודי אינו לומד בחשיבה הגיונית, הוא לומד מטרגדיה. הוא לא יקנה מטרייה רק בגלל שעננים הופיעו באופק. הוא יחכה עד שיירטב ויחלה ב[[W:דלקת הריאות|דלקת הריאות]]." ~ צוטט גם על ידי [[בני בגין]] לגבי [[הסכמי אוסלו]] * "הם (יהודי מזרח אירופה) – המון היולי. אנו מארגנים אותם. הם משמיעים קובלנותיהם בשפת עילגים, שהיא בלתי מובנת לאדם תרבותי. אנו משאילים להם את לשונות התרבות. הם נדחקים, דחופים ומבוהלים ללא כיוון מסוים. אנו מראים להם את הדרך, שבה הם צריכים ללכת [...] הם אחוזים התלהבות, שמגעת כמעט לידי טירוף. אנו עושים אותה מתונה יותר. [...] אנו מנחמים ומעודדים אותם."{{הערה|מובא בחיבורו של איתן בלום, [http://www.tau.ac.il/tarbut/tezot/bloom/bloom-mizraxim.pdf השכפול של המודל 'מזרחי' בשדה החברתי הישראלי] {{PDF}}{{קישור שבור}}}} * "[[לאומיות|הרעיון הלאומי]], מתוך שבא לידי הפרזות, הושחת ונסתלף בצורות שונות. הוא טעה והגיע לשוביניזם, ירד למדרגה של שנאת זרים אווילית, טומטם עד לידי הערצה עצמית מגוחכת. מפני עיוות דמות עצמי זה מחוסן הרעיון הלאומי היהודי לגמרי." ~ "הציונות", 1902 {{הערה|המאמר מופיע ב"כל כתבי מקס נורדאו" וכן ב"מגולה לגאולה: ילקוט מאמרים על הרעיון הלאומי בישראל", הוצאת מסדה, 1956, עמוד 189}} * "ארץ ישראל אינה ארץ שממה, היא מיושבת. בכל מקום שקל לנצל את אוצרותיה, שם יש לה אוכלוסיה במידה ניכרת. בין שהדבר רצוי בין שאינו רצוי לנו - עובדה היא זו שאנו מוכרחים להתחשב בה. כשנחזור לארץ אבותינו נפגוש שם בעלי חזקה ערבים" ~ הערבים ואנו, 1918 == נאמר עליו == * "הוא תועבת נפשי ונפש כל מי שיש בו זיק יהדות, ואין כדאי להתפאר ולהתברך בפסלו של אותו רשע." ~ הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] (אגרות הראי"ה ח"א, אגרת י"ד) * "הוא היה בעל תשובה במלוא מובן המילה." ~ הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] (לנתיבות ישראל חלק ב') * `נורדאו אמר שטרם נייסד את המדינה היהודית עלינו לדאוג שיהודי מזרח אירופה יבערו את הכינים מבגדיהם ואת הזוהמה מגופם``. (יומנו של הרצל) ==ראו גם== * [[אנטישמיות]] * [[ציונות]] == לקריאה נוספת == * '''מכס נורדאו אל עמו''': כתבים מדיניים (שני כרכים, תרגום: י. ייבין, עריכה: ב' נתניהו), הוצאה מדינית, תל אביב, תרצ"ז 1937. ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיטקסט=en:Author:Max Nordau|שם ויקיטקסט=מקס נורדאו {{אנגלית}}}} == הערות שוליים == <references /> {{מיון רגיל:נורדאו, מקס}} [[קטגוריה:ציונים]] [[קטגוריה:פילוסופים יהודים]] [[קטגוריה:סופרים יהודים]] [[קטגוריה:הונגרים]] n7uuahrhup8h0ibqom2smrgbt72xkt7 188222 188212 2022-07-31T04:40:54Z 141.226.11.49 /* אמרותיו */ wikitext text/x-wiki [[קובץ:Max Nordau.jpg|שמאל|ממוזער|166px|מקס נורדאו]] '''[[W:מקס נורדאו|מקס נורדאו]]''' (במקור: '''שמעון (שמחה) מקסימיליאן (מאיר) זידפלד''') (1849 - 1923), היה [[יהדות|יהודי]] הונגרי [[ציונות|ציוני]] שעסק ב[[רפואה]], ב[[פילוסופיה]], וב[[ספרות]]. בשנת 1880 היגר נורדאו ל[[צרפת]] והחל לעסוק בעיתונות. ==אמרותיו== *`נורדאו אמר שטרם נייסד את המדינה היהודית עלינו לדאוג שיהודי מזרח אירופה יבערו את הכינים מבגדיהם ואת הזוהמה מגופם``. -דברי נורדאו עפ"י הרצל (יומנו של הרצל) * "הגורם המניע כיום את ההמונים הגדולים של היהדות הוא 'הכוח הדוחף מאחור', מושג שאני מתרגם אותו בלשון זועמת כ'בעיטת-רגל בקצה הגב'; אני מתכוון לרדיפות על היהודים בארצות-מכורתם. הרעיון של ציון פועל כצמד הרתום לפני המרכבה, ככוח מושך מפנים".{{הערה|''וכוח בהיכל'' (1897) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך ראשון, עמ' 64.}} * "היהודים מפולגים כיום לשני מחנות: הללו רוצים להשאר כיהודים, והללו אינם רוצים בכך. עם אותם יהודים שנפשם בחלה ביהדותם, והם חדורים רק כמיהה אחת - להעלם ללא זכר, להטמע ללא כל רושם בין בני עמם הנוצרים...אנו מסכימים...שמנקודת השקפתם צודקים הם בהחלט, כשהם דוחים את הציונות... אנו אומרים להם: 'אין לכם זכות להתערב בדבר ולהשמיע את קולכם בשאלות ציוניות. הציונות אינה פונה אליכם, שהרי אינכם רוצים להשאר ביהדותכם... זהו עניננו הפנימי, שאינו נוגע לכם אפילו כמלוא נימה".{{הערה|''הציונות ומתנגדיה'' (1898) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך ראשון, עמ' 13.}} * "היהודים הציוניים אינם [[W:הלוטים|הלוטים]] – הם [[W:ספרטה|ספרטנים]]. 'עם המגן או עליו' זוהי כיום סגולה ציונית-יהודית, כמו שהייתה זו פעם סגולה ספרטנית... להיות ציוני פירושו – קודם כול ויותר מכול – להיות לוחם".{{הערה|''הילוטים ואספרתנים'' (1899) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך ראשון, עמ' 7-6.}} * "ה[[W:אמנסיפציה|אמאנסיפאציה]] זיכתה את היהודים לא רק בזכויות האזרחיות... היא נתנה להם גם את הזכויות המדיניות, כלומר, את הזכות להשתתף בשלטון המדיני...אלה נתנו להם אפשרות לצאת מחוץ לתחומה של היהדות ומחוץ לענינים היהודיים, להתערב התערבות מכרעת בעניני־המדינה, כלומר - בעניניו של הרוב הנוצרי, ולשאוף למשרות ולתארי־כבוד ממשלתיים... שאיפה זו...מכרחת את המדינאי היהודי להחניק בנפשו את כל הנטיות המציינות אותו בתור יהודי...להסתלק מיהדותו מתוך התאמצות נואשת, והיא שמזרזת במידה מרובה את האנטישמיות של הרוב. כי רוב זה מואיל לפעמים לסבול את היהודי בתור שכן, אבל אין הוא רוצה בשום פנים לסבול אותו בתור אדון לראשו... הנסיון ההיסטורי מלמד, שלעולם אין האומות מסכימות, שישתלטו עליהן בני־אדם, שאין הן חושבות אותם לבשר מבשרן ןלדם מדמן. אפילו כובשים יכולים להוציא את חרבם מידם רק לאחר שהכפופים למרותם אינם חושבים אותם עוד ככובשים זרים, אלא כמי שכבר נתאזרחו ושאימצו אותם כבני־המולדת במידה מסויימת. היהודים אינם כובשים והרוב אינו מכיר בשום מקום, שהם בשר מבשרו ודם מדמו. הם מוכרחים, אפוא, לעורר תמיד כלפיהם התנגדויות חריפות ביותר, בשעה שהם תובעים לעצמם שימוש בכוח־השלטון ביחס לרוב - אלא אם כן מצליחים הם להסתיר מעיניו של רוב זה את מוצאם היהודי.{{הערה|''שויון־הזכיות המדיני של היהודים'' (1900) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך ראשון, עמ' 201-199.}} * "על־יד יהודי־השמד, היהודים מחוסרי־הדת ו[[W:יהדות רפורמית|יהודי הרפורמה]] נוצר גם כיוון רביעי... הרבנים, שייצגו כיוון זה, המציאו את התאוריה המפורסמת על תעודתו של עם־ישראל... לאמיתו של דבר, הם לא המציאו כלום. הם קבלו בתכלית־הפשטות את התורה, שהכנסיה הנוצרית הכריזה עליה במשך 1700 שנה... מה לימדה הכנסיה? היא לימדה, שעם־ישראל נידון על־ידי ההשגחה העליונה להיות מפוזר בכל העולם, שעליו לחיות חיי־נידוי והשפלה, כדי לשמש בכל מקום ומקום כעדים חיים לאמתותם של כתבי־הקודש ולאמת הכלולה בנבואותיהם...שעוונו של עם־ישראל יכופר רק באחרית־הימים, כש[[W:ישו|ישו]] יופיע שוב...וגם אחרוני־הממרים ישובו להאמין בו... מה לימדו מבשרי הרעיון של ה'תעודה בישראל'?...שעם־ישראל נועד על־ידי ההשגחה העליונה להיות מפוזר בכל העולם, שעליו לחיות בפיזור זה, כדי לשמש בכל מקום ומקום כעדים חיים לאמתותם של כתבי־הקודש ולאמת הכלולה בנבואותיהם...שתעודתו של עם־ישראל תתגשם רק באותה שעה, שבה ישובו אחרוני־הממרים לאמונה באל אחד... החליפו רבני־התעודה את חותם־הקלון של הכנסיה בנזר־תפארת, בלא לשנות כלום בהלך־המחשבות של הכנסיה".{{הערה|''היהדות במאה ה-19 וה-20'' (1909) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך ראשון, עמ' 249-247.}} * "ה[[W:חורן|חורן]], שהוא כיום ארץ ריקה ושוממה, שרק קבוצות קטנות של נודדים משוטטות בה... צריך להיות נכלל בתחומיה של ארץ־ישראל העברית".{{הערה|''דבר ליהודי אמריקה'' (1919) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 115-114.}} * "הענין שלנו הוא יחיד ומיוחד בהיסטוריה, ועובדה זו מצדקת ומחייבת אותנו לבקש דרכים חדשות. השאיפה להסתמך על תקדים דוקה, הנובעת מפחדנות, אינה אלא צורה מסויימת של אי־כשרון לפעולה מקורית, של עצלות רוחנית, לעתים קרובות - של מורך־לב מוסרי. אנו רוצים ליצור תקדים, ואם יש בידינו הכוח לעשות את הדבר, הרי יש לנו גם הזכות לעשותו".{{הערה|''מכתב לעורך של The Jewish Chronicle''{{כ}} (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 128.}} * "מובן מאליו...ואנו אומרים בוודאות, שרעש זה כולו מלאכותי הוא, שהפלחים אין להם כל דעה בענינים מדיניים, שהם מבקשים רק דבר אחד: לשבת במנוחה, שלא יפריעו אותם מלטפל במשקיהם, שיהיו חפשים לחיות את חייהם הרגילים, השקטים והמסודרים, ושכל התרגשותם המתבלטת למראית־עין אינה אלא תוצאה של תעמולה מחוסרת־מצפון, שמתנהלת על־ידי מסיתים אחדים, קצתם - שכירים, וקצתם - פועלים מתוך אמביציה אישית או מתוך פאנאטיות עוורת... יש לנו, לאסוננו, מתנגדים בכל מקום ומקום...והללו ישמחו מאד להשתמש בהזדמנות, כדי להכשיל את מאמצינו ולתקוף את הממשלה, מתוך אמשלה, שהיא מתכחשת לעקרוניה ומדכאת בעריצות עם, שאינו תובע אלא את זכותו החוקית ביותר".{{הערה|''אנטי־ציונות פלשתינאית'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 183.}} * "[[W:ציונות רוחנית|הציונות התרבותית]] תשאר עד עולם חדלת־אונים להגשים אפילו פרט קטן מתכניתה האמביציוזית. להפך, [[W:ציונות מדינית|הציונות המדינית]] תצליח להגשים אותה בדרך טבעית וישרה. על־ידי מה שתושיב את העם היהודי בארץ־ישראל, על־ידי מה שתתן לו תנאים נורמאליים של חיי אומה אוטונומית... ההנחה המוקדמת ההכרחית לשם יצירתו של מרכז רוחני יהודי בציון הוא - קיומו של מרכז לאומי, טריטוריאלי ומדיני ליהודים בארץ־ישראל. זה הראשון אינו יכול להיות אלא התוצאה, הפרחים, שינובו מזה האחרון".{{הערה|''צוואה לציונות'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 224.}} * "נכון הדבר, שה[[W:מושבה|מושבות]] היו קיימות. הן נראו לעין, אפשר היה לבקר בתוכן. לא כן [[W:ציונות מדינית|הציונות המדינית]]; היא היתה - אידיאל...אגדת־קסמים יפה, שנתרחשה בארץ־החלומות. אלה, שלגלגו עליה, לא אמרו לעצמם, שהמושבות הללו לא היו אלא יצירה מלאכותית בלבד, שנתגשמה על־ידי המיליונים העצומים של רוטשילד ובמדת־מה על ידי הרובלים...של החברה האודיסאית; שבכל יום ויום אפשרי הדבר, שהכפרים היהודיים המועטים בארץ־ישראל יוחרמו, שתושביהם יגורשו על־ידי הממשלה העותומאנית... לא כך היא הציונות המדינית, שמכינה את הפתרון הגמור לשאלת־היהודים ושמתאמצת לארגן את העם היהודי לשם אותו יום, שיבוא במוקדם או במאוחר, כשמשבר באלקאני, או מהפכה בקיסרות העותומאנית, מאורעות, שיש לצפות להם בכל יום ויום, יפתחו את הדרך לארץ־ישראל בשביל עם, שמוכן לפעולה נמרצת, בעלת־משמעת ומאוחדת לשם התכלית, שהוא רואה אותה בעינים בהירות".{{הערה|''צוואה לציונות'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 240.}} * "אל נדבר בעקיפים. אפשר, שאדם ירצה לעבוד לטובתם של היהודים, בלא שתהא לו כל שאיפה לעלות לארץ־ישראל; אפשר, שישתדל להרבות את הנוחיות בגולה, שיתן להם בה שלוות־רוח ושמחת־חיים מרובות יותר; אבל אדם, שהולך אחרי נטיה זו, אינו רשאי להקרא בשם ציוני; הוא - שולל הציונות. הוא סולל את הדרך לפני ה[[W:התבוללות|התבוללות]], בין שהוא מסכים לה ובין שהוא מגנה אותה".{{הערה|''צוואה לציונות'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 250.}} * "זה שלוש שנים מלעיטים את העם היהודי באגדה, שהרבה מיודעי דבר מלגלגים עליה. מספרים, ש[[W:חיים ויצמן|ד"ר ויצמן]], שמילא, בתור [[W:כימאי|חימאי]], שרות חשוב למינסטריון־הצבא הבריטי, הוזמן לנקוב את שכרו והוא השיב, שהוא דורש, בתור תגמול יחידי, את החזרתה של ארץ־ישראל לעם ישראל. זוהי מעשיה העשויה ליישן בה את התינוקות".{{הערה|''צוואה לציונות'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 256.}} * "[[חיים ויצמן|ד"ר ויצמן]], העומד בראש [[W:ההסתדרות הציונית|ההסתדרות הציונית]] מיום שנעשתה לונדון מקום מושבה המרכזי הוא, כפי שיש לחשוב, האישיות המתאמת <big>פחות מכל</big> לנהל תנועה מדינית. הוא [[W:חובבי ציון|חובב־ציון]] בנפשו. הוא לא האמין ב[[W:ציונות מדינית|ציונות המדינית]], הוא נלחם בה בהתלהבות, שלא נתמעטה במשך 16 שנה. הוא היה מתנגדם החריף של הרצל ושל וולפסון ולא השלים עמהם אף פעם".{{הערה|''צוואה לציונות'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 263.}} * "יש שעה, שהאדם חייב לבקש את ה[[צדק]] ב[[כוח]]." * "שערי הנפש אינם נפתחים רק בסדר צר, הזר אינו חודר אלא לפרוזדור, ולא הלאה, והוא יישאר לעולם ועד מחוץ לחצרים שבתוך הנפש פנימה." * "חוט שהוא כמעט בלתי נראה לעיניים, אבל אין אפשרות לנתקו, נמשך מאדמתה של ארץ זו ללבו של כל יהודי ויהודי, בכל מקום שהוא נמצא." * "ה[[יהדות|יהודים]] אינם שנואים מחמת תכונותיהם הרעות, אלא מייחסים להם תכונות רעות מפני שהם שנואים." * "ה[[שנאה]] ליהודי קודמת בזמן לכל נימוק שבהיגיון, ואין היא תלויה בו." * "היגיון הוא {{קישור|פילוסופיה יוונית|חוכמת יוון}}, השנואה על עמנו. יהודי אינו לומד בחשיבה הגיונית, הוא לומד מטרגדיה. הוא לא יקנה מטרייה רק בגלל שעננים הופיעו באופק. הוא יחכה עד שיירטב ויחלה ב[[W:דלקת הריאות|דלקת הריאות]]." ~ צוטט גם על ידי [[בני בגין]] לגבי [[הסכמי אוסלו]] * "הם (יהודי מזרח אירופה) – המון היולי. אנו מארגנים אותם. הם משמיעים קובלנותיהם בשפת עילגים, שהיא בלתי מובנת לאדם תרבותי. אנו משאילים להם את לשונות התרבות. הם נדחקים, דחופים ומבוהלים ללא כיוון מסוים. אנו מראים להם את הדרך, שבה הם צריכים ללכת [...] הם אחוזים התלהבות, שמגעת כמעט לידי טירוף. אנו עושים אותה מתונה יותר. [...] אנו מנחמים ומעודדים אותם."{{הערה|מובא בחיבורו של איתן בלום, [http://www.tau.ac.il/tarbut/tezot/bloom/bloom-mizraxim.pdf השכפול של המודל 'מזרחי' בשדה החברתי הישראלי] {{PDF}}{{קישור שבור}}}} * "[[לאומיות|הרעיון הלאומי]], מתוך שבא לידי הפרזות, הושחת ונסתלף בצורות שונות. הוא טעה והגיע לשוביניזם, ירד למדרגה של שנאת זרים אווילית, טומטם עד לידי הערצה עצמית מגוחכת. מפני עיוות דמות עצמי זה מחוסן הרעיון הלאומי היהודי לגמרי." ~ "הציונות", 1902 {{הערה|המאמר מופיע ב"כל כתבי מקס נורדאו" וכן ב"מגולה לגאולה: ילקוט מאמרים על הרעיון הלאומי בישראל", הוצאת מסדה, 1956, עמוד 189}} * "ארץ ישראל אינה ארץ שממה, היא מיושבת. בכל מקום שקל לנצל את אוצרותיה, שם יש לה אוכלוסיה במידה ניכרת. בין שהדבר רצוי בין שאינו רצוי לנו - עובדה היא זו שאנו מוכרחים להתחשב בה. כשנחזור לארץ אבותינו נפגוש שם בעלי חזקה ערבים" ~ הערבים ואנו, 1918 == נאמר עליו == * "הוא תועבת נפשי ונפש כל מי שיש בו זיק יהדות, ואין כדאי להתפאר ולהתברך בפסלו של אותו רשע." ~ הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] (אגרות הראי"ה ח"א, אגרת י"ד) * "הוא היה בעל תשובה במלוא מובן המילה." ~ הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] (לנתיבות ישראל חלק ב') * `נורדאו אמר שטרם נייסד את המדינה היהודית עלינו לדאוג שיהודי מזרח אירופה יבערו את הכינים מבגדיהם ואת הזוהמה מגופם``. (יומנו של הרצל) ==ראו גם== * [[אנטישמיות]] * [[ציונות]] == לקריאה נוספת == * '''מכס נורדאו אל עמו''': כתבים מדיניים (שני כרכים, תרגום: י. ייבין, עריכה: ב' נתניהו), הוצאה מדינית, תל אביב, תרצ"ז 1937. ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיטקסט=en:Author:Max Nordau|שם ויקיטקסט=מקס נורדאו {{אנגלית}}}} == הערות שוליים == <references /> {{מיון רגיל:נורדאו, מקס}} [[קטגוריה:ציונים]] [[קטגוריה:פילוסופים יהודים]] [[קטגוריה:סופרים יהודים]] [[קטגוריה:הונגרים]] idcljh4tdf3asrkha7mqicsvclaus8p 0 1706 188215 173161 2022-07-31T00:55:12Z 141.226.11.49 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Menachem Ussishkin. 1924 (id.14519098).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|מנחם אוסישקין, 1924]] '''[[w:מנחם מנדל אוסישקין|אברהם מנחם מנדל אוּסישְקין]]''' (ברוסית: '''Усышкин''';‏ 14 באוגוסט 1863 - 2 באוקטובר 1941) היה מראשי ה[[ציונות]], איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "[[W:הכנסייה הארצישראלית|הכנסייה הארצישראלית]]" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש [[W:קרן קיימת לישראל|קרן קיימת לישראל]]. {{מפריד}} * "אל תאמר מחר אגאל שמא תחמיץ את השעה." * "מיום שהתחיל המיתוס העברי משתלב בנשמה היהודית, קשורה [[ירושלים]] בתולדות העם." * "ירושלים תישאר לעולם המרכז המדיני והרוחני של כל ארצנו וכל העם היהודי, ו[[תל אביב]] תהיה המרכז הכלכלי והכספי של כל הישוב, ושתי הערים האלה יחלקו ביניהן את התפקידים כמו וושינגטון ו[[ניו יורק]], כמו [[רומא]] ו[[מילאנו]]." * "התרבות הירושלמית צריכה להיות יהודית, עברית, וזה תפקיד האוניברסיטה שלנו. המרכז התרבותי שלנו צריך למלא תפקידו כסורבונה ב[[פריז]], ו'אל אזהר' בקהיר. באוניברסיטה צריכים ללמוד 10,000 סטודנטים, ואז תסמל ירושלים את התרבות העברית." * "חיים על פי דרישת הזמן ובלי מסורת – זהו עץ בלי שורשים, שכל רוח מצויה עוקרתו. חיים על מסורת ובלי הסתגלות לדרישת הזמן – זהו עץ עם שורשים, אבל בלי פרחים ופירות." * "המן של זמננו ניסה להשמיד ולאבד את העם היהודי, לשבור את גופו ואת רוחו. אך הוא עורר בקרבנו גבורה שאין לה משל בהיסטוריה. עמים חזקים וגדולים נכנעו לעריצות הנאצית והתאימו את עצמם למכונת התופת שלהם. אבל היהודים, הפזורים ונרדפים זה דורות רבים בארצותיהם, מוסיפים להחזיק מעמד ומכריזים: לא נכנע! תורת האמת היא תורתנו, תרבות האמת היא תרבותנו. לא נוותר על מורשתנו. נמשיך בקרב עד בוא הניצחון. מאושרים אנו, שהגורל קשר אותנו לחבר המדינות אשר [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] עומדת בראשן והעומדות עתה במלחמה לחיים ולמוות נגד שונאינו." *``מה רב ההבדל בין הקורבנות בגולה לבין הקורבנות בארץ, הללו שנופלים בארצות פזורינו הם קורבנות של אומה גוססת, לא היה טעם למותם כמו שלא היה טעם לחייהם, לא כן הקורבנות שנפלו בארצנו, אנו מביטים אליהם בגאווה`` (מתוך `שואה משמיים` מאת הרב יחזקאל סלמון) {{מיון רגיל:אוסישקין, מנחם}} [[קטגוריה:ציונים]] 07qkmh24h8f13hu508rklzgydg9bfot 0 2583 188199 134643 2022-07-30T18:28:19Z קליאו 9676 עריכה wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shlomo Scharf.jpg|ממוזער|200px|שלמה שרף]] '''[[W:שלמה שרף|שלמה שרף]]''' הוא מבכירי מאמני ה[[W:כדורגל|כדורגל]] בישראל. כיהן בעבר כמאמן נבחרת ישראל בכדורגל. בצעירותו שיחק ב[[W:הפועל כפר סבא|הפועל כפר סבא]]. {{מפריד}} * "השפיץ של הנעל." * "הכדורגלן הישראלי חייב לעשות שינוי של 360 מעלות." * "הורדת הכדור של לוז עם החזה - זה כדורגל אמיתי!" * "ביזיתם את הדגל, את המדינה, את ההמנון, אתם חבורת ביזיונרים." * "אנחנו כמו כלה בליל כלולותיה. היא יודעת שהיא הולכת לקבל, אבל היא לא יודעת כמה." * "אז מי אשם, [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מליובאוויטש]]?" ~ בתשובה לשאלה מי אשם בשער שספג השוער [[W:רפי כהן (שוער)|רפי כהן]] במשחק נגד ספרד במוקדמות אליפות אירופה, אוקטובר 1998 [http://www.nrg.co.il/online/3/ART/967/007.html] * "שחקן מוביל? מוביל ירקות אולי." ~ על [[w:עופר טלקר|עופר טלקר]] * "בן טיבוגה." * "WHAT WAS WAS." ~ בתשובה לשאלת כתב פולני על ההרגשה לשחק כדורגל על אדמת פולין ** בתרגום חופשי: "מה שהיה היה." * "היה לנו בד לאק וגם חוסר מזל." * "זה שוער של כדורעף." ~ על השוער [[W:אוהד כהן|אוהד כהן]] * "אם אייל ברקוביץ' היה פונה אליי הוא היה במכבי חיפה תוך פחות מחמש דקות." * "אברהם גרנט הוא לא מאמן." * "אם אני לא מביא אותו מאילת, הוא עד היום יושב ודג דגים עם אבא שלו." ~ על [[W:רפי כהן (שוער)|רפי כהן]] * "צריך להגיד מילה על חרזי. וכל מילה מיותרת." * "שכל הפרשנים ישבו בלול וילכו להתרחץ." ~ לאחר הנצחון של ישראל על אוסטריה, 1999 * "הבעייה של הכדורגלן הישראלי אינה השריר הקצר אלא המוח הקצר." ~ 1999 * "לא יכול להיות שיבוא אברם וכל שנה יגיד שהוא בונה, מה הוא סולל בונה?" ~ על {{קישור|אברהם גרנט}}, 2000 * "המאמן תמיד צודק, גם כשהוא לא צודק." ~ 1998 * "תחליט פעם אחת מה אתה, שחקן, מאמן, פרשן או דוגמן שמפו." ~ ל{{קישור|אלי אוחנה}}. * "אם לא הייתי מתבייש הייתי אומר שכולם אפסים." ~ 1998 * "כולכם יכולים להיכנס לי לתחת ומצידי אתה יכול לרשום את זה." ~ 1996 * "זו הייתה בעיטה גדולה וטלויזיונית." * "פעם היה לי שוער, צדוק אברהמי, שצעק עליי ודרש לשחק. העפתי אותו, והיום לך תראה איפה הוא - הוא עושה פיתות במגדל העמק." * "לא היה פה כלום לא היה פה." ~ שלמה בפרשנות מעניינת למשחק של מכבי חיפה נגד צסק"א מוסקבה * "לא בטוח לגמרי, אני חושב שהוא לקח פה החלטה מאוד מאוד מאוד יומרנית, אויש נו באמת, זה בעולם לא פנדל, בעולם זה לא פנדל! " לאחר שנשרק פנדל לזכות בית"ר ירושלים מול מכבי חיפה, מחזור 24 עונת 06-07 * "העסקנים זה מפתח תקווה, המאמנים זה מכפר סבא. גרנט הוא מפתח תקוה." ~ דצמבר 2006 * "הוא כבר לא ילד, הילד הזה, הוא ילד גדול." ~ על תומר בן יוסף, דצמבר 2006 * "גרוביאן שכמוך" ~ שלמה מעניק ל[[רון קופמן]] כינוי גנאי חדש, יציע העיתונות, ינואר 2007 * "הייתי שם אותו בכלוב ושולח לניגריה." ~ על [[W:איבזיטו אוגבונה|איבזיטו אוגבונה]], מרץ 2007 * "אני מסיר את הכובע בפני אברהם גרנט. היכולת שלו להתחבר אל אנשים עם כסף היא יכולת בלתי רגילה." ~ על הידידות שבין אברהם גרנט לבין בעליה של קבוצת הכדורגל צ'לסי, רומן אברמוביץ' * "יש פה הפתעה גדולה, אני לא מופתע שסכנין מובילה." ~ אפריל 2007 * "אתה יודע איפה אני הייתי עושה את [[W:מצעד הגאווה|מצעד הגאווה]]? באילת, ליד הגבול. מעביר אותם את הגבול ולא מחזיר אותם." ~ אפריל 2007 * "אברהם גרנט אף פעם לא היה מאמן והוא גם לא יהיה מאמן." ~ לאחר מינוי אברהם גרנט למנהל הספורטיבי של צ'לסי, יולי 2007 * "לא אתפלא אם גרנט יחליף את פוטין כנשיא רוסיה." ~ לאחר מינוי גרנט למאמן צ'לסי, בטור לידיעות אחרונות, ספטמבר 2007 * "היה כמה סוגי בשר, כבד אווז, שוסי." - בתשובה לשאלה איזה אוכל היה ביציע הכבוד במשחק בין ישראל לרוסיה, 19 נובמבר 2007 * "מתי הוא ייתן כרטיס, אחרי שהוא ידקור אותו?" - לאחר שבונפלד (ב"ש) נפגע והשופט לא שלף כרטיס * "איזה הפתעה, איזו הפתעה, איזו הפתעה. אבל תשמע, זאת לא הפתעה..." ~ רגעים אחדים לאחר הניצחון של בית"ר שמשון ת"א על מכבי ת"א בגביע המדינה, 27.2.08 * "הייתה פה נבדל." ~ במשחק נבחרת ישראל מול צ'ילה, 26.03.08 * שרף: "ראית על מה פרימו הסתכל אתמול? על הציצים של אופירה." : פרימו: "על מה רצית שאני אסתכל, על הציצים שלך?" : רצון: "שלמה גרר אותנו בתחילת התוכנית לדבר על ציצים פה, ציצים שם." ~ בטריבונה, 04.11.04 * "מה, ציצים זה דבר מכוער? אופירה (אופירה אסייג) צריכה להיות מאושרת שיש לה ציצים יפים, אתה יודע כמה נשים היו מתות שאדבר על הציצים שלהן בשידור חי?" - בריאיון לאחר דבריו בטריבונה , 11.11.04 * רסקין: "שלמה, האם אתה חושב שנועם מהישרדות ישרוד?" : שלמה: "למה מה הוא עושה בחיים?" : רסקין: "הוא כוורן". : שרף: "אז מה הוא עושה בהישרדות?! קובר אנשים?!" * "יוסי התחלק! תראה, הוא לא בעט טוב! הוא התחלק!" ~ נאמר לאחר הבקעת השער של יוסי בניון במשחקה של נבחרת ישראל מול צ'ילה. למחרת פירשן את המשחק של הנבחרת הצעירה, ושוב חזר על הטעות: "תראה, הוא התחלק!" אבל מיד תיקן: "החליק, כן..." * "בן זונה יוצא ובן זונה נכנס" ~ יציע העיתונות * "שכטר הזה גודל להיות פרזיט." ~ במשחק של הנבחרת הצעירה של ישראל * "יוצא מן הכלל, טוב." ~ במספר לא מבוטל של משחקים בהם פירשן ואומץ בטעות ע"י מאמנים ושדרים נוספים * "הפועל ראשון שלטה ללא הירואין במשחק." - שלמה שרף בביקור ראשון במשחק כדוריד * "אצטדיון נפוליאן? מה זה..?! אני שיחקתי שם!" נאמר במשחק בין בית"ר י-ם להפועל עכו במסגרת גביע המדינה 2008/2009 * "בניגוד לנבחרות קודמות של גרמניה - זו לא נבחרת ארית", גרמניה, אוסטרליה, מונדיאל 2010 * "גרמניה הופיעה בחצי הגמר 3 פעמים, ובגמר 6 פעמים", גרמניה, אוסטרליה, מונדיאל 2010 * "מה שחשוב במשחקי הגביע זו לא הדרך. חשובה התוצאה. וזה מה שחשוב" ~ לאחר משחק הגביע בין בית"ר ירושלים להפועל ראשל"צ, 2011. * "השופט הזה בא לגנוב את ההצגה. אני לא אוהב אותו. על כל דבר הוא שורק. מה זה? שמחת תורה?" - על השופט בין ונצואלה לצ'ילה, רבע גמר קופה אמריקה 2011. * "צריך לזכור שסכנין שיחקה ללא קנדיל. שיחק אלביס בשער? יכול להיות שהוא זמר טוב, אבל הוא לא שוער" - מתבלבל פעם אחת בתפקודו של הבלם אלביס משיץ', ופעם בקבוצתו של השחקן, ראשון לציון ולא סכנין, 2011 * "מכבי הביאו שוער מהפייסבוק" - על תומר חנצ'יסקי, שוער מכבי תל אביב בכדורגל. "שבת ביציע", 02/02/2013. * "פינלנד כבר שולטים 85 דקות במשחק" - הדקה ה-75, בשידור משחק הידידות בין ישראל לפינלנד בכדורגל. 06/02/2013. * "גולסה הוא אחד האשמים בהצלחה של מכבי חיפה העונה" ~ משבח את אייל גולסה, קשר מכבי חיפה. (רבע גמר גביע המדינה 2012/2013 - בית"ר ירושלים נגד מכבי חיפה, 13/03/2013). ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=שלמה שרף}} {{מיון רגיל:שרף, שלמה}} [[קטגוריה:מאמני כדורגל ישראלים]] fzli9ybohi4dwd0w1fk70j1f3lth8bl 0 2782 188225 188181 2022-07-31T10:22:14Z קאצק 10668 עדכון, wikitext text/x-wiki {{עריכה}} רבי '''[[W:מנחם מנדל מקוצק|מנחם מנדל מקוצק]]''' [[W: ה'תקמ"ז| ה'תקמ"ז]] - כ"ב ב[[W:שבט|שבט]] [[W: ה'תרי"ט| ה'תרי"ט]]; 1787 - 1859), מכונה '''השרף מקאצק''' ובהגייה יידישאית מכונה '''"דער קוצקער רבי"'''. מתלמידיהם של [[החוזה מלובלין]], [[היהודי הקדוש]] ורבי [[W:שמחה בונים מפשיסחה|שמחה בונים מפשיסחה]]. התפרסם בחריפותו, [[W:פרישות (יהדות)|בפרישותו]] '''בחדות אמרותיו הנוקבות''', בהנהגתו התקיפה, ובחתירה קיצונית לאמת. ==אמרותיו== ===על עצמו=== * לאחר הפירוד הידוע עם רבי מרדכי יוסף מאיזביצא אמר לתלמידו רבי [[W: יצחק מאיר אלתר| יצחק מאיר אלתר]] מייסד [[W:חסידות גור|חסידות גור]], 'אתה לא עזבתני, הנני מבטיח לך אז איך וועל דיר אובדינען ביי די קינדער' ['''אני אגמול לך אצל הילדים'''] (אמת ואמונה משיח שרפי קודש, חלק ה' דף לא ע"ב) * כל אשר שבו מאיזביצא לקאצק הכירם ואמר מה אתם חושבים עלי, האם אני קומענן קעהרער (מנקה ארובות העשן), (שיח שרפי קודש, חלק ג דף 15) * אמר לרבי [[W: חנוך הניך הכהן לוין| חנוך הינך הכהן לוין]] מאלכסנדר, כי לולא שיש לו לדבר עם אנשים לא היה צריך לאכול כלל, שהיה מספיק לו חיות מהתורה הקדושה. ([[W: פנחס מנחם אלעזר יוסטמן|שפתי צדיק]] פר' בשלח אות טו) * עומד אני ברגל אחת ב[[W: רקיע| רקיע]] השביעי וברגל השניה ב[[W:השאול|השאול]] תחתית, תחשובו שזה דבר קטן, היה נוח לי יותר לקפוץ לקאליך אויבין' [לכבשן האש]. (שיח שרפי קודש, חלק ג' דף י ע"א) * אני נבראתי להיות כנה, מלאכים ושרפים מתנגדים לי, אבל אינני ירא אותם. (אמת מקאצק תצמח, אות תתכא בשם רבי בן ציון אוסטרובר) * ב[[W:ליל הסדר|ליל הסדר]] האחרון (תרי"ח) קודם הסתלקותו (כ"ב שבט תרי"ט) אמר בשמחה 'לשנה הבאה לא אשב כאן'. (אביר הרועים אות עו) * לפני הפטירה חזר כמה פעמים על הפסוק ([[W:במדבר|במדבר]] יב, ז-ח) לא כן עבדי משה וגו' ''''ותמונת ה' יביט'''', והקשה, הלא נאמר בתורה ([[W:דברים|דברים]] ד, טו) כי לא ראיתם כל תמונה, והסביר, משה רבינו קיבל מתנה מהשי"ת שיוכל להביט במבט אלוקי מסוף העולם ועד סופו, מה למעלה ומה למטה, הוא יכול להביט בתוך לבבות היהודים פנימה, ותמונת ה' '''במבט אלוקי 'יביט''''.(דער יידישער פלאם. אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) (ראו להלן קישורים חיצוניים, אשכבתא דרבי, עמוד תפח) * מעולם לא פחדתי מיסורי מחלה, אלא מהפינוק הבאה לאחריה, המוליד התגשמות. (י.ל. לוין, מאור הגולה עמוד תנו ; בית קוצק, עמוד צ) * אמר כי יכול להחיות מתים, אבל הוא רוצה יותר להחיות את החיים. (ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד תט) * אמר [[W:יחיאל מאיר ליפשיץ| האדמו"ר מגוסטינין]]: הרבי מקאצק עם כל שהוא כמו [[W:פתיתים|פתית]] היה יכול להחיות מתים. (אמת ואמונה, מהדורת [[W:ה'תשפ"א|ה'תשפ"א]] משיח שרפי קודש, חלק א' אות קפה) * צדיק אחד שלח לרבי מקוצק שהוא גדול כל כך שמשיג עד הרקיע השביעי, והשיבו הרבי מקוצק, שהוא קטן כל כך עד שכופפים אצלו את כל השבעה רקיעים. (אמת ואמונה משיח שרפי קודש, חלק ב' אות סג) * אילו הייתי יודע לפחות כי אלקה ב[[W:העולם הבא|העולם הבא]], הייתי יוצא בריקוד באמצע העיר... אילו הייתי יודע. (מאיר אורין, דרוש מקור מוסמך) ==אמרות== * לא יהיה בך אל זר (תהלים פא, י). גאט זאל נישט זיין ביי דיר פרעמד ['''השי"ת לא יהיה בך זר'''']. ( רבי [[W:שמואל משינאווא|שמואל משינאווא]], רמתים צופים, מערכת הרבי מקוצק אות י) * פינחס לא היה יכול להיות מנהיג, כי היה קנאי וקנאי לא יכול להיות מנהיג בישראל (שיח שרפי קודש ח"ו אות כז, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * דרך ארץ הוא הקדמה לתורה, כמו בהקדמת הספר יוכל אדם לידע מהות הספר כמו כן ניכר מתוך התנהגות דרך ארץ של האדם מהות תורתו. (שיח שרפי קודש חלק א' אות שי ;אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) * כאשר סיפרו לו שהומצאה מכונה לחמם את המקוואות אמר: ''''דורות קרים [[W:מקוה|מקוואות]] חמים, דורות חמים מקוואות קרים'''', ('אמת ואמונה' משיח שרפי קודש חלק א אות שנט). * [[W:האר"י|האר"י]] ז"ל כתב 'הנזהר ממשהו [[W:חמץ|חמץ]] ב[[W:פסח|פסח]] מובטח לו שלא יחטא כל השנה' ואמר: הבטוח בעצמו שלא יחטא משמרים אותו ממשהו חמץ, ולזה אמר 'הנזהר'. (אמת ואמונה מאהל תורה לחג הפסח) ===אהבת ישראל=== * אפס קצהו תראה וכולו לא תראה (בלק כג,יג) היינו בפרט תוכל למצוא לפעמים פגם ח"ו, וכולו לא תראה, בכלל ישראל לא תמצא פגם.(ליקוטים חדשים דף יח ע"א ; לקוטי מגדים דף לו ע"א) * הרבי מגוסטנין אמר: הרבי מקאצק יגע עמי שתהא אהבת ישראל כל כך שקועה בלבי עד שתהא נפש השונא שלי אהובה אצלי כמו נפש המובחר שבחברי (מרום הרי"ם, בכי הרי"ם, דף ג ע"א) ===אמת=== * חותמו של הקב"ה אמת ([[W:מסכת יומא|יומא]] פט:), דחותם צריך להיות כתב שלא יוכל להזדייף ואמת אינו יכול להזדייף, דאם מזדייף שוב אינו אמת. (רבי משה האגרמאן [[W:שו"ת|שו"ת]] שי למורא דף ב ע"א) (שיח שרפי קודש חלק א' אות שכט) * שאל את רבי יצחק מאיר מגור מה פירוש הפסוק ([[W:תהלים|תהלים]] פה, יב) אמת מארץ תצמח, מה זורעים בארץ כדי שתצמח מזה האמת. ענה לו החי' הרי"מ אם קוברים את השקר צומח האמת. (שיח שרפי קודש, חלק ד אות קנ, מפי נכד הרי"מ, החסיד ר' שמואל אליהו ערליך) * '''אם האדם מעמיד פנים לפני פנים שאינם פנים, הרי זה עבודה זרה,''' (שיח שרפי קודש, חלק א אות שכט) * 'קימוט אחד ב[[W:מצח|מצח]] צריכה שלא תהיה שוא' (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, מרבי [[W:יצחק פייגנבוים|יצחק פייגנבוים]], אור פני יצחקׁׂׂׂׂׂ עמוד מח ההערה קכה) * נטל האמת והשליכו לארץ, במדרש (בר"ר ח.ה) הה"ד ([[W:ספר דניאל|דניאל]] ח, יב) ותשלך אמת ארצה. כשמשליכים את האמת נעשה ממילא שלום ( אליעזר צבי ציגלמן, בית צדיק, דף כב ע"א) * ולא תקח [[W:שוחד|שוחד]] כי השוחד יעור עיני חכמים ([[W:פרשת שופטים|שופטים]], טז, יט). אמר האבני נזר בשמו, דמעות בדין תורה של אחד מבעלי הדין זה גם בכלל שוחד. (שיח שרפי קודש, חלק ב אות מג) ===חסידות=== * איני מבקש מכם אלא שלושה דברים בלבד: א) לא להסתכל ממנו החוצה, ב) לתוך זולתו לא להציץ, ג) ולא להתכוון את עצמו. (שיח שרפי קודש, חלק א אות שכו) * בנוסח אחר: א) לא להסיח דעת מעמלו עם עצמו, ב) לא לחטט בפנימיות של השני ולהתעניין בתגובות של אחרים, ג) ולהשתחרר מנגיעות אישיות (רבי מרדכי מיירנץ, אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמוד שטז) * חסידות בלי תורה איז עס פון דרויסען [זה רק מבחוץ], כאן אנו רוצים שעל ידי לימוד בתורתנו הקדושה יגיעו לחסידות'. ( רבי בן ציון אוסטרובר, ויצבור יוסף, אות ה) * אחד מגדולי חסידי [[W:חסידות צ'רנוביל|טשערנאביל]] סיפר לו על מנהגי החסידות שלהם. להיות נעורים כל ליל ערב שבת ובשבת להגיד את כל ספר התהלים. אמר לו הרבי מקאצק, אצלנו אין נוהג סדר זה, רק נעורים בכל הלילות, תהלים כי אין בכוחם לאמור בפעם אחת את מה שדוד המלך ע"ה התייגע במשך שבעים שנה, רק אומרים איזה מזמורים או איזה פסוקים. (שיח שרפי קודש, חלק ב אות לו) * יש לי חסידים שיכולים לרמוז באצבע לשמים ולומר 'זה אלי ואנוהו' (שמות טו, ב). (שיח שרפי קודש, חלק ב אות שמה) ===חסידי קוצק=== * אמרו בבדיחות על חסידי קוצק: עושים מצוות בסתר ועבירות אם עושים, עושים בגלוי, וישנם העושים [[מצווה|מצוות]] בגלוי ועבירות בסתר והוסיפו, נקל לתפוס את האחרים בעבירה מאשר את חסידי קוצק במצוה (גליקסמאן, דער קאצקער רבי עמוד לג) ===יגיעה=== * יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:), יגעת ואח"כ מצאת, מציאה בהיסח הדעת. (שו"ת שי למורא). היינו אף כי תייגע את עצמך עם כל זה תאמין שאינו שלך כי אם מציאה. (אמת ואמונה, מהדורה תשפ"א) *יגעתי ולא מצאתי אל תאמן (מגילה ו:), באם לא מצאת אל תאמין שיגעת, כי בודאי אם היית מתייגע היית מוצא כל מה שבקשת, כמאמר הכתוב (דברים ל, יב) לא בשמים היא (רמתים צופים, מערכת הרבי מקוצק אות יא) * לא יגעתי ומצאתי אל תאמן, יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:). היינו אם 'יגעתי' בתורה, מצאתי אמונה. 'לא יגעתי' בתורה, 'ומצאתי אל תאמין' ח"ו. (אמת ואמונה, משיח שרפי קודש, חלק ב אות מט) ===יצר הרע=== * [[W:יצר הרע|יצר הרע]] הוא דמיון. ([[W:שו"ת|שו"ת]] אבני נזר, אבן העזר סימן רלב סק"י ) * עיקר היצר הרע של [[W: גאווה|גיאות]] הוא אצל אדם שכבר נסתלקה ממנו התאוה. ([[W:שם משמואל|שם משמואל]] פר' וישלח תרע"א) * על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא וגו' (תהלים, לב, ו). לעת מצא, כאשר היצר הרע מגיע ומוצא את האדם (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב) * חשבתי שיהיו לי חסידים כאלו שכאשר יבוא אליהם יצר הרע, לא ישמעו לו, לא משום שלא ירצו לשמוע לעצתו, רק שלא יהיה להם זמן עבורו, וכך הוא הירש בער גראבאוויצער. (שיח שרפי קודש, חלק ו אות מו) * אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש (סוכה נ"ב ע"ב) מהו תיבת 'זה'. אך, גם בבית המדרש יש יצר הרע אלא ששם נחלש ומתעדן ואינו בתוקף כל כך. (שיח שרפי קודש, חלק ד אות סג) אבל לינצל ולהוושע ממנו בשלימות נצרך לתפלה וזעקה. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמוד שסג) * מה לבעל דבר (כינוי ליצר הרע) ולרבי מקוצק? (ה"שפת אמת", רבי [[W:יהודה אריה לייב אלתר|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור) {{מקור}} ===יראת שמים=== * הטעם שנקרא 'יראת שמים' ולא 'יראת השם' כי השמים נקרשו מאימת השם ועומדים כך עד היום, כך אנו רוצים שתהיה לנו אותה מידת היראה כפי שהיה אז לשמים ( האדמו"ר בית ישראל מגור, אמת ואמונה מהדורת תשפ"א) * כשהשנה מבורכת, היא מבורכת בכל העניינים ואפילו ביראת שמים. והוסיף השם משמואל, ובודאי שהפירוש שמבורכת ביראת שמים למבקשים יראת שמים ונמשכים אחר פנימיות ההשפעה, ולא לנמשכין אחר הלבוש החיצוני שבה.(שם משמואל, יום כיפור תרע"ו) * יראת ה' טהורה עומדת לעד (תהלים, יט, י), אם עומדת לעד אז אנו יודעים שהיא טהורה, ואם לאו לא. (שיח שרפי קודש, חלק ג אות כג, מפי הרבי מאלכסנדר) ===מופתים=== * האדמו"ר רבי[[W: יחיאל מאיר מגוסטינין| יחיאל מאיר מגוסטינין]] היה אומר, אף שלא היו מספרים מופתים בקאצק, עם כל זאת מה שהיה אצלי אפשר לספר (זכותא דאברהם - נחלי אמונה עמוד סג) * האדמו"ר רבי [[W:יעקב אריה גוטרמן|יעקב אריה גוטרמן]] מראדזימין (שהיה בעל מופת גדול) אמר. מפתח של פקידת עקרות נמצא אצל הרבי מקוצק. (שיח שרפי קודש חלק א עמוד רצה) * כאשר סיפרו לו על אחד הצדיקים שפעל הרבה מופתים, אמר כי הוא אינו מתפעל כל כך ממופתים סתם, המופת הגדול ביותר הוא לעשות מיהודי פשוט - לחסיד [עובד השם] (שיח שרפי קודש חלק ב עמוד לט). וזהו מופת שאין למעלה הימנו. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמוד רצא) ===מורא רבך=== * כאשר חזרו החסדים מאיזביצא אמר לרבי הלל בארנובער בקול 'ווער איז דער, מורא רבך כמורא שמים (אבות פ"ד מי"ב), עס איז דא צוויי שמים'ס' ['''מי הוא זה, מורא רבך כמורא שמים, האם יש שני שמים''']. (החסיד ר' זאב וואלף יהודא אורנ,ר שיח שרפי קודש חלק ד עמוד לה אות כט) * ואמרו הצדיקים: "מורא רבך כמורא שמים", כי מידת היראה שחשים בפני הרבי, היא כפום שיעור היראה שיש לרבי כלפי בורא. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) * האם אתם יודעים מה שאני רוצה, אני רוצה כך, השמים יתכופפו, והארץ תבקע, והאיש לא יטה מדרכו, כך אני רוצה. (אביר הרועים סימן שכה) * הלב ישבר, שני הכתפיים יתפוצצו, שמים וארץ יטחנו, ומשלו לא לזוז. (דער קאצקער [[W:קוויטל|קוויטל]]' הסבר הדברים ממנו ומפי החידושי הרי"מ, אמת ואמונה ,מהדורת [[W:ה'תשפ"א|ה'תשפ"א]] עמוד שיט) ===מידות=== * עם ה[[W:קנאה|קנאה]] אדם נברא, תאוה באה מההרגל וגידולו בה. (שם משמואל, ראש חודש אייר תר"ע) * לתת ל[[W:חרש, שוטה וקטן|שוטה]] את שטותו זה גם כן [[W:גמילות חסדים| גמילות חסד]] (שיח שרפי קודש, חלק א אות קלה) * כשם שאתה יכול לסבול שפרצופו של אדם אחר אינו שוה לשלך, כך תסבול אם דעותיו של אחר אינן שוות לדעותיך. (רבי י. ארטן, אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד שד) ===מתנגדים=== * החילוק בין חסיד למתנגד - חסיד מורא שמיים עליו. [[W:ההתנגדות לחסידות|מתנגד]] מורא "שולחן ערוך" עליו. (שיח שרפי קודש חלק ה' עמוד 44) * שאל הרבי מפשיסחא את הרבי מקוצק, מה בין חסיד למתנגד שהחסיד יודע שאינו כלום, והמתנגד הוא ממילא אינו כלום, והשיב לו כתוב והשם אלקים אמת, במה שהחסיד יודע שהוא אינו כלום יתהוה מזה אמיתיות השם כי מקבל את הכל מאהבה כמובן ובזה הוא משובח (מלין חדתין עמוד 12) ===מלאך ה'=== * אמר ה'שפת אמת'.'מה אתה מדבר ממנו, א מלאך האט זיך ארום געדרייט אין די וועלט' [מלאך התהלך בעולם] (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) * ה'אבני נזר' כתב במכתב. חותני היה הרב הדומה למלאך ד' צבאות מו"ה מנחם מענדיל זצלה"ה מקאצק. ( [[W:שו"ת|שו"ת]] אבני נזר, אבן העזר, סי' קכב סק"מ) * ועוד אמר, בכל השנה היה תואר פניו כמלאך ה' צבאות, הרי שבליל התקדש חג מראהו כמראה שרף. (אביר הרועים, סימן עג) * על מצבת הרבנית מסוכטשוב, בת הרבי מקוצק אמר ה'אבני נזר' לכתוב 'בת שרף מעופף'. (אביר הרועים, סימן עג). פירוש הדברים: אברבנאל ישעיה יד כט; וקראו 'שרף' לפי שהוא כמלאך האלקים ומכלל השרפים העומדים ממעל לו, וקראו 'מעופף' לענין הכבוד והמעלה שיעופף ויעלה מעלה מעלה על כל המלכים' (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב, עמוד תקיג) * הרבי מקוצק הנו מלאך. וכשם שאין אנו יודעים טיב מלאך מהו, אין אנו יודעים טיבו של הרבי מקוצק. {{מקור}} ===עבודת ה'=== * השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו וגו' (שמות, יט, יב). אם יהודי עולה למעלה אל יסתפק בזה שנוגע בקצהו, אלא יעלה עד ראש ההר. (החסיד רבי זעליגל סאקאלאווער, אמת ואמונה מהדורת תשפ"א) * "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" (תהילים קטו, טז) - לעשות גם מהארץ שמים. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמוד רלו) * ''''כאשר מראים לעצמו 'פייג' אזי יכולים להראות 'פייג' לכל העולם''''. (שיח שרפי קודש חלק ג דך ו ע"ב). כלומר, אם ידע שמעשיו כהוגן אינו חושש להתנגדות. * לפי מה שמתנהג האדם בשבע השנים מן י"ג עד שנת העשרים (שאז נעשה בר עונשין למעלה), כך מתנהג כל השבעים שנה, ואם קלקל באותן השנים, קשה לו אחר כך העבודה. (אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א. ארץ צבי, לרבי אריה צבי פרומער, אב"ד קוזיגלוב) * נקל לגוף לסבול כל מיני סיגופים ועינויים, מלסבול עול מלכות שמים. ( שם משמואל פרשת צו תרע"ט מפי ה'אבני נזר') * לפי גודל מעלת הנשמה כן הוא גודל הקליפה שמלפפתו, וכמשל אבן יקרה לפי מסת גודלה כן גודל מכסה האבני שעלי ( ראו שם משמואל פרשת [[W:לך לך|לך לך]] [[W:ה'תרע"ח|ה'תרע"ח]], פרשת [[W:וירא|וירא]] [[W:ה'תרע"ז|ה'תרע"ז]]) * שאל אחד את הרבי מקוצק, אנשים אומרים לי שאני 'פרומער', מה החסרון בכך. והשיב לו 'פרומער' עושה מעיקר טפל ומטפל עיקר. (שיח שרפי קודש חלק א אות שפו) * האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל אמר בשם הרבי מקוצק בזה הלשון: 'פרים' אינה ענין למי שכבר תיקן מידותיו, אבל אצלנו שאנו עדיין עומדים בהתחלה אזי 'פרים' דבר ראוי (שיח שרפי קודש חלק ב דף מ"א ע"ב) * שלח לך אנשים (שלח יג, ב). שיק אוועק דאס מענטשליכקייט (שיח שרפי קודש חלק א אות שפ"ב) שלח את בחינת האנושיות (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) תתעלה מעל דרך הטבע. (אחרים) ===ענוה וגאווה=== * לא בשמים היא (נצבים ל, יב). התורה איננה אצל אותם יהודים החושבים שהגיעו עד לשמי מרום ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק) * משפיל גאים עדי ארץ ומגביה שפלים עדי מרום, היינו שהגאה אף שמשפילין אותו מן השמים נשאר בגאוותו, לכן משפילין אותו יותר ואין סוף, ולא כן השפל בעצם אף שמגביהין אותו נשאר במדרגתו שפל יותר, כמו שנאמר (בראשית לב, יא) קטונתי מכל החסדים וגו', ואין סוף להגבהתו, וזה מגביה שפלים עדי מרום. (רמתים צופים, מערכת הרבי מקאצק, אות יג) * אמר לחסיד אחד, אם השי"ת היה מראה לך וויא וייט ביסט גימיין [עד כמה אתה מגונה], לא היתה לך אפשרות להתקיים, אולם אצל משה רבינו כתוב והאיש משה עניו מאד, ופירש [[W:רש"י|רש"י]] שפל וסבלן, שהיה סובל את השפלות. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, משש"ק) * כל המצוות צריכות כוונה, פרט לענווה, שכן ענווה מכוונת פסולה. ( י.ל.לוין, חסידים מספרים, חלק שני אות רטו) * ונהי בעינינו כ[[W:חגביים|חגביים]] וכן היינו בעיניהם ( [[W:פרשת שלח|פרשת שלח]], יג, לג). זה היה אחד מן החטאים של המרגלים, בשלמא מה שאמרו ונהי בעינינו כחגבים, עוד נוכל להבין, אבל מהו וכן היינו בעיניהם, '''מה אכפת לך איך אתה נראה בעיני אחרים'''. (ר"י ארטן , אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמוד קיב) ===צדיקים=== * פשוטי עם יכולים במחשבתם לפגום בצדיק ח"ו. והוסיף האבני נזר, חכמים תקנו זאת במה שאמרו ([[W: מסכת אבות| מסכת אבות]] פ"ד מי"ב) מורא רבך כמורא שמים, שמחמת היראה מרבם אינם יכולים לפגום אותו, אשר הם נבדלים ממנו ועומדים מרחוק (שם משמואל, פרשת בהעלותך תר"ע) * כל המחובר לטהור טהור (כלים פי"ב מ"ב), וקשה, נימא גם להיפך, שהטהור נטמא, כיון שהוא מחובר לטמא. והשיב שהטהור אין לו שום נגיעה בטמא [אמר כן לענין התחברות לצדיקים] (שיח שרפי קודש, חלק א אות שמ) * רבי [[W:אברהם בורנשטיין|אברהם בורנשטיין]] בעל האבני נזר אמר פעם בשם חותנו כי שלום געבען [נתינת שלום] של הרבי להעולם [לחסידים] הוא מעשה בראשית, והגיזעגענען [ברכת הפרידה] שלו הוא מעשה מרכבה. (אביר הרועים, סימן שמג) * בנסיעה הראשונה הייתי שם [בקוצק] שמונה שבתות וכאשר באתי לביתי היו כל התאוות ו[[W:עונג|תענוגי]] עולם הזה מאוס ונמאס בעיני ולימודי ותפילתי היו מעורבבין בשמחה ופחד ולפעמים כאשר נפלתי קמתי במעט אתערותא דיליי (רבי יעקב יצחק קארו- דער קאצקער קוויטל) * האבני נזר אמר בשם הרבי מקאצק. מה שקורין לרבי 'גוטער יוד' [יהודי טוב], היינו שהוא מבורר, שהוא כולו טוב, (שם משמואל פרשת תצוה תרע"ג) ===קדושה=== * '''יש קדוש במעשים ויש קדוש במוח'''. (שם משמואל, פרשת קדושים תרע"ג). והוסיף האדמו"ר הבית ישראל מגור, בכתי"ק, '''ויש בשניהם'''. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמוד שלז) * [[W:פרשת קדושים|פרשת קדושים]] (יט, ב) מתחילה קדושים תהיו ומסתיימת דמיהם בם (כ, כז), '''אף שזה עולה לו בדמו מכל מקום עליו להיות קדוש'''. (אמת ואמונה מפי האדמו"ר רבי חנוך העניך מסוכטשוב). * "ואנשי קודש תהיון לי" ([[W:פרשת משפטים|פרשת משפטים]] כב,ל) להיות שמירת הקדושה במעשה אנוש ותחבולותיו. פירוש, שאין מחסור להשי"ת מלאכי עליון שרפים וחיות הקודש, רק שמתאוה לקדושת אנשים ([[יהודה אריה ליב אלתר|שפת אמת]] פרשת משפטים, תרל"ב) * כאשר הטמא נוגע בטהור הוא מטמאו, ולמה כשהטהור נוגע בטמא לא מטהר. רק משום ש'''הטמא ודאי טמא, אבל הטהור מי יודע אם הוא באמת טהור'''.(אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) * [[W:לא תנאף|לא תנאף]] (יתרו כ' י"ג) כותב רשי": אין [[W:ניאוף|ניאוף]] אלא ב[[W:אשת איש|אשת איש]] וכו', ואמר, דהיינו '''באשתו של האיש'''. (לקוטי מגדים, פרשת אחרי דף יח ע"ב) * הרבי מלובלין זצ"ל אמר, 'האברך הזה, מענדיל טאמשאווער, לקח לעצמו דרך ששרפים ואופנים רועדים ממנו. (החסיד ר' טוביה שערצער, 'אור הנפלאות') * כאשר סיפרו לרבו הרבי רבי בונם מפשיסחא על הכבוד אשר נותנים לו החסידים אמר: 'אנשים כאלה שהם מנוטרי הברית הם בבחינת מלכות ולמלכות מגיע כבוד גדול כזה' (שיח שרפי קודש) * כאשר חלה הרבי מקוצק ([[W:פרשת תולדות|פרשת תולדות]] [[W:ה'תקצ"ט|ה'תקצ"ט]]) אמר רבי שלמה לייב מלענטשנא זצ"ל: 'על יהודי זה צריכים אנו להתפלל, כי הוא שומר הברית'. (שיח שרפי קודש) * פרישתו בקודש היה להפליא. לא לקח בידו שום מטבע, רק משמשו נטלם, ואכל חולין בטהרה שלא הוכשרו לקבל טומאה. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) * אברך אחד התנצל לפני הרבי מקוצק שאשתו מושלת עליו, השיב לו, כתוב ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך ([[W: פרשת בראשית| פרשת בראשית]] ג ,ט), ואם [[W:הרישא|הרישא]] הוא להיפך אז גם ה[[W:סיפא|סיפא]] להיפך. (עשר נפלאות) * עם העינים למעלה ולא לראות (שיח שרפי קודש) ===שמחה=== * כי בשמחה תצאו (ישעיה נה, יב). '''בשמחה תוכלו לצאת מכל הצרות'''. ( י.ארטן מפי גדולי חסידי קוצק) * עת האכילה זמנה בימי הנעורים, השינה יש לה זמן בקבר, ועצבות אין לה שום מקום, הם קוראים לזה 'עצבות', ואני קורא לזה 'פריקת עול'.(שיח שרפי קודש חלק א אות שנא) ===תורה=== * האדמו"ר מ[[W:סוכטשוב|סוכטשוב]] כתב בהקדמתו לספרו '[[W:אגלי טל|אגלי טל]]': וכד הוינא כבר עשר חידושים חדשתי, אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו"ר זצ"ל מקאצק מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה. ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בענין סדר הלימוד וחידושים. * לפני הפטירה אמר. כל מי שיניח את ראשו בתורה הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא, ומי שהוא בעל רגש ריקם ילך לנוקבא דתהומא רבא. (שם משמואל, ראו פירוש הדברים אמת ואמונה, תשפ"א עמוד תצ) * '''ההילוך בדרך התורה הוא הגדול שבסיגופים לגוף.''' (שם משמואל פרשת ויחי תרפ"א, שבועות תרע"ז.) * החידושי הרי"ם אמר לאדמו"ר מאלכסנדר בתחילת ההנהגה "כמו שהיו קולות וברקים בקבלת התורה על הר סיני, כן יש עתה קבלת התורה בקולות וברקים בטאמשוב" (מאיר עיני הגולה אות קצה) * ועוד אמר: כל מה שאנו מוכרחים להתייגע משך יום שלם, הוא סוקר בסקירה אחת" (מאיר עיני הגולה אות תעז ; שיח שרפי קודש ח"ג אות תנו) * שתרגילנו בתורתך (ברכות השחר), הלא כתיב (ישעיה כט, יג) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, מוכח מכאן שההרגל אינו טוב. ואמר, שההרגל אינו טוב זה רק לדבר מצוה, - '''אבל לתורה טוב מאד ההרגל''' (ליקוטים חדשים, בהקדמה דף ד ע"א). * זמן מתן תורה היה בעצרת אבל זמן הקבלה הוא תמיד בכל זמן ובכל עת שאדם יושב ושונה הוא שואב לקרבו את התורה (שם משמואל פרשת תרומה תרע"ז) * שבועות הוא "זמן מתן תורתנו", ולא "זמן קבלת תורתנו", כי נתינת התורה היתה שוה לכל - אבל קבלתה לא כולם בשוה, אלא כל אחד ואחד כפי ערך השגתו (שם משמואל פר' תרומה תרע"ז) ===תפילה=== * ה'אבני נזר' אמר בשמו שהוא 'אינו צריך לממוצע של המלאכים להעלות תפילתו, כי תפילותיו עולות ביושר למעלה' (אביר הרועים) * ועוד אמר ה'אבני נזר', תפילותיו היו ממש כמו תפילת משה רבינו ע"ה. (אביר הרועים) * התנועות שאדם עושה בשעת התפילה, הוא מפני שטורדים אותו מחשבות שאינם נאים, לכן הוא מתחזק כנגדם ועושה תנועות, אבל אם תסיר שיקוציך, אם תסיר טינופיך ממחשבותיך, לא תצטרך לנוד גופך (רמזי אש) * "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" ( [[W:פרשת יתרו|פרשת יתרו]] כ, טו) - '''יכולים לראות ולהתנענע, ואף על פי כן לעמוד מרחוק'''. ( י. ארטן, אמת ואמונה) * וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק וגו'. ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים ( יתרו,ו כ, טו-יח). היינו, וינועו, שעשו תנועות חיצוניות בגופם, ומחמת זה ויעמדו מרחוק, אבל משה רבינו ע"ה נגש אל הערפל בלי שום תנועה ( אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א, משיח שרפי קודש) * באנשי נינוה כתוב (יונה ג, ח) ויקראו אל אלקים בחזקה, ואמר, 'דאס איז איין פויעריש עבדות' [זאת היא עבודת ה' של איכרים]. (מפי רבי יעקב דוד מאמשינוב, שיח שרפי קודש) * המתפלל היום מפני שהתפלל אתמול (שהתפילה הוא אצלו כמצות אנשים מלומדה), הלומד תורה בפשטות (אינו מתייגע עליה) , החוטא ומוחל לעצמו (שקל בעיניו החטא ואינו מתחרט) - רשע גמור טוב הימנו. (ראו ההסבר. נפלאות חדשות ליקוטים דף מט עמוד א-ב) * אמר לאחד, קודם שיעמוד להתפלל יחשוב אולי טוב שלא להתפלל, רק שיש דבר שאינו מניח לו לאכול בלי תפילה מחמת שירא מהשי"ת.... ויתפלל שיראה גדלות הבורא ושפלות עצמו. (נפלאות חדשות, דף ג ע"ב) * פעם אחת בבוקר שמעו את הרבי מקוצק זצ"ל אומר 'מודה אני לפניך', ואמר בזה הלשון, ווער איז דער 'אני' אין ווער איז דער 'לפניך' [מי הוא ה'אני ומי הוא 'לפניך'], והפסיק ולא דיבר יותר. (שיח שרפי קודש) * הקפיד על מה שאומרים (בתפילת העמידה) 'ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשענו', וכי יתכן לשקר כל כך בזה. (וילקט יוסף) ===תשובה=== * אם יאמרו לו שלא יוכל לשוב ב[[W:תשובה (יהדות)|תשובה]] היה טוחן כל הרקיעים. ואמר הפירוש מה שכתוב (דברים ז, ו) בך בחר ה', 'בחר' [[W:נוטריקון|נוטריקון]] ב'וקע ח'לוני ר'קיע, שכל אחד מישראל יכול לבקוע חלוני רקיע לשוב. (חשבה לטובה) * עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב עוד ([[W:משנה תורה|רמב"ם]], הלכות תשובה פ"ב ה"ב), רלו"י מוואלע קבל לפני הרבי מקוצק שזה ענין קשה, והשיב לו שבאם אדם מקבל עליו שלא ישוב לכסלה ואף שאחר כך מחמת טרדת פרנסה וכדומה חוזר לקלקולו, אבל הקב"ה מעיד עליו, מפני שבעת שקיבל עליו אז לא היה חושב שישוב לכסלה, ולכן כבר יעיד עליו הקב"ה. (האדמו"ר הבית ישראל מגור- אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) ===אחרים=== * הרבי מגור ה'[[W:אמרי אמת|אמרי אמת]]' זצ"ל אמר: קאצק איז גיוועהן [היתה] ''''בלתי לה' לבדו'''' (שמות כב, יט) (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב) * בפעם הראשונה כשבא רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל לחסות תחת כנפי מורו ורבו אמר לו, אין אנו מחדשים שום דבר חדש, אלא שאנו מאירים לכל אחד את מה שיש לו. (שיח שרפי קודש) * כאשר סבל רדיפות ב[[W:טומשוב לובלסקי|טומשוב לובלסקי]] יעץ לו חסידו רב העיר רבי מתתיהו קורנר לעבור לקוצק ונימק: 'מקום שרב העיר הוא תלמידו לא תתעורר מחלוקת נגדו' (גליקסמאן 'דער קאצקער רבי') * בדרך ל[[W:קוצק|קוצק]] כאשר נשמעה נביחת כלבים אמר: 'כלבים מנבחים סימן שכפר לפנינו' כאשר נכנסו לקוצק ובני העיר זרקו עליהם אבנים אמר: 'מקום שמיידים בו אבנים עיר היא פה אגור' (הסופר ר' שלמה וינריך ירחון הדרך תש"ג) * האיכרים כאשר הנהרות נקרשים חורתים על הקרח ש"ו (צלם) ואומרים שזאת להם סגולה, ואמר, מים סימן טהרה, המים מטהרים בכל הענינים, אבל אם המים נקרשים יוכלו ח"ו כל טומאות לשרות בהם. (אמת ואמונה מהדורת תש"ח) * כל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי (רבה פכ"ה). ואמר הרבי מקוצק, שוטה הוא זה שתרהב נפשו להשוות מעשיו למעשה אבות, אלא הפירוש 'יגיעו' היינו שתהי' להם נגיעה בעלמא. שיהיה לו לפחות מגע כלשהוא במעשי אבות ולא שיהיה כאבות העולם, רק ש'מעשיו' יהיו נוגעים ל'מעשה אבות' שבכל ההשגות במעלתם אינו מגיע בתכלית. ([[W: שמואל בורנשטיין| שם משמואל]]) * כלי חרס אינו מטמא מגבו, כלי חרס הוא עפר ואין בו אלא תוך לפיכך אינו מטמא מגבו אלא מתוכו, שהעיקר הוא התוך, כמו כן האדם הוא כלי חרס , וד"ל. (נפלאות חדשות) * יש המחזיקים את הדברים הטובים והנוחים שבתורה לעצמם, ואת החומרות - לאחרים. {{מקור}} * במדרש (שהש"ר ה, ג) פתחו לי פתח אחד וכו' כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרונות נכנסות בו. אמת הוא שדי בפתח כחודו של מחט, אבל שיהיה מעבר לעבר. (אהל תורה) * אני מסוגל לומר מה אין לעשות. מה יש לעשות - זאת צריך לשאול כל אחד את עצמו. {{מקור}} * אין שלם מלב שבור; אין זעקה גדולה מהדממה; אין ישר מסולם עקום. * המוות אינו כלום, כמו שעוברים מחדר לחדר ובוחרים לעצמו חדר יותר יפה. (בשם ה'אבני נזר' שיח שרפי קודש) * אמר לי בילדותי, 'אתה רוצה לקפוץ לשמים בפעם אחת' ?, (הגאון החסיד ר' יחיאל משה זצ"ל אב"ד יאדימאווע- נפלאות חדשות) * כאשר אמרו לו שיש צדיקים שרואים בסוכה את האושפזין אמר: 'לי יש אמונה, ואמונה יותר בהירה מראיה'. (שיח שרפי קודש) * היה שואל היכן גר השי"ת והשיב, '''בכל מקום שנותנים לו להכנס'''. והיה מסיים, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך (דברים כג, טו), שהוא משל כמו אצל מלך בשר ודם אם יעמיד אדם חביות עם טינוף לפני פתח ביתו, זה נקרא שאין נותנים להשי"ת להכנס. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב, משש"ק) * העולם כולו אינו כדאי לתת עבורו אפילו אנחה אחת. (שם משמואל) * אין לפחד מעוני ומרעב. אני מפחד מהקשיחות והאכזריות, שהיא מנת חלקן של הרעבים. (בשנת בצורת){{מקור}} * אמר: עולם שביעי דומה לקוף וכו' (תנחומא פקודי ג), הזקין נעשה כקוף, היינו דענין הקוף שהוא מתדמה במעשיו וכמו שהאדם עושה כן עושה גם הוא. כן הוא באדם כשהזקין עושה כעין מה שעשה בהיותו קודם שהזקין. ( אמת ואמונה, שם משמואל בשם האבני נזר) * כאשר יש לאדם על מה לצעוק, ורוצה לצעוק, אך איננו יכול לצעוק - זוהי הצעקה הגדולה ביותר. {{מקור}} * לצאת ידי חובה? - לא מיניה ולא מקצתיה: או הכל או לא-כלום! {{מקור}} * המהלך בדרך ושונה וכו' ואומר מה נאה אילן זה וכו' מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו (אבות פ"ג מ"ז). הרוצה להשיג את השם יתברך על ידי חקירה לבד שלא על ידי התורה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו.(נפלאות חדשות דף מ"ב עמוד ב: 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רכג) * האדם צריך לייגע את עצמו בפרשת יציאת מצרים כמו בהלכה ותוספות. (שיח שרפי קודש, מפי החידושי הרי"מ) * זיי דרייען זיך ארום מיס פאסטווא און פר גלעטין זיך דיא באכער מיט אפאר בלאט גמרא. [שבע תועבות בלבותם, ומחפים עליהן בלימוד כמה דפים גמרא] (שיח שרפי קודש) * רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות. {{מקור}} * וכל מעשיך יהיו לשם שמים (אבות פ"ב מי"ב). אמר: שה'לשם שמים' יהיה גם כן לשם שמים. (מקדש מעט) *אחד ביקש לנסוע לארץ ישראל כדי שלא יצטרך לשאת בסבל גלגולי מחילות. ענה לו בלשון תמיה, אתה כל כך אוהב את הגוף שלך שאתה חושש לצער הגוף גם לאחר מיתה.(נפלאות חדשות) * "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" (קהלת א, יח) אדרבה, '''טוב לידע הרבה ויכאב לך.''' הפירוש, שמי שכואב לו נצמח מזה שיעשה ולא ילך בטל, ואפי' אינו עושה, הכאב עצמו גם כן טוב. (נפלאות חדשות), * במקום שיש סוד - שם יש גניבה.{{מקור}} * שאל, מה השמחה והסעודה שעושים לגמרה של תורה, ואמר, השמחה היא שיודעים שגמרו את התורה ועדיין לא התחילו כלום, ומפני שיודעים זאת לכן באה השמחה. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א) * לא רק השונא את חברו נקרא רשע, אלא גם השונא עצמו נקרא רשע.{{מקור}} * חסיד שוטה - כיצד? הוא שהכריזו עליו מן השמים להיות טיפש, והלה עושה הרבה לפנים משורת הדין לצאת ידי גזירת שמים בטפשותו, ומוסיף על טפשותו.{{מקור}} * אברך שחותנו לא נתן לו [[W:טלית|טלית]] ובכה לפני הרבי מקוצק, אמר לו 'מען הילט זיך אן מיט ארבע כנפות הארץ' [מתעטפים בארבע כנפות הארץ]. (שיח שרפי קודש) * במקום להוסיף חומרה להלכה, מוטב ויוסיף האדם יראה לעשיה. (בית קוצק; מאור הגולה) * הגנב האמיתי הוא ההרגל, הנדחק לו בחשאי. אין כסכנתו לאדם. {{מקור}} * 'מתון' עושה דרכו ביישוב הדעת, על כן אינו ממהר לעשות דבר. 'עצל' מתעצל להתיישב בדעתו, על כן עושה בלי ישוב הדעת. (שם משמואל) * [[W:עשו|עשו]] לא היה איכר מגושם מתהלך יחף ורועה חזירים. עשו היה מגודל [[W:זקן|זקן]] ו[[W:פאות|פאות]], מנהיג עדה, ומשמיע תורה ב[[W:סעודה שלישית|סעודה שלישית]]. '''אלא שחלק על יעקב צדיק הדור וסרב להכניע עצמו תחתיו''' (אמת מקאצק תצמח, מפי השמועה) * הפשט האמיתי בתורה - הוא סודה של תורה.{{מקור}} * התלוננו לפניו על שעלה שער המזונות, אמר למה האוכל ביוקר כי כולם התחילו להרבות באכילה, אם יתיחלו כולם ללמוד יהיה הלמוד ביוקר והאוכל בזול.(אמת מקאצק תצמח (שיג) מפי השמועה) * פרעה הרשע היה 'אדם' עשר מכות ספג, ועמד על דעתו. ואילו האפיקורסים של ימינו - פרעושים. לחץ אחד בעקבם ומיד יפלו מחוסרי אונים.(י.ל. לוין, בית קוצק) * [גירסא אחרת] פרעה היה אפיקורס גדול, ולכן כראותו 'והנה ממקנה ישראל לא מת עד אחד' (שמות ט,ז) לא נתפעל, כי חשב אני כבר אטול מהם נקמה. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב מפי האדמור ה'בית ישראל' מגור) * אחד שהתאונן לעת זקנותו שבניו אינם מרחמים עליו אמר: כתוב אצל בנימין והיה כראותו כי אין הנער ומת (ויגש מד, לא) וברש"י אביו מצרתו, למה לא אמר שהבנים ימותו מגודל הצער, מוכח שאין הבנים מצטערים כל כך בצרת אביהם, ורק האב דואג ומיצר על בניו. (שיח שרפי קודש) * "יעזוב רשע דרכו" (ישעיה נ"ה, ז') - שאל, וכי דרך יש לו לרשע, הלא בוץ יש לו. אלא הפירוש הוא , יעזוב רשע דרכו, שידע שאין לו שום דרך. (אמת ואמונה) * "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך" (דברים ו, ו) - לכאורה יותר יצדק לשון 'בלבבך', כמו שכתוב (דברים ל, יד) בפיך ובלבבך לעשותו. ואמר, שצריך שיהיו הדברים מונחים כאבן על הלב, וכאשר יפתח הלב בזמנים מיוחדים יפלו לתוכו. (שם משמואל). * והוסיף החידושי הרי"מ, שזה הבטחה, אם יהיה על לבבך אז יכנסו אל הלב. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) * סרחון עולה מהמערב הרקוב. (י.ל.לוין, בית קוצק עמוד ל ) * אמר פעם על חסידיו שרקדו מחוץ לחדרו "עליכם נאמר הפסוק "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" לא רק שאתם לא עובדים את ה' אלא אתם עושים את זה בשמחה ובטוב לבב" ==נאמר עליו== * רבי יצחק מוורקא אמר. אתם אומרים שאני יהודי טוב, היהודי הטוב האמיתי יושב לו שם בקוצק אלא הוא מסתיר את מידת החסד במעטה של גבורה. (הרב דוד הלחמי, אהל יוסף, עמוד טז) * הרבי מלובלין זצ"ל שאל את היהודי הק' זצ"ל האם יש לו אברכים טובים. השיב לו 'מענדיל מטאמשוב רוצה ביראת שמים'.(אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, מנפלאות היהודי) [בנוסח אחר]. 'מענדיל מטאמשוב רוצה להיות טוב' (אמת ואמונה מנפלאות היהודי דף ח ע"א) * רבי יצחק מאיר מגור אמר: הוא גדול במדרגה שלו כמו [[הבעל שם טוב]], והוסיף 'ראיתי חתיכת אש אמיתית וכופפתי עצמי תחתיה ל"ב שנים' (מאיר עיני הגולה) * רועד אני כולי, שעה שצריך אני לעמוד לפני הרבי (שמשו - ר' צבי הירש מטומשוב) * רבי יחיאל מאיר מגוסטנין אמר: כשנענע הרבי מקוצק את ה[[W:שטריימל|שטריימל]], הוא נענע את כל העולמות.( אמת ואמונה משיח שרפי קודש) * כשנתתי שלום לרבי הרגשתי שנפתחים לי שערי תורה. (הנ"ל) {{מקור}} * רבי אליהו מוויסקוט אמר ששמע מהרבה צדיקים כי כל התיבות והשיחות של האדמו"ר מקוצק יש ללמוד ממנה תלי תלים של הלכות, בנגלה ובנסתר אשר קשה לרדת לעמקן. (שיח שרפי קודש) ==אמרות ללא מקורות מוסמכים== * אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה. ( מרטין בובר, מהאמרות המפורסמות אבל לא נאמרה מפי הרבי מקוצק) * המאמין במופתים - אינו אלא שוטה. ומי שאינו מאמין שיוכלו להיעשות על ידי הצדיקים - אינו אלא אפיקורס. (י. ארליך - לא מופיע במקורות מוסמכים) * כדי להציל את סדום שלא תהפך, היה צורך בעשרה צדיקים לפחות, ואילו כדי להפוך עולם ומלואו - די בשוטה אחד. (פרשנות בלבד של הכותב ללא כל מקור מוסמך). * לאברך, אם תסכים שברשותך לא תימצא פרוטה לקנות כיכר לחם, מוכן אני להגביה אותך למעלה מן הרקיע, ומשם תראה כי על כך לא כדאי להאנח כלל..(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 53 ) ללא מקור, לא נמצא אסמכתא במקורות המוסמכים. * לעולם לא הייתי רוצה לעבוד אלוקים שדרכיו מובנות לשכלו של כל ילוד אישה, (מצוטט באישי רחוב מהספר 'אנרכיזם' יהודי דתי, אין אסמכתא במקורות המוסמכים) * מי שאינו רואה את המקום [=ה'] בכל מקום, אינו רואה בשום מקום. (שמחה רז. אין אסמכתא במקורות המוסמכים ) אולי פרשנות. * בשעה שאבותינו הלכו במדבר ואכלו מן, כל אחד קיבל מזונותיו במידה שווה. כיצד קיימו אותה שעה מצוות צדקה? - אבותינו עשו צדקה בדעת, מי שדעתו הייתה רחבה עשה צדקה עם מי שדעתו הייתה פחותה.(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 25. האימרא היא לא מהרבי מקוצק ,ראו כדלהלן. * שאל האדמו"ר מוורקא את האבני נזר בילדותו, איזה צדקה עשו בני ישראל במדבר כשאכלו מן והשיב לו, מי שדעתו הייתה רחבה עשה צדקה עם זה שדעתו הייתה קצרה.(בית קוצק, האריות שבחבורה, עמוד 40, אבירי הרועים עמוד שנא) * יהודי טוב הוא יהודי שנשמתו משי וגופו לבוש בלואות. הוא כלי יקר ומראהו ככלי חרס, רוחו מרחפת בעולמות עליונים ונפשו נתונה לעפר.(קטע ספרותי לחלוטין ,פרשנות של הכותב) * העולם מעלה עיפוש ואין בי הכוח לנשום בו. (לפי מאיר אורין, סנה בוער עמוד 20, ואריגור עמוד 170,הדברים נאמרו לפני הפטירה , לפי המקורות המוסמכים הדברים לחלוטין לא מדויקים, ראו להלן בפרק אשכבתא דרבי) ==קישורים חיצוניים== * שמחה מורגנשטרן, [https://pdfhost.io/v/vPUCSsqs1__ אשכבתיה דרבי], פרק מתוך הספר "אמת ואמונה" (מהדורת תשפ"ב) * [https://pdfhost.io/v/2oiWtp09f__ מכתב השרף מקוצק להחידושי הרי"ם] * [https://pdfhost.io/v/Cl91Wdqgw__ נוסח המצבה של הרבי מקוצק] עם מקורות, מתוך הספר אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב. *[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/40/imrot-2.htm לקט אמרות] באתר דעת *[http://www.daat.ac.il/daat/history/emet/shaar.htm ספר אמת ואמונה] אמרות הרבי מקוצק, באתר דעת {{מיון רגיל:מקוצק, מנדל}} [[קטגוריה:אדמו"רים]] ez4yy2w7jvvg6z4l5mfbisfnms5f01c 188226 188225 2022-07-31T10:38:03Z קאצק 10668 /* אמרות ללא מקורות מוסמכים */ הגהה wikitext text/x-wiki {{עריכה}} רבי '''[[W:מנחם מנדל מקוצק|מנחם מנדל מקוצק]]''' [[W: ה'תקמ"ז| ה'תקמ"ז]] - כ"ב ב[[W:שבט|שבט]] [[W: ה'תרי"ט| ה'תרי"ט]]; 1787 - 1859), מכונה '''השרף מקאצק''' ובהגייה יידישאית מכונה '''"דער קוצקער רבי"'''. מתלמידיהם של [[החוזה מלובלין]], [[היהודי הקדוש]] ורבי [[W:שמחה בונים מפשיסחה|שמחה בונים מפשיסחה]]. התפרסם בחריפותו, [[W:פרישות (יהדות)|בפרישותו]] '''בחדות אמרותיו הנוקבות''', בהנהגתו התקיפה, ובחתירה קיצונית לאמת. ==אמרותיו== ===על עצמו=== * לאחר הפירוד הידוע עם רבי מרדכי יוסף מאיזביצא אמר לתלמידו רבי [[W: יצחק מאיר אלתר| יצחק מאיר אלתר]] מייסד [[W:חסידות גור|חסידות גור]], 'אתה לא עזבתני, הנני מבטיח לך אז איך וועל דיר אובדינען ביי די קינדער' ['''אני אגמול לך אצל הילדים'''] (אמת ואמונה משיח שרפי קודש, חלק ה' דף לא ע"ב) * כל אשר שבו מאיזביצא לקאצק הכירם ואמר מה אתם חושבים עלי, האם אני קומענן קעהרער (מנקה ארובות העשן), (שיח שרפי קודש, חלק ג דף 15) * אמר לרבי [[W: חנוך הניך הכהן לוין| חנוך הינך הכהן לוין]] מאלכסנדר, כי לולא שיש לו לדבר עם אנשים לא היה צריך לאכול כלל, שהיה מספיק לו חיות מהתורה הקדושה. ([[W: פנחס מנחם אלעזר יוסטמן|שפתי צדיק]] פר' בשלח אות טו) * עומד אני ברגל אחת ב[[W: רקיע| רקיע]] השביעי וברגל השניה ב[[W:השאול|השאול]] תחתית, תחשובו שזה דבר קטן, היה נוח לי יותר לקפוץ לקאליך אויבין' [לכבשן האש]. (שיח שרפי קודש, חלק ג' דף י ע"א) * אני נבראתי להיות כנה, מלאכים ושרפים מתנגדים לי, אבל אינני ירא אותם. (אמת מקאצק תצמח, אות תתכא בשם רבי בן ציון אוסטרובר) * ב[[W:ליל הסדר|ליל הסדר]] האחרון (תרי"ח) קודם הסתלקותו (כ"ב שבט תרי"ט) אמר בשמחה 'לשנה הבאה לא אשב כאן'. (אביר הרועים אות עו) * לפני הפטירה חזר כמה פעמים על הפסוק ([[W:במדבר|במדבר]] יב, ז-ח) לא כן עבדי משה וגו' ''''ותמונת ה' יביט'''', והקשה, הלא נאמר בתורה ([[W:דברים|דברים]] ד, טו) כי לא ראיתם כל תמונה, והסביר, משה רבינו קיבל מתנה מהשי"ת שיוכל להביט במבט אלוקי מסוף העולם ועד סופו, מה למעלה ומה למטה, הוא יכול להביט בתוך לבבות היהודים פנימה, ותמונת ה' '''במבט אלוקי 'יביט''''.(דער יידישער פלאם. אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) (ראו להלן קישורים חיצוניים, אשכבתא דרבי, עמוד תפח) * מעולם לא פחדתי מיסורי מחלה, אלא מהפינוק הבאה לאחריה, המוליד התגשמות. (י.ל. לוין, מאור הגולה עמוד תנו ; בית קוצק, עמוד צ) * אמר כי יכול להחיות מתים, אבל הוא רוצה יותר להחיות את החיים. (ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד תט) * אמר [[W:יחיאל מאיר ליפשיץ| האדמו"ר מגוסטינין]]: הרבי מקאצק עם כל שהוא כמו [[W:פתיתים|פתית]] היה יכול להחיות מתים. (אמת ואמונה, מהדורת [[W:ה'תשפ"א|ה'תשפ"א]] משיח שרפי קודש, חלק א' אות קפה) * צדיק אחד שלח לרבי מקוצק שהוא גדול כל כך שמשיג עד הרקיע השביעי, והשיבו הרבי מקוצק, שהוא קטן כל כך עד שכופפים אצלו את כל השבעה רקיעים. (אמת ואמונה משיח שרפי קודש, חלק ב' אות סג) * אילו הייתי יודע לפחות כי אלקה ב[[W:העולם הבא|העולם הבא]], הייתי יוצא בריקוד באמצע העיר... אילו הייתי יודע. (מאיר אורין, דרוש מקור מוסמך) ==אמרות== * לא יהיה בך אל זר (תהלים פא, י). גאט זאל נישט זיין ביי דיר פרעמד ['''השי"ת לא יהיה בך זר'''']. ( רבי [[W:שמואל משינאווא|שמואל משינאווא]], רמתים צופים, מערכת הרבי מקוצק אות י) * פינחס לא היה יכול להיות מנהיג, כי היה קנאי וקנאי לא יכול להיות מנהיג בישראל (שיח שרפי קודש ח"ו אות כז, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) * דרך ארץ הוא הקדמה לתורה, כמו בהקדמת הספר יוכל אדם לידע מהות הספר כמו כן ניכר מתוך התנהגות דרך ארץ של האדם מהות תורתו. (שיח שרפי קודש חלק א' אות שי ;אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) * כאשר סיפרו לו שהומצאה מכונה לחמם את המקוואות אמר: ''''דורות קרים [[W:מקוה|מקוואות]] חמים, דורות חמים מקוואות קרים'''', ('אמת ואמונה' משיח שרפי קודש חלק א אות שנט). * [[W:האר"י|האר"י]] ז"ל כתב 'הנזהר ממשהו [[W:חמץ|חמץ]] ב[[W:פסח|פסח]] מובטח לו שלא יחטא כל השנה' ואמר: הבטוח בעצמו שלא יחטא משמרים אותו ממשהו חמץ, ולזה אמר 'הנזהר'. (אמת ואמונה מאהל תורה לחג הפסח) ===אהבת ישראל=== * אפס קצהו תראה וכולו לא תראה (בלק כג,יג) היינו בפרט תוכל למצוא לפעמים פגם ח"ו, וכולו לא תראה, בכלל ישראל לא תמצא פגם.(ליקוטים חדשים דף יח ע"א ; לקוטי מגדים דף לו ע"א) * הרבי מגוסטנין אמר: הרבי מקאצק יגע עמי שתהא אהבת ישראל כל כך שקועה בלבי עד שתהא נפש השונא שלי אהובה אצלי כמו נפש המובחר שבחברי (מרום הרי"ם, בכי הרי"ם, דף ג ע"א) ===אמת=== * חותמו של הקב"ה אמת ([[W:מסכת יומא|יומא]] פט:), דחותם צריך להיות כתב שלא יוכל להזדייף ואמת אינו יכול להזדייף, דאם מזדייף שוב אינו אמת. (רבי משה האגרמאן [[W:שו"ת|שו"ת]] שי למורא דף ב ע"א) (שיח שרפי קודש חלק א' אות שכט) * שאל את רבי יצחק מאיר מגור מה פירוש הפסוק ([[W:תהלים|תהלים]] פה, יב) אמת מארץ תצמח, מה זורעים בארץ כדי שתצמח מזה האמת. ענה לו החי' הרי"מ אם קוברים את השקר צומח האמת. (שיח שרפי קודש, חלק ד אות קנ, מפי נכד הרי"מ, החסיד ר' שמואל אליהו ערליך) * '''אם האדם מעמיד פנים לפני פנים שאינם פנים, הרי זה עבודה זרה,''' (שיח שרפי קודש, חלק א אות שכט) * 'קימוט אחד ב[[W:מצח|מצח]] צריכה שלא תהיה שוא' (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, מרבי [[W:יצחק פייגנבוים|יצחק פייגנבוים]], אור פני יצחקׁׂׂׂׂׂ עמוד מח ההערה קכה) * נטל האמת והשליכו לארץ, במדרש (בר"ר ח.ה) הה"ד ([[W:ספר דניאל|דניאל]] ח, יב) ותשלך אמת ארצה. כשמשליכים את האמת נעשה ממילא שלום ( אליעזר צבי ציגלמן, בית צדיק, דף כב ע"א) * ולא תקח [[W:שוחד|שוחד]] כי השוחד יעור עיני חכמים ([[W:פרשת שופטים|שופטים]], טז, יט). אמר האבני נזר בשמו, דמעות בדין תורה של אחד מבעלי הדין זה גם בכלל שוחד. (שיח שרפי קודש, חלק ב אות מג) ===חסידות=== * איני מבקש מכם אלא שלושה דברים בלבד: א) לא להסתכל ממנו החוצה, ב) לתוך זולתו לא להציץ, ג) ולא להתכוון את עצמו. (שיח שרפי קודש, חלק א אות שכו) * בנוסח אחר: א) לא להסיח דעת מעמלו עם עצמו, ב) לא לחטט בפנימיות של השני ולהתעניין בתגובות של אחרים, ג) ולהשתחרר מנגיעות אישיות (רבי מרדכי מיירנץ, אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמוד שטז) * חסידות בלי תורה איז עס פון דרויסען [זה רק מבחוץ], כאן אנו רוצים שעל ידי לימוד בתורתנו הקדושה יגיעו לחסידות'. ( רבי בן ציון אוסטרובר, ויצבור יוסף, אות ה) * אחד מגדולי חסידי [[W:חסידות צ'רנוביל|טשערנאביל]] סיפר לו על מנהגי החסידות שלהם. להיות נעורים כל ליל ערב שבת ובשבת להגיד את כל ספר התהלים. אמר לו הרבי מקאצק, אצלנו אין נוהג סדר זה, רק נעורים בכל הלילות, תהלים כי אין בכוחם לאמור בפעם אחת את מה שדוד המלך ע"ה התייגע במשך שבעים שנה, רק אומרים איזה מזמורים או איזה פסוקים. (שיח שרפי קודש, חלק ב אות לו) * יש לי חסידים שיכולים לרמוז באצבע לשמים ולומר 'זה אלי ואנוהו' (שמות טו, ב). (שיח שרפי קודש, חלק ב אות שמה) ===חסידי קוצק=== * אמרו בבדיחות על חסידי קוצק: עושים מצוות בסתר ועבירות אם עושים, עושים בגלוי, וישנם העושים [[מצווה|מצוות]] בגלוי ועבירות בסתר והוסיפו, נקל לתפוס את האחרים בעבירה מאשר את חסידי קוצק במצוה (גליקסמאן, דער קאצקער רבי עמוד לג) ===יגיעה=== * יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:), יגעת ואח"כ מצאת, מציאה בהיסח הדעת. (שו"ת שי למורא). היינו אף כי תייגע את עצמך עם כל זה תאמין שאינו שלך כי אם מציאה. (אמת ואמונה, מהדורה תשפ"א) *יגעתי ולא מצאתי אל תאמן (מגילה ו:), באם לא מצאת אל תאמין שיגעת, כי בודאי אם היית מתייגע היית מוצא כל מה שבקשת, כמאמר הכתוב (דברים ל, יב) לא בשמים היא (רמתים צופים, מערכת הרבי מקוצק אות יא) * לא יגעתי ומצאתי אל תאמן, יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:). היינו אם 'יגעתי' בתורה, מצאתי אמונה. 'לא יגעתי' בתורה, 'ומצאתי אל תאמין' ח"ו. (אמת ואמונה, משיח שרפי קודש, חלק ב אות מט) ===יצר הרע=== * [[W:יצר הרע|יצר הרע]] הוא דמיון. ([[W:שו"ת|שו"ת]] אבני נזר, אבן העזר סימן רלב סק"י ) * עיקר היצר הרע של [[W: גאווה|גיאות]] הוא אצל אדם שכבר נסתלקה ממנו התאוה. ([[W:שם משמואל|שם משמואל]] פר' וישלח תרע"א) * על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא וגו' (תהלים, לב, ו). לעת מצא, כאשר היצר הרע מגיע ומוצא את האדם (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב) * חשבתי שיהיו לי חסידים כאלו שכאשר יבוא אליהם יצר הרע, לא ישמעו לו, לא משום שלא ירצו לשמוע לעצתו, רק שלא יהיה להם זמן עבורו, וכך הוא הירש בער גראבאוויצער. (שיח שרפי קודש, חלק ו אות מו) * אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש (סוכה נ"ב ע"ב) מהו תיבת 'זה'. אך, גם בבית המדרש יש יצר הרע אלא ששם נחלש ומתעדן ואינו בתוקף כל כך. (שיח שרפי קודש, חלק ד אות סג) אבל לינצל ולהוושע ממנו בשלימות נצרך לתפלה וזעקה. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמוד שסג) * מה לבעל דבר (כינוי ליצר הרע) ולרבי מקוצק? (ה"שפת אמת", רבי [[W:יהודה אריה לייב אלתר|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור) {{מקור}} ===יראת שמים=== * הטעם שנקרא 'יראת שמים' ולא 'יראת השם' כי השמים נקרשו מאימת השם ועומדים כך עד היום, כך אנו רוצים שתהיה לנו אותה מידת היראה כפי שהיה אז לשמים ( האדמו"ר בית ישראל מגור, אמת ואמונה מהדורת תשפ"א) * כשהשנה מבורכת, היא מבורכת בכל העניינים ואפילו ביראת שמים. והוסיף השם משמואל, ובודאי שהפירוש שמבורכת ביראת שמים למבקשים יראת שמים ונמשכים אחר פנימיות ההשפעה, ולא לנמשכין אחר הלבוש החיצוני שבה.(שם משמואל, יום כיפור תרע"ו) * יראת ה' טהורה עומדת לעד (תהלים, יט, י), אם עומדת לעד אז אנו יודעים שהיא טהורה, ואם לאו לא. (שיח שרפי קודש, חלק ג אות כג, מפי הרבי מאלכסנדר) ===מופתים=== * האדמו"ר רבי[[W: יחיאל מאיר מגוסטינין| יחיאל מאיר מגוסטינין]] היה אומר, אף שלא היו מספרים מופתים בקאצק, עם כל זאת מה שהיה אצלי אפשר לספר (זכותא דאברהם - נחלי אמונה עמוד סג) * האדמו"ר רבי [[W:יעקב אריה גוטרמן|יעקב אריה גוטרמן]] מראדזימין (שהיה בעל מופת גדול) אמר. מפתח של פקידת עקרות נמצא אצל הרבי מקוצק. (שיח שרפי קודש חלק א עמוד רצה) * כאשר סיפרו לו על אחד הצדיקים שפעל הרבה מופתים, אמר כי הוא אינו מתפעל כל כך ממופתים סתם, המופת הגדול ביותר הוא לעשות מיהודי פשוט - לחסיד [עובד השם] (שיח שרפי קודש חלק ב עמוד לט). וזהו מופת שאין למעלה הימנו. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמוד רצא) ===מורא רבך=== * כאשר חזרו החסדים מאיזביצא אמר לרבי הלל בארנובער בקול 'ווער איז דער, מורא רבך כמורא שמים (אבות פ"ד מי"ב), עס איז דא צוויי שמים'ס' ['''מי הוא זה, מורא רבך כמורא שמים, האם יש שני שמים''']. (החסיד ר' זאב וואלף יהודא אורנ,ר שיח שרפי קודש חלק ד עמוד לה אות כט) * ואמרו הצדיקים: "מורא רבך כמורא שמים", כי מידת היראה שחשים בפני הרבי, היא כפום שיעור היראה שיש לרבי כלפי בורא. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) * האם אתם יודעים מה שאני רוצה, אני רוצה כך, השמים יתכופפו, והארץ תבקע, והאיש לא יטה מדרכו, כך אני רוצה. (אביר הרועים סימן שכה) * הלב ישבר, שני הכתפיים יתפוצצו, שמים וארץ יטחנו, ומשלו לא לזוז. (דער קאצקער [[W:קוויטל|קוויטל]]' הסבר הדברים ממנו ומפי החידושי הרי"מ, אמת ואמונה ,מהדורת [[W:ה'תשפ"א|ה'תשפ"א]] עמוד שיט) ===מידות=== * עם ה[[W:קנאה|קנאה]] אדם נברא, תאוה באה מההרגל וגידולו בה. (שם משמואל, ראש חודש אייר תר"ע) * לתת ל[[W:חרש, שוטה וקטן|שוטה]] את שטותו זה גם כן [[W:גמילות חסדים| גמילות חסד]] (שיח שרפי קודש, חלק א אות קלה) * כשם שאתה יכול לסבול שפרצופו של אדם אחר אינו שוה לשלך, כך תסבול אם דעותיו של אחר אינן שוות לדעותיך. (רבי י. ארטן, אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד שד) ===מתנגדים=== * החילוק בין חסיד למתנגד - חסיד מורא שמיים עליו. [[W:ההתנגדות לחסידות|מתנגד]] מורא "שולחן ערוך" עליו. (שיח שרפי קודש חלק ה' עמוד 44) * שאל הרבי מפשיסחא את הרבי מקוצק, מה בין חסיד למתנגד שהחסיד יודע שאינו כלום, והמתנגד הוא ממילא אינו כלום, והשיב לו כתוב והשם אלקים אמת, במה שהחסיד יודע שהוא אינו כלום יתהוה מזה אמיתיות השם כי מקבל את הכל מאהבה כמובן ובזה הוא משובח (מלין חדתין עמוד 12) ===מלאך ה'=== * אמר ה'שפת אמת'.'מה אתה מדבר ממנו, א מלאך האט זיך ארום געדרייט אין די וועלט' [מלאך התהלך בעולם] (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) * ה'אבני נזר' כתב במכתב. חותני היה הרב הדומה למלאך ד' צבאות מו"ה מנחם מענדיל זצלה"ה מקאצק. ( [[W:שו"ת|שו"ת]] אבני נזר, אבן העזר, סי' קכב סק"מ) * ועוד אמר, בכל השנה היה תואר פניו כמלאך ה' צבאות, הרי שבליל התקדש חג מראהו כמראה שרף. (אביר הרועים, סימן עג) * על מצבת הרבנית מסוכטשוב, בת הרבי מקוצק אמר ה'אבני נזר' לכתוב 'בת שרף מעופף'. (אביר הרועים, סימן עג). פירוש הדברים: אברבנאל ישעיה יד כט; וקראו 'שרף' לפי שהוא כמלאך האלקים ומכלל השרפים העומדים ממעל לו, וקראו 'מעופף' לענין הכבוד והמעלה שיעופף ויעלה מעלה מעלה על כל המלכים' (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב, עמוד תקיג) * הרבי מקוצק הנו מלאך. וכשם שאין אנו יודעים טיב מלאך מהו, אין אנו יודעים טיבו של הרבי מקוצק. {{מקור}} ===עבודת ה'=== * השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו וגו' (שמות, יט, יב). אם יהודי עולה למעלה אל יסתפק בזה שנוגע בקצהו, אלא יעלה עד ראש ההר. (החסיד רבי זעליגל סאקאלאווער, אמת ואמונה מהדורת תשפ"א) * "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" (תהילים קטו, טז) - לעשות גם מהארץ שמים. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמוד רלו) * ''''כאשר מראים לעצמו 'פייג' אזי יכולים להראות 'פייג' לכל העולם''''. (שיח שרפי קודש חלק ג דך ו ע"ב). כלומר, אם ידע שמעשיו כהוגן אינו חושש להתנגדות. * לפי מה שמתנהג האדם בשבע השנים מן י"ג עד שנת העשרים (שאז נעשה בר עונשין למעלה), כך מתנהג כל השבעים שנה, ואם קלקל באותן השנים, קשה לו אחר כך העבודה. (אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א. ארץ צבי, לרבי אריה צבי פרומער, אב"ד קוזיגלוב) * נקל לגוף לסבול כל מיני סיגופים ועינויים, מלסבול עול מלכות שמים. ( שם משמואל פרשת צו תרע"ט מפי ה'אבני נזר') * לפי גודל מעלת הנשמה כן הוא גודל הקליפה שמלפפתו, וכמשל אבן יקרה לפי מסת גודלה כן גודל מכסה האבני שעלי ( ראו שם משמואל פרשת [[W:לך לך|לך לך]] [[W:ה'תרע"ח|ה'תרע"ח]], פרשת [[W:וירא|וירא]] [[W:ה'תרע"ז|ה'תרע"ז]]) * שאל אחד את הרבי מקוצק, אנשים אומרים לי שאני 'פרומער', מה החסרון בכך. והשיב לו 'פרומער' עושה מעיקר טפל ומטפל עיקר. (שיח שרפי קודש חלק א אות שפו) * האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל אמר בשם הרבי מקוצק בזה הלשון: 'פרים' אינה ענין למי שכבר תיקן מידותיו, אבל אצלנו שאנו עדיין עומדים בהתחלה אזי 'פרים' דבר ראוי (שיח שרפי קודש חלק ב דף מ"א ע"ב) * שלח לך אנשים (שלח יג, ב). שיק אוועק דאס מענטשליכקייט (שיח שרפי קודש חלק א אות שפ"ב) שלח את בחינת האנושיות (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) תתעלה מעל דרך הטבע. (אחרים) ===ענוה וגאווה=== * לא בשמים היא (נצבים ל, יב). התורה איננה אצל אותם יהודים החושבים שהגיעו עד לשמי מרום ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק) * משפיל גאים עדי ארץ ומגביה שפלים עדי מרום, היינו שהגאה אף שמשפילין אותו מן השמים נשאר בגאוותו, לכן משפילין אותו יותר ואין סוף, ולא כן השפל בעצם אף שמגביהין אותו נשאר במדרגתו שפל יותר, כמו שנאמר (בראשית לב, יא) קטונתי מכל החסדים וגו', ואין סוף להגבהתו, וזה מגביה שפלים עדי מרום. (רמתים צופים, מערכת הרבי מקאצק, אות יג) * אמר לחסיד אחד, אם השי"ת היה מראה לך וויא וייט ביסט גימיין [עד כמה אתה מגונה], לא היתה לך אפשרות להתקיים, אולם אצל משה רבינו כתוב והאיש משה עניו מאד, ופירש [[W:רש"י|רש"י]] שפל וסבלן, שהיה סובל את השפלות. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, משש"ק) * כל המצוות צריכות כוונה, פרט לענווה, שכן ענווה מכוונת פסולה. ( י.ל.לוין, חסידים מספרים, חלק שני אות רטו) * ונהי בעינינו כ[[W:חגביים|חגביים]] וכן היינו בעיניהם ( [[W:פרשת שלח|פרשת שלח]], יג, לג). זה היה אחד מן החטאים של המרגלים, בשלמא מה שאמרו ונהי בעינינו כחגבים, עוד נוכל להבין, אבל מהו וכן היינו בעיניהם, '''מה אכפת לך איך אתה נראה בעיני אחרים'''. (ר"י ארטן , אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמוד קיב) ===צדיקים=== * פשוטי עם יכולים במחשבתם לפגום בצדיק ח"ו. והוסיף האבני נזר, חכמים תקנו זאת במה שאמרו ([[W: מסכת אבות| מסכת אבות]] פ"ד מי"ב) מורא רבך כמורא שמים, שמחמת היראה מרבם אינם יכולים לפגום אותו, אשר הם נבדלים ממנו ועומדים מרחוק (שם משמואל, פרשת בהעלותך תר"ע) * כל המחובר לטהור טהור (כלים פי"ב מ"ב), וקשה, נימא גם להיפך, שהטהור נטמא, כיון שהוא מחובר לטמא. והשיב שהטהור אין לו שום נגיעה בטמא [אמר כן לענין התחברות לצדיקים] (שיח שרפי קודש, חלק א אות שמ) * רבי [[W:אברהם בורנשטיין|אברהם בורנשטיין]] בעל האבני נזר אמר פעם בשם חותנו כי שלום געבען [נתינת שלום] של הרבי להעולם [לחסידים] הוא מעשה בראשית, והגיזעגענען [ברכת הפרידה] שלו הוא מעשה מרכבה. (אביר הרועים, סימן שמג) * בנסיעה הראשונה הייתי שם [בקוצק] שמונה שבתות וכאשר באתי לביתי היו כל התאוות ו[[W:עונג|תענוגי]] עולם הזה מאוס ונמאס בעיני ולימודי ותפילתי היו מעורבבין בשמחה ופחד ולפעמים כאשר נפלתי קמתי במעט אתערותא דיליי (רבי יעקב יצחק קארו- דער קאצקער קוויטל) * האבני נזר אמר בשם הרבי מקאצק. מה שקורין לרבי 'גוטער יוד' [יהודי טוב], היינו שהוא מבורר, שהוא כולו טוב, (שם משמואל פרשת תצוה תרע"ג) ===קדושה=== * '''יש קדוש במעשים ויש קדוש במוח'''. (שם משמואל, פרשת קדושים תרע"ג). והוסיף האדמו"ר הבית ישראל מגור, בכתי"ק, '''ויש בשניהם'''. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמוד שלז) * [[W:פרשת קדושים|פרשת קדושים]] (יט, ב) מתחילה קדושים תהיו ומסתיימת דמיהם בם (כ, כז), '''אף שזה עולה לו בדמו מכל מקום עליו להיות קדוש'''. (אמת ואמונה מפי האדמו"ר רבי חנוך העניך מסוכטשוב). * "ואנשי קודש תהיון לי" ([[W:פרשת משפטים|פרשת משפטים]] כב,ל) להיות שמירת הקדושה במעשה אנוש ותחבולותיו. פירוש, שאין מחסור להשי"ת מלאכי עליון שרפים וחיות הקודש, רק שמתאוה לקדושת אנשים ([[יהודה אריה ליב אלתר|שפת אמת]] פרשת משפטים, תרל"ב) * כאשר הטמא נוגע בטהור הוא מטמאו, ולמה כשהטהור נוגע בטמא לא מטהר. רק משום ש'''הטמא ודאי טמא, אבל הטהור מי יודע אם הוא באמת טהור'''.(אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) * [[W:לא תנאף|לא תנאף]] (יתרו כ' י"ג) כותב רשי": אין [[W:ניאוף|ניאוף]] אלא ב[[W:אשת איש|אשת איש]] וכו', ואמר, דהיינו '''באשתו של האיש'''. (לקוטי מגדים, פרשת אחרי דף יח ע"ב) * הרבי מלובלין זצ"ל אמר, 'האברך הזה, מענדיל טאמשאווער, לקח לעצמו דרך ששרפים ואופנים רועדים ממנו. (החסיד ר' טוביה שערצער, 'אור הנפלאות') * כאשר סיפרו לרבו הרבי רבי בונם מפשיסחא על הכבוד אשר נותנים לו החסידים אמר: 'אנשים כאלה שהם מנוטרי הברית הם בבחינת מלכות ולמלכות מגיע כבוד גדול כזה' (שיח שרפי קודש) * כאשר חלה הרבי מקוצק ([[W:פרשת תולדות|פרשת תולדות]] [[W:ה'תקצ"ט|ה'תקצ"ט]]) אמר רבי שלמה לייב מלענטשנא זצ"ל: 'על יהודי זה צריכים אנו להתפלל, כי הוא שומר הברית'. (שיח שרפי קודש) * פרישתו בקודש היה להפליא. לא לקח בידו שום מטבע, רק משמשו נטלם, ואכל חולין בטהרה שלא הוכשרו לקבל טומאה. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) * אברך אחד התנצל לפני הרבי מקוצק שאשתו מושלת עליו, השיב לו, כתוב ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך ([[W: פרשת בראשית| פרשת בראשית]] ג ,ט), ואם [[W:הרישא|הרישא]] הוא להיפך אז גם ה[[W:סיפא|סיפא]] להיפך. (עשר נפלאות) * עם העינים למעלה ולא לראות (שיח שרפי קודש) ===שמחה=== * כי בשמחה תצאו (ישעיה נה, יב). '''בשמחה תוכלו לצאת מכל הצרות'''. ( י.ארטן מפי גדולי חסידי קוצק) * עת האכילה זמנה בימי הנעורים, השינה יש לה זמן בקבר, ועצבות אין לה שום מקום, הם קוראים לזה 'עצבות', ואני קורא לזה 'פריקת עול'.(שיח שרפי קודש חלק א אות שנא) ===תורה=== * האדמו"ר מ[[W:סוכטשוב|סוכטשוב]] כתב בהקדמתו לספרו '[[W:אגלי טל|אגלי טל]]': וכד הוינא כבר עשר חידושים חדשתי, אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו"ר זצ"ל מקאצק מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה. ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בענין סדר הלימוד וחידושים. * לפני הפטירה אמר. כל מי שיניח את ראשו בתורה הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא, ומי שהוא בעל רגש ריקם ילך לנוקבא דתהומא רבא. (שם משמואל, ראו פירוש הדברים אמת ואמונה, תשפ"א עמוד תצ) * '''ההילוך בדרך התורה הוא הגדול שבסיגופים לגוף.''' (שם משמואל פרשת ויחי תרפ"א, שבועות תרע"ז.) * החידושי הרי"ם אמר לאדמו"ר מאלכסנדר בתחילת ההנהגה "כמו שהיו קולות וברקים בקבלת התורה על הר סיני, כן יש עתה קבלת התורה בקולות וברקים בטאמשוב" (מאיר עיני הגולה אות קצה) * ועוד אמר: כל מה שאנו מוכרחים להתייגע משך יום שלם, הוא סוקר בסקירה אחת" (מאיר עיני הגולה אות תעז ; שיח שרפי קודש ח"ג אות תנו) * שתרגילנו בתורתך (ברכות השחר), הלא כתיב (ישעיה כט, יג) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, מוכח מכאן שההרגל אינו טוב. ואמר, שההרגל אינו טוב זה רק לדבר מצוה, - '''אבל לתורה טוב מאד ההרגל''' (ליקוטים חדשים, בהקדמה דף ד ע"א). * זמן מתן תורה היה בעצרת אבל זמן הקבלה הוא תמיד בכל זמן ובכל עת שאדם יושב ושונה הוא שואב לקרבו את התורה (שם משמואל פרשת תרומה תרע"ז) * שבועות הוא "זמן מתן תורתנו", ולא "זמן קבלת תורתנו", כי נתינת התורה היתה שוה לכל - אבל קבלתה לא כולם בשוה, אלא כל אחד ואחד כפי ערך השגתו (שם משמואל פר' תרומה תרע"ז) ===תפילה=== * ה'אבני נזר' אמר בשמו שהוא 'אינו צריך לממוצע של המלאכים להעלות תפילתו, כי תפילותיו עולות ביושר למעלה' (אביר הרועים) * ועוד אמר ה'אבני נזר', תפילותיו היו ממש כמו תפילת משה רבינו ע"ה. (אביר הרועים) * התנועות שאדם עושה בשעת התפילה, הוא מפני שטורדים אותו מחשבות שאינם נאים, לכן הוא מתחזק כנגדם ועושה תנועות, אבל אם תסיר שיקוציך, אם תסיר טינופיך ממחשבותיך, לא תצטרך לנוד גופך (רמזי אש) * "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" ( [[W:פרשת יתרו|פרשת יתרו]] כ, טו) - '''יכולים לראות ולהתנענע, ואף על פי כן לעמוד מרחוק'''. ( י. ארטן, אמת ואמונה) * וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק וגו'. ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים ( יתרו,ו כ, טו-יח). היינו, וינועו, שעשו תנועות חיצוניות בגופם, ומחמת זה ויעמדו מרחוק, אבל משה רבינו ע"ה נגש אל הערפל בלי שום תנועה ( אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א, משיח שרפי קודש) * באנשי נינוה כתוב (יונה ג, ח) ויקראו אל אלקים בחזקה, ואמר, 'דאס איז איין פויעריש עבדות' [זאת היא עבודת ה' של איכרים]. (מפי רבי יעקב דוד מאמשינוב, שיח שרפי קודש) * המתפלל היום מפני שהתפלל אתמול (שהתפילה הוא אצלו כמצות אנשים מלומדה), הלומד תורה בפשטות (אינו מתייגע עליה) , החוטא ומוחל לעצמו (שקל בעיניו החטא ואינו מתחרט) - רשע גמור טוב הימנו. (ראו ההסבר. נפלאות חדשות ליקוטים דף מט עמוד א-ב) * אמר לאחד, קודם שיעמוד להתפלל יחשוב אולי טוב שלא להתפלל, רק שיש דבר שאינו מניח לו לאכול בלי תפילה מחמת שירא מהשי"ת.... ויתפלל שיראה גדלות הבורא ושפלות עצמו. (נפלאות חדשות, דף ג ע"ב) * פעם אחת בבוקר שמעו את הרבי מקוצק זצ"ל אומר 'מודה אני לפניך', ואמר בזה הלשון, ווער איז דער 'אני' אין ווער איז דער 'לפניך' [מי הוא ה'אני ומי הוא 'לפניך'], והפסיק ולא דיבר יותר. (שיח שרפי קודש) * הקפיד על מה שאומרים (בתפילת העמידה) 'ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשענו', וכי יתכן לשקר כל כך בזה. (וילקט יוסף) ===תשובה=== * אם יאמרו לו שלא יוכל לשוב ב[[W:תשובה (יהדות)|תשובה]] היה טוחן כל הרקיעים. ואמר הפירוש מה שכתוב (דברים ז, ו) בך בחר ה', 'בחר' [[W:נוטריקון|נוטריקון]] ב'וקע ח'לוני ר'קיע, שכל אחד מישראל יכול לבקוע חלוני רקיע לשוב. (חשבה לטובה) * עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב עוד ([[W:משנה תורה|רמב"ם]], הלכות תשובה פ"ב ה"ב), רלו"י מוואלע קבל לפני הרבי מקוצק שזה ענין קשה, והשיב לו שבאם אדם מקבל עליו שלא ישוב לכסלה ואף שאחר כך מחמת טרדת פרנסה וכדומה חוזר לקלקולו, אבל הקב"ה מעיד עליו, מפני שבעת שקיבל עליו אז לא היה חושב שישוב לכסלה, ולכן כבר יעיד עליו הקב"ה. (האדמו"ר הבית ישראל מגור- אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) ===אחרים=== * הרבי מגור ה'[[W:אמרי אמת|אמרי אמת]]' זצ"ל אמר: קאצק איז גיוועהן [היתה] ''''בלתי לה' לבדו'''' (שמות כב, יט) (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב) * בפעם הראשונה כשבא רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל לחסות תחת כנפי מורו ורבו אמר לו, אין אנו מחדשים שום דבר חדש, אלא שאנו מאירים לכל אחד את מה שיש לו. (שיח שרפי קודש) * כאשר סבל רדיפות ב[[W:טומשוב לובלסקי|טומשוב לובלסקי]] יעץ לו חסידו רב העיר רבי מתתיהו קורנר לעבור לקוצק ונימק: 'מקום שרב העיר הוא תלמידו לא תתעורר מחלוקת נגדו' (גליקסמאן 'דער קאצקער רבי') * בדרך ל[[W:קוצק|קוצק]] כאשר נשמעה נביחת כלבים אמר: 'כלבים מנבחים סימן שכפר לפנינו' כאשר נכנסו לקוצק ובני העיר זרקו עליהם אבנים אמר: 'מקום שמיידים בו אבנים עיר היא פה אגור' (הסופר ר' שלמה וינריך ירחון הדרך תש"ג) * האיכרים כאשר הנהרות נקרשים חורתים על הקרח ש"ו (צלם) ואומרים שזאת להם סגולה, ואמר, מים סימן טהרה, המים מטהרים בכל הענינים, אבל אם המים נקרשים יוכלו ח"ו כל טומאות לשרות בהם. (אמת ואמונה מהדורת תש"ח) * כל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי (רבה פכ"ה). ואמר הרבי מקוצק, שוטה הוא זה שתרהב נפשו להשוות מעשיו למעשה אבות, אלא הפירוש 'יגיעו' היינו שתהי' להם נגיעה בעלמא. שיהיה לו לפחות מגע כלשהוא במעשי אבות ולא שיהיה כאבות העולם, רק ש'מעשיו' יהיו נוגעים ל'מעשה אבות' שבכל ההשגות במעלתם אינו מגיע בתכלית. ([[W: שמואל בורנשטיין| שם משמואל]]) * כלי חרס אינו מטמא מגבו, כלי חרס הוא עפר ואין בו אלא תוך לפיכך אינו מטמא מגבו אלא מתוכו, שהעיקר הוא התוך, כמו כן האדם הוא כלי חרס , וד"ל. (נפלאות חדשות) * יש המחזיקים את הדברים הטובים והנוחים שבתורה לעצמם, ואת החומרות - לאחרים. {{מקור}} * במדרש (שהש"ר ה, ג) פתחו לי פתח אחד וכו' כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרונות נכנסות בו. אמת הוא שדי בפתח כחודו של מחט, אבל שיהיה מעבר לעבר. (אהל תורה) * אני מסוגל לומר מה אין לעשות. מה יש לעשות - זאת צריך לשאול כל אחד את עצמו. {{מקור}} * אין שלם מלב שבור; אין זעקה גדולה מהדממה; אין ישר מסולם עקום. * המוות אינו כלום, כמו שעוברים מחדר לחדר ובוחרים לעצמו חדר יותר יפה. (בשם ה'אבני נזר' שיח שרפי קודש) * אמר לי בילדותי, 'אתה רוצה לקפוץ לשמים בפעם אחת' ?, (הגאון החסיד ר' יחיאל משה זצ"ל אב"ד יאדימאווע- נפלאות חדשות) * כאשר אמרו לו שיש צדיקים שרואים בסוכה את האושפזין אמר: 'לי יש אמונה, ואמונה יותר בהירה מראיה'. (שיח שרפי קודש) * היה שואל היכן גר השי"ת והשיב, '''בכל מקום שנותנים לו להכנס'''. והיה מסיים, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך (דברים כג, טו), שהוא משל כמו אצל מלך בשר ודם אם יעמיד אדם חביות עם טינוף לפני פתח ביתו, זה נקרא שאין נותנים להשי"ת להכנס. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב, משש"ק) * העולם כולו אינו כדאי לתת עבורו אפילו אנחה אחת. (שם משמואל) * אין לפחד מעוני ומרעב. אני מפחד מהקשיחות והאכזריות, שהיא מנת חלקן של הרעבים. (בשנת בצורת){{מקור}} * אמר: עולם שביעי דומה לקוף וכו' (תנחומא פקודי ג), הזקין נעשה כקוף, היינו דענין הקוף שהוא מתדמה במעשיו וכמו שהאדם עושה כן עושה גם הוא. כן הוא באדם כשהזקין עושה כעין מה שעשה בהיותו קודם שהזקין. ( אמת ואמונה, שם משמואל בשם האבני נזר) * כאשר יש לאדם על מה לצעוק, ורוצה לצעוק, אך איננו יכול לצעוק - זוהי הצעקה הגדולה ביותר. {{מקור}} * לצאת ידי חובה? - לא מיניה ולא מקצתיה: או הכל או לא-כלום! {{מקור}} * המהלך בדרך ושונה וכו' ואומר מה נאה אילן זה וכו' מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו (אבות פ"ג מ"ז). הרוצה להשיג את השם יתברך על ידי חקירה לבד שלא על ידי התורה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו.(נפלאות חדשות דף מ"ב עמוד ב: 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רכג) * האדם צריך לייגע את עצמו בפרשת יציאת מצרים כמו בהלכה ותוספות. (שיח שרפי קודש, מפי החידושי הרי"מ) * זיי דרייען זיך ארום מיס פאסטווא און פר גלעטין זיך דיא באכער מיט אפאר בלאט גמרא. [שבע תועבות בלבותם, ומחפים עליהן בלימוד כמה דפים גמרא] (שיח שרפי קודש) * רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות. {{מקור}} * וכל מעשיך יהיו לשם שמים (אבות פ"ב מי"ב). אמר: שה'לשם שמים' יהיה גם כן לשם שמים. (מקדש מעט) *אחד ביקש לנסוע לארץ ישראל כדי שלא יצטרך לשאת בסבל גלגולי מחילות. ענה לו בלשון תמיה, אתה כל כך אוהב את הגוף שלך שאתה חושש לצער הגוף גם לאחר מיתה.(נפלאות חדשות) * "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" (קהלת א, יח) אדרבה, '''טוב לידע הרבה ויכאב לך.''' הפירוש, שמי שכואב לו נצמח מזה שיעשה ולא ילך בטל, ואפי' אינו עושה, הכאב עצמו גם כן טוב. (נפלאות חדשות), * במקום שיש סוד - שם יש גניבה.{{מקור}} * שאל, מה השמחה והסעודה שעושים לגמרה של תורה, ואמר, השמחה היא שיודעים שגמרו את התורה ועדיין לא התחילו כלום, ומפני שיודעים זאת לכן באה השמחה. (אמת ואמונה מהדורת תשפ"א) * לא רק השונא את חברו נקרא רשע, אלא גם השונא עצמו נקרא רשע.{{מקור}} * חסיד שוטה - כיצד? הוא שהכריזו עליו מן השמים להיות טיפש, והלה עושה הרבה לפנים משורת הדין לצאת ידי גזירת שמים בטפשותו, ומוסיף על טפשותו.{{מקור}} * אברך שחותנו לא נתן לו [[W:טלית|טלית]] ובכה לפני הרבי מקוצק, אמר לו 'מען הילט זיך אן מיט ארבע כנפות הארץ' [מתעטפים בארבע כנפות הארץ]. (שיח שרפי קודש) * במקום להוסיף חומרה להלכה, מוטב ויוסיף האדם יראה לעשיה. (בית קוצק; מאור הגולה) * הגנב האמיתי הוא ההרגל, הנדחק לו בחשאי. אין כסכנתו לאדם. {{מקור}} * 'מתון' עושה דרכו ביישוב הדעת, על כן אינו ממהר לעשות דבר. 'עצל' מתעצל להתיישב בדעתו, על כן עושה בלי ישוב הדעת. (שם משמואל) * [[W:עשו|עשו]] לא היה איכר מגושם מתהלך יחף ורועה חזירים. עשו היה מגודל [[W:זקן|זקן]] ו[[W:פאות|פאות]], מנהיג עדה, ומשמיע תורה ב[[W:סעודה שלישית|סעודה שלישית]]. '''אלא שחלק על יעקב צדיק הדור וסרב להכניע עצמו תחתיו''' (אמת מקאצק תצמח, מפי השמועה) * הפשט האמיתי בתורה - הוא סודה של תורה.{{מקור}} * התלוננו לפניו על שעלה שער המזונות, אמר למה האוכל ביוקר כי כולם התחילו להרבות באכילה, אם יתיחלו כולם ללמוד יהיה הלמוד ביוקר והאוכל בזול.(אמת מקאצק תצמח (שיג) מפי השמועה) * פרעה הרשע היה 'אדם' עשר מכות ספג, ועמד על דעתו. ואילו האפיקורסים של ימינו - פרעושים. לחץ אחד בעקבם ומיד יפלו מחוסרי אונים.(י.ל. לוין, בית קוצק) * [גירסא אחרת] פרעה היה אפיקורס גדול, ולכן כראותו 'והנה ממקנה ישראל לא מת עד אחד' (שמות ט,ז) לא נתפעל, כי חשב אני כבר אטול מהם נקמה. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב מפי האדמור ה'בית ישראל' מגור) * אחד שהתאונן לעת זקנותו שבניו אינם מרחמים עליו אמר: כתוב אצל בנימין והיה כראותו כי אין הנער ומת (ויגש מד, לא) וברש"י אביו מצרתו, למה לא אמר שהבנים ימותו מגודל הצער, מוכח שאין הבנים מצטערים כל כך בצרת אביהם, ורק האב דואג ומיצר על בניו. (שיח שרפי קודש) * "יעזוב רשע דרכו" (ישעיה נ"ה, ז') - שאל, וכי דרך יש לו לרשע, הלא בוץ יש לו. אלא הפירוש הוא , יעזוב רשע דרכו, שידע שאין לו שום דרך. (אמת ואמונה) * "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך" (דברים ו, ו) - לכאורה יותר יצדק לשון 'בלבבך', כמו שכתוב (דברים ל, יד) בפיך ובלבבך לעשותו. ואמר, שצריך שיהיו הדברים מונחים כאבן על הלב, וכאשר יפתח הלב בזמנים מיוחדים יפלו לתוכו. (שם משמואל). * והוסיף החידושי הרי"מ, שזה הבטחה, אם יהיה על לבבך אז יכנסו אל הלב. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א) * סרחון עולה מהמערב הרקוב. (י.ל.לוין, בית קוצק עמוד ל ) * אמר פעם על חסידיו שרקדו מחוץ לחדרו "עליכם נאמר הפסוק "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" לא רק שאתם לא עובדים את ה' אלא אתם עושים את זה בשמחה ובטוב לבב" ==נאמר עליו== * רבי יצחק מוורקא אמר. אתם אומרים שאני יהודי טוב, היהודי הטוב האמיתי יושב לו שם בקוצק אלא הוא מסתיר את מידת החסד במעטה של גבורה. (הרב דוד הלחמי, אהל יוסף, עמוד טז) * הרבי מלובלין זצ"ל שאל את היהודי הק' זצ"ל האם יש לו אברכים טובים. השיב לו 'מענדיל מטאמשוב רוצה ביראת שמים'.(אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, מנפלאות היהודי) [בנוסח אחר]. 'מענדיל מטאמשוב רוצה להיות טוב' (אמת ואמונה מנפלאות היהודי דף ח ע"א) * רבי יצחק מאיר מגור אמר: הוא גדול במדרגה שלו כמו [[הבעל שם טוב]], והוסיף 'ראיתי חתיכת אש אמיתית וכופפתי עצמי תחתיה ל"ב שנים' (מאיר עיני הגולה) * רועד אני כולי, שעה שצריך אני לעמוד לפני הרבי (שמשו - ר' צבי הירש מטומשוב) * רבי יחיאל מאיר מגוסטנין אמר: כשנענע הרבי מקוצק את ה[[W:שטריימל|שטריימל]], הוא נענע את כל העולמות.( אמת ואמונה משיח שרפי קודש) * כשנתתי שלום לרבי הרגשתי שנפתחים לי שערי תורה. (הנ"ל) {{מקור}} * רבי אליהו מוויסקוט אמר ששמע מהרבה צדיקים כי כל התיבות והשיחות של האדמו"ר מקוצק יש ללמוד ממנה תלי תלים של הלכות, בנגלה ובנסתר אשר קשה לרדת לעמקן. (שיח שרפי קודש) ==אמרות ללא מקורות מוסמכים== * אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה. ( מרטין בובר, מהאמרות המפורסמות אבל לא נאמרה מפי הרבי מקוצק) * המאמין במופתים - אינו אלא שוטה. ומי שאינו מאמין שיוכלו להיעשות על ידי הצדיקים - אינו אלא אפיקורס. (י. ארליך - לא מופיע במקורות מוסמכים) * כדי להציל את סדום שלא תהפך, היה צורך בעשרה צדיקים לפחות, ואילו כדי להפוך עולם ומלואו - די בשוטה אחד. (פרשנות בלבד של הכותב ללא כל מקור מוסמך). * לאברך, אם תסכים שברשותך לא תימצא פרוטה לקנות כיכר לחם, מוכן אני להגביה אותך למעלה מן הרקיע, ומשם תראה כי על כך לא כדאי להאנח כלל..(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 53 ) ללא מקור, לא נמצא אסמכתא במקורות המוסמכים. * לעולם לא הייתי רוצה לעבוד אלוקים שדרכיו מובנות לשכלו של כל ילוד אישה, (מצוטט באישי רחוב מהספר 'אנרכיזם' יהודי דתי, אין אסמכתא במקורות המוסמכים) * מי שאינו רואה את המקום [=ה'] בכל מקום, אינו רואה בשום מקום. (שמחה רז. אין אסמכתא במקורות המוסמכים ) אולי פרשנות. * בשעה שאבותינו הלכו במדבר ואכלו מן, כל אחד קיבל מזונותיו במידה שווה. כיצד קיימו אותה שעה מצוות צדקה? - אבותינו עשו צדקה בדעת, מי שדעתו הייתה רחבה עשה צדקה עם מי שדעתו הייתה פחותה.(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 25. האימרא היא לא מהרבי מקוצק. * יהודי טוב הוא יהודי שנשמתו משי וגופו לבוש בלואות. הוא כלי יקר ומראהו ככלי חרס, רוחו מרחפת בעולמות עליונים ונפשו נתונה לעפר.(קטע ספרותי לחלוטין ,פרשנות של הכותב) * העולם מעלה עיפוש ואין בי הכוח לנשום בו. (לפי מאיר אורין, סנה בוער עמוד 20, ואריגור עמוד 170,הדברים נאמרו לפני הפטירה , לפי המקורות המוסמכים הדברים לחלוטין לא מדויקים, ראו להלן בפרק אשכבתא דרבי) * שתיקה - היפה שבקולות. ==קישורים חיצוניים== * שמחה מורגנשטרן, [https://pdfhost.io/v/vPUCSsqs1__ אשכבתיה דרבי], פרק מתוך הספר "אמת ואמונה" (מהדורת תשפ"ב) * [https://pdfhost.io/v/2oiWtp09f__ מכתב השרף מקוצק להחידושי הרי"ם] * [https://pdfhost.io/v/Cl91Wdqgw__ נוסח המצבה של הרבי מקוצק] עם מקורות, מתוך הספר אמת ואמונה, מהדורת תשפ"ב. *[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/40/imrot-2.htm לקט אמרות] באתר דעת *[http://www.daat.ac.il/daat/history/emet/shaar.htm ספר אמת ואמונה] אמרות הרבי מקוצק, באתר דעת {{מיון רגיל:מקוצק, מנדל}} [[קטגוריה:אדמו"רים]] tmnxzm2041sswv1s8evrtsf2de62270 0 3478 188216 181736 2022-07-31T00:58:04Z 141.226.11.49 /* כללי */ wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - President Chaim Weizmann.jpg|שמאל|ממוזער|176 פיקסלים|חיים ויצמן, 1949]] '''[[W:חיים ויצמן|חיים ויצמן]]''' (27 בנובמבר 1874 - 9 בנובמבר 1952), כימאי, מראשי הציונות, נשיאה הראשון של מדינת [[ישראל]], נשיאה הרביעי של ההסתדרות הציונית ומייסד הסוכנות היהודית. ==כללי== * "נניח שאני מציע לאדוני את [[פריז]] במקום [[לונדון]]... ירושלים הייתה שלנו בזמן שלונדון הייתה עוד אדמת ביצה". ~ הסברו ללורד ארתור ג'יימס בלפור את התעקשות על ארץ ישראל (ינואר 1906){{הערה|נורמן רוז, '''חיים וייצמן''', פרק ה, עמ' 64.}} * "מקום מצוין לייבוש כביסה." ~ התלוצץ כשנשאל על התרשמותו מארץ ישראל אחרי ביקורו הראשון בה (1907){{הערה|אורי כהן, מאיר חזן (עורכים), '''ויצמן מנהיג הציונות''', מרכז שז"ר, 2016}} * "אתה צמוד למפעל, ואילו אני, חרף ברק הקריירה שעלתה יפה, מוכן להמיר לאלתר קריירה זו במשכן צנוע למרגלות הרי יהודה". ~ במכתב לעמית ציוני ביפו (1909) * "אנגליה היא ארץ קשה." ~ במכתב לעמית ציוני ביפו (1909) * "כידוע לך אני מתכונן לעלות לארץ ישראל בתוך שלוש עד ארבע שנים. אבל אני רוצה לעלות לארץ ישראל לא כאשר לא יהיה לי מה להפסיד כאן, כי אם אדרבה, אחרי שכבר אגיע כאן לשיא הישגי." ~ במכתב לעמית ציוני בברלין (1912) * "מה יהיה על כל עבודתנו עכשיו אם תפרוץ [[מלחמה]]? אלוהים הוא היודע, אינני יכול לתאר לעצמי כלל, הרי זו שואה איומה". ~ במכתב לעמיתו יחיאל צ'לנוב, ערב מלחמת העולם הראשונה (1914) * "באירופה, כפי שתוכל לתאר לעצמך, הכל משותק, ואין שומעים אלא את רעם התותחים". ~ במכתב לשמריהו לוין, ערב מלחמת העולם הראשונה (1914) * "דומה כי עוול גדול הוא לממן כמעט שלושה רבעים מן הקרנות הציוניות בתרומותיהם של היהודים הנתונים במצוקה הקשה ביותר, שרובצות עליהם עוד מאה מעמסות אחרות, בעוד שאירופה המערבית, אנגליה ואמריקה אינן תורמות בשום יחס למצבן ולאמצעיהן". ~ במכתב ביקורת ל[[בנימין זאב הרצל]] * "אני מרגיש שעול כבד הועמס כעת על שכמי, אך זו דלה ומעונה". ~ במכתב לארוסתו לאחר שנודע לו על מותו בלא עת של [[הרצל]] * "אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף."<ref>על בסיס אמירה זו כתב [[נתן אלתרמן]] את השיר "מגש הכסף".</ref> * "קל יותר לשחות בים מאשר באמבט." ~ נאמר כהערה על כך שקשה להיות מנהיג של ארץ קטנה (או קולקטיב קטן), וזאת בנאומו המפורסם (ביידיש במקור) בפני הקונגרס הציוני בדצמבר 1946. * "העולם נחלק לשנים: מקומות שליהודים אסור להתגורר בהם, ומקומות שליהודים אסור להיכנס אליהם." ~ לאחר [[W:ועידת אוויאן|ועידת אוויאן]] * "היהודי אוהב את ההר מלמטה, את הכנסייה מבחוץ ואת בית הקפה מבפנים." * "העם היהודי הוא כמו דשן: כשמפזרים אותו הוא עוזר לחקלאות לצמוח, כשמרכזים אותו במקום אחד הוא סתם מסריח."<ref>על פי פרופ' מוטי גולני, מחבר הביוגרפיה על וייצמן, אמרו על וייצמן שנהג לומר משפט דומה לזה. ([https://herzl.haifa.ac.il/images/Item31267259_20180422142309.pdf ראיון עם מוטי גולני], מגזין גלובס, 18.4.2018, עמ' 48)</ref> * ``תקוותם של 6 מיליון יהודים מרוכזת על עלייה מתהומות הטרגדיה, אני רוצה להציל 2 מיליון נוער, הזקנים יאבדו הם ויחכו לגורלם, הם אבק אדם כלכלי ומוסרי בעולם אכזר, רק ענף הנוער יישאר, הזקנים צריכים לעמוד בכך ולהשלים עם כך`` - על הצלת יהודי אירופה מהשואה. (מתוך `אות קין` מאת מ. וזלמן עמ` 105) * "ממחטה היא הדבר היחידי שהממשלה מרשה לי לדחוף בה את אפי." ~ על תפקידו כנשיא המדינה ==על האוניברסיטה העברית, 1918== {{דף מורחב|חיים ויצמן על האוניברסיטה העברית}} * "בבניין אוניברסיטה עברית אנו מרחיקים לכת מעבר לגבול של תיקונים והקמת חורבות: אנחנו יוצרים, בעוד הימשך המלחמה, יצירה אשר תשמש סמל של חיים יותר מתוקנים בעתיד." * "תהיה שפת האוניברסיטה שלנו עברית, כשם שהשפה הצרפתית היא שפת הסורבונה, או השפה האנגלית שפת אוקספורד; ומובן מאליו שיורו בה גם שפות אחרות, עתיקות וחדשות, במחלקות המתאימות לכך; ובין השפות האלו, מקווים אנו, שיושם לב ביחוד לשפה הערבית וליתר שפות שם." * "שום הוראה לא תביא פרי בזמננו אם לא תחיה רוח החקירה והבדיקה." * "האוניברסיטה העברית, אם כי היא נבנית קודם כל בשביל היהודים, תאסוף כמובן אל תוכה בחיבה רבה בני כל גזע וכל שבט; כי 'ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים'." ==על יחסי יהודים-ערבים== * "ישועתנו תבוא ממקור אחר. ב[[ידידות]] אמיתית ובעבודה משותפת עם הערבים עלינו לפתוח את המזרח הקרוב לפני היוזמה היהודית. ארץ-ישראל צריכה להיבנות מבלי שנפגע כחוט השערה בענייניהם הצודקים של הערבים. אסור להסתפק בנוסחאות מופשטות. עלינו להכיר באמת כי ארץ-ישראל אינה רודזיה, אלא שם נמצאים 600,000 ערבים אשר לגבי דגש הצדק של העולם יש להם ממש אותה זכות להיות בארץ-ישראל כמו שיש לנו. כל עוד לא חדרה ההכרה הזאת בבשרנו ודמנו, עוד תוסיפו לבקש אמצעי שכרון מלאכותיים ותתפעלו מחזיון העתידות. דרך קשה זו, דרך אשר הטובים בינינו הולכים בה בעמל רב. עלינו לקחת את ארץ-ישראל כמות שהיא על החולות והסלעים, על הערבים והיהודים באשר הם. זוהי עבודתנו. כל השאר מעשה להטים." ==נאמר עליו== * "התנועה הציונית שייסד [[הרצל]] חייבת את הצלחתה בעיקר לשתי הדמויות הללו, וייצמן ו[[דוד בן גוריון|בן־גוריון]]." ~ [[W:חנוך מרמרי|חנוך מרמרי]] * "זה שלוש שנים מלעיטים את העם היהודי באגדה, שהרבה מיודעי דבר מלגלגים עליה. מספרים, ש[[W:חיים ויצמן|ד"ר ויצמן]], שמילא, בתור [[W:כימאי|חימאי]], שרות חשוב למינסטריון־הצבא הבריטי, הוזמן לנקוב את שכרו והוא השיב, שהוא דורש, בתור תגמול יחידי, את החזרתה של ארץ־ישראל לעם ישראל. זוהי מעשיה העשויה ליישן בה את התינוקות".~ [[מכס נורדאו]] {{הערה|''צוואה לציונות'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''' (תרגום: י. ייבין, עריכה: ב' נתניהו), הוצאה מדינית, תל אביב, תרצ"ז 1937, כרך שני, עמ' 256.}} * "[[W:חיים ויצמן|ד"ר ויצמן]], העומד בראש [[W:ההסתדרות הציונית|ההסתדרות הציונית]] מיום שנעשתה לונדון מקום מושבה המרכזי הוא, כפי שיש לחשוב, האישיות המתאמת פחות מכל לנהל תנועה מדינית. הוא [[W:חובבי ציון|חובב־ציון]] בנפשו. הוא לא האמין ב[[W:ציונות מדינית|ציונות המדינית]], הוא נלחם בה בהתלהבות, שלא נתמעטה במשך 16 שנה. הוא היה מתנגדם החריף של [[הרצל]] ושל וולפסון ולא השלים עמהם אף פעם".~ מכס נורדאו {{הערה|''צוואה לציונות'' (1920) בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 263.}} ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=חיים ויצמן|ויקישיתוף=Category:Chaim Weizmann}} == הערות שוליים == <references /> {{נשיאי ישראל}} {{מיון רגיל: וייצמן, חיים}} [[קטגוריה:נשיאי מדינת ישראל]] [[קטגוריה:כימאים]] [[קטגוריה:מדענים ישראלים]] [[קטגוריה:ציונים]] kgej0tnfmsj2l32cuh8wexr2k2vo454 0 6367 188200 173911 2022-07-30T18:33:47Z קליאו 9676 עריכה wikitext text/x-wiki [[קובץ:ralf104.JPG|ממוזער|200px|רלף קליין, 2006]] '''[[W:רלף קליין|רלף קליין]]''' (29 ביוני 1931 - 7 באוגוסט 2008), שחקן כדורסל ומאמן ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת תשס"ו (2006). {{מפריד}} * "מוסקבה? אותי זה לא מפחיד." ~ בראיון לקראת עונת 2004/5. בסוף אותה עונה זכתה [[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]] ב[[w:יורוליג|יורוליג]] במשחק שנערך במוסקבה. * "כאן הוא היה מלך, שם הוא כלום. טוב נו, זו לא הבעיה שלי." ~ על [[w:שארונאס יאסיקביצ'יוס|שאראס]], ראיון באתר "צהבת" * "את [[w:אנתוני פארקר|פארקר]] הייתי רוצה לאמן, מאה אחוז. אבל את [[w:שארונאס יאסיקביצ'יוס|שאראס]] לא, יש לו אופי בעייתי." ~ בתשובה לשאלה את מי הוא היה רוצה לאמן מהשחקנים שהוא לא אימן, ראיון באתר "צהבת" * "הייתי מוביל גופות בגטו, ראיתי דברים שאף פעם לא יאפשרו לי לשמוח." ~ ראיון ל"מקור ראשון" ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=רלף קליין|ויקישיתוף=Category:Ralph Klein (coach)|שם ויקישיתוף=רלף קליין}} {{פוטנציאל}} {{מיון רגיל:קליין, רלף}} [[קטגוריה:כדורסלנים ישראלים]] [[קטגוריה:מאמני כדורסל ישראלים]] imyu56f23m4d5k7f3n4w6zpdafa3ttr 0 12553 188211 185202 2022-07-31T00:44:36Z 141.226.11.49 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Zionism-template.png|ממוזער|125 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ציונות|ללא קטגוריה=כן}} * "תגרד את [[יהדות|היהודי]] ומצאת בו את הציוני." ~ [[מנחם אוסישקין]] * "כל הכופר בהתבוללות כאילו מודה בכל התורה הציונית." ~ [[אחד העם]] * "הציונות היא תנועה משיחית. זוהי אולי המילה היחידה ההולמת אותה." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "הציונות שואפת לרכוש מקלט בטוח על ידי משפט גלוי לעם ישראל בארץ ישראל." ~ מתוך "הפרוגרמה הבאזילאית" * "הציונות היא שיבה ליהדות עוד לפני השיבה לארץ ישראל." ~ [[בנימין זאב הרצל]] * "קראתי פעם לציונות אידיאל אין סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו, ארץ ישראל לא תחדל מלהיות אידיאל. כי בציונות כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית." ~ [[בנימין זאב הרצל]], מתוך "תקוותנו" מרץ 1904 * "הרעיון הלאומי, מתוך שבא לידי הפרזות, הושחת ונסתלף בצורות שונות. הוא טעה והגיע לשוביניזם, ירד למדרגה של שנאת זרים אווילית, טומטם עד לידי הערצה עצמית מגוחכת. מפני עיוות דמות עצמי זה מחוסן הרעיון הלאומי היהודי לגמרי." ~ [[מקס נורדאו]] "הציונות", 1902 * "אומר לך בכנות מוחלטת: אני אראה בחלחלה את ייסודה של קולוניה יהודית במלוא מובן המלה. קולוניה שכזאת תהיה גטו, עם כל הדעות הקדומות של גטו. מדינה יהודית קטנה, קטנונית, אדוקה ואי־ליברלית, אשר תדחה מתוכה את הנוכרי ואת הנוצרי." ~ [[W:משפחת רוטשילד|נתנאל רוטשילד]] במכתב להרצל, 1903 * "הציונות שואפת לא רק לחזור ולעשות את עם ישראל לעם חי, הממלא את כל התפקידים הממלכתיים, חבר שווה זכויות במשפחת הלאומים, אלא אף לתת דוגמה של עם כוהנים אמיתי המקדיש את עצמו לשרות האמת האהבה הצדק ואור הדעת. שבהנהלתו הפנימית וביחסיו עם האנושות כולה הוא דוגל במדיניות המבוססת על עשרת הדברות" ~ [[מקס נורדאו]], "הפתרון היחידי לשאלת היהודים", 1900 * "הציונות היא הרעיון הישר והמוצלח ביותר שעלה במוח היהודים העקום במשך אלפי שנים." ~ [[שלום עליכם]] * "מאז ראשית שיבת ציון הייתה הציונות פדרציה מתולה של חזיונות שונים ואף סותרים." ~ [[שלום עליכם]] * "איך אפשר שלא להיות ציוני? והרי אנו רואים שהקב"ה הוא ציוני." ~ הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], בתגובה לדברי רב מסוים נגד הציונות * "הציונות היא פעולה שבה אנו [ציונים יהודים גרמנים] הבמאים ואילו [[יהדות מזרח אירופה|יהודי מזרח אירופה]] הם השחקנים." ~ [[W:פרנץ אופנהיימר|פרנץ אופנהיימר]], 1909 * "מרוקנים ורומנים, כל חלקי העם צריכים לקבל 'טבילה' ארץ ישראלית ואנחנו חייבים להיות [[W:יוחנן המטביל|יוחנן המטביל]]." ~ [[W:יוסף שפרינצק|יוסף שפרינצק]], פרוטוקול ישיבת הוועד הפועל של ההסתדרות, 24 בנובמבר 1948 * "בסוף המאה התשע עשרה החלה התנועה הציונית את מפעלה הקולוניאליסטי־התיישבותי ב[[ארץ ישראל|פלשתינה]]. בהמשך, התנועה הציונית, בתיאום עם הקולוניאליזם העולמי ובהסכמת הריאקציונריות הערבית, החלה לממש את מפעלה שתכליתו כיבוש מולדתנו ומימוש שאיפתה להפוך אותה למדינה ליהודים." ~ [[W:הצהרת חיפה|הצהרת חיפה]], 2007 * "מתוך שיחות עם מנהיגים ציוניים עולה כי הציונות מקווה לנשל לחלוטין את התושבים הלא־יהודים מכל נכסיהם בארץ." ~ דו"ח [[W:ועדת קינג-קריין|ועדת קינג-קריין]] * "אין הציונות והיהדות דבר אחד אלא שני דברים השונים זה מזה, בוודאי שני דברים הסותרים זה את זה, כשאדם אינו יכול להיות יהודי הוא נעשה ציוני... הציונות מתחילה ממקום הריסת ה[[יהדות]], ממקום שתש כוחו של העם, דבר אחד ברור הציונות לא המשך ולא רפואה למכה היא עקירה והריסה. אדרבא היא מסיחה את דעתה מן העם, מתנגדת לו, הולכת נגד רצונו ורוחו, חותרת תחתיו, ועוקרת אותו, ופורשת ממנו לדרך אחרת, למטרה רחוקה ומסוימת, היא וקומץ אנשים בראשה, גרעין של עם אחר: בבקשה לשים לב! לא חדש ולא מחודש אלא אחר, מי שאינו סבור כך או שהוא טועה או שהוא מרמה את עצמו." ~ [[W:חיים הזז|חיים הזז]], 1943 * "הציונות מתחילה ממקום הריסת היהדות, ממקום שתש כוחו של העם, דבר אחד ברור - הציונות לא המשך ולא רפואה למכה, היא עקירה והריסה. אדרבה היא מסיחה את דעתה מן העם, מתנגדת לו, הולכת נגד רצונו ורוחו, חותרת תחתיו, ועוקרת אותו, ופורשת ממנו לדרך אחרת, למטרה רחוקה ומסוימת, היא וקומץ אנשים בראשה גרעין של עם אחר. בבקשה לשים לב!! לא חדש לא מחודש אלא אחר, מי שאינו סובר כך או שטועה או שהוא מרמה את עצמו`` -חיים הזז * "הציונות היא בוודאי גם תנועה פוליטית, אבל לא רק. הציונות היא התנועה להחזרת העם היהודי לציון. בוודאי שלא אכלול בה את כל היהודים שעלו בתקופות העתיקות לארץ כדי ללמוד תורה ולהיקבר בה, אבל אני כן רואה את כל מי שפעל להקמת יישוב יהודי תוסס בארץ כציוני, גם אם לא דיבר על מדינה". ~ {{ו|יצחק בצלאל}} * "צריך להודות ביושר שה[[דמוקרטיה]] סותרת יסודות בסיסיים בציונות." ~ חבר הכנסת [[W:מיכאל בן ארי|מיכאל בן ארי]] * "אם להיות ציוני זה להתנחל בשטחים, אז אני לא רק לא ציוני, אני אנטי־ציוני. אם ציוני זה לחסל מבוקשים, להפציץ ריכוזי ערים בטילים, להרוס בתים ולמנוע מיולדות מלעבור במחסומים, אז אני אנטי־ציוני. אבל מנגד, אם ציונות פירושה, ערכים אוניברסליים לפני הכול, הומניזם וחזרה לגבולות שפויים ולהפסקת קידוש הביטחון והכוח מעל הכול, אז אני אשמח לחזור להיות ציוני." ~ [[גדעון לוי]] *"הציונות אינה צריכה להמשיך, ואני אומרת כאן: גם לא תמשיך, לכופף את ראשה בפני מערכת זכויות פרט המפורשת באופן אוניברסלי ובדרך המנתקת אותה מדברי ימי הכנסת ומהיסטוריית החקיקה שכולנו מכירים." ~[[איילת שקד]] ([https://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.4401035 מקור]) * "הציונות הדגישה בעיקר את חשיבות התקופות הקדומות בהיסטוריה, כמו תקופת התנ"ך וימי בית שני. מבחינה זו, היא לא הייתה שונה מהתנועה הלאומית היוונית, שהעלתה על נס את ימי יוון העתיקה, או התנועה הלאומית האיטלקית, שראתה ברומא העתיקה מודל לחיקוי והערצה." ~ [[דני יעקובי]] ==ראו גם== * [[הגוף הציוני]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקימילון=ציונות|ויקימילון 2=ציוני|ויקיפדיה=ציונות|ויקישיתוף=Category:Zionism}} [[קטגוריה:ציונות|*]] [[קטגוריה:אידאולוגיות]] [[קטגוריה:ישראל]] oqzvk0l0laoo3wjtpcfx8m0oe9sdabj 0 12580 188206 185414 2022-07-31T00:34:55Z 141.226.11.49 /* מיומניו */ wikitext text/x-wiki [[תמונה:Theodor Herzl.jpg|ממוזער|200px|בנימין זאב הרצל]] '''[[w:בנימין זאב הרצל|בנימין זאב תיאודור הרצל]]''' (2 במאי 1860 - 3 ביולי 1904), עיתונאי, משפטן, סופר ומחזאי יהודי. זכה לכינוי "חוזה המדינה", הוגה רעיון ה[[w:ציונות מדינית|ציונות המדינית]] ומייסד ה[[w:ציונות|ציונות]] כתנועה לאומית מדינית. ==מדינת היהודים (1896) == * "האם ניתן את כוהני דתנו למשול בנו? לא! האמונה היא אמנם הקשר המאחד אותנו; אולם חופשים אנחנו בכח החכמות והמדעים ועל כן לא ניתן לדחפים תיאוקרטיים של אנשי הדת שלנו להרים ראש. אנו נדע להחזיקם בבתי הכנסת שלהם, כשם שנחזיק את צבא הקבע שלנו בקסרקטינים. צבא וכהונה יכובדו מאוד, כדרוש וכראוי לתפקידיהם היפים. בענייני המדינה, עם כל ההערכה כלפיהם, אל להם להתערב, פן יביאו עליה קשיים מבית ומחוץ." * "אגודת היהודים היא המרכז, אשר ממנו לתנועת היהודים תוצאות. המטרות, שאליהן תשאף האגודה, הן מדעיות ומדיניות, יסוד מדינה יהודית, כאשר אחשב לי אנכי, נחוץ שתקדמנה לו ידיעות רבות ושונות ברוח העת החדשה." * "לא נעזוב את ביתנו הישן, בטרם נבנה לנו בית חדש. רק אלה האנשים יעברו לפנינו חלוצים, אשר יקוו להיטיב שם את מצבם הרע. ראשונה יצאו הנואשים מכל תקוה, אחר ילכו העניים שבנו, ואחריהם בעלי הרכוש, והעשירים לאחרונה יסעו. העוברים ראשונה ילכו בעבודתם הלך ועלה למדרגה גבוהה, עד בוא שמה המשפחות בנות שאר השדרות. היציאה היא אפוא תנועת הכתות בהעלותן למעלה." * "השטף ילך לאט לאט, ובהַחֶלוֹ – תסוג גם האנטישמיות לאחור. היהודים יעזבו את הארץ כרעים מכֻבדים, ובשוב אחדים מהם לאחר איזה זמן, יקבלום בכל הארצות הנאורות בסבר פנים יפות ויתנהגו עמם כשורה וכמשפט הגרים הבאים מארצות אחרות. אף לא בחפזון ובמנוסה נצא, כי אם במערכה ובמשטר נכון ומאשר על פי דעת הקהל. על התנועה להזהר מעבור חוק וברית עמים, ולא זה בלבד, אלא שהיא תוכל להתקיים, רק אם הממלכות שיש להן חפץ בה ימשכוה חסד." * "העמים אשר אנחנו יושבים בקרבם כלם יחד, אם בסתר או בגלוי, שונאים לנו. ההמון הפשוט שאין לו כל עסק בקורות התולדה אינו שם לב גם לחקור אחריהן. הוא אינו יודע, כי עון אבותיו מימי הבינים נפקד עתה עליו ועל כל יושבי אירופא בזמננו, אנחנו היינו מתוך הכרח לאשר עשונו ידיהם בחומות הגיטו הצרות! ידנו רמה, אין ספק, על כל שאר בני אדם בעניני ממונות ובעסקי כספים, יען אשר הכריחו אותנו בימי הבינים לעסוק רק באלה." * "אין בן אנוש עשיר או בעל עצמה היכול להעתיק עם שלם ממקום למקום. רק רעיון יכול לעשות זאת. לרעיון המדינה ודאי יש עצמה כזאת, היהודים חלמו חלום זה משך הגלות הארוכה. הסיסמא עתיקת היומין שלנו היא 'לשנה הבאה ב[[ירושלים]]'. עכשיו עלינו להראות שחלום רחוק זה יתורגם לרעיון בהיר ומזהיר." * "ענפים רבים וכן שלמים ימותו ויפלו מעץ היהדות; העץ חי וקיים." * "אנחנו נתאמץ להרבות את אשרם המוסרי של כל בנינו, כזקן כנער, איש ואיש לפי מצבו ב[[חיים]], על ידי העבודה, וכח עמנו ישוב לאיתנו בארצו החדשה, בארץ עבודת שבע השעות." * "מדינת היהודים תהיה בטוחה, במצב נייטרלי, מבלי התערב בכל ריב, ומבלי אשר יבוא חיל זרים בגבולה. חיל צבאה – המזויין בכלי נשק היותר חדשים – יהיה רק למגן בעד משטרי הארץ מבית ולשמור על גבולותיה מחוץ." * "הנבחר בפלשתינא, או בארגנטינא? "האגודה" תבחר בארץ אשר תוכל ואשר עליה יסכימו רוב בני עמנו... ארגנטינא היא אחת הארצות הדשנות והפוריות שבעולם... ארץ ישראל היא ארץ מולדת אבותינו היקרה לנו ועד נצח לא נשכחה, יחרד כל לב איש מאתנו ונפשותינו משתוקקות לשוב אליה." * "בשביל אירופה עשויים אנו להוות שם (בפלשתינא) חלק מחומת המגן בפני אסיה, אנו עשויים לספק את משמר החלוץ של התרבות נגד הברבאריות." * "אין בעולם אדם חזק או עשיר שיוכל להסיע עם מארץ אל ארץ. רק רעיון יחולל זאת. אכן לרעיון המדינה כח כזה. במשך כל ליל-גלותם הארוך לא חדלו היהודים מלחלום את חלום מלוכתם. 'לשנה הבאה בירושלים!' קראנו בכל הדורות. עתה הגיעה השעה להראות, כי בידינו להפוך את החלום לרעיון בהיר כצהריים." ==אלטנוילנד (1902) == * "אבל אם לא תרצו, כל מה שסיפרתי לכם האגדה הוא - ואגדה יוסיף להיות. היה בדעתי לכתוב סיפור עם מוסר השכל. יש שיאמרו: 'יותר סיפור ממוסר השכל'. אחרים יאמרו: 'יותר מוסר השכל מסיפור'. אחרי שלוש שנים של עבודה עלינו להפרד, ספרי האהוב. כעת מתחילים ייסוריך. יהיה עליך לפלס דרכך במבוך של איבה וסילופים, כמו בתוך יער אפל. אבל אם יתמזל מזלך ותגיע לחברת אנשים טובים, מסור להם את ברכת אביך. הוא מאמין שגם חלומות הם דרך למלא את הימים שנגזר על האדם להעביר על פני האדמה. החלום אינו שונה בהרבה מן המעשה, כמו שחושבים רבים. כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות; כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים לחלום." ~ אחרית־דבר מאת המחבר * "תן לי לומר לך שחברי ואני לא מבדילים בין בני האדם. אנחנו לא שואלים את האדם לאיזה גזע או לאיזו דת הוא שייך. הוא צריך להיות בן אדם,זה הכל מבחינתנו." ==מנאומיו== * "ה[[ציונות]] היא שיבה אל היהדות עוד לפני השיבה אל ארץ-היהודים. אנו הבנים השבים אל הביתה מוצאים בו כמה דברים הטעונים תיקון במפגיע; ובייחוד שיש לנו אחים, השרויים בדרגות הנמוכות של עוני... כבר הצליחה הציונות להגשים דבר מופלא, שנחשב לפני-כן כבלתי-אפשרי: הקשר ההדוק בין היסודות המודרניים ביותר של היהדות עם השמרניים-ביותר." ~ נאום בקונגרס הראשון * "בחמישים השנים האחרונות נעשו בחיי הכלכלה של האנושות שינויים יותר גדולים מאשר לפנים במשך אלף שנים. יחד עם כֹח הקיטור והזרם האלקטרי באה רוח חדשה לעולם, רוח עֹז ותפארת. הרוח הזאת תרחף על התנועה הציונית. אינני רוצה לדבר על התעשיות הרבות, שעל ידן נעשו חיינו מרובים כל כך בגונים. מה אוכל אני, הזר הדל מארצות היבשה, לספר מזה ליושבי אנגליה? אתם עולים עלינו בכל קנייני הטכניקה, כמו שהפוליטיקאים הגדולים בארצכם היו הראשונים, אשר הכירו בנחיצות הרחבת-הגבולים על ידי קולוניזציה. ולפיכך מתנוסס דגלה של בריטניה-רבתי מעל לכל היַמים, וכן אוכל לחשוב, כי פה באנגליה יבינו לרעיון הציוני, שהוא רעיון קולוניאלי. בנקל ובמהרה, כי יבינוהו בצורתו היותר מודרנית. כל מה שיכולים בני-האדם לברֹא בחריצות ידיהם בארצות אחרות, הן יכולים הם לברֹא גם שם בארץ, שהייתה בימים נפלאים ארץ זבת חלב ודבש." ~ נאום בלונדון ==מיומניו== * "ב[[w:באזל|באזל]] ייסדתי את מדינת היהודים." ~ ביומנו לאחר [[w:הקונגרס הציוני העולמי|הקונגרס הציוני העולמי]] הראשון * "בערך לפני שנתיים חפצתי לפתור את שאלת היהודים בעזרת הכנסייה הקתולית. ביקשתי להבטיח לעצמי בראשונה את עזרת נסיכי הכנסייה באוסטריה ולהשיג על־ידיהם ראיון אצל האפיפיור, כדי להגיד לו: עזור לנו מפני האנטישמים, ואני מחולל תנועה כבירה בין היהודים שיעברו באופן חופשי ונאה לנצרות. חופשי ונאה במובן זה, שמנהיגי התנועה – בייחוד אני – יישארו יהודים ובתור יהודים יטיפו לקבלת הדת השלטת. בעצם היום, בראשון בשבת, בשעה 12 בצהריים, תצא לפועל ההמרה בתהלוכה חגיגית ובצלצול פעמונים בכנסיית סטפן. לא בבושת פנים, כמו שעשו יחידים עד כה, כי אם בגאון."(מתוך קטעי יומנו של הרצל, יומן א` עמ` 14). * "המרת הדת תתבצע לאור היום, ביום ראשון בצהריים בקתדרלת סטיפן הקדוש בתהלוכה חגיגית ובצלצולי פעמונים, לא בחשאי כפי שנהגו יהודים לעשות עד עתה, אלא בגאון. העובדה שמנהיגים יקיימו את יהדותם וילוו את העם עד שערי הכנסייה, תעניק כנות רבה למעמד. אנחנו שעמדנו איתן הננו הדור האחרון הדבק באמונת אבותינו אבל רצינו להפוך את בנינו הצעירים לנוצרים לפני שיגיעו לגיל התבונה, שבו המרת הדת לובשת צורה של מורך לב" (שם) *``הכמרים הנוצרים הם ברום המדרגה מפני שאינם להוטים אחרי הכסף, הנוצרים הפשוטים טובים הם מכמרי היהודים`` (מתוך קטעי יומנו של הרצל, דו שבועון ``תמורה מס` 2 עמ` 12-13). *``היהודים העשירים שולטים על העולם, בידם גורל ממשלות ומדינות, הם מגרים ממשלות זו בזו, ועל פקודתם ממשלות עושות שלום, מתי שהיהודים העשירים מנגנים העמים והמושלים מרקדים, בין כך ובין כך הם מתעשרים``.-מאמרו של הרצל בדויצה צייטונג. * "אלא שדבר מה בתשובתו של בנדיקט נגע בלבי כדבר אמת, הוא אמר מאה דורות עמדו בני עמך והתקיימו בתוך היהדות, אתה רוצה עכשיו לשים את עצמך כגבול החוסם את ההתפתחות הזאת. את הדבר הזה לא תוכל לעשותו, ואף אסור לך לעשותו." ~ עניין היהודים, כרך א' עמוד 58 *``הרב גלבהוייז ביקר אותי ושאל הנכון הוא שלא מלתי את בני הנס? עניתי לו: זהו עניין משפחתי. והוא הוסיף בעיניים סגורות לא, זהו עניין לאומי! נכון הוא, יהודים רבים אינם מלים את בניהם אך אין אלה מתיימרים להביא את הגאולה לעם ישראל`` (מתוך קטעי יומנו של הרצל, דו שבועון ``תמורה`` מס` 2 עמ` 12-13) * "האנטישמיות גָדְלָה וּגְדֵלָה והולכת - ועמה גם אני. ...בראשונה פגעה בי שאלת היהודים עד מאד. אולי היה זמן, שהייתי מתחמק ממנה ברצון, אולי אל הנצרות, לכל מקום שהוא. מכל מקום, היו אלה נטיות עמומות שבחולשת-נעורים. כי אני אומר לעצמי במלוא כנות דבריי אלה - והרי הם יהיו חסרי-ערך לחלוטין, אם אוסיף להם כחל ושרק - אני אומר לעצמי, כי מעודי לא אמרתי ממש להתנצר או לשנות את שמי. העניין האחרון נתאמת אפילו על ידי מעשה שהיה. כאשר פניתי, בנסיונותי הראשונים המצערים, בהצעת כתב-יד ל'שבועון הגרמני' שבווינה, יעצני ד"ר פרידיונג לבחור לי כינוי ספרותי, שצביונו היהודי יהא בולט פחות משם משפחתי. התנגדתי לכך מיניה וביה ואמרתי, כי בדעתי להיקרא גם להבא בשם אבי, וכי אני נכון לקחת בחזרה את כתב-היד. פרידיונג קיבלו בכל זאת. הייתי אז סופר פשוט ותם, עם מעט תאוות כבוד ובלי גאוותנות יתירה. שאלת היהודים ארבה לי, כמובן, בכל פינה. נאנחתי ולעגתי, הרגשתי את עצמי ברע, אך בכל אלה לא הייתי מזועזע ביותר, אף כי עוד לפני בואי הנה עלה בדעתי לכתוב רומן יהודי. חפצתי לכתוב אותו בשעת סיורי בספרד, בקיץ 1891. אז העסיקה אותי ביותר תכניתי הספרותית הזאת. לפי התכנית היה שם הרומן 'שמואל כהן', ובין רשימותי הקטועות יש בוודאי רבות הנוגעות לתכנית זו. בעיקר אמרתי לתאר הניגוד שבין השכבה הסובלת והישרה, הנתונה לקלסה, של היהודים העניים ובין היהודים העשירים. הללו אינם מרגישים כלל באנטישמיות, אף כי הם הינם הגורמים העיקריים." ~ כרך ב, היומן א פאריז, אביב תרנ"ה (1895) סמוך לשבועות. * "אכן האנטישמיות שהיא כוח חזק ומושרש בתת ההכרה של ההמונים לא תזיק ליהודים, אני מוצא שהיא מועילה לבניית האופי היהודי, חינוך הקבוצה על ידי ההמון, חינוך שעשוי להוביל להתבוללותה, החינוך מתבצע רק באמצעות תלאות, היהודים יסתגלו לסביבתם." ~ עניין היהודים כרך א', עמוד 60 (בתרגום אחר) *``רעיון מצוין עולה בלבי למשוך אנטישמים ישרים ולעשותם מחסלי הרכוש היהודי`` (מתוך יומן א` עמ` 68). * "זה יכול להיות רעיון מצוין לצרף אנטישמים הגונים ומורשים אל מפרקי הנכסים. הם יכולים לערוב לנו כלפי העם שאין בכוונתנו לגרום להתרוששות של הארצות שאנו עוזבים." ~ עניין היהודים, כרך א', עמ' 116 * "אין אומתינו אומה אלא באמונתה." ~ ספר הימים א' 57 * "מתוך כבוד לדת הלכתי בשבת שלפני הקונגרס אל בית הכנסת. ראש הקהילה קרא לי לעלות לתורה. ביקשתי ממר מרקוס ממראן, גיסו של ידידי בר מפאריס שישנן אתי את הברכה וכשעליתי אל הבימה הייתי נרגש יותר מאשר בכל ימי הקונגרס. המלים המעטות של הברכה העברית חנקו את גרוני מהתרגשות יותר מאשר נאום הפתיחה ונאום הנעילה וכל ניהול הדיונים." ~ עניין היהודים: ספרי יומן - כרך א': 1895 – 1898 עמוד 487 ==שונות== * "השאיפה היא תמיד אחת, להתעלות." * "אין מתגנבים לארץ אבות כגנבים בלילה!" * "צוואתי לעם ישראל: כוננו את מדינתכם בצורה כזו, שהגר יחוש עצמו בטוב בקרבכם." * "[[עבודה]] היא בילוי הזמן הנעים ביותר בעולם, ורק ה[[אהבה]] היתה יכולה להידמות אליה, אילו היתה האהבה בת קיום." * "השיבה אל היהדות קודמת לשיבה אל מדינת היהודים."{{הערה|[[מקס נורדאו]], "צוואה לציונות" (1920), בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 211}} * "אני רואה בך, ד"ר וויצמן אדם שסטה מדרכו זמנית, ועם זאת הוא כוח חיובי שישכיל למצוא את הנתיב בחזרה ולצעוד עם כולנו יחד בדרך הנכונה." ~ בתגובה למכתב ביקורת ששלח לו [[חיים ויצמן]] * "דגל מה זה? כלונס ומטלית אריג, לא אדוני! דגל הוא למעלה מזה. בדגל מוליכים בני אדם לאשר רוצים ואפילו לארץ היעודה. למען דגל הם חיים ומתים. זהו הדבר היחיד אשר למענו הם מוכנים למות בהמוניהם, אם מחנכים אותם לכך." ~ מתוך מכתב ל[[:w:הברון הירש|ברון הירש]] [http://benyehuda.org/herzl/herzl_002.html] * "איך אני, נציג היהודים, אשתחווה בפני האפיפיור נושא הצלב?!" ~ על פגישתו עם האפיפיור * "דיפלומטיה היא האמנות לשאת ולתת עם נוכלים." * "אנו ניטע בשביל בנינו, כשם שאבותינו שמרו על המסורת בשבילנו. חיינו הם רגע בנצח של עמנו, רגע זה יש לו התחייבות שלו." * "מושב זקנים הוא אחד ממעשי הצדקה האכזריים ביותר שהמציא טוב הלב האווילי שלנו." * "אילו באתי לסכם את קונגרס באזל באמרה אחת, שעליי להיזהר שלא לבטאה בפומבי, הרי הייתה זו: 'בבאזל יסדתי את מדינת היהודים'. ...לו אמרתי זאת היום בפומבי, הייתה התשובה צחוק מכל עברים. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים שנה, יכירו בה הכול." ~ כך רשם ביומנו אחרי [[w:הקונגרס הציוני הראשון|הקונגרס הציוני הראשון]] בבאזל 1897, חמישים ואחת שנים לפני הקמת [[מדינת ישראל]] * "נתתי את דם לבי למען ארצי." ~ לפני מותו * "כשתקום מדינה ביום מן הימים, יראה הכל קטן ומובן מאליו. היסטוריון הוגן ממני יגיע אולי למסקנה שבכל זאת היה בכך משהו, שעיתונאי יהודי חסר אמצעים, בעיצומו של השפל העמוק ביותר של העם היהודי, בימי האנטישמיות המבחילה ביותר, הפך פיסת בד – לדגל, ואספסוף עלוב – לעם, המתקבץ בקומה זקופה סביב הדגל הזה." ~ עניין היהודים (1901) * "אינני זוכר, בכל כתבי, דבר שכתבתיו בהתרוממות רוח כמו את הספר 'מדינת היהודים'. [[היינריך היינה|היינה]] אומר, ששמע משק כנפי נשר מעל לראשו, בשעה שכתב שירים מסוימים. גם לי נדמה היה, שאני שומע משהו כעין משק כנפיים מעל לראשי, בכותבי את הספר הזה. עבדתי בו יום-יום, עד שהגעתי לאפיסת כוחות מוחלטת." * "ההתרגשות הזו שלו (של ידידו פרידריך שיף) הייתה בעיני לגמרי טבעית, שהרי יהודי הוא, והלא גם אני עצמי לא יכולתי לעצור בעד דמעותיי בעת כותבי את הספר [מדינת היהודים], אלא שלהפתעתי הסתבר לי שההסבר להתייפחותו המרה של ידידי היה שונה לחלוטין: הוא חשב שפשוט יצאתי מדעתי... בהיותו ידיד-אמת שלי – המחשבה שנתקפתי אכן בטירוף הדעת זעזעה אותו כל כך עד שקם ונמלט ממני בלא לומר דבר. לאחר שנתייסר בלילה של נדודי שינה, הופיע אצלי למחרת כשהוא מפציר בי, בקול תחנונים, שאם אינני רוצה להחשב בעיני כל כחולה נפש עליי למהר ולמשוך את ידי מכל העניין הזה. בראותי אותו כה נסער ועל-מנת להרגיעו לא יכולתי אלא להבטיח לו שכך אעשה..." * "דרושה לנו ארץ... טריטוריה... השאר יבוא מעצמו. רק שתי ארצות באות בחשבון: ארץ ישראל וארגנטינה. ארגנטינה היא גדולה ועשירה, ויש בה אדמות רחבות-ידיים, אך ארץ ישראל היא ארץ אבותינו, אותה לא שכחנו ולא נשכח לעולם... טריטוריה וארגון פוליטי וכלכלי – אלה הם הדברים הדרושים לנו." * "ברגע של אמת, מגלה הרצל 'סוד' ל[[מקס נורדאו|נורדאו]]: האף שלו עצמו – יש לו תכונה מוזרה: מצד אחד ישר הוא לגמרי, אך מן הצד השני – הוא עקום מעט. בעבר, לפני שהתחיל לעסוק בעניין היהודי, היה נוהג להפנות למצלמה את צידו הישר של האף. אך מאז שהתמסר לעניין היהודי – מצטלם הוא דווקא בצידו העקום..." * "קראתי פעם לציונות אידאל אין סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו, ארץ ישראל לא תחדל מלהיות אידאל. כי בציונות כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית." * "דגל – הוא הדבר שלמענו מוכנים המוני אנשים למות..." והוא מתאר ל[[מקס נורדאו|נורדאו]] את הדגל העולה בדמיונו: "זה יהיה דגל לבן, ועליו שבעה כוכבי זהב. הרקע הלבן – הוא סמל לחיינו החדשים והטהורים. הכוכבים הם שעות העבודה. יום העבודה בארצנו יהיה שבע שעות. בסימן העבודה אנו הולכים אל הארץ המובטחת. זו תהיה ארצנו. כאן 'מותר' שיהיה לנו חוטם עקום, זקן שחור או אדום ורגל כפופה – ואיש לא יוכל ללעוג לנו. יותר מזה: קריאת הלעג 'יהודי' – תהפוך למילת כבוד, כמו גרמני... אנגלי... צרפתי... כמו כל העמים." * "דומני כי בשבילי פסקו החיים והתחילו דברי ימי עולם... אחז בי הרעיון כדיבוק מעבר לגבולות ההכרה... בלכתי, בעומדי, בשוכבי, ברחוב, בזמן הארוחות ובלילה כשהיה קורע אותי מתוך חלומותי... אני מלא אותו כל-כך שאני מספר לו הכל, כאוהב לאהובתו. ...זה זמן לא רב עושה אני במפעל, אשר אין ערוך לגדלותו. כיום לא אדע אם אסיים אותו. דמיונו כחלום כביר. אך זה ימים ושבועות ממלא הוא את נפשי עד מעבר לתחום ההכרה, נלווה אליי בכל אשר אלך... מבלבל אותי ומשכר אותי. את תוצאותיו אין עוד לשער. אך לבי אומר לי, כי דבר-פלא הוא, אף כחלום, וכי שומה עליי להעלותו על הכתב... ייתכן כי המעשה יהיה לרומן. השם: ארץ-הבחירה!" ~ פאריס, אביב תרנ"ה (1895). * "יש, ודאי, ביניכם אנשים ששמעו, כי אני מבקש לייסד את המדינה היהודית ובאו לכאן כדי להציץ באותו אדם מוזר ומשעשע המציע... מפעל כה משונה... אחרים שמעו, בוודאי, על רעיון יוצא מגדר הרגיל המכונה ציונות, העשוי אף הוא להיות עניין משעשע. אין איש יודע בבירור מה טיבו של אותו עניין, אך אומרים שכל היהודים יקומו לפתע-פתאום ויארזו את צרורותיהם, יעזבו את ארצות מושבם ויפליגו להתיישב בארץ חדשה ולא-נודעת. לאמיתו של דבר, גבירותי ורבותי, אין הציונות מתכוונת לפגוע בצורה כה מרושעת באנטישמיים שלנו. תארו לכם את צווחותיהם כנגד הסתלקות היהודים מחיי הציבור: מה יישאר?!" ~ נאום לפני ארגון להגנת זכויות היהודים, 7 בנובמבר 1896. ד' ויטל, המהפכה הציונית א. עם עובד, הספרייה הציונית, עמ' 184. * "האגדה מספרת על גביע, שכל השותה ממנו אנוס לומר את האמת. גביע כזה היא הציונות! אנשים שבדרך-כלל שום דבר לא אכפת להם, כשהם באים במגע עם הציונות, מיד יש להם מה לומר. בבת-אחת הם מרגישים את ההכרח להודיע את ה'אני מאמין' שלהם. הכרזה כזאת היא עניין 'התעודה'. אתם יודעים, שכנגד תחייתם הציונית של היהודים הועלתה סיסמה, שהיהודים צריכים למלא תעודה, הם צריכים להחזיר את האנשים אל הדרך הישר, הם צריכים להיות מוריהם של העמים. תביעה זאת, סבור אני, היא שחצנית מאוד, שאנחנו נתיימר להיות מוריהם של עמים. אילו לא דרשנו אלא דבר זה בלבד, העמים היו מבזים אותנו. מה בעצם טיבה של תעודה זו? האם היא מסוג שליחותם של כמרים נוצרים, ההולכים אל חלקי-תבל רחוקים ואומרים לאוכלי-האדם: 'אל תאכלו בשר אדם'? לא ולא! התעודה שממלאים את אוזנינו בדיבורים עליה, איננה מתיימרת כלל לעשות דבר כזה. היא יושבת בכל הנוחות בפינתה השאננה, משם היא מעיפה מבט מתוך עליונות יהירה אל עתידה של האנושות. ...אין לנו תעודה אחרת מזו שישנה לכל האומות: לעבוד עמהן יחד לטובת קידומה התרבותי הכללי של האנושות. כן, הם אומרים שאין אנו אומה, משום שיהודי פלוני חי בריחוק-מקום גדול מדי מיהודי אלמוני. כאילו אח ואחות חדלים להיות אח ואחות, משום שהאחד חי בניו-יורק והאחר בברלין: האם יכול מישהו לפרוש, לצאת מתוך עמו, מתוך גזעו?" ~ "השיבה אל המולדת תתחיל בקרוב", כתבי הרצל, ז', עמ' 267 * "אבד ליהודים הירש, אך אני בא במקומו, וכשאסתלק אני יהיה להם אחר. חייב להיות קו־עלייה." ~ כשנודע לו על מות [[W:מוריס הירש|הברון הירש]] == נאמר עליו == * "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמייחסת את הצעדים הראשונים שהביאו, לבסוף, ליסודה, לסופר של אוטופיות ומדע בדיוני - לתיאודור הרצל." ~ אלי אשד * "בחזונו הציוני־ליברלי של הרצל, תושבי הארץ הלא־יהודים הם שווי־זכויות... מבחינת הרצל — מבלי שיזדקק לטרמינולוגיה המקובלת כיום במקומותינו — אין סתירה בין היות ישראל מדינת הלאום היהודית והיותה מדינת כל אזרחיה, אין סתירה בין היותה יהודית להיותה דמוקרטית." ~ [[W:שלמה אבינרי|שלמה אבינרי]] * "גדולתו של הרצל היא בכך שהפך את העם היהודי, המפוזר והמפורר, לעם פוליטי, לראשונה אחרי אלפיים שנה." ~ [[דוד בן-גוריון]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, צעירים וחולמים, עמ' 17.}} * "השמש איננו, אבל אורו עוד זורח!... שביבי שלהבת אהבתו לעם עולם אומלל, לארץ יפה אלמנה, שהצית האיש הזה ברוחנו, בדמנו, לא יכבו... לא יקום עוד איש נפלא כזה המאחד את גבורת המכבי עם מזימות דוד, אומץ לב רבי עקיבא...וענוות הלל, את יפי רבי יהודה הנשיא ואהבת-אש של רבי [[יהודה הלוי]]. רק פעם במשך אלפי שנים ייולד איש פלאים כזה". ~ דוד בן-גוריון במכתב לשמואל פוקס, לאחר מותו של הרצל.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק א, עמ' 35.}} * "הרצל היה דגם ומופת מושלם ביותר ליהודי מכף־רגל ועד ראש, ליהודי עד נבכי ישותו. לא היה בו אפילו קו אחד, שאינו קו יהודי צרוף. הייתה זו אישיות נעלה, טיפוס אידיאלי, המזכיר לא את הגטו, אלא את התנ"ך." ~ [[זאב ז'בוטינסקי]].{{הערה|יהודי למופת, בתוך: זאב ז'בוטינסקי, '''כתבים: זכרונות בן־דורי''', עמ' 223.}} * "ה' עמך גבור החייל! ליבבתנו אדוננו, ליבבתנו איש הלבב! מגיל ומרעד נפעמנו בהגלותך לעינינו, אחינו! בהגלות נגלות מתת יה לבני יעקב, בדמותך מתתיהו (תיאודור) בן יעקב." ~ מתוך מגילה שנמסרה לו ע"י קהילת וילנה בביקורו שם, אב תרס"ג. נוסחה על ידי [[W:זאב יעבץ|זאב יעבץ]]. * "סהדי בשחק (מעידים בשמים), כי מיתתו של מנהגינו פעלה עלי רושם מדכא ותפיל אותי על ערש דווי." ~ הרב [[W:יצחק יעקב ריינס|יצחק יעקב ריינס]], עם היוודע דבר פטירתו של הרצל * "ואף הרצל, זה התינוק הגדול (על משקל 'תינוק שנשבה') ששב אלינו מבין הגויים מלא הוד חלומות ועוז געגועים אדירים, זו האישיות של הטבעת הצורה הלאומית הכללית - צורת עם, על פני שאיפותינו ועבודתינו... אף הוא הרגיש, כמו באופן אינסטינקטיבי כי 'השיבה ליהדות קודמת לשיבה אל מדינת היהודים', וכי 'אין אומתנו אומה אלא באמונתה', וכי "אנו מכירים עצמותנו ההיסטורית אך ורק באמונת אבותינו." ~ הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] (לנתיבות ישראל ח"א ע' יט במהדורת בית אל) * "חוזה מדינת היהודים הד"ר בנימין זאב הרצל, יש לו זכות היסתורית (=היסטורית) מיוחדת בתקומת שלטוננו על ארצנו." ~ הנ"ל (שיחות הרצי"ה במדבר ע' 324 הערה 31) * "בכתביו של בנימין זאב הרצל ז"ל אין דברי אפיקורסות. בכתבי יומנו כתוב: 'אין אומתנו אומה אלא באמונתה'. מי שחושב ומדבר וכותב ככה הוא איש אמונה ולא אפיקורוס. והדברים חוזרים אל קדושת גזע מחצבתו, מאת הגאון הקדוש רבי יוסף צאיטאצק ז"ל." ~ הנ"ל, תוך רמיזה לכך שהרצל מצאצאיו של רבי [[W:יוסף טאיטאצאק|יוסף טאיטאצאק]] (לנתיבות ישראל ח"ב ע' תקצג במהדורת בית אל) * "הרצל השלים את המפעל של [[משה|משה רבנו]]. משה היה הגואל הראשון, הוא היה הגואל האחרון... הוא היה שליח של ההשגחה. ~הרב אורי שרקי ([https://www.youtube.com/watch?v=FFKVtojtROg מקור]) * היה לו מחשבות אפילו של התנצרות של העם היהודי כשהיה צעיר יותר, אבל הוא חזר בתשובה מזה. הוא כותב במפורש ביומניו. כך שלבוא בטענות אליו על דברים שחשב בצעירותו זה בעצם איסור דאורייתא להזכיר לבעל תשובה את עברו. ~הרב אורי שרקי ([https://www.youtube.com/watch?v=FFKVtojtROg מקור]) * "הרצל בעל תשובה הוא. אמנם את הדרך הנכונה עוד לא מצא, ואולם הראה שצפון בו כוח של בעל תשובה אמיתי. איש כזה עלול לתעות עם חפשו את הדרך הנכונה, ואולם בהכרח ימצאנה סוף סוף... שהרצל היה בפנימיותו כולו דתי ...העם היהודי קיווה לשמוע, התגעגע פשוט לשמוע שלוש מילים: עתיד, [[תקווה]] ואמונה. מפי הרצל שמע העם תכופות את המילים החמודות האלה." ~ הרב [[W:יחיאל יעקב ויינברג|יחיאל יעקב ויינברג]], "כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל", עמ' רצ"ח * "איש שחזונו ומעשיו הצילו את העם בדור של שמד וטמיעה, תקן תקווה לנואשים ועידוד לנחשלים... חלומו של המאמין הגדול ביעודי חוזנו ונביאינו נתקיים. חזונו של החולם הנפלא שקם לנו בדור האחרון פסק להיות אגדה. מדינת היהודים קמה ונהייתה." ~ [[W:יחיאל יעקב ויינברג|יחיאל יעקב ויינברג]], "הצופה", י"ח בתמוז תשי"ב * "לתבוע מן המעצמות... למסור את ארצנו הלאומית לאומה שדודת-המולדת... - רק בראשו של אדם המנוכר כליל לסגנון החיים היהודיים, לתלמוד, לתולדות העם היהודי, יכול היה לצוץ רעיון מטורף כזה... היה זה כאילו ילד יהודי שנולד הרבה לפני חורבן המדינה היהודית ואשר עדיין לא ידע מיהדותו דבר חוץ מן העובדה שארץ ישראל היא מולדתו, שקע בתרדמה של אלפיים שנה... ועתה הוא מתעורר לפתע, משפשף את עיניו ותר סביבו: 'איה אני? לאן הובילו אותי?... השיבו לי את המולדת שגזלתם ממני! תנו לי ואחזור הביתה... אני רוצה הביתה!' רק ילד יכול היה לדבר כך, או - גאון. אך שמא כל גאון הוא ילד." ~ הרב [[W:יצחק ברויאר|יצחק ברויאר]], 'דרכי', עמ' 35 * "נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה." ~ הרב [[אלחנן וסרמן]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=בנימין זאב הרצל|ויקישיתוף=Theodor Herzl|שם ויקישיתוף=בנימין זאב הרצל}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל: הרצל, בנימין זאב}} [[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים]] [[קטגוריה:ציונים]] [[קטגוריה:משפטנים]] [[קטגוריה:עיתונאים]] [[קטגוריה:משפטנים]] [[קטגוריה:סופרים יהודים]] [[קטגוריה:מחזאים אוסטרים]] h8jyvip9teur0d11xg7fa0d76ajqnqu 188207 188206 2022-07-31T00:39:01Z 141.226.11.49 /* מיומניו */ wikitext text/x-wiki [[תמונה:Theodor Herzl.jpg|ממוזער|200px|בנימין זאב הרצל]] '''[[w:בנימין זאב הרצל|בנימין זאב תיאודור הרצל]]''' (2 במאי 1860 - 3 ביולי 1904), עיתונאי, משפטן, סופר ומחזאי יהודי. זכה לכינוי "חוזה המדינה", הוגה רעיון ה[[w:ציונות מדינית|ציונות המדינית]] ומייסד ה[[w:ציונות|ציונות]] כתנועה לאומית מדינית. ==מדינת היהודים (1896) == * "האם ניתן את כוהני דתנו למשול בנו? לא! האמונה היא אמנם הקשר המאחד אותנו; אולם חופשים אנחנו בכח החכמות והמדעים ועל כן לא ניתן לדחפים תיאוקרטיים של אנשי הדת שלנו להרים ראש. אנו נדע להחזיקם בבתי הכנסת שלהם, כשם שנחזיק את צבא הקבע שלנו בקסרקטינים. צבא וכהונה יכובדו מאוד, כדרוש וכראוי לתפקידיהם היפים. בענייני המדינה, עם כל ההערכה כלפיהם, אל להם להתערב, פן יביאו עליה קשיים מבית ומחוץ." * "אגודת היהודים היא המרכז, אשר ממנו לתנועת היהודים תוצאות. המטרות, שאליהן תשאף האגודה, הן מדעיות ומדיניות, יסוד מדינה יהודית, כאשר אחשב לי אנכי, נחוץ שתקדמנה לו ידיעות רבות ושונות ברוח העת החדשה." * "לא נעזוב את ביתנו הישן, בטרם נבנה לנו בית חדש. רק אלה האנשים יעברו לפנינו חלוצים, אשר יקוו להיטיב שם את מצבם הרע. ראשונה יצאו הנואשים מכל תקוה, אחר ילכו העניים שבנו, ואחריהם בעלי הרכוש, והעשירים לאחרונה יסעו. העוברים ראשונה ילכו בעבודתם הלך ועלה למדרגה גבוהה, עד בוא שמה המשפחות בנות שאר השדרות. היציאה היא אפוא תנועת הכתות בהעלותן למעלה." * "השטף ילך לאט לאט, ובהַחֶלוֹ – תסוג גם האנטישמיות לאחור. היהודים יעזבו את הארץ כרעים מכֻבדים, ובשוב אחדים מהם לאחר איזה זמן, יקבלום בכל הארצות הנאורות בסבר פנים יפות ויתנהגו עמם כשורה וכמשפט הגרים הבאים מארצות אחרות. אף לא בחפזון ובמנוסה נצא, כי אם במערכה ובמשטר נכון ומאשר על פי דעת הקהל. על התנועה להזהר מעבור חוק וברית עמים, ולא זה בלבד, אלא שהיא תוכל להתקיים, רק אם הממלכות שיש להן חפץ בה ימשכוה חסד." * "העמים אשר אנחנו יושבים בקרבם כלם יחד, אם בסתר או בגלוי, שונאים לנו. ההמון הפשוט שאין לו כל עסק בקורות התולדה אינו שם לב גם לחקור אחריהן. הוא אינו יודע, כי עון אבותיו מימי הבינים נפקד עתה עליו ועל כל יושבי אירופא בזמננו, אנחנו היינו מתוך הכרח לאשר עשונו ידיהם בחומות הגיטו הצרות! ידנו רמה, אין ספק, על כל שאר בני אדם בעניני ממונות ובעסקי כספים, יען אשר הכריחו אותנו בימי הבינים לעסוק רק באלה." * "אין בן אנוש עשיר או בעל עצמה היכול להעתיק עם שלם ממקום למקום. רק רעיון יכול לעשות זאת. לרעיון המדינה ודאי יש עצמה כזאת, היהודים חלמו חלום זה משך הגלות הארוכה. הסיסמא עתיקת היומין שלנו היא 'לשנה הבאה ב[[ירושלים]]'. עכשיו עלינו להראות שחלום רחוק זה יתורגם לרעיון בהיר ומזהיר." * "ענפים רבים וכן שלמים ימותו ויפלו מעץ היהדות; העץ חי וקיים." * "אנחנו נתאמץ להרבות את אשרם המוסרי של כל בנינו, כזקן כנער, איש ואיש לפי מצבו ב[[חיים]], על ידי העבודה, וכח עמנו ישוב לאיתנו בארצו החדשה, בארץ עבודת שבע השעות." * "מדינת היהודים תהיה בטוחה, במצב נייטרלי, מבלי התערב בכל ריב, ומבלי אשר יבוא חיל זרים בגבולה. חיל צבאה – המזויין בכלי נשק היותר חדשים – יהיה רק למגן בעד משטרי הארץ מבית ולשמור על גבולותיה מחוץ." * "הנבחר בפלשתינא, או בארגנטינא? "האגודה" תבחר בארץ אשר תוכל ואשר עליה יסכימו רוב בני עמנו... ארגנטינא היא אחת הארצות הדשנות והפוריות שבעולם... ארץ ישראל היא ארץ מולדת אבותינו היקרה לנו ועד נצח לא נשכחה, יחרד כל לב איש מאתנו ונפשותינו משתוקקות לשוב אליה." * "בשביל אירופה עשויים אנו להוות שם (בפלשתינא) חלק מחומת המגן בפני אסיה, אנו עשויים לספק את משמר החלוץ של התרבות נגד הברבאריות." * "אין בעולם אדם חזק או עשיר שיוכל להסיע עם מארץ אל ארץ. רק רעיון יחולל זאת. אכן לרעיון המדינה כח כזה. במשך כל ליל-גלותם הארוך לא חדלו היהודים מלחלום את חלום מלוכתם. 'לשנה הבאה בירושלים!' קראנו בכל הדורות. עתה הגיעה השעה להראות, כי בידינו להפוך את החלום לרעיון בהיר כצהריים." ==אלטנוילנד (1902) == * "אבל אם לא תרצו, כל מה שסיפרתי לכם האגדה הוא - ואגדה יוסיף להיות. היה בדעתי לכתוב סיפור עם מוסר השכל. יש שיאמרו: 'יותר סיפור ממוסר השכל'. אחרים יאמרו: 'יותר מוסר השכל מסיפור'. אחרי שלוש שנים של עבודה עלינו להפרד, ספרי האהוב. כעת מתחילים ייסוריך. יהיה עליך לפלס דרכך במבוך של איבה וסילופים, כמו בתוך יער אפל. אבל אם יתמזל מזלך ותגיע לחברת אנשים טובים, מסור להם את ברכת אביך. הוא מאמין שגם חלומות הם דרך למלא את הימים שנגזר על האדם להעביר על פני האדמה. החלום אינו שונה בהרבה מן המעשה, כמו שחושבים רבים. כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות; כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים לחלום." ~ אחרית־דבר מאת המחבר * "תן לי לומר לך שחברי ואני לא מבדילים בין בני האדם. אנחנו לא שואלים את האדם לאיזה גזע או לאיזו דת הוא שייך. הוא צריך להיות בן אדם,זה הכל מבחינתנו." ==מנאומיו== * "ה[[ציונות]] היא שיבה אל היהדות עוד לפני השיבה אל ארץ-היהודים. אנו הבנים השבים אל הביתה מוצאים בו כמה דברים הטעונים תיקון במפגיע; ובייחוד שיש לנו אחים, השרויים בדרגות הנמוכות של עוני... כבר הצליחה הציונות להגשים דבר מופלא, שנחשב לפני-כן כבלתי-אפשרי: הקשר ההדוק בין היסודות המודרניים ביותר של היהדות עם השמרניים-ביותר." ~ נאום בקונגרס הראשון * "בחמישים השנים האחרונות נעשו בחיי הכלכלה של האנושות שינויים יותר גדולים מאשר לפנים במשך אלף שנים. יחד עם כֹח הקיטור והזרם האלקטרי באה רוח חדשה לעולם, רוח עֹז ותפארת. הרוח הזאת תרחף על התנועה הציונית. אינני רוצה לדבר על התעשיות הרבות, שעל ידן נעשו חיינו מרובים כל כך בגונים. מה אוכל אני, הזר הדל מארצות היבשה, לספר מזה ליושבי אנגליה? אתם עולים עלינו בכל קנייני הטכניקה, כמו שהפוליטיקאים הגדולים בארצכם היו הראשונים, אשר הכירו בנחיצות הרחבת-הגבולים על ידי קולוניזציה. ולפיכך מתנוסס דגלה של בריטניה-רבתי מעל לכל היַמים, וכן אוכל לחשוב, כי פה באנגליה יבינו לרעיון הציוני, שהוא רעיון קולוניאלי. בנקל ובמהרה, כי יבינוהו בצורתו היותר מודרנית. כל מה שיכולים בני-האדם לברֹא בחריצות ידיהם בארצות אחרות, הן יכולים הם לברֹא גם שם בארץ, שהייתה בימים נפלאים ארץ זבת חלב ודבש." ~ נאום בלונדון ==מיומניו== * "ב[[w:באזל|באזל]] ייסדתי את מדינת היהודים." ~ ביומנו לאחר [[w:הקונגרס הציוני העולמי|הקונגרס הציוני העולמי]] הראשון * "בערך לפני שנתיים חפצתי לפתור את שאלת היהודים בעזרת הכנסייה הקתולית. ביקשתי להבטיח לעצמי בראשונה את עזרת נסיכי הכנסייה באוסטריה ולהשיג על־ידיהם ראיון אצל האפיפיור, כדי להגיד לו: עזור לנו מפני האנטישמים, ואני מחולל תנועה כבירה בין היהודים שיעברו באופן חופשי ונאה לנצרות. חופשי ונאה במובן זה, שמנהיגי התנועה – בייחוד אני – יישארו יהודים ובתור יהודים יטיפו לקבלת הדת השלטת. בעצם היום, בראשון בשבת, בשעה 12 בצהריים, תצא לפועל ההמרה בתהלוכה חגיגית ובצלצול פעמונים בכנסיית סטפן. לא בבושת פנים, כמו שעשו יחידים עד כה, כי אם בגאון."(מתוך קטעי יומנו של הרצל, יומן א` עמ` 14). * "המרת הדת תתבצע לאור היום, ביום ראשון בצהריים בקתדרלת סטיפן הקדוש בתהלוכה חגיגית ובצלצולי פעמונים, לא בחשאי כפי שנהגו יהודים לעשות עד עתה, אלא בגאון. העובדה שמנהיגים יקיימו את יהדותם וילוו את העם עד שערי הכנסייה, תעניק כנות רבה למעמד. אנחנו שעמדנו איתן הננו הדור האחרון הדבק באמונת אבותינו אבל רצינו להפוך את בנינו הצעירים לנוצרים לפני שיגיעו לגיל התבונה, שבו המרת הדת לובשת צורה של מורך לב" (שם) *``הכמרים הנוצרים הם ברום המדרגה מפני שאינם להוטים אחרי הכסף, הנוצרים הפשוטים טובים הם מכמרי היהודים`` (מתוך קטעי יומנו של הרצל, דו שבועון ``תמורה מס` 2 עמ` 12-13). *``היהודים העשירים שולטים על העולם, בידם גורל ממשלות ומדינות, הם מגרים ממשלות זו בזו, ועל פקודתם ממשלות עושות שלום, מתי שהיהודים העשירים מנגנים העמים והמושלים מרקדים, בין כך ובין כך הם מתעשרים``.-מאמרו של הרצל בדויצה צייטונג. * "אלא שדבר מה בתשובתו של בנדיקט נגע בלבי כדבר אמת, הוא אמר מאה דורות עמדו בני עמך והתקיימו בתוך היהדות, אתה רוצה עכשיו לשים את עצמך כגבול החוסם את ההתפתחות הזאת. את הדבר הזה לא תוכל לעשותו, ואף אסור לך לעשותו." ~ עניין היהודים, כרך א' עמוד 58 *``הרב גלבהוייז ביקר אותי ושאל הנכון הוא שלא מלתי את בני הנס? עניתי לו: זהו עניין משפחתי. והוא הוסיף בעיניים סגורות לא, זהו עניין לאומי! נכון הוא, יהודים רבים אינם מלים את בניהם אך אין אלה מתיימרים להביא את הגאולה לעם ישראל`` (מתוך קטעי יומנו של הרצל, דו שבועון ``תמורה`` מס` 2 עמ` 12-13) * "האנטישמיות גָדְלָה וּגְדֵלָה והולכת - ועמה גם אני. ...בראשונה פגעה בי שאלת היהודים עד מאד. אולי היה זמן, שהייתי מתחמק ממנה ברצון, אולי אל הנצרות, לכל מקום שהוא. מכל מקום, היו אלה נטיות עמומות שבחולשת-נעורים. כי אני אומר לעצמי במלוא כנות דבריי אלה - והרי הם יהיו חסרי-ערך לחלוטין, אם אוסיף להם כחל ושרק - אני אומר לעצמי, כי מעודי לא אמרתי ממש להתנצר או לשנות את שמי. העניין האחרון נתאמת אפילו על ידי מעשה שהיה. כאשר פניתי, בנסיונותי הראשונים המצערים, בהצעת כתב-יד ל'שבועון הגרמני' שבווינה, יעצני ד"ר פרידיונג לבחור לי כינוי ספרותי, שצביונו היהודי יהא בולט פחות משם משפחתי. התנגדתי לכך מיניה וביה ואמרתי, כי בדעתי להיקרא גם להבא בשם אבי, וכי אני נכון לקחת בחזרה את כתב-היד. פרידיונג קיבלו בכל זאת. הייתי אז סופר פשוט ותם, עם מעט תאוות כבוד ובלי גאוותנות יתירה. שאלת היהודים ארבה לי, כמובן, בכל פינה. נאנחתי ולעגתי, הרגשתי את עצמי ברע, אך בכל אלה לא הייתי מזועזע ביותר, אף כי עוד לפני בואי הנה עלה בדעתי לכתוב רומן יהודי. חפצתי לכתוב אותו בשעת סיורי בספרד, בקיץ 1891. אז העסיקה אותי ביותר תכניתי הספרותית הזאת. לפי התכנית היה שם הרומן 'שמואל כהן', ובין רשימותי הקטועות יש בוודאי רבות הנוגעות לתכנית זו. בעיקר אמרתי לתאר הניגוד שבין השכבה הסובלת והישרה, הנתונה לקלסה, של היהודים העניים ובין היהודים העשירים. הללו אינם מרגישים כלל באנטישמיות, אף כי הם הינם הגורמים העיקריים." ~ כרך ב, היומן א פאריז, אביב תרנ"ה (1895) סמוך לשבועות. * "אכן האנטישמיות שהיא כוח חזק ומושרש בתת ההכרה של ההמונים לא תזיק ליהודים, אני מוצא שהיא מועילה לבניית האופי היהודי, חינוך הקבוצה על ידי ההמון, חינוך שעשוי להוביל להתבוללותה, החינוך מתבצע רק באמצעות תלאות, היהודים יסתגלו לסביבתם." ~ עניין היהודים כרך א', עמוד 60 (בתרגום אחר) *``רעיון מצוין עולה בלבי למשוך אנטישמים ישרים ולעשותם מחסלי הרכוש היהודי`` (מתוך יומן א` עמ` 68). * "זה יכול להיות רעיון מצוין לצרף אנטישמים הגונים ומורשים אל מפרקי הנכסים. הם יכולים לערוב לנו כלפי העם שאין בכוונתנו לגרום להתרוששות של הארצות שאנו עוזבים." ~ עניין היהודים, כרך א', עמ' 116 * "אין אומתינו אומה אלא באמונתה." ~ ספר הימים א' 57 * "מתוך כבוד לדת הלכתי בשבת שלפני הקונגרס אל בית הכנסת. ראש הקהילה קרא לי לעלות לתורה. ביקשתי ממר מרקוס ממראן, גיסו של ידידי בר מפאריס שישנן אתי את הברכה וכשעליתי אל הבימה הייתי נרגש יותר מאשר בכל ימי הקונגרס. המלים המעטות של הברכה העברית חנקו את גרוני מהתרגשות יותר מאשר נאום הפתיחה ונאום הנעילה וכל ניהול הדיונים." ~ עניין היהודים: ספרי יומן - כרך א': 1895 – 1898 עמוד 487 ==שונות== * "השאיפה היא תמיד אחת, להתעלות." * "אין מתגנבים לארץ אבות כגנבים בלילה!" * "צוואתי לעם ישראל: כוננו את מדינתכם בצורה כזו, שהגר יחוש עצמו בטוב בקרבכם." * "[[עבודה]] היא בילוי הזמן הנעים ביותר בעולם, ורק ה[[אהבה]] היתה יכולה להידמות אליה, אילו היתה האהבה בת קיום." * "השיבה אל היהדות קודמת לשיבה אל מדינת היהודים."{{הערה|[[מקס נורדאו]], "צוואה לציונות" (1920), בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 211}} * "אני רואה בך, ד"ר וויצמן אדם שסטה מדרכו זמנית, ועם זאת הוא כוח חיובי שישכיל למצוא את הנתיב בחזרה ולצעוד עם כולנו יחד בדרך הנכונה." ~ בתגובה למכתב ביקורת ששלח לו [[חיים ויצמן]] * "דגל מה זה? כלונס ומטלית אריג, לא אדוני! דגל הוא למעלה מזה. בדגל מוליכים בני אדם לאשר רוצים ואפילו לארץ היעודה. למען דגל הם חיים ומתים. זהו הדבר היחיד אשר למענו הם מוכנים למות בהמוניהם, אם מחנכים אותם לכך." ~ מתוך מכתב ל[[:w:הברון הירש|ברון הירש]] [http://benyehuda.org/herzl/herzl_002.html] * "איך אני, נציג היהודים, אשתחווה בפני האפיפיור נושא הצלב?!" ~ על פגישתו עם האפיפיור * "דיפלומטיה היא האמנות לשאת ולתת עם נוכלים." * "אנו ניטע בשביל בנינו, כשם שאבותינו שמרו על המסורת בשבילנו. חיינו הם רגע בנצח של עמנו, רגע זה יש לו התחייבות שלו." * "מושב זקנים הוא אחד ממעשי הצדקה האכזריים ביותר שהמציא טוב הלב האווילי שלנו." * "אילו באתי לסכם את קונגרס באזל באמרה אחת, שעליי להיזהר שלא לבטאה בפומבי, הרי הייתה זו: 'בבאזל יסדתי את מדינת היהודים'. ...לו אמרתי זאת היום בפומבי, הייתה התשובה צחוק מכל עברים. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים שנה, יכירו בה הכול." ~ כך רשם ביומנו אחרי [[w:הקונגרס הציוני הראשון|הקונגרס הציוני הראשון]] בבאזל 1897, חמישים ואחת שנים לפני הקמת [[מדינת ישראל]] * "נתתי את דם לבי למען ארצי." ~ לפני מותו * "כשתקום מדינה ביום מן הימים, יראה הכל קטן ומובן מאליו. היסטוריון הוגן ממני יגיע אולי למסקנה שבכל זאת היה בכך משהו, שעיתונאי יהודי חסר אמצעים, בעיצומו של השפל העמוק ביותר של העם היהודי, בימי האנטישמיות המבחילה ביותר, הפך פיסת בד – לדגל, ואספסוף עלוב – לעם, המתקבץ בקומה זקופה סביב הדגל הזה." ~ עניין היהודים (1901) * "אינני זוכר, בכל כתבי, דבר שכתבתיו בהתרוממות רוח כמו את הספר 'מדינת היהודים'. [[היינריך היינה|היינה]] אומר, ששמע משק כנפי נשר מעל לראשו, בשעה שכתב שירים מסוימים. גם לי נדמה היה, שאני שומע משהו כעין משק כנפיים מעל לראשי, בכותבי את הספר הזה. עבדתי בו יום-יום, עד שהגעתי לאפיסת כוחות מוחלטת." * "ההתרגשות הזו שלו (של ידידו פרידריך שיף) הייתה בעיני לגמרי טבעית, שהרי יהודי הוא, והלא גם אני עצמי לא יכולתי לעצור בעד דמעותיי בעת כותבי את הספר [מדינת היהודים], אלא שלהפתעתי הסתבר לי שההסבר להתייפחותו המרה של ידידי היה שונה לחלוטין: הוא חשב שפשוט יצאתי מדעתי... בהיותו ידיד-אמת שלי – המחשבה שנתקפתי אכן בטירוף הדעת זעזעה אותו כל כך עד שקם ונמלט ממני בלא לומר דבר. לאחר שנתייסר בלילה של נדודי שינה, הופיע אצלי למחרת כשהוא מפציר בי, בקול תחנונים, שאם אינני רוצה להחשב בעיני כל כחולה נפש עליי למהר ולמשוך את ידי מכל העניין הזה. בראותי אותו כה נסער ועל-מנת להרגיעו לא יכולתי אלא להבטיח לו שכך אעשה..." * "דרושה לנו ארץ... טריטוריה... השאר יבוא מעצמו. רק שתי ארצות באות בחשבון: ארץ ישראל וארגנטינה. ארגנטינה היא גדולה ועשירה, ויש בה אדמות רחבות-ידיים, אך ארץ ישראל היא ארץ אבותינו, אותה לא שכחנו ולא נשכח לעולם... טריטוריה וארגון פוליטי וכלכלי – אלה הם הדברים הדרושים לנו." * "ברגע של אמת, מגלה הרצל 'סוד' ל[[מקס נורדאו|נורדאו]]: האף שלו עצמו – יש לו תכונה מוזרה: מצד אחד ישר הוא לגמרי, אך מן הצד השני – הוא עקום מעט. בעבר, לפני שהתחיל לעסוק בעניין היהודי, היה נוהג להפנות למצלמה את צידו הישר של האף. אך מאז שהתמסר לעניין היהודי – מצטלם הוא דווקא בצידו העקום..." * "קראתי פעם לציונות אידאל אין סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו, ארץ ישראל לא תחדל מלהיות אידאל. כי בציונות כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית." * "דגל – הוא הדבר שלמענו מוכנים המוני אנשים למות..." והוא מתאר ל[[מקס נורדאו|נורדאו]] את הדגל העולה בדמיונו: "זה יהיה דגל לבן, ועליו שבעה כוכבי זהב. הרקע הלבן – הוא סמל לחיינו החדשים והטהורים. הכוכבים הם שעות העבודה. יום העבודה בארצנו יהיה שבע שעות. בסימן העבודה אנו הולכים אל הארץ המובטחת. זו תהיה ארצנו. כאן 'מותר' שיהיה לנו חוטם עקום, זקן שחור או אדום ורגל כפופה – ואיש לא יוכל ללעוג לנו. יותר מזה: קריאת הלעג 'יהודי' – תהפוך למילת כבוד, כמו גרמני... אנגלי... צרפתי... כמו כל העמים." * "דומני כי בשבילי פסקו החיים והתחילו דברי ימי עולם... אחז בי הרעיון כדיבוק מעבר לגבולות ההכרה... בלכתי, בעומדי, בשוכבי, ברחוב, בזמן הארוחות ובלילה כשהיה קורע אותי מתוך חלומותי... אני מלא אותו כל-כך שאני מספר לו הכל, כאוהב לאהובתו. ...זה זמן לא רב עושה אני במפעל, אשר אין ערוך לגדלותו. כיום לא אדע אם אסיים אותו. דמיונו כחלום כביר. אך זה ימים ושבועות ממלא הוא את נפשי עד מעבר לתחום ההכרה, נלווה אליי בכל אשר אלך... מבלבל אותי ומשכר אותי. את תוצאותיו אין עוד לשער. אך לבי אומר לי, כי דבר-פלא הוא, אף כחלום, וכי שומה עליי להעלותו על הכתב... ייתכן כי המעשה יהיה לרומן. השם: ארץ-הבחירה!" ~ פאריס, אביב תרנ"ה (1895). * "יש, ודאי, ביניכם אנשים ששמעו, כי אני מבקש לייסד את המדינה היהודית ובאו לכאן כדי להציץ באותו אדם מוזר ומשעשע המציע... מפעל כה משונה... אחרים שמעו, בוודאי, על רעיון יוצא מגדר הרגיל המכונה ציונות, העשוי אף הוא להיות עניין משעשע. אין איש יודע בבירור מה טיבו של אותו עניין, אך אומרים שכל היהודים יקומו לפתע-פתאום ויארזו את צרורותיהם, יעזבו את ארצות מושבם ויפליגו להתיישב בארץ חדשה ולא-נודעת. לאמיתו של דבר, גבירותי ורבותי, אין הציונות מתכוונת לפגוע בצורה כה מרושעת באנטישמיים שלנו. תארו לכם את צווחותיהם כנגד הסתלקות היהודים מחיי הציבור: מה יישאר?!" ~ נאום לפני ארגון להגנת זכויות היהודים, 7 בנובמבר 1896. ד' ויטל, המהפכה הציונית א. עם עובד, הספרייה הציונית, עמ' 184. * "האגדה מספרת על גביע, שכל השותה ממנו אנוס לומר את האמת. גביע כזה היא הציונות! אנשים שבדרך-כלל שום דבר לא אכפת להם, כשהם באים במגע עם הציונות, מיד יש להם מה לומר. בבת-אחת הם מרגישים את ההכרח להודיע את ה'אני מאמין' שלהם. הכרזה כזאת היא עניין 'התעודה'. אתם יודעים, שכנגד תחייתם הציונית של היהודים הועלתה סיסמה, שהיהודים צריכים למלא תעודה, הם צריכים להחזיר את האנשים אל הדרך הישר, הם צריכים להיות מוריהם של העמים. תביעה זאת, סבור אני, היא שחצנית מאוד, שאנחנו נתיימר להיות מוריהם של עמים. אילו לא דרשנו אלא דבר זה בלבד, העמים היו מבזים אותנו. מה בעצם טיבה של תעודה זו? האם היא מסוג שליחותם של כמרים נוצרים, ההולכים אל חלקי-תבל רחוקים ואומרים לאוכלי-האדם: 'אל תאכלו בשר אדם'? לא ולא! התעודה שממלאים את אוזנינו בדיבורים עליה, איננה מתיימרת כלל לעשות דבר כזה. היא יושבת בכל הנוחות בפינתה השאננה, משם היא מעיפה מבט מתוך עליונות יהירה אל עתידה של האנושות. ...אין לנו תעודה אחרת מזו שישנה לכל האומות: לעבוד עמהן יחד לטובת קידומה התרבותי הכללי של האנושות. כן, הם אומרים שאין אנו אומה, משום שיהודי פלוני חי בריחוק-מקום גדול מדי מיהודי אלמוני. כאילו אח ואחות חדלים להיות אח ואחות, משום שהאחד חי בניו-יורק והאחר בברלין: האם יכול מישהו לפרוש, לצאת מתוך עמו, מתוך גזעו?" ~ "השיבה אל המולדת תתחיל בקרוב", כתבי הרצל, ז', עמ' 267 * "אבד ליהודים הירש, אך אני בא במקומו, וכשאסתלק אני יהיה להם אחר. חייב להיות קו־עלייה." ~ כשנודע לו על מות [[W:מוריס הירש|הברון הירש]] == נאמר עליו == * "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמייחסת את הצעדים הראשונים שהביאו, לבסוף, ליסודה, לסופר של אוטופיות ומדע בדיוני - לתיאודור הרצל." ~ אלי אשד * "בחזונו הציוני־ליברלי של הרצל, תושבי הארץ הלא־יהודים הם שווי־זכויות... מבחינת הרצל — מבלי שיזדקק לטרמינולוגיה המקובלת כיום במקומותינו — אין סתירה בין היות ישראל מדינת הלאום היהודית והיותה מדינת כל אזרחיה, אין סתירה בין היותה יהודית להיותה דמוקרטית." ~ [[W:שלמה אבינרי|שלמה אבינרי]] * "גדולתו של הרצל היא בכך שהפך את העם היהודי, המפוזר והמפורר, לעם פוליטי, לראשונה אחרי אלפיים שנה." ~ [[דוד בן-גוריון]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, צעירים וחולמים, עמ' 17.}} * "השמש איננו, אבל אורו עוד זורח!... שביבי שלהבת אהבתו לעם עולם אומלל, לארץ יפה אלמנה, שהצית האיש הזה ברוחנו, בדמנו, לא יכבו... לא יקום עוד איש נפלא כזה המאחד את גבורת המכבי עם מזימות דוד, אומץ לב רבי עקיבא...וענוות הלל, את יפי רבי יהודה הנשיא ואהבת-אש של רבי [[יהודה הלוי]]. רק פעם במשך אלפי שנים ייולד איש פלאים כזה". ~ דוד בן-גוריון במכתב לשמואל פוקס, לאחר מותו של הרצל.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק א, עמ' 35.}} * "הרצל היה דגם ומופת מושלם ביותר ליהודי מכף־רגל ועד ראש, ליהודי עד נבכי ישותו. לא היה בו אפילו קו אחד, שאינו קו יהודי צרוף. הייתה זו אישיות נעלה, טיפוס אידיאלי, המזכיר לא את הגטו, אלא את התנ"ך." ~ [[זאב ז'בוטינסקי]].{{הערה|יהודי למופת, בתוך: זאב ז'בוטינסקי, '''כתבים: זכרונות בן־דורי''', עמ' 223.}} * "ה' עמך גבור החייל! ליבבתנו אדוננו, ליבבתנו איש הלבב! מגיל ומרעד נפעמנו בהגלותך לעינינו, אחינו! בהגלות נגלות מתת יה לבני יעקב, בדמותך מתתיהו (תיאודור) בן יעקב." ~ מתוך מגילה שנמסרה לו ע"י קהילת וילנה בביקורו שם, אב תרס"ג. נוסחה על ידי [[W:זאב יעבץ|זאב יעבץ]]. * "סהדי בשחק (מעידים בשמים), כי מיתתו של מנהגינו פעלה עלי רושם מדכא ותפיל אותי על ערש דווי." ~ הרב [[W:יצחק יעקב ריינס|יצחק יעקב ריינס]], עם היוודע דבר פטירתו של הרצל * "ואף הרצל, זה התינוק הגדול (על משקל 'תינוק שנשבה') ששב אלינו מבין הגויים מלא הוד חלומות ועוז געגועים אדירים, זו האישיות של הטבעת הצורה הלאומית הכללית - צורת עם, על פני שאיפותינו ועבודתינו... אף הוא הרגיש, כמו באופן אינסטינקטיבי כי 'השיבה ליהדות קודמת לשיבה אל מדינת היהודים', וכי 'אין אומתנו אומה אלא באמונתה', וכי "אנו מכירים עצמותנו ההיסטורית אך ורק באמונת אבותינו." ~ הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] (לנתיבות ישראל ח"א ע' יט במהדורת בית אל) * "חוזה מדינת היהודים הד"ר בנימין זאב הרצל, יש לו זכות היסתורית (=היסטורית) מיוחדת בתקומת שלטוננו על ארצנו." ~ הנ"ל (שיחות הרצי"ה במדבר ע' 324 הערה 31) * "בכתביו של בנימין זאב הרצל ז"ל אין דברי אפיקורסות. בכתבי יומנו כתוב: 'אין אומתנו אומה אלא באמונתה'. מי שחושב ומדבר וכותב ככה הוא איש אמונה ולא אפיקורוס. והדברים חוזרים אל קדושת גזע מחצבתו, מאת הגאון הקדוש רבי יוסף צאיטאצק ז"ל." ~ הנ"ל, תוך רמיזה לכך שהרצל מצאצאיו של רבי [[W:יוסף טאיטאצאק|יוסף טאיטאצאק]] (לנתיבות ישראל ח"ב ע' תקצג במהדורת בית אל) * "הרצל השלים את המפעל של [[משה|משה רבנו]]. משה היה הגואל הראשון, הוא היה הגואל האחרון... הוא היה שליח של ההשגחה. ~הרב אורי שרקי ([https://www.youtube.com/watch?v=FFKVtojtROg מקור]) * היה לו מחשבות אפילו של התנצרות של העם היהודי כשהיה צעיר יותר, אבל הוא חזר בתשובה מזה. הוא כותב במפורש ביומניו. כך שלבוא בטענות אליו על דברים שחשב בצעירותו זה בעצם איסור דאורייתא להזכיר לבעל תשובה את עברו. ~הרב אורי שרקי ([https://www.youtube.com/watch?v=FFKVtojtROg מקור]) * "הרצל בעל תשובה הוא. אמנם את הדרך הנכונה עוד לא מצא, ואולם הראה שצפון בו כוח של בעל תשובה אמיתי. איש כזה עלול לתעות עם חפשו את הדרך הנכונה, ואולם בהכרח ימצאנה סוף סוף... שהרצל היה בפנימיותו כולו דתי ...העם היהודי קיווה לשמוע, התגעגע פשוט לשמוע שלוש מילים: עתיד, [[תקווה]] ואמונה. מפי הרצל שמע העם תכופות את המילים החמודות האלה." ~ הרב [[W:יחיאל יעקב ויינברג|יחיאל יעקב ויינברג]], "כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל", עמ' רצ"ח * "איש שחזונו ומעשיו הצילו את העם בדור של שמד וטמיעה, תקן תקווה לנואשים ועידוד לנחשלים... חלומו של המאמין הגדול ביעודי חוזנו ונביאינו נתקיים. חזונו של החולם הנפלא שקם לנו בדור האחרון פסק להיות אגדה. מדינת היהודים קמה ונהייתה." ~ [[W:יחיאל יעקב ויינברג|יחיאל יעקב ויינברג]], "הצופה", י"ח בתמוז תשי"ב * "לתבוע מן המעצמות... למסור את ארצנו הלאומית לאומה שדודת-המולדת... - רק בראשו של אדם המנוכר כליל לסגנון החיים היהודיים, לתלמוד, לתולדות העם היהודי, יכול היה לצוץ רעיון מטורף כזה... היה זה כאילו ילד יהודי שנולד הרבה לפני חורבן המדינה היהודית ואשר עדיין לא ידע מיהדותו דבר חוץ מן העובדה שארץ ישראל היא מולדתו, שקע בתרדמה של אלפיים שנה... ועתה הוא מתעורר לפתע, משפשף את עיניו ותר סביבו: 'איה אני? לאן הובילו אותי?... השיבו לי את המולדת שגזלתם ממני! תנו לי ואחזור הביתה... אני רוצה הביתה!' רק ילד יכול היה לדבר כך, או - גאון. אך שמא כל גאון הוא ילד." ~ הרב [[W:יצחק ברויאר|יצחק ברויאר]], 'דרכי', עמ' 35 * "נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה." ~ הרב [[אלחנן וסרמן]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=בנימין זאב הרצל|ויקישיתוף=Theodor Herzl|שם ויקישיתוף=בנימין זאב הרצל}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל: הרצל, בנימין זאב}} [[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים]] [[קטגוריה:ציונים]] [[קטגוריה:משפטנים]] [[קטגוריה:עיתונאים]] [[קטגוריה:משפטנים]] [[קטגוריה:סופרים יהודים]] [[קטגוריה:מחזאים אוסטרים]] nl55fiwvr4nkr0h0zcuxbqt7gb7pojj 188209 188207 2022-07-31T00:40:58Z 141.226.11.49 /* שונות */ wikitext text/x-wiki [[תמונה:Theodor Herzl.jpg|ממוזער|200px|בנימין זאב הרצל]] '''[[w:בנימין זאב הרצל|בנימין זאב תיאודור הרצל]]''' (2 במאי 1860 - 3 ביולי 1904), עיתונאי, משפטן, סופר ומחזאי יהודי. זכה לכינוי "חוזה המדינה", הוגה רעיון ה[[w:ציונות מדינית|ציונות המדינית]] ומייסד ה[[w:ציונות|ציונות]] כתנועה לאומית מדינית. ==מדינת היהודים (1896) == * "האם ניתן את כוהני דתנו למשול בנו? לא! האמונה היא אמנם הקשר המאחד אותנו; אולם חופשים אנחנו בכח החכמות והמדעים ועל כן לא ניתן לדחפים תיאוקרטיים של אנשי הדת שלנו להרים ראש. אנו נדע להחזיקם בבתי הכנסת שלהם, כשם שנחזיק את צבא הקבע שלנו בקסרקטינים. צבא וכהונה יכובדו מאוד, כדרוש וכראוי לתפקידיהם היפים. בענייני המדינה, עם כל ההערכה כלפיהם, אל להם להתערב, פן יביאו עליה קשיים מבית ומחוץ." * "אגודת היהודים היא המרכז, אשר ממנו לתנועת היהודים תוצאות. המטרות, שאליהן תשאף האגודה, הן מדעיות ומדיניות, יסוד מדינה יהודית, כאשר אחשב לי אנכי, נחוץ שתקדמנה לו ידיעות רבות ושונות ברוח העת החדשה." * "לא נעזוב את ביתנו הישן, בטרם נבנה לנו בית חדש. רק אלה האנשים יעברו לפנינו חלוצים, אשר יקוו להיטיב שם את מצבם הרע. ראשונה יצאו הנואשים מכל תקוה, אחר ילכו העניים שבנו, ואחריהם בעלי הרכוש, והעשירים לאחרונה יסעו. העוברים ראשונה ילכו בעבודתם הלך ועלה למדרגה גבוהה, עד בוא שמה המשפחות בנות שאר השדרות. היציאה היא אפוא תנועת הכתות בהעלותן למעלה." * "השטף ילך לאט לאט, ובהַחֶלוֹ – תסוג גם האנטישמיות לאחור. היהודים יעזבו את הארץ כרעים מכֻבדים, ובשוב אחדים מהם לאחר איזה זמן, יקבלום בכל הארצות הנאורות בסבר פנים יפות ויתנהגו עמם כשורה וכמשפט הגרים הבאים מארצות אחרות. אף לא בחפזון ובמנוסה נצא, כי אם במערכה ובמשטר נכון ומאשר על פי דעת הקהל. על התנועה להזהר מעבור חוק וברית עמים, ולא זה בלבד, אלא שהיא תוכל להתקיים, רק אם הממלכות שיש להן חפץ בה ימשכוה חסד." * "העמים אשר אנחנו יושבים בקרבם כלם יחד, אם בסתר או בגלוי, שונאים לנו. ההמון הפשוט שאין לו כל עסק בקורות התולדה אינו שם לב גם לחקור אחריהן. הוא אינו יודע, כי עון אבותיו מימי הבינים נפקד עתה עליו ועל כל יושבי אירופא בזמננו, אנחנו היינו מתוך הכרח לאשר עשונו ידיהם בחומות הגיטו הצרות! ידנו רמה, אין ספק, על כל שאר בני אדם בעניני ממונות ובעסקי כספים, יען אשר הכריחו אותנו בימי הבינים לעסוק רק באלה." * "אין בן אנוש עשיר או בעל עצמה היכול להעתיק עם שלם ממקום למקום. רק רעיון יכול לעשות זאת. לרעיון המדינה ודאי יש עצמה כזאת, היהודים חלמו חלום זה משך הגלות הארוכה. הסיסמא עתיקת היומין שלנו היא 'לשנה הבאה ב[[ירושלים]]'. עכשיו עלינו להראות שחלום רחוק זה יתורגם לרעיון בהיר ומזהיר." * "ענפים רבים וכן שלמים ימותו ויפלו מעץ היהדות; העץ חי וקיים." * "אנחנו נתאמץ להרבות את אשרם המוסרי של כל בנינו, כזקן כנער, איש ואיש לפי מצבו ב[[חיים]], על ידי העבודה, וכח עמנו ישוב לאיתנו בארצו החדשה, בארץ עבודת שבע השעות." * "מדינת היהודים תהיה בטוחה, במצב נייטרלי, מבלי התערב בכל ריב, ומבלי אשר יבוא חיל זרים בגבולה. חיל צבאה – המזויין בכלי נשק היותר חדשים – יהיה רק למגן בעד משטרי הארץ מבית ולשמור על גבולותיה מחוץ." * "הנבחר בפלשתינא, או בארגנטינא? "האגודה" תבחר בארץ אשר תוכל ואשר עליה יסכימו רוב בני עמנו... ארגנטינא היא אחת הארצות הדשנות והפוריות שבעולם... ארץ ישראל היא ארץ מולדת אבותינו היקרה לנו ועד נצח לא נשכחה, יחרד כל לב איש מאתנו ונפשותינו משתוקקות לשוב אליה." * "בשביל אירופה עשויים אנו להוות שם (בפלשתינא) חלק מחומת המגן בפני אסיה, אנו עשויים לספק את משמר החלוץ של התרבות נגד הברבאריות." * "אין בעולם אדם חזק או עשיר שיוכל להסיע עם מארץ אל ארץ. רק רעיון יחולל זאת. אכן לרעיון המדינה כח כזה. במשך כל ליל-גלותם הארוך לא חדלו היהודים מלחלום את חלום מלוכתם. 'לשנה הבאה בירושלים!' קראנו בכל הדורות. עתה הגיעה השעה להראות, כי בידינו להפוך את החלום לרעיון בהיר כצהריים." ==אלטנוילנד (1902) == * "אבל אם לא תרצו, כל מה שסיפרתי לכם האגדה הוא - ואגדה יוסיף להיות. היה בדעתי לכתוב סיפור עם מוסר השכל. יש שיאמרו: 'יותר סיפור ממוסר השכל'. אחרים יאמרו: 'יותר מוסר השכל מסיפור'. אחרי שלוש שנים של עבודה עלינו להפרד, ספרי האהוב. כעת מתחילים ייסוריך. יהיה עליך לפלס דרכך במבוך של איבה וסילופים, כמו בתוך יער אפל. אבל אם יתמזל מזלך ותגיע לחברת אנשים טובים, מסור להם את ברכת אביך. הוא מאמין שגם חלומות הם דרך למלא את הימים שנגזר על האדם להעביר על פני האדמה. החלום אינו שונה בהרבה מן המעשה, כמו שחושבים רבים. כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות; כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים לחלום." ~ אחרית־דבר מאת המחבר * "תן לי לומר לך שחברי ואני לא מבדילים בין בני האדם. אנחנו לא שואלים את האדם לאיזה גזע או לאיזו דת הוא שייך. הוא צריך להיות בן אדם,זה הכל מבחינתנו." ==מנאומיו== * "ה[[ציונות]] היא שיבה אל היהדות עוד לפני השיבה אל ארץ-היהודים. אנו הבנים השבים אל הביתה מוצאים בו כמה דברים הטעונים תיקון במפגיע; ובייחוד שיש לנו אחים, השרויים בדרגות הנמוכות של עוני... כבר הצליחה הציונות להגשים דבר מופלא, שנחשב לפני-כן כבלתי-אפשרי: הקשר ההדוק בין היסודות המודרניים ביותר של היהדות עם השמרניים-ביותר." ~ נאום בקונגרס הראשון * "בחמישים השנים האחרונות נעשו בחיי הכלכלה של האנושות שינויים יותר גדולים מאשר לפנים במשך אלף שנים. יחד עם כֹח הקיטור והזרם האלקטרי באה רוח חדשה לעולם, רוח עֹז ותפארת. הרוח הזאת תרחף על התנועה הציונית. אינני רוצה לדבר על התעשיות הרבות, שעל ידן נעשו חיינו מרובים כל כך בגונים. מה אוכל אני, הזר הדל מארצות היבשה, לספר מזה ליושבי אנגליה? אתם עולים עלינו בכל קנייני הטכניקה, כמו שהפוליטיקאים הגדולים בארצכם היו הראשונים, אשר הכירו בנחיצות הרחבת-הגבולים על ידי קולוניזציה. ולפיכך מתנוסס דגלה של בריטניה-רבתי מעל לכל היַמים, וכן אוכל לחשוב, כי פה באנגליה יבינו לרעיון הציוני, שהוא רעיון קולוניאלי. בנקל ובמהרה, כי יבינוהו בצורתו היותר מודרנית. כל מה שיכולים בני-האדם לברֹא בחריצות ידיהם בארצות אחרות, הן יכולים הם לברֹא גם שם בארץ, שהייתה בימים נפלאים ארץ זבת חלב ודבש." ~ נאום בלונדון ==מיומניו== * "ב[[w:באזל|באזל]] ייסדתי את מדינת היהודים." ~ ביומנו לאחר [[w:הקונגרס הציוני העולמי|הקונגרס הציוני העולמי]] הראשון * "בערך לפני שנתיים חפצתי לפתור את שאלת היהודים בעזרת הכנסייה הקתולית. ביקשתי להבטיח לעצמי בראשונה את עזרת נסיכי הכנסייה באוסטריה ולהשיג על־ידיהם ראיון אצל האפיפיור, כדי להגיד לו: עזור לנו מפני האנטישמים, ואני מחולל תנועה כבירה בין היהודים שיעברו באופן חופשי ונאה לנצרות. חופשי ונאה במובן זה, שמנהיגי התנועה – בייחוד אני – יישארו יהודים ובתור יהודים יטיפו לקבלת הדת השלטת. בעצם היום, בראשון בשבת, בשעה 12 בצהריים, תצא לפועל ההמרה בתהלוכה חגיגית ובצלצול פעמונים בכנסיית סטפן. לא בבושת פנים, כמו שעשו יחידים עד כה, כי אם בגאון."(מתוך קטעי יומנו של הרצל, יומן א` עמ` 14). * "המרת הדת תתבצע לאור היום, ביום ראשון בצהריים בקתדרלת סטיפן הקדוש בתהלוכה חגיגית ובצלצולי פעמונים, לא בחשאי כפי שנהגו יהודים לעשות עד עתה, אלא בגאון. העובדה שמנהיגים יקיימו את יהדותם וילוו את העם עד שערי הכנסייה, תעניק כנות רבה למעמד. אנחנו שעמדנו איתן הננו הדור האחרון הדבק באמונת אבותינו אבל רצינו להפוך את בנינו הצעירים לנוצרים לפני שיגיעו לגיל התבונה, שבו המרת הדת לובשת צורה של מורך לב" (שם) *``הכמרים הנוצרים הם ברום המדרגה מפני שאינם להוטים אחרי הכסף, הנוצרים הפשוטים טובים הם מכמרי היהודים`` (מתוך קטעי יומנו של הרצל, דו שבועון ``תמורה מס` 2 עמ` 12-13). *``היהודים העשירים שולטים על העולם, בידם גורל ממשלות ומדינות, הם מגרים ממשלות זו בזו, ועל פקודתם ממשלות עושות שלום, מתי שהיהודים העשירים מנגנים העמים והמושלים מרקדים, בין כך ובין כך הם מתעשרים``.-מאמרו של הרצל בדויצה צייטונג. * "אלא שדבר מה בתשובתו של בנדיקט נגע בלבי כדבר אמת, הוא אמר מאה דורות עמדו בני עמך והתקיימו בתוך היהדות, אתה רוצה עכשיו לשים את עצמך כגבול החוסם את ההתפתחות הזאת. את הדבר הזה לא תוכל לעשותו, ואף אסור לך לעשותו." ~ עניין היהודים, כרך א' עמוד 58 *``הרב גלבהוייז ביקר אותי ושאל הנכון הוא שלא מלתי את בני הנס? עניתי לו: זהו עניין משפחתי. והוא הוסיף בעיניים סגורות לא, זהו עניין לאומי! נכון הוא, יהודים רבים אינם מלים את בניהם אך אין אלה מתיימרים להביא את הגאולה לעם ישראל`` (מתוך קטעי יומנו של הרצל, דו שבועון ``תמורה`` מס` 2 עמ` 12-13) * "האנטישמיות גָדְלָה וּגְדֵלָה והולכת - ועמה גם אני. ...בראשונה פגעה בי שאלת היהודים עד מאד. אולי היה זמן, שהייתי מתחמק ממנה ברצון, אולי אל הנצרות, לכל מקום שהוא. מכל מקום, היו אלה נטיות עמומות שבחולשת-נעורים. כי אני אומר לעצמי במלוא כנות דבריי אלה - והרי הם יהיו חסרי-ערך לחלוטין, אם אוסיף להם כחל ושרק - אני אומר לעצמי, כי מעודי לא אמרתי ממש להתנצר או לשנות את שמי. העניין האחרון נתאמת אפילו על ידי מעשה שהיה. כאשר פניתי, בנסיונותי הראשונים המצערים, בהצעת כתב-יד ל'שבועון הגרמני' שבווינה, יעצני ד"ר פרידיונג לבחור לי כינוי ספרותי, שצביונו היהודי יהא בולט פחות משם משפחתי. התנגדתי לכך מיניה וביה ואמרתי, כי בדעתי להיקרא גם להבא בשם אבי, וכי אני נכון לקחת בחזרה את כתב-היד. פרידיונג קיבלו בכל זאת. הייתי אז סופר פשוט ותם, עם מעט תאוות כבוד ובלי גאוותנות יתירה. שאלת היהודים ארבה לי, כמובן, בכל פינה. נאנחתי ולעגתי, הרגשתי את עצמי ברע, אך בכל אלה לא הייתי מזועזע ביותר, אף כי עוד לפני בואי הנה עלה בדעתי לכתוב רומן יהודי. חפצתי לכתוב אותו בשעת סיורי בספרד, בקיץ 1891. אז העסיקה אותי ביותר תכניתי הספרותית הזאת. לפי התכנית היה שם הרומן 'שמואל כהן', ובין רשימותי הקטועות יש בוודאי רבות הנוגעות לתכנית זו. בעיקר אמרתי לתאר הניגוד שבין השכבה הסובלת והישרה, הנתונה לקלסה, של היהודים העניים ובין היהודים העשירים. הללו אינם מרגישים כלל באנטישמיות, אף כי הם הינם הגורמים העיקריים." ~ כרך ב, היומן א פאריז, אביב תרנ"ה (1895) סמוך לשבועות. * "אכן האנטישמיות שהיא כוח חזק ומושרש בתת ההכרה של ההמונים לא תזיק ליהודים, אני מוצא שהיא מועילה לבניית האופי היהודי, חינוך הקבוצה על ידי ההמון, חינוך שעשוי להוביל להתבוללותה, החינוך מתבצע רק באמצעות תלאות, היהודים יסתגלו לסביבתם." ~ עניין היהודים כרך א', עמוד 60 (בתרגום אחר) *``רעיון מצוין עולה בלבי למשוך אנטישמים ישרים ולעשותם מחסלי הרכוש היהודי`` (מתוך יומן א` עמ` 68). * "זה יכול להיות רעיון מצוין לצרף אנטישמים הגונים ומורשים אל מפרקי הנכסים. הם יכולים לערוב לנו כלפי העם שאין בכוונתנו לגרום להתרוששות של הארצות שאנו עוזבים." ~ עניין היהודים, כרך א', עמ' 116 * "אין אומתינו אומה אלא באמונתה." ~ ספר הימים א' 57 * "מתוך כבוד לדת הלכתי בשבת שלפני הקונגרס אל בית הכנסת. ראש הקהילה קרא לי לעלות לתורה. ביקשתי ממר מרקוס ממראן, גיסו של ידידי בר מפאריס שישנן אתי את הברכה וכשעליתי אל הבימה הייתי נרגש יותר מאשר בכל ימי הקונגרס. המלים המעטות של הברכה העברית חנקו את גרוני מהתרגשות יותר מאשר נאום הפתיחה ונאום הנעילה וכל ניהול הדיונים." ~ עניין היהודים: ספרי יומן - כרך א': 1895 – 1898 עמוד 487 ==שונות== * "השאיפה היא תמיד אחת, להתעלות." * "אין מתגנבים לארץ אבות כגנבים בלילה!" * "צוואתי לעם ישראל: כוננו את מדינתכם בצורה כזו, שהגר יחוש עצמו בטוב בקרבכם." * "[[עבודה]] היא בילוי הזמן הנעים ביותר בעולם, ורק ה[[אהבה]] היתה יכולה להידמות אליה, אילו היתה האהבה בת קיום." * "השיבה אל היהדות קודמת לשיבה אל מדינת היהודים."{{הערה|[[מקס נורדאו]], "צוואה לציונות" (1920), בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 211}} * "אני רואה בך, ד"ר וויצמן אדם שסטה מדרכו זמנית, ועם זאת הוא כוח חיובי שישכיל למצוא את הנתיב בחזרה ולצעוד עם כולנו יחד בדרך הנכונה." ~ בתגובה למכתב ביקורת ששלח לו [[חיים ויצמן]] * "דגל מה זה? כלונס ומטלית אריג, לא אדוני! דגל הוא למעלה מזה. בדגל מוליכים בני אדם לאשר רוצים ואפילו לארץ היעודה. למען דגל הם חיים ומתים. זהו הדבר היחיד אשר למענו הם מוכנים למות בהמוניהם, אם מחנכים אותם לכך." ~ מתוך מכתב ל[[:w:הברון הירש|ברון הירש]] [http://benyehuda.org/herzl/herzl_002.html] * "איך אני, נציג היהודים, אשתחווה בפני האפיפיור נושא הצלב?!" ~ על פגישתו עם האפיפיור * "דיפלומטיה היא האמנות לשאת ולתת עם נוכלים." * "אנו ניטע בשביל בנינו, כשם שאבותינו שמרו על המסורת בשבילנו. חיינו הם רגע בנצח של עמנו, רגע זה יש לו התחייבות שלו." * "מושב זקנים הוא אחד ממעשי הצדקה האכזריים ביותר שהמציא טוב הלב האווילי שלנו." * "אילו באתי לסכם את קונגרס באזל באמרה אחת, שעליי להיזהר שלא לבטאה בפומבי, הרי הייתה זו: 'בבאזל יסדתי את מדינת היהודים'. ...לו אמרתי זאת היום בפומבי, הייתה התשובה צחוק מכל עברים. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים שנה, יכירו בה הכול." ~ כך רשם ביומנו אחרי [[w:הקונגרס הציוני הראשון|הקונגרס הציוני הראשון]] בבאזל 1897, חמישים ואחת שנים לפני הקמת [[מדינת ישראל]] * "נתתי את דם לבי למען ארצי." ~ לפני מותו * "כשתקום מדינה ביום מן הימים, יראה הכל קטן ומובן מאליו. היסטוריון הוגן ממני יגיע אולי למסקנה שבכל זאת היה בכך משהו, שעיתונאי יהודי חסר אמצעים, בעיצומו של השפל העמוק ביותר של העם היהודי, בימי האנטישמיות המבחילה ביותר, הפך פיסת בד – לדגל, ואספסוף עלוב – לעם, המתקבץ בקומה זקופה סביב הדגל הזה." ~ עניין היהודים (1901) * "אינני זוכר, בכל כתבי, דבר שכתבתיו בהתרוממות רוח כמו את הספר 'מדינת היהודים'. [[היינריך היינה|היינה]] אומר, ששמע משק כנפי נשר מעל לראשו, בשעה שכתב שירים מסוימים. גם לי נדמה היה, שאני שומע משהו כעין משק כנפיים מעל לראשי, בכותבי את הספר הזה. עבדתי בו יום-יום, עד שהגעתי לאפיסת כוחות מוחלטת." * "ההתרגשות הזו שלו (של ידידו פרידריך שיף) הייתה בעיני לגמרי טבעית, שהרי יהודי הוא, והלא גם אני עצמי לא יכולתי לעצור בעד דמעותיי בעת כותבי את הספר [מדינת היהודים], אלא שלהפתעתי הסתבר לי שההסבר להתייפחותו המרה של ידידי היה שונה לחלוטין: הוא חשב שפשוט יצאתי מדעתי... בהיותו ידיד-אמת שלי – המחשבה שנתקפתי אכן בטירוף הדעת זעזעה אותו כל כך עד שקם ונמלט ממני בלא לומר דבר. לאחר שנתייסר בלילה של נדודי שינה, הופיע אצלי למחרת כשהוא מפציר בי, בקול תחנונים, שאם אינני רוצה להחשב בעיני כל כחולה נפש עליי למהר ולמשוך את ידי מכל העניין הזה. בראותי אותו כה נסער ועל-מנת להרגיעו לא יכולתי אלא להבטיח לו שכך אעשה..." * "דרושה לנו ארץ... טריטוריה... השאר יבוא מעצמו. רק שתי ארצות באות בחשבון: ארץ ישראל וארגנטינה. ארגנטינה היא גדולה ועשירה, ויש בה אדמות רחבות-ידיים, אך ארץ ישראל היא ארץ אבותינו, אותה לא שכחנו ולא נשכח לעולם... טריטוריה וארגון פוליטי וכלכלי – אלה הם הדברים הדרושים לנו." * "ברגע של אמת, מגלה הרצל 'סוד' ל[[מקס נורדאו|נורדאו]]: האף שלו עצמו – יש לו תכונה מוזרה: מצד אחד ישר הוא לגמרי, אך מן הצד השני – הוא עקום מעט. בעבר, לפני שהתחיל לעסוק בעניין היהודי, היה נוהג להפנות למצלמה את צידו הישר של האף. אך מאז שהתמסר לעניין היהודי – מצטלם הוא דווקא בצידו העקום..." *``אני רואה את עצמי כיהודי מודרני ממוצע ואין אני נרתע ממעבר פורמאלי לנצרות, אני מברך על כל יהודי שיש לו ילדים המחליט להתנצר. לי יש בן, הייתי מעדיף להתנצר היום ולא מחר, כדי שתקופת החברות שלו בנצרות תתחיל מוקדם ככל האפשר וכדי לחסוך ממנו את הפגיעות והקיפוח שנפלו בחלקי ושעוד יפלו בחלקי בגלל היותי יהודי``. (מתוך הספר ``הרצל`` מאת עמוס איילון). * "קראתי פעם לציונות אידאל אין סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו, ארץ ישראל לא תחדל מלהיות אידאל. כי בציונות כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית." * "דגל – הוא הדבר שלמענו מוכנים המוני אנשים למות..." והוא מתאר ל[[מקס נורדאו|נורדאו]] את הדגל העולה בדמיונו: "זה יהיה דגל לבן, ועליו שבעה כוכבי זהב. הרקע הלבן – הוא סמל לחיינו החדשים והטהורים. הכוכבים הם שעות העבודה. יום העבודה בארצנו יהיה שבע שעות. בסימן העבודה אנו הולכים אל הארץ המובטחת. זו תהיה ארצנו. כאן 'מותר' שיהיה לנו חוטם עקום, זקן שחור או אדום ורגל כפופה – ואיש לא יוכל ללעוג לנו. יותר מזה: קריאת הלעג 'יהודי' – תהפוך למילת כבוד, כמו גרמני... אנגלי... צרפתי... כמו כל העמים." * "דומני כי בשבילי פסקו החיים והתחילו דברי ימי עולם... אחז בי הרעיון כדיבוק מעבר לגבולות ההכרה... בלכתי, בעומדי, בשוכבי, ברחוב, בזמן הארוחות ובלילה כשהיה קורע אותי מתוך חלומותי... אני מלא אותו כל-כך שאני מספר לו הכל, כאוהב לאהובתו. ...זה זמן לא רב עושה אני במפעל, אשר אין ערוך לגדלותו. כיום לא אדע אם אסיים אותו. דמיונו כחלום כביר. אך זה ימים ושבועות ממלא הוא את נפשי עד מעבר לתחום ההכרה, נלווה אליי בכל אשר אלך... מבלבל אותי ומשכר אותי. את תוצאותיו אין עוד לשער. אך לבי אומר לי, כי דבר-פלא הוא, אף כחלום, וכי שומה עליי להעלותו על הכתב... ייתכן כי המעשה יהיה לרומן. השם: ארץ-הבחירה!" ~ פאריס, אביב תרנ"ה (1895). * "יש, ודאי, ביניכם אנשים ששמעו, כי אני מבקש לייסד את המדינה היהודית ובאו לכאן כדי להציץ באותו אדם מוזר ומשעשע המציע... מפעל כה משונה... אחרים שמעו, בוודאי, על רעיון יוצא מגדר הרגיל המכונה ציונות, העשוי אף הוא להיות עניין משעשע. אין איש יודע בבירור מה טיבו של אותו עניין, אך אומרים שכל היהודים יקומו לפתע-פתאום ויארזו את צרורותיהם, יעזבו את ארצות מושבם ויפליגו להתיישב בארץ חדשה ולא-נודעת. לאמיתו של דבר, גבירותי ורבותי, אין הציונות מתכוונת לפגוע בצורה כה מרושעת באנטישמיים שלנו. תארו לכם את צווחותיהם כנגד הסתלקות היהודים מחיי הציבור: מה יישאר?!" ~ נאום לפני ארגון להגנת זכויות היהודים, 7 בנובמבר 1896. ד' ויטל, המהפכה הציונית א. עם עובד, הספרייה הציונית, עמ' 184. * "האגדה מספרת על גביע, שכל השותה ממנו אנוס לומר את האמת. גביע כזה היא הציונות! אנשים שבדרך-כלל שום דבר לא אכפת להם, כשהם באים במגע עם הציונות, מיד יש להם מה לומר. בבת-אחת הם מרגישים את ההכרח להודיע את ה'אני מאמין' שלהם. הכרזה כזאת היא עניין 'התעודה'. אתם יודעים, שכנגד תחייתם הציונית של היהודים הועלתה סיסמה, שהיהודים צריכים למלא תעודה, הם צריכים להחזיר את האנשים אל הדרך הישר, הם צריכים להיות מוריהם של העמים. תביעה זאת, סבור אני, היא שחצנית מאוד, שאנחנו נתיימר להיות מוריהם של עמים. אילו לא דרשנו אלא דבר זה בלבד, העמים היו מבזים אותנו. מה בעצם טיבה של תעודה זו? האם היא מסוג שליחותם של כמרים נוצרים, ההולכים אל חלקי-תבל רחוקים ואומרים לאוכלי-האדם: 'אל תאכלו בשר אדם'? לא ולא! התעודה שממלאים את אוזנינו בדיבורים עליה, איננה מתיימרת כלל לעשות דבר כזה. היא יושבת בכל הנוחות בפינתה השאננה, משם היא מעיפה מבט מתוך עליונות יהירה אל עתידה של האנושות. ...אין לנו תעודה אחרת מזו שישנה לכל האומות: לעבוד עמהן יחד לטובת קידומה התרבותי הכללי של האנושות. כן, הם אומרים שאין אנו אומה, משום שיהודי פלוני חי בריחוק-מקום גדול מדי מיהודי אלמוני. כאילו אח ואחות חדלים להיות אח ואחות, משום שהאחד חי בניו-יורק והאחר בברלין: האם יכול מישהו לפרוש, לצאת מתוך עמו, מתוך גזעו?" ~ "השיבה אל המולדת תתחיל בקרוב", כתבי הרצל, ז', עמ' 267 * "אבד ליהודים הירש, אך אני בא במקומו, וכשאסתלק אני יהיה להם אחר. חייב להיות קו־עלייה." ~ כשנודע לו על מות [[W:מוריס הירש|הברון הירש]] == נאמר עליו == * "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמייחסת את הצעדים הראשונים שהביאו, לבסוף, ליסודה, לסופר של אוטופיות ומדע בדיוני - לתיאודור הרצל." ~ אלי אשד * "בחזונו הציוני־ליברלי של הרצל, תושבי הארץ הלא־יהודים הם שווי־זכויות... מבחינת הרצל — מבלי שיזדקק לטרמינולוגיה המקובלת כיום במקומותינו — אין סתירה בין היות ישראל מדינת הלאום היהודית והיותה מדינת כל אזרחיה, אין סתירה בין היותה יהודית להיותה דמוקרטית." ~ [[W:שלמה אבינרי|שלמה אבינרי]] * "גדולתו של הרצל היא בכך שהפך את העם היהודי, המפוזר והמפורר, לעם פוליטי, לראשונה אחרי אלפיים שנה." ~ [[דוד בן-גוריון]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, צעירים וחולמים, עמ' 17.}} * "השמש איננו, אבל אורו עוד זורח!... שביבי שלהבת אהבתו לעם עולם אומלל, לארץ יפה אלמנה, שהצית האיש הזה ברוחנו, בדמנו, לא יכבו... לא יקום עוד איש נפלא כזה המאחד את גבורת המכבי עם מזימות דוד, אומץ לב רבי עקיבא...וענוות הלל, את יפי רבי יהודה הנשיא ואהבת-אש של רבי [[יהודה הלוי]]. רק פעם במשך אלפי שנים ייולד איש פלאים כזה". ~ דוד בן-גוריון במכתב לשמואל פוקס, לאחר מותו של הרצל.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק א, עמ' 35.}} * "הרצל היה דגם ומופת מושלם ביותר ליהודי מכף־רגל ועד ראש, ליהודי עד נבכי ישותו. לא היה בו אפילו קו אחד, שאינו קו יהודי צרוף. הייתה זו אישיות נעלה, טיפוס אידיאלי, המזכיר לא את הגטו, אלא את התנ"ך." ~ [[זאב ז'בוטינסקי]].{{הערה|יהודי למופת, בתוך: זאב ז'בוטינסקי, '''כתבים: זכרונות בן־דורי''', עמ' 223.}} * "ה' עמך גבור החייל! ליבבתנו אדוננו, ליבבתנו איש הלבב! מגיל ומרעד נפעמנו בהגלותך לעינינו, אחינו! בהגלות נגלות מתת יה לבני יעקב, בדמותך מתתיהו (תיאודור) בן יעקב." ~ מתוך מגילה שנמסרה לו ע"י קהילת וילנה בביקורו שם, אב תרס"ג. נוסחה על ידי [[W:זאב יעבץ|זאב יעבץ]]. * "סהדי בשחק (מעידים בשמים), כי מיתתו של מנהגינו פעלה עלי רושם מדכא ותפיל אותי על ערש דווי." ~ הרב [[W:יצחק יעקב ריינס|יצחק יעקב ריינס]], עם היוודע דבר פטירתו של הרצל * "ואף הרצל, זה התינוק הגדול (על משקל 'תינוק שנשבה') ששב אלינו מבין הגויים מלא הוד חלומות ועוז געגועים אדירים, זו האישיות של הטבעת הצורה הלאומית הכללית - צורת עם, על פני שאיפותינו ועבודתינו... אף הוא הרגיש, כמו באופן אינסטינקטיבי כי 'השיבה ליהדות קודמת לשיבה אל מדינת היהודים', וכי 'אין אומתנו אומה אלא באמונתה', וכי "אנו מכירים עצמותנו ההיסטורית אך ורק באמונת אבותינו." ~ הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] (לנתיבות ישראל ח"א ע' יט במהדורת בית אל) * "חוזה מדינת היהודים הד"ר בנימין זאב הרצל, יש לו זכות היסתורית (=היסטורית) מיוחדת בתקומת שלטוננו על ארצנו." ~ הנ"ל (שיחות הרצי"ה במדבר ע' 324 הערה 31) * "בכתביו של בנימין זאב הרצל ז"ל אין דברי אפיקורסות. בכתבי יומנו כתוב: 'אין אומתנו אומה אלא באמונתה'. מי שחושב ומדבר וכותב ככה הוא איש אמונה ולא אפיקורוס. והדברים חוזרים אל קדושת גזע מחצבתו, מאת הגאון הקדוש רבי יוסף צאיטאצק ז"ל." ~ הנ"ל, תוך רמיזה לכך שהרצל מצאצאיו של רבי [[W:יוסף טאיטאצאק|יוסף טאיטאצאק]] (לנתיבות ישראל ח"ב ע' תקצג במהדורת בית אל) * "הרצל השלים את המפעל של [[משה|משה רבנו]]. משה היה הגואל הראשון, הוא היה הגואל האחרון... הוא היה שליח של ההשגחה. ~הרב אורי שרקי ([https://www.youtube.com/watch?v=FFKVtojtROg מקור]) * היה לו מחשבות אפילו של התנצרות של העם היהודי כשהיה צעיר יותר, אבל הוא חזר בתשובה מזה. הוא כותב במפורש ביומניו. כך שלבוא בטענות אליו על דברים שחשב בצעירותו זה בעצם איסור דאורייתא להזכיר לבעל תשובה את עברו. ~הרב אורי שרקי ([https://www.youtube.com/watch?v=FFKVtojtROg מקור]) * "הרצל בעל תשובה הוא. אמנם את הדרך הנכונה עוד לא מצא, ואולם הראה שצפון בו כוח של בעל תשובה אמיתי. איש כזה עלול לתעות עם חפשו את הדרך הנכונה, ואולם בהכרח ימצאנה סוף סוף... שהרצל היה בפנימיותו כולו דתי ...העם היהודי קיווה לשמוע, התגעגע פשוט לשמוע שלוש מילים: עתיד, [[תקווה]] ואמונה. מפי הרצל שמע העם תכופות את המילים החמודות האלה." ~ הרב [[W:יחיאל יעקב ויינברג|יחיאל יעקב ויינברג]], "כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל", עמ' רצ"ח * "איש שחזונו ומעשיו הצילו את העם בדור של שמד וטמיעה, תקן תקווה לנואשים ועידוד לנחשלים... חלומו של המאמין הגדול ביעודי חוזנו ונביאינו נתקיים. חזונו של החולם הנפלא שקם לנו בדור האחרון פסק להיות אגדה. מדינת היהודים קמה ונהייתה." ~ [[W:יחיאל יעקב ויינברג|יחיאל יעקב ויינברג]], "הצופה", י"ח בתמוז תשי"ב * "לתבוע מן המעצמות... למסור את ארצנו הלאומית לאומה שדודת-המולדת... - רק בראשו של אדם המנוכר כליל לסגנון החיים היהודיים, לתלמוד, לתולדות העם היהודי, יכול היה לצוץ רעיון מטורף כזה... היה זה כאילו ילד יהודי שנולד הרבה לפני חורבן המדינה היהודית ואשר עדיין לא ידע מיהדותו דבר חוץ מן העובדה שארץ ישראל היא מולדתו, שקע בתרדמה של אלפיים שנה... ועתה הוא מתעורר לפתע, משפשף את עיניו ותר סביבו: 'איה אני? לאן הובילו אותי?... השיבו לי את המולדת שגזלתם ממני! תנו לי ואחזור הביתה... אני רוצה הביתה!' רק ילד יכול היה לדבר כך, או - גאון. אך שמא כל גאון הוא ילד." ~ הרב [[W:יצחק ברויאר|יצחק ברויאר]], 'דרכי', עמ' 35 * "נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה." ~ הרב [[אלחנן וסרמן]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=בנימין זאב הרצל|ויקישיתוף=Theodor Herzl|שם ויקישיתוף=בנימין זאב הרצל}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל: הרצל, בנימין זאב}} [[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים]] [[קטגוריה:ציונים]] [[קטגוריה:משפטנים]] [[קטגוריה:עיתונאים]] [[קטגוריה:משפטנים]] [[קטגוריה:סופרים יהודים]] [[קטגוריה:מחזאים אוסטרים]] i0ggv31j2i5d5coim0npb0pz6du4b23 188210 188209 2022-07-31T00:41:58Z 141.226.11.49 /* מיומניו */ wikitext text/x-wiki [[תמונה:Theodor Herzl.jpg|ממוזער|200px|בנימין זאב הרצל]] '''[[w:בנימין זאב הרצל|בנימין זאב תיאודור הרצל]]''' (2 במאי 1860 - 3 ביולי 1904), עיתונאי, משפטן, סופר ומחזאי יהודי. זכה לכינוי "חוזה המדינה", הוגה רעיון ה[[w:ציונות מדינית|ציונות המדינית]] ומייסד ה[[w:ציונות|ציונות]] כתנועה לאומית מדינית. ==מדינת היהודים (1896) == * "האם ניתן את כוהני דתנו למשול בנו? לא! האמונה היא אמנם הקשר המאחד אותנו; אולם חופשים אנחנו בכח החכמות והמדעים ועל כן לא ניתן לדחפים תיאוקרטיים של אנשי הדת שלנו להרים ראש. אנו נדע להחזיקם בבתי הכנסת שלהם, כשם שנחזיק את צבא הקבע שלנו בקסרקטינים. צבא וכהונה יכובדו מאוד, כדרוש וכראוי לתפקידיהם היפים. בענייני המדינה, עם כל ההערכה כלפיהם, אל להם להתערב, פן יביאו עליה קשיים מבית ומחוץ." * "אגודת היהודים היא המרכז, אשר ממנו לתנועת היהודים תוצאות. המטרות, שאליהן תשאף האגודה, הן מדעיות ומדיניות, יסוד מדינה יהודית, כאשר אחשב לי אנכי, נחוץ שתקדמנה לו ידיעות רבות ושונות ברוח העת החדשה." * "לא נעזוב את ביתנו הישן, בטרם נבנה לנו בית חדש. רק אלה האנשים יעברו לפנינו חלוצים, אשר יקוו להיטיב שם את מצבם הרע. ראשונה יצאו הנואשים מכל תקוה, אחר ילכו העניים שבנו, ואחריהם בעלי הרכוש, והעשירים לאחרונה יסעו. העוברים ראשונה ילכו בעבודתם הלך ועלה למדרגה גבוהה, עד בוא שמה המשפחות בנות שאר השדרות. היציאה היא אפוא תנועת הכתות בהעלותן למעלה." * "השטף ילך לאט לאט, ובהַחֶלוֹ – תסוג גם האנטישמיות לאחור. היהודים יעזבו את הארץ כרעים מכֻבדים, ובשוב אחדים מהם לאחר איזה זמן, יקבלום בכל הארצות הנאורות בסבר פנים יפות ויתנהגו עמם כשורה וכמשפט הגרים הבאים מארצות אחרות. אף לא בחפזון ובמנוסה נצא, כי אם במערכה ובמשטר נכון ומאשר על פי דעת הקהל. על התנועה להזהר מעבור חוק וברית עמים, ולא זה בלבד, אלא שהיא תוכל להתקיים, רק אם הממלכות שיש להן חפץ בה ימשכוה חסד." * "העמים אשר אנחנו יושבים בקרבם כלם יחד, אם בסתר או בגלוי, שונאים לנו. ההמון הפשוט שאין לו כל עסק בקורות התולדה אינו שם לב גם לחקור אחריהן. הוא אינו יודע, כי עון אבותיו מימי הבינים נפקד עתה עליו ועל כל יושבי אירופא בזמננו, אנחנו היינו מתוך הכרח לאשר עשונו ידיהם בחומות הגיטו הצרות! ידנו רמה, אין ספק, על כל שאר בני אדם בעניני ממונות ובעסקי כספים, יען אשר הכריחו אותנו בימי הבינים לעסוק רק באלה." * "אין בן אנוש עשיר או בעל עצמה היכול להעתיק עם שלם ממקום למקום. רק רעיון יכול לעשות זאת. לרעיון המדינה ודאי יש עצמה כזאת, היהודים חלמו חלום זה משך הגלות הארוכה. הסיסמא עתיקת היומין שלנו היא 'לשנה הבאה ב[[ירושלים]]'. עכשיו עלינו להראות שחלום רחוק זה יתורגם לרעיון בהיר ומזהיר." * "ענפים רבים וכן שלמים ימותו ויפלו מעץ היהדות; העץ חי וקיים." * "אנחנו נתאמץ להרבות את אשרם המוסרי של כל בנינו, כזקן כנער, איש ואיש לפי מצבו ב[[חיים]], על ידי העבודה, וכח עמנו ישוב לאיתנו בארצו החדשה, בארץ עבודת שבע השעות." * "מדינת היהודים תהיה בטוחה, במצב נייטרלי, מבלי התערב בכל ריב, ומבלי אשר יבוא חיל זרים בגבולה. חיל צבאה – המזויין בכלי נשק היותר חדשים – יהיה רק למגן בעד משטרי הארץ מבית ולשמור על גבולותיה מחוץ." * "הנבחר בפלשתינא, או בארגנטינא? "האגודה" תבחר בארץ אשר תוכל ואשר עליה יסכימו רוב בני עמנו... ארגנטינא היא אחת הארצות הדשנות והפוריות שבעולם... ארץ ישראל היא ארץ מולדת אבותינו היקרה לנו ועד נצח לא נשכחה, יחרד כל לב איש מאתנו ונפשותינו משתוקקות לשוב אליה." * "בשביל אירופה עשויים אנו להוות שם (בפלשתינא) חלק מחומת המגן בפני אסיה, אנו עשויים לספק את משמר החלוץ של התרבות נגד הברבאריות." * "אין בעולם אדם חזק או עשיר שיוכל להסיע עם מארץ אל ארץ. רק רעיון יחולל זאת. אכן לרעיון המדינה כח כזה. במשך כל ליל-גלותם הארוך לא חדלו היהודים מלחלום את חלום מלוכתם. 'לשנה הבאה בירושלים!' קראנו בכל הדורות. עתה הגיעה השעה להראות, כי בידינו להפוך את החלום לרעיון בהיר כצהריים." ==אלטנוילנד (1902) == * "אבל אם לא תרצו, כל מה שסיפרתי לכם האגדה הוא - ואגדה יוסיף להיות. היה בדעתי לכתוב סיפור עם מוסר השכל. יש שיאמרו: 'יותר סיפור ממוסר השכל'. אחרים יאמרו: 'יותר מוסר השכל מסיפור'. אחרי שלוש שנים של עבודה עלינו להפרד, ספרי האהוב. כעת מתחילים ייסוריך. יהיה עליך לפלס דרכך במבוך של איבה וסילופים, כמו בתוך יער אפל. אבל אם יתמזל מזלך ותגיע לחברת אנשים טובים, מסור להם את ברכת אביך. הוא מאמין שגם חלומות הם דרך למלא את הימים שנגזר על האדם להעביר על פני האדמה. החלום אינו שונה בהרבה מן המעשה, כמו שחושבים רבים. כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות; כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים לחלום." ~ אחרית־דבר מאת המחבר * "תן לי לומר לך שחברי ואני לא מבדילים בין בני האדם. אנחנו לא שואלים את האדם לאיזה גזע או לאיזו דת הוא שייך. הוא צריך להיות בן אדם,זה הכל מבחינתנו." ==מנאומיו== * "ה[[ציונות]] היא שיבה אל היהדות עוד לפני השיבה אל ארץ-היהודים. אנו הבנים השבים אל הביתה מוצאים בו כמה דברים הטעונים תיקון במפגיע; ובייחוד שיש לנו אחים, השרויים בדרגות הנמוכות של עוני... כבר הצליחה הציונות להגשים דבר מופלא, שנחשב לפני-כן כבלתי-אפשרי: הקשר ההדוק בין היסודות המודרניים ביותר של היהדות עם השמרניים-ביותר." ~ נאום בקונגרס הראשון * "בחמישים השנים האחרונות נעשו בחיי הכלכלה של האנושות שינויים יותר גדולים מאשר לפנים במשך אלף שנים. יחד עם כֹח הקיטור והזרם האלקטרי באה רוח חדשה לעולם, רוח עֹז ותפארת. הרוח הזאת תרחף על התנועה הציונית. אינני רוצה לדבר על התעשיות הרבות, שעל ידן נעשו חיינו מרובים כל כך בגונים. מה אוכל אני, הזר הדל מארצות היבשה, לספר מזה ליושבי אנגליה? אתם עולים עלינו בכל קנייני הטכניקה, כמו שהפוליטיקאים הגדולים בארצכם היו הראשונים, אשר הכירו בנחיצות הרחבת-הגבולים על ידי קולוניזציה. ולפיכך מתנוסס דגלה של בריטניה-רבתי מעל לכל היַמים, וכן אוכל לחשוב, כי פה באנגליה יבינו לרעיון הציוני, שהוא רעיון קולוניאלי. בנקל ובמהרה, כי יבינוהו בצורתו היותר מודרנית. כל מה שיכולים בני-האדם לברֹא בחריצות ידיהם בארצות אחרות, הן יכולים הם לברֹא גם שם בארץ, שהייתה בימים נפלאים ארץ זבת חלב ודבש." ~ נאום בלונדון ==מיומניו== * "ב[[w:באזל|באזל]] ייסדתי את מדינת היהודים." ~ ביומנו לאחר [[w:הקונגרס הציוני העולמי|הקונגרס הציוני העולמי]] הראשון * "בערך לפני שנתיים חפצתי לפתור את שאלת היהודים בעזרת הכנסייה הקתולית. ביקשתי להבטיח לעצמי בראשונה את עזרת נסיכי הכנסייה באוסטריה ולהשיג על־ידיהם ראיון אצל האפיפיור, כדי להגיד לו: עזור לנו מפני האנטישמים, ואני מחולל תנועה כבירה בין היהודים שיעברו באופן חופשי ונאה לנצרות. חופשי ונאה במובן זה, שמנהיגי התנועה – בייחוד אני – יישארו יהודים ובתור יהודים יטיפו לקבלת הדת השלטת. בעצם היום, בראשון בשבת, בשעה 12 בצהריים, תצא לפועל ההמרה בתהלוכה חגיגית ובצלצול פעמונים בכנסיית סטפן. לא בבושת פנים, כמו שעשו יחידים עד כה, כי אם בגאון."(מתוך קטעי יומנו של הרצל, יומן א` עמ` 14). * "המרת הדת תתבצע לאור היום, ביום ראשון בצהריים בקתדרלת סטיפן הקדוש בתהלוכה חגיגית ובצלצולי פעמונים, לא בחשאי כפי שנהגו יהודים לעשות עד עתה, אלא בגאון. העובדה שמנהיגים יקיימו את יהדותם וילוו את העם עד שערי הכנסייה, תעניק כנות רבה למעמד. אנחנו שעמדנו איתן הננו הדור האחרון הדבק באמונת אבותינו אבל רצינו להפוך את בנינו הצעירים לנוצרים לפני שיגיעו לגיל התבונה, שבו המרת הדת לובשת צורה של מורך לב" (שם) *``הכמרים הנוצרים הם ברום המדרגה מפני שאינם להוטים אחרי הכסף, הנוצרים הפשוטים טובים הם מכמרי היהודים`` (מתוך קטעי יומנו של הרצל, דו שבועון ``תמורה מס` 2 עמ` 12-13). *``היהודים העשירים שולטים על העולם, בידם גורל ממשלות ומדינות, הם מגרים ממשלות זו בזו, ועל פקודתם ממשלות עושות שלום, מתי שהיהודים העשירים מנגנים העמים והמושלים מרקדים, בין כך ובין כך הם מתעשרים``.-מאמרו של הרצל בדויצה צייטונג. *``נורדאו אמר שטרם נייסד את המדינה היהודית עלינו לדאוג שיהודי מזרח אירופה יבערו את הכינים מבגדיהם ואת הזוהמה מגופם``. * "אלא שדבר מה בתשובתו של בנדיקט נגע בלבי כדבר אמת, הוא אמר מאה דורות עמדו בני עמך והתקיימו בתוך היהדות, אתה רוצה עכשיו לשים את עצמך כגבול החוסם את ההתפתחות הזאת. את הדבר הזה לא תוכל לעשותו, ואף אסור לך לעשותו." ~ עניין היהודים, כרך א' עמוד 58 *``הרב גלבהוייז ביקר אותי ושאל הנכון הוא שלא מלתי את בני הנס? עניתי לו: זהו עניין משפחתי. והוא הוסיף בעיניים סגורות לא, זהו עניין לאומי! נכון הוא, יהודים רבים אינם מלים את בניהם אך אין אלה מתיימרים להביא את הגאולה לעם ישראל`` (מתוך קטעי יומנו של הרצל, דו שבועון ``תמורה`` מס` 2 עמ` 12-13) * "האנטישמיות גָדְלָה וּגְדֵלָה והולכת - ועמה גם אני. ...בראשונה פגעה בי שאלת היהודים עד מאד. אולי היה זמן, שהייתי מתחמק ממנה ברצון, אולי אל הנצרות, לכל מקום שהוא. מכל מקום, היו אלה נטיות עמומות שבחולשת-נעורים. כי אני אומר לעצמי במלוא כנות דבריי אלה - והרי הם יהיו חסרי-ערך לחלוטין, אם אוסיף להם כחל ושרק - אני אומר לעצמי, כי מעודי לא אמרתי ממש להתנצר או לשנות את שמי. העניין האחרון נתאמת אפילו על ידי מעשה שהיה. כאשר פניתי, בנסיונותי הראשונים המצערים, בהצעת כתב-יד ל'שבועון הגרמני' שבווינה, יעצני ד"ר פרידיונג לבחור לי כינוי ספרותי, שצביונו היהודי יהא בולט פחות משם משפחתי. התנגדתי לכך מיניה וביה ואמרתי, כי בדעתי להיקרא גם להבא בשם אבי, וכי אני נכון לקחת בחזרה את כתב-היד. פרידיונג קיבלו בכל זאת. הייתי אז סופר פשוט ותם, עם מעט תאוות כבוד ובלי גאוותנות יתירה. שאלת היהודים ארבה לי, כמובן, בכל פינה. נאנחתי ולעגתי, הרגשתי את עצמי ברע, אך בכל אלה לא הייתי מזועזע ביותר, אף כי עוד לפני בואי הנה עלה בדעתי לכתוב רומן יהודי. חפצתי לכתוב אותו בשעת סיורי בספרד, בקיץ 1891. אז העסיקה אותי ביותר תכניתי הספרותית הזאת. לפי התכנית היה שם הרומן 'שמואל כהן', ובין רשימותי הקטועות יש בוודאי רבות הנוגעות לתכנית זו. בעיקר אמרתי לתאר הניגוד שבין השכבה הסובלת והישרה, הנתונה לקלסה, של היהודים העניים ובין היהודים העשירים. הללו אינם מרגישים כלל באנטישמיות, אף כי הם הינם הגורמים העיקריים." ~ כרך ב, היומן א פאריז, אביב תרנ"ה (1895) סמוך לשבועות. * "אכן האנטישמיות שהיא כוח חזק ומושרש בתת ההכרה של ההמונים לא תזיק ליהודים, אני מוצא שהיא מועילה לבניית האופי היהודי, חינוך הקבוצה על ידי ההמון, חינוך שעשוי להוביל להתבוללותה, החינוך מתבצע רק באמצעות תלאות, היהודים יסתגלו לסביבתם." ~ עניין היהודים כרך א', עמוד 60 (בתרגום אחר) *``רעיון מצוין עולה בלבי למשוך אנטישמים ישרים ולעשותם מחסלי הרכוש היהודי`` (מתוך יומן א` עמ` 68). * "זה יכול להיות רעיון מצוין לצרף אנטישמים הגונים ומורשים אל מפרקי הנכסים. הם יכולים לערוב לנו כלפי העם שאין בכוונתנו לגרום להתרוששות של הארצות שאנו עוזבים." ~ עניין היהודים, כרך א', עמ' 116 * "אין אומתינו אומה אלא באמונתה." ~ ספר הימים א' 57 * "מתוך כבוד לדת הלכתי בשבת שלפני הקונגרס אל בית הכנסת. ראש הקהילה קרא לי לעלות לתורה. ביקשתי ממר מרקוס ממראן, גיסו של ידידי בר מפאריס שישנן אתי את הברכה וכשעליתי אל הבימה הייתי נרגש יותר מאשר בכל ימי הקונגרס. המלים המעטות של הברכה העברית חנקו את גרוני מהתרגשות יותר מאשר נאום הפתיחה ונאום הנעילה וכל ניהול הדיונים." ~ עניין היהודים: ספרי יומן - כרך א': 1895 – 1898 עמוד 487 ==שונות== * "השאיפה היא תמיד אחת, להתעלות." * "אין מתגנבים לארץ אבות כגנבים בלילה!" * "צוואתי לעם ישראל: כוננו את מדינתכם בצורה כזו, שהגר יחוש עצמו בטוב בקרבכם." * "[[עבודה]] היא בילוי הזמן הנעים ביותר בעולם, ורק ה[[אהבה]] היתה יכולה להידמות אליה, אילו היתה האהבה בת קיום." * "השיבה אל היהדות קודמת לשיבה אל מדינת היהודים."{{הערה|[[מקס נורדאו]], "צוואה לציונות" (1920), בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 211}} * "אני רואה בך, ד"ר וויצמן אדם שסטה מדרכו זמנית, ועם זאת הוא כוח חיובי שישכיל למצוא את הנתיב בחזרה ולצעוד עם כולנו יחד בדרך הנכונה." ~ בתגובה למכתב ביקורת ששלח לו [[חיים ויצמן]] * "דגל מה זה? כלונס ומטלית אריג, לא אדוני! דגל הוא למעלה מזה. בדגל מוליכים בני אדם לאשר רוצים ואפילו לארץ היעודה. למען דגל הם חיים ומתים. זהו הדבר היחיד אשר למענו הם מוכנים למות בהמוניהם, אם מחנכים אותם לכך." ~ מתוך מכתב ל[[:w:הברון הירש|ברון הירש]] [http://benyehuda.org/herzl/herzl_002.html] * "איך אני, נציג היהודים, אשתחווה בפני האפיפיור נושא הצלב?!" ~ על פגישתו עם האפיפיור * "דיפלומטיה היא האמנות לשאת ולתת עם נוכלים." * "אנו ניטע בשביל בנינו, כשם שאבותינו שמרו על המסורת בשבילנו. חיינו הם רגע בנצח של עמנו, רגע זה יש לו התחייבות שלו." * "מושב זקנים הוא אחד ממעשי הצדקה האכזריים ביותר שהמציא טוב הלב האווילי שלנו." * "אילו באתי לסכם את קונגרס באזל באמרה אחת, שעליי להיזהר שלא לבטאה בפומבי, הרי הייתה זו: 'בבאזל יסדתי את מדינת היהודים'. ...לו אמרתי זאת היום בפומבי, הייתה התשובה צחוק מכל עברים. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים שנה, יכירו בה הכול." ~ כך רשם ביומנו אחרי [[w:הקונגרס הציוני הראשון|הקונגרס הציוני הראשון]] בבאזל 1897, חמישים ואחת שנים לפני הקמת [[מדינת ישראל]] * "נתתי את דם לבי למען ארצי." ~ לפני מותו * "כשתקום מדינה ביום מן הימים, יראה הכל קטן ומובן מאליו. היסטוריון הוגן ממני יגיע אולי למסקנה שבכל זאת היה בכך משהו, שעיתונאי יהודי חסר אמצעים, בעיצומו של השפל העמוק ביותר של העם היהודי, בימי האנטישמיות המבחילה ביותר, הפך פיסת בד – לדגל, ואספסוף עלוב – לעם, המתקבץ בקומה זקופה סביב הדגל הזה." ~ עניין היהודים (1901) * "אינני זוכר, בכל כתבי, דבר שכתבתיו בהתרוממות רוח כמו את הספר 'מדינת היהודים'. [[היינריך היינה|היינה]] אומר, ששמע משק כנפי נשר מעל לראשו, בשעה שכתב שירים מסוימים. גם לי נדמה היה, שאני שומע משהו כעין משק כנפיים מעל לראשי, בכותבי את הספר הזה. עבדתי בו יום-יום, עד שהגעתי לאפיסת כוחות מוחלטת." * "ההתרגשות הזו שלו (של ידידו פרידריך שיף) הייתה בעיני לגמרי טבעית, שהרי יהודי הוא, והלא גם אני עצמי לא יכולתי לעצור בעד דמעותיי בעת כותבי את הספר [מדינת היהודים], אלא שלהפתעתי הסתבר לי שההסבר להתייפחותו המרה של ידידי היה שונה לחלוטין: הוא חשב שפשוט יצאתי מדעתי... בהיותו ידיד-אמת שלי – המחשבה שנתקפתי אכן בטירוף הדעת זעזעה אותו כל כך עד שקם ונמלט ממני בלא לומר דבר. לאחר שנתייסר בלילה של נדודי שינה, הופיע אצלי למחרת כשהוא מפציר בי, בקול תחנונים, שאם אינני רוצה להחשב בעיני כל כחולה נפש עליי למהר ולמשוך את ידי מכל העניין הזה. בראותי אותו כה נסער ועל-מנת להרגיעו לא יכולתי אלא להבטיח לו שכך אעשה..." * "דרושה לנו ארץ... טריטוריה... השאר יבוא מעצמו. רק שתי ארצות באות בחשבון: ארץ ישראל וארגנטינה. ארגנטינה היא גדולה ועשירה, ויש בה אדמות רחבות-ידיים, אך ארץ ישראל היא ארץ אבותינו, אותה לא שכחנו ולא נשכח לעולם... טריטוריה וארגון פוליטי וכלכלי – אלה הם הדברים הדרושים לנו." * "ברגע של אמת, מגלה הרצל 'סוד' ל[[מקס נורדאו|נורדאו]]: האף שלו עצמו – יש לו תכונה מוזרה: מצד אחד ישר הוא לגמרי, אך מן הצד השני – הוא עקום מעט. בעבר, לפני שהתחיל לעסוק בעניין היהודי, היה נוהג להפנות למצלמה את צידו הישר של האף. אך מאז שהתמסר לעניין היהודי – מצטלם הוא דווקא בצידו העקום..." *``אני רואה את עצמי כיהודי מודרני ממוצע ואין אני נרתע ממעבר פורמאלי לנצרות, אני מברך על כל יהודי שיש לו ילדים המחליט להתנצר. לי יש בן, הייתי מעדיף להתנצר היום ולא מחר, כדי שתקופת החברות שלו בנצרות תתחיל מוקדם ככל האפשר וכדי לחסוך ממנו את הפגיעות והקיפוח שנפלו בחלקי ושעוד יפלו בחלקי בגלל היותי יהודי``. (מתוך הספר ``הרצל`` מאת עמוס איילון). * "קראתי פעם לציונות אידאל אין סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו, ארץ ישראל לא תחדל מלהיות אידאל. כי בציונות כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית." * "דגל – הוא הדבר שלמענו מוכנים המוני אנשים למות..." והוא מתאר ל[[מקס נורדאו|נורדאו]] את הדגל העולה בדמיונו: "זה יהיה דגל לבן, ועליו שבעה כוכבי זהב. הרקע הלבן – הוא סמל לחיינו החדשים והטהורים. הכוכבים הם שעות העבודה. יום העבודה בארצנו יהיה שבע שעות. בסימן העבודה אנו הולכים אל הארץ המובטחת. זו תהיה ארצנו. כאן 'מותר' שיהיה לנו חוטם עקום, זקן שחור או אדום ורגל כפופה – ואיש לא יוכל ללעוג לנו. יותר מזה: קריאת הלעג 'יהודי' – תהפוך למילת כבוד, כמו גרמני... אנגלי... צרפתי... כמו כל העמים." * "דומני כי בשבילי פסקו החיים והתחילו דברי ימי עולם... אחז בי הרעיון כדיבוק מעבר לגבולות ההכרה... בלכתי, בעומדי, בשוכבי, ברחוב, בזמן הארוחות ובלילה כשהיה קורע אותי מתוך חלומותי... אני מלא אותו כל-כך שאני מספר לו הכל, כאוהב לאהובתו. ...זה זמן לא רב עושה אני במפעל, אשר אין ערוך לגדלותו. כיום לא אדע אם אסיים אותו. דמיונו כחלום כביר. אך זה ימים ושבועות ממלא הוא את נפשי עד מעבר לתחום ההכרה, נלווה אליי בכל אשר אלך... מבלבל אותי ומשכר אותי. את תוצאותיו אין עוד לשער. אך לבי אומר לי, כי דבר-פלא הוא, אף כחלום, וכי שומה עליי להעלותו על הכתב... ייתכן כי המעשה יהיה לרומן. השם: ארץ-הבחירה!" ~ פאריס, אביב תרנ"ה (1895). * "יש, ודאי, ביניכם אנשים ששמעו, כי אני מבקש לייסד את המדינה היהודית ובאו לכאן כדי להציץ באותו אדם מוזר ומשעשע המציע... מפעל כה משונה... אחרים שמעו, בוודאי, על רעיון יוצא מגדר הרגיל המכונה ציונות, העשוי אף הוא להיות עניין משעשע. אין איש יודע בבירור מה טיבו של אותו עניין, אך אומרים שכל היהודים יקומו לפתע-פתאום ויארזו את צרורותיהם, יעזבו את ארצות מושבם ויפליגו להתיישב בארץ חדשה ולא-נודעת. לאמיתו של דבר, גבירותי ורבותי, אין הציונות מתכוונת לפגוע בצורה כה מרושעת באנטישמיים שלנו. תארו לכם את צווחותיהם כנגד הסתלקות היהודים מחיי הציבור: מה יישאר?!" ~ נאום לפני ארגון להגנת זכויות היהודים, 7 בנובמבר 1896. ד' ויטל, המהפכה הציונית א. עם עובד, הספרייה הציונית, עמ' 184. * "האגדה מספרת על גביע, שכל השותה ממנו אנוס לומר את האמת. גביע כזה היא הציונות! אנשים שבדרך-כלל שום דבר לא אכפת להם, כשהם באים במגע עם הציונות, מיד יש להם מה לומר. בבת-אחת הם מרגישים את ההכרח להודיע את ה'אני מאמין' שלהם. הכרזה כזאת היא עניין 'התעודה'. אתם יודעים, שכנגד תחייתם הציונית של היהודים הועלתה סיסמה, שהיהודים צריכים למלא תעודה, הם צריכים להחזיר את האנשים אל הדרך הישר, הם צריכים להיות מוריהם של העמים. תביעה זאת, סבור אני, היא שחצנית מאוד, שאנחנו נתיימר להיות מוריהם של עמים. אילו לא דרשנו אלא דבר זה בלבד, העמים היו מבזים אותנו. מה בעצם טיבה של תעודה זו? האם היא מסוג שליחותם של כמרים נוצרים, ההולכים אל חלקי-תבל רחוקים ואומרים לאוכלי-האדם: 'אל תאכלו בשר אדם'? לא ולא! התעודה שממלאים את אוזנינו בדיבורים עליה, איננה מתיימרת כלל לעשות דבר כזה. היא יושבת בכל הנוחות בפינתה השאננה, משם היא מעיפה מבט מתוך עליונות יהירה אל עתידה של האנושות. ...אין לנו תעודה אחרת מזו שישנה לכל האומות: לעבוד עמהן יחד לטובת קידומה התרבותי הכללי של האנושות. כן, הם אומרים שאין אנו אומה, משום שיהודי פלוני חי בריחוק-מקום גדול מדי מיהודי אלמוני. כאילו אח ואחות חדלים להיות אח ואחות, משום שהאחד חי בניו-יורק והאחר בברלין: האם יכול מישהו לפרוש, לצאת מתוך עמו, מתוך גזעו?" ~ "השיבה אל המולדת תתחיל בקרוב", כתבי הרצל, ז', עמ' 267 * "אבד ליהודים הירש, אך אני בא במקומו, וכשאסתלק אני יהיה להם אחר. חייב להיות קו־עלייה." ~ כשנודע לו על מות [[W:מוריס הירש|הברון הירש]] == נאמר עליו == * "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמייחסת את הצעדים הראשונים שהביאו, לבסוף, ליסודה, לסופר של אוטופיות ומדע בדיוני - לתיאודור הרצל." ~ אלי אשד * "בחזונו הציוני־ליברלי של הרצל, תושבי הארץ הלא־יהודים הם שווי־זכויות... מבחינת הרצל — מבלי שיזדקק לטרמינולוגיה המקובלת כיום במקומותינו — אין סתירה בין היות ישראל מדינת הלאום היהודית והיותה מדינת כל אזרחיה, אין סתירה בין היותה יהודית להיותה דמוקרטית." ~ [[W:שלמה אבינרי|שלמה אבינרי]] * "גדולתו של הרצל היא בכך שהפך את העם היהודי, המפוזר והמפורר, לעם פוליטי, לראשונה אחרי אלפיים שנה." ~ [[דוד בן-גוריון]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, צעירים וחולמים, עמ' 17.}} * "השמש איננו, אבל אורו עוד זורח!... שביבי שלהבת אהבתו לעם עולם אומלל, לארץ יפה אלמנה, שהצית האיש הזה ברוחנו, בדמנו, לא יכבו... לא יקום עוד איש נפלא כזה המאחד את גבורת המכבי עם מזימות דוד, אומץ לב רבי עקיבא...וענוות הלל, את יפי רבי יהודה הנשיא ואהבת-אש של רבי [[יהודה הלוי]]. רק פעם במשך אלפי שנים ייולד איש פלאים כזה". ~ דוד בן-גוריון במכתב לשמואל פוקס, לאחר מותו של הרצל.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק א, עמ' 35.}} * "הרצל היה דגם ומופת מושלם ביותר ליהודי מכף־רגל ועד ראש, ליהודי עד נבכי ישותו. לא היה בו אפילו קו אחד, שאינו קו יהודי צרוף. הייתה זו אישיות נעלה, טיפוס אידיאלי, המזכיר לא את הגטו, אלא את התנ"ך." ~ [[זאב ז'בוטינסקי]].{{הערה|יהודי למופת, בתוך: זאב ז'בוטינסקי, '''כתבים: זכרונות בן־דורי''', עמ' 223.}} * "ה' עמך גבור החייל! ליבבתנו אדוננו, ליבבתנו איש הלבב! מגיל ומרעד נפעמנו בהגלותך לעינינו, אחינו! בהגלות נגלות מתת יה לבני יעקב, בדמותך מתתיהו (תיאודור) בן יעקב." ~ מתוך מגילה שנמסרה לו ע"י קהילת וילנה בביקורו שם, אב תרס"ג. נוסחה על ידי [[W:זאב יעבץ|זאב יעבץ]]. * "סהדי בשחק (מעידים בשמים), כי מיתתו של מנהגינו פעלה עלי רושם מדכא ותפיל אותי על ערש דווי." ~ הרב [[W:יצחק יעקב ריינס|יצחק יעקב ריינס]], עם היוודע דבר פטירתו של הרצל * "ואף הרצל, זה התינוק הגדול (על משקל 'תינוק שנשבה') ששב אלינו מבין הגויים מלא הוד חלומות ועוז געגועים אדירים, זו האישיות של הטבעת הצורה הלאומית הכללית - צורת עם, על פני שאיפותינו ועבודתינו... אף הוא הרגיש, כמו באופן אינסטינקטיבי כי 'השיבה ליהדות קודמת לשיבה אל מדינת היהודים', וכי 'אין אומתנו אומה אלא באמונתה', וכי "אנו מכירים עצמותנו ההיסטורית אך ורק באמונת אבותינו." ~ הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] (לנתיבות ישראל ח"א ע' יט במהדורת בית אל) * "חוזה מדינת היהודים הד"ר בנימין זאב הרצל, יש לו זכות היסתורית (=היסטורית) מיוחדת בתקומת שלטוננו על ארצנו." ~ הנ"ל (שיחות הרצי"ה במדבר ע' 324 הערה 31) * "בכתביו של בנימין זאב הרצל ז"ל אין דברי אפיקורסות. בכתבי יומנו כתוב: 'אין אומתנו אומה אלא באמונתה'. מי שחושב ומדבר וכותב ככה הוא איש אמונה ולא אפיקורוס. והדברים חוזרים אל קדושת גזע מחצבתו, מאת הגאון הקדוש רבי יוסף צאיטאצק ז"ל." ~ הנ"ל, תוך רמיזה לכך שהרצל מצאצאיו של רבי [[W:יוסף טאיטאצאק|יוסף טאיטאצאק]] (לנתיבות ישראל ח"ב ע' תקצג במהדורת בית אל) * "הרצל השלים את המפעל של [[משה|משה רבנו]]. משה היה הגואל הראשון, הוא היה הגואל האחרון... הוא היה שליח של ההשגחה. ~הרב אורי שרקי ([https://www.youtube.com/watch?v=FFKVtojtROg מקור]) * היה לו מחשבות אפילו של התנצרות של העם היהודי כשהיה צעיר יותר, אבל הוא חזר בתשובה מזה. הוא כותב במפורש ביומניו. כך שלבוא בטענות אליו על דברים שחשב בצעירותו זה בעצם איסור דאורייתא להזכיר לבעל תשובה את עברו. ~הרב אורי שרקי ([https://www.youtube.com/watch?v=FFKVtojtROg מקור]) * "הרצל בעל תשובה הוא. אמנם את הדרך הנכונה עוד לא מצא, ואולם הראה שצפון בו כוח של בעל תשובה אמיתי. איש כזה עלול לתעות עם חפשו את הדרך הנכונה, ואולם בהכרח ימצאנה סוף סוף... שהרצל היה בפנימיותו כולו דתי ...העם היהודי קיווה לשמוע, התגעגע פשוט לשמוע שלוש מילים: עתיד, [[תקווה]] ואמונה. מפי הרצל שמע העם תכופות את המילים החמודות האלה." ~ הרב [[W:יחיאל יעקב ויינברג|יחיאל יעקב ויינברג]], "כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל", עמ' רצ"ח * "איש שחזונו ומעשיו הצילו את העם בדור של שמד וטמיעה, תקן תקווה לנואשים ועידוד לנחשלים... חלומו של המאמין הגדול ביעודי חוזנו ונביאינו נתקיים. חזונו של החולם הנפלא שקם לנו בדור האחרון פסק להיות אגדה. מדינת היהודים קמה ונהייתה." ~ [[W:יחיאל יעקב ויינברג|יחיאל יעקב ויינברג]], "הצופה", י"ח בתמוז תשי"ב * "לתבוע מן המעצמות... למסור את ארצנו הלאומית לאומה שדודת-המולדת... - רק בראשו של אדם המנוכר כליל לסגנון החיים היהודיים, לתלמוד, לתולדות העם היהודי, יכול היה לצוץ רעיון מטורף כזה... היה זה כאילו ילד יהודי שנולד הרבה לפני חורבן המדינה היהודית ואשר עדיין לא ידע מיהדותו דבר חוץ מן העובדה שארץ ישראל היא מולדתו, שקע בתרדמה של אלפיים שנה... ועתה הוא מתעורר לפתע, משפשף את עיניו ותר סביבו: 'איה אני? לאן הובילו אותי?... השיבו לי את המולדת שגזלתם ממני! תנו לי ואחזור הביתה... אני רוצה הביתה!' רק ילד יכול היה לדבר כך, או - גאון. אך שמא כל גאון הוא ילד." ~ הרב [[W:יצחק ברויאר|יצחק ברויאר]], 'דרכי', עמ' 35 * "נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה." ~ הרב [[אלחנן וסרמן]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=בנימין זאב הרצל|ויקישיתוף=Theodor Herzl|שם ויקישיתוף=בנימין זאב הרצל}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל: הרצל, בנימין זאב}} [[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים]] [[קטגוריה:ציונים]] [[קטגוריה:משפטנים]] [[קטגוריה:עיתונאים]] [[קטגוריה:משפטנים]] [[קטגוריה:סופרים יהודים]] [[קטגוריה:מחזאים אוסטרים]] 0ndfrz7tyveo46q2d97uuvma0weje9y 0 12629 188214 170182 2022-07-31T00:50:39Z 141.226.11.49 /* ציונות */ wikitext text/x-wiki [[קובץ:Zeev Jabotinsky.jpg|ממוזער|175 פיקסלים|זאב ז'בוטינסקי]] '''[[w:זאב ולדימיר ז'בוטינסקי|זאב ז'בוטינסקי]]''' (17 באוקטובר 1880 - 3 באוגוסט 1940), מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם ונואם מפורסם. ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה. מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מצביא האצ"ל ונשיא ה[[W:ברית הציונים הרוויזיוניסטים|צה"ר]]. מחשובי ההוגים היהודים הליברליים בעת החדשה. == כללי == * "הדבר המעולה, היפה ביותר, בתרבות העולם – הוא ריבוי־הפנים שלה דווקא: כל אומה היסטורית תרמה לאוצרה את תרומותיה המיוחדות, שעצמיותן אינה ניתנת לחיקוי".{{הערה|על הלשונות ושאר הדברים (1911), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק ראשון: אומה ולשון, עמ' 83.}} * "לא על־ידי תיאוריות נקבעת ומוּכחת זכותו של כל עם לתרבות עצמית, אלא על־ידי רצונו שלו להוויה לאומית".{{הערה|על הלשונות ושאר הדברים (1911), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק ראשון: אומה ולשון, עמ' 85.}} * "יותר שמלקטת האומה וסופגת לתוכה קנייני תרבות של עמים אחרים, ככל שירבו החומרים שהיא מעכלת ומעבדת, כן תתפתח יצירתה הלאומית העצמית ביתר שאת".{{הערה|גזע (1913), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק ראשון: אומה ולשון, עמ' 132.}} * "את טעם הדמוקרטיה יש לבקש בתורת ההסכם והפשרה".{{הערה|מבוא לתורת המשק (נתפרסם בלונדון, 1938), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שני: חברה ומעמד, עמ' 219.}} * "ה'מנהיגים' הפוליטיים. כידוע, בתחום זה הגיע יבול הגאונים לממדים עצומים: בזה אחר זה, בזו אחר זו, נדבקים עמים וארצות באותה מחלה ממארת, ומגלים בקרבם את המנהיג בחיר־האל, אשר חותם של קיסר חקוק במצחו. לכתחילה ברור: כשפושט ה'מנהיגיזם' כמגפה, מן ההכרח שכמעט כל אותם הבחירים יהיו בעלי שיעור קומה בינוני מאד".{{הערה|מרד הזקנים (נתפרסם ב-1937), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שני: חברה ומעמד, עמ' 232.}} * "הגאון אינו דרוש אלא בשביל הצעד הראשון." * "התואר 'מהפיכה' הולם אך ורק את ההתקוממות המשחררת." * "כל [[מלחמה]] אינה אלא מעשה רצח של אחים על ידי אחים." * "אספו ברזל, המליכו מלך ולימדו ל[[צחוק|צחוק]]." ~ מתוך "שמשון" * "שני חלקים ב[[לב|לבי]], שני שערים בו. האחד הוא לעמי; השני ל[[תרבות]], לספרות, לעט." * "כל אדם מוכרח להיות מלך בין מלכים. אם לאו – אין ה[[חיים]] כדאיים." * "אין בכוחו של אדם לעקור מתוך ליבו את התקווה ל[[עתיד]] טוב יותר." * "היחיד הוא היצירה העילאית של הטבע. היחיד הרי נוצר 'בצלם וכדמות אלוהים'." * "אם טובה ואם רעה, אם קלה ואם קשה, אם זולה ואם יקרה, זוהי ארצי." * "מלאכתי מלאכת אחד הבנאים השוקדים על הקמת מקדש חדש לאל יחיד ששמו – עם ישראל." * "אין זכות לציבור המסגל את מסילתו לטעמי '[[מנהיגות|מנהיגיו]]', במקום לקבוע את מסילתו ולהתאים אליה את בחירת השמשים." * "הסגולה היפה ביותר של המין האנושי הוא דווקא הכישרון הזה, להביא לידי הרמוניה את אישיותו שלו עם אישיותם של אחרים, לשם מטרה משותפת." * "אין לך שום ניצחון של הצדק על הרשע, אשר ניתן לנושאי דגלו ללא רצח, מרמה ופשרות, כלומר: גם למען הצדק נאלצו הבריות להכתים את ידיהם באמצעים הרחוקים מאוד מ[[מוסר|אתיקה]]." * "רעה היא מלחמה, רעה ומאוסה, אבל האנשים במלחמה יפים לעתים יותר מאשר בחיי יום־יום." * "נוער טוב מזה לא ראתה עוד התולדה העולמית." ~ על הנוער העברי * "בזמן שאבותיה של העתיקה בשושלות אירופה עדיין לא ידעו צורת אות, היו קדמונינו מתעמקים מקטנותם במחלוקת [[הלל]] ו[[שמאי]]".{{הערה|ה. סלוזברג (פורסם ב-1933), בתוך: '''כתבים''', זכרונות בן־דורי, עמ' 288.}} * "בשביל לרחוץ מעל גופנו ונשמתנו את אבק הגלות, את עקבות הסבילות בת שנות אלפיים, נזדקק ל[[זמן]] ולמים רבים." * "אם נחוצה לזה קנאות – תחי הקנאות." * "העולם אינו בעצם אלא חדר ילדים גדול, מלא שעשועים שונים: עושר, כבוד, [[בריאות]], חיים. יש ללמוד מן הילדים: נתקלקל צעצוע אחד, בכית רגע, ומיד קח צעצוע אחר ושבה נפשך למנוחה." * "ההתפתחות הטבעית של המשק העולמי יש בה מגמת ברזל בלתי מנוצחת – להפחית את ערכו היצרני של פרוליטריון השרירים ולהגדיל את ערכם של הרוח והמוח." * "העולם מתחלק לשני סוגי עמים: אלה הרוצים לגרש את היהודים ואלה שאינם רוצים לקבלם. נחדל לחשוב את יהדותנו למשא כבד ונלמד להוקיר אותה." * "הקונגרס [הלאומי האפריקני] יש לו תכנית בכתב – שיווי־זכויות וכו' – אולם לא היא העיקר. לתנועות כאלה יש תמיד תכנית שלא באה לידי ביטוי, מתחת לסף התודעה, והיא היא העיקר: 'אפריקה היתה, הויה, ותהיה ארץ של שחורים, למשול בה עתידים אנו, ואתם תיכנעו או תלכו מפה'. ותכנית בלתי־כתובה זו נשענת על גורמים כבירי־מוח: על העדיפות במספר; על המבוכה בקרב הלבנים עצמם, אשר ירגישו גם ירגישו, שלא בכל הם הצודקים...ועל העובדה שהאירופאי שוב אינו כמו שהיה לפני זמן לא רב עדיין, עת ידע 'לא לחוס על כדורים'".{{הערה|בדרום אפריקה – הכושים (פורסם ב-1931), בתוך: '''כתבים''', רשימות, עמ' 238. הוצאת עמיחי, תל אביב}} * "אין לנו, היהודים, שום דבר משותף עם מה שמכונה 'מזרח', ותודה לאל. עד כמה שיש להמונינו הבלתי־משכילים מסורות ומשפטים קדומים רוחניים, המזכירים את 'המזרח', צריך לגמול אותם מהם... הולכים אנו לארץ־ישראל, ראשית בשביל נוחיותנו הלאומית, ושנית... כדי לטאטא מארץ־ישראל ובאופן יסודי, עד כמה שמדובר על היהדות שבה בהווה ובעתיד, את כל עקבותיה של ה'נשמה המזרחית'. ומה שנוגע לערביים שבארץ־ישראל, הרי זה עניין שלהם; ואולם אם אנו יכולים לעשות להם טובה, הרי אך זו האחת: לעזור להם להשתחרר מן ה'מזרח'".{{הערה|המזרח (פורסם ב-1926), בתוך: '''כתבים''', רשימות, עמ' 276. הוצאת עמיחי, תל אביב}} * "אני יודע, שחושבים, שהגזע שלנו מוצאו ממזרח; אני אפילו מאמין בכך...ואולם אין זה שייך אל העניין. מ־15 מיליון היהודים, שמונים עכשיו בעולם, יצאו 14 מיליון מאבות, שהעתיקו את מושבם אל ה'מערב' לפני אלפיים שנה בערך. במשך תקופה זו עברה אירופה את כל הדרך מן ההוּנים והטבטוֹנים עד דבר הלאומים והטלגרף האל־חוטי – משך־זמן מספיק, כדי להיגמל מקצב־החיים ה'אסיאתי' ולהתערות בקצב החיים ה'אירופי'".{{הערה|המזרח (פורסם ב-1926), בתוך: '''כתבים''', רשימות, עמ' 281.}} * "הקנאה היא הראשון לגורמי המהפכה, ביתר דיוק הגורם היחידי." * "חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו." * "קשה – זאת אומרת אפשר." * "כי שקט הוא רפש, הפקר דם ונפש, למען ההוד הנסתר." ~ מתוך שיר בית"ר * "האיש המהלך ברחוב – יש לו זכות לחיות רק משום ורק במידה שהוא מכיר בזכותי שלי לחיות; ואולם, אם יש בדעתו להרגני, אין לו שום זכות קיום, וכלל זה חל גם על עמים." * "ואם העניין צודק הוא – הרי על הצדק לנצח, מבלי שיושם לב להסכמתו או אי־הסכמתו של מישהו. ואם יוסף, או שמעון, או איוואן, או אחמד רוצים למנוע את נצחונו של העניין הצודק, מכיוון שאין הדבר נוח בשבילם, הרי חובה היא למנוע בעדם שהפרעותיהם תוכתרנה בהצלחה; ואם ברצונם להשיג את מבוקשם על ידי שימוש באלימות, יש להשתמש בכוח הביצוע הממלכתי ובהגנה עצמית, כדי לסכל את מזימתם. זהו מוסר בכל חברה הגונה – ומוסר אחר איננו בנמצא." ~ המוסר של "קיר הברזל" * "עד שלא יהיה מקום וחלק גם לנשים בהנהלת עסקי העדה, שמי לא יימצא ברשימת משלמי המסים של מוסדכם". ~ מתוך מכתב לוועד העיר ירושלים, 15.3.1929.{{הערה|'''כתבים''', מכתבים, עמ' 349.}} * "רק פעם אחת בחיים חוצה את דרככם חזון, שכולו הוד וכולו יופי כחזון זה. תפשוהו – כי חזור לא יחזור אליכם עוד." ~ ניו יורק, 19 ביוני 1940 * "מתחלפות התואנות של השנאה, מתחלף תוכן העוונות אשר יאשימו בהם את היהודים, אבל השנאה והבוז נצחיים הם." * "אוהב אני את עמי ואת ארץ ישראל: זה ה'אני מאמין' שלי, זו מלאכת חיי, ואין לי צורך עוד בשום דבר בעולם".{{הערה|מתוך הספר "פליטונים", עמוד 40}} * "אם עבד, אם הלך – נוצרת בן מלך." ~ מתוך שיר בית"ר * "כל מובנו של הרוויזיוניזם, הרי הוא בעצם כך, שבמקום להיכנע למהלך החיים העיוור, מכריחים אנחנו את החיים ללכת בכיוון המתאים".{{הערה|"לאו והן", בספר "בסער", עמוד 152}} * "היצירה הלאומית-הרוחנית היא תכלית קיומו של כל עם, ואם לא לשם יצירה - אין לו לשם מה להתקיים." * "אינני רוצה להאמין כי יש באנושות הבדלי דרגות. לעולם לא אעבוד יחד עם אנשים, המוכנים לשעבד את דעותיהם לדעותי. יצרתי לי את האשליה, שהעולם מורכב מנסיכים, ואינני רוצה לקפח את אמונתי ברעיון זה".{{הערה|מתוך נאום בוועידת הצה"ר, ספר "נאומים", עמוד 153}} * "ואני ראיתי [[נעורים|נוער]], שיהיה נאיבי כטבע, כשירי [[הומרוס]], כעשרת הדברות, ידע את הקושי אך גם להאמין ידע. להעיז שאיפה עד קץ, לשער השגות המגיעות עד קצה גבול האופק. כן מדינה עברית! כן ארץ שכולה שלנו! כן ארץ די רחבה כדי להכיל את כל אלה שיבואו אליה." * "אני מצייר לעצמי, שהדבר, שאנו מכנים אותו בשם 'הצרכים האלמנטריים' של אדם רגיל – אותו הדבר, שהיום הוא צריך להילחם עליו ולבקש פרנסה ולהרעיש עולמות, כשאינו מוצא פרנסה זו - כולל חמישה דברים: אוכל, דירה, בגדים, האפשרות לחנך את הילדים והאפשרות להתרפא במקרה של מחלה. בעברית אפשר לסמן דבר זה בקיצור: מזון–מעון–מלבוש–מורה–מרפא: חמש פעמים מ'. ביחס לכל אחד מן הצרכים הללו קיים בכל מדינה ובכל תקופה מושג ידוע על מינימום מספיק. וחובתה של המדינה, על פי 'תרופתי', צריכה להיות: כל [[אדם]], שמודיע, שהוא דורש את "חמש הממין", צריך לקבל אותן."{{הערה|הגאולה הסוציאלית, המקור באידיש: דער מאמענט, וארשה, 1934; תורגם ע"י ב. אליצדק, פורסם ב"משקיף" ביום 21.1.1949. בתוך: '''כתבים''', רשימות, עמ' 297–298. הוצאת עמיחי, תל אביב}} * "חי נפשי, לא ידעתי "למה". – "ככה": ואולי אין בירור לסודות הרצון שיעלה בדיוקה על אותה המלה: "ככה"." *לא תדיר תחזורנה תקופות כאלה בתולדות העולם, תקופות שבהן יחרדו חרדת-תוחלת עמים רבים כעלם המצפה לביאת עלמתו. כזו היתה אירופה לפני שנת 1848, כזו בראשית המאה העשרים, אותה המאה הרמאית שהכזיבה כל-כך את תקוותינו." * "למחרת מפּלה, תבדק ותבחן את עצמך – "אולי באמת, סוף-סוף, לא צדקת?" אם לא צדקת, רד מהבמה ו[[שתיקה|שתוק]]. אך אם צדקת, – אז לא תאמין לעיניך: מפלה איננה מפלה, "לאו" אינו מענה, המתן כשעה והתחל מחדש." * "הראשונים האמיתיים - התגעגעו בנעוריהם אל עמוד-אש גדול, וראו אותו ב[[הרצל]] ולכן נהרו אחריו. לימים הפך עמוד האש של הרצל ל[[ענן]] אפור, עניין משעמם בלי תנופה או תוכן, -ומטבע הדברים נחלקו הראשונים לשני סוגים: הראשונים לשעבר והראשונים הנצחיים. אצל אנשי הסוג הראשון דעך ה[[רעב]] לתנופה ותוכן, ואילו בני הסוג השני נשארו כבנעוריהם - חדורי אותה כמיהה לעמוד-האש הגדול. איני רוצה לומר בזאת שהראשונים "טובים" והאחרונים "רעים". ... אני מודה, למשל, בכך, שאלה ההולכים אל הקומוניסטים, נמנים אף הם על סוג האנשים הכמהים לעמוד-האש הגדול, לא, חלילה במובן היהודי: מן הבחינה היהודית הם שייכים לסוג העבדים, סופגי המלכות ובולעי רוק, אך זהו עניין אחר. גם אצל מומרים יתכן אותו הבדל. כאשר נעשה [[יהדות|יהודי]] לקומוניסט, הרי הוא יוצא לשמד תמורת אשליה של תבערת עולם. וכאשר יהודי בא אלינו, בפרט יהודי צעיר, הוא קם ומכריז בפני העולם כולו: "אני תובע משפט וצדק בעבורי, ואם לא אקבלהו- ייהפך כל העולם ל[[מדבר]] שממה. במקום בו אני מלך בין מלכים אחרים- שם תהיה הקידמה שרירה וקיימת. אך אם גורלי הוא, להיות מוצא מחוץ למסגרת - לא אכפת לי אם תעלו כולכם חיים באש. ואני עוד אסייע לדבר. אין גאולה לעולם- אם אין חלקי בה. 'בראשית ברא אלוהים את תביעתי'. דבר זה- או שימצא חן בעיני הבריות או שלא ימצא חן, אך זוהי עמדה שלמענה ראוי להוסיף ולהתקיים, ל[[סבל|סבול]] למענה ולהילחם עליה".{{הערה|"הקדיש שלי", "המשקיף", 13.8.1940}} * "אנשי התעמולה של ה'שמאל', כשהם פונים כלפי הרכוש הפרטי בגולה, הם מבטיחים לו גן־עדן של 'פריון' אם רק יסכים להיות מושקע בשדמות המולדת; ובאותו זמן, כשהם פונים לציבור של הפועלים, הם מטיפים לו על קדושת המלחמה ברכוש ו'פריונו' הבנוי על רֵשע".{{הערה|מעמד, בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שני: חברה ומעמד, עמ' 247.}} * "יש צד אחד בהשקפה המעמדית, שאינו אלא שקר בתנאים של המפעל הציוני: 'פרוליטרים של כל האומות, התאחדו!'. בתור ליברל בורגני משוכנע, ועוד יותר – בתור יהודי בן־בני־בניו של הנביא ישעיהו, אני מאמין, שיבוא יום ו'יתאחדו' כל הנבראים בצלמו ובדמותו של הבורא, וחלום זה הוא נהדר ונשגב מ'התאחדותם' הפרטית של פועלי־הזרוע, שיכניעו תחת עקבם את כל שאר האנושות. לא בכבוד: בבוז אני מתיחס לסיסמה זו של איחוד־החלק במקום איחוד־הכלל".{{הערה|מעמד, בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שני: חברה ומעמד, עמ' 249.}} * "קנו משרוקיות וצפצפו על חוקי פלשתינה." * "לחש [[נימוס|מנומס]] לא יגיע למוח, רק צעקה תשבור את הדממה." * "מפלגה הבונה את מפעלה לאורך ימים מוטב לה שתיכשל בדרך המלך משתשגשג בדרכים עקלקלות." ~ "הציונות וחיי היהודים בגולה" (נאום בועידה הרביעית של ההסתדרות הציונית ברוסיה, אוגוסט 1907) * "אמונה רווחת היא: מי שעוּנה בעצמו ימים רבים תחת עולו של החזק ממנו, לא ידכא את החלשים ממנו. לעתים קרובות מבססים אנו תקוות ורודות ביותר על כך דווקא, שעם מסוים סבל בעצמו רבות – 'ולכן' יהא חש בצערו של אחר ומבין לרוחו, מצפונו לא יתיר לו לפגוע בחלש אותה פגיעה שהוא עצמו סבל ממנה לפני זמן לא רב. אך בחיי המציאות מתברר שאין כל אלה אלא מליצות נאות בלבד [...] לא זו בלבד שזכר היסורים בעבר אינו מעצור לכך שיהא אדם מכה בני עם אחר, באותו מקום שאך אתמול הוכה שם בעצמו בלי רחם. יקרה גם דבר גרוע מזה. יקרה שעם הסובל יסורים גם כיום, המדוכא גם כיום, המשווע גם כיום לשמיים על העוול הנעשה לו, מתחכם באותה שעה עצמה לחנוק קיבוץ חלש ממנו".{{הערה|Homo homini lupus{{כ}} (1910), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שלישי: בין אדם לחברו, עמ' 261.}} * "איך יכולים הם להשלים עמנו? אנו יכולים, כמובן, לשנות את הטון, להתפלמס איתם בסגנון אקדמי ולא בחריפות... אך זה לא ישנה את המצב. הם שונאים אותנו באופן אורגאני, ואין מנוס מכך: הברירה בעיניהם – או הם או אנחנו". ~ על "אנשי השמאל", מתוך מכתב לישעיהו קלינוב, 19.8.1929.{{הערה|'''כתבים''', מכתבים, עמ' 266.}} * "אתה מאמין, שיהודים מסוגלים לרצוח פטריוט יהודי? [...] יהודי לא יהרוג יהודי". ~ בשיחה עם בן-גוריון, בתגובה להאשמתו בנוגע לרצח ארלוזורוב, 1934.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יג, עמ' 294.}} * "השמאל איננו יכול להסכים לשלום אתנו. כי לא תכסיסינו, הטובים או הגרועים, אלא קיומנו עצמו הוא סכנה למפא"י ולהסתדרות השמאלית. אם יכירו בנו, בזכות קיומנו, באופן רשמי, ז"א יגידו לצאנם שגם אנחנו "כשר" – הלא מרגישים הם בעצמם שזה יגרום, בעתיד הקרוב, להגירה חזקה מתוך שורותיהם לשורותינו... השמאל מוכרח לבקש חורבננו ויהי־מה". ~ מתוך מכתב לדניאל סירקיס, 8.9.1934.{{הערה|'''כתבים''', מכתבים, עמ' 235–236.}} == עברית == * "עברית, עברית ועוד הפעם עברית." * "לריבוי האלמנט המזרחי בארץ עוד ערך זמני יוצא מהכלל; ריבויו יעזור להשלטה יותר מהירה של הלשון העברית בארצנו, אף כי רובם לא ידעו לדבר עברית בראשונה. סוד גלוי הוא בינינו, כי אחרי פתיחת שערי הארץ נוכרח להילחם מלחמה קשה על הגנת עמדת שפתנו: נגד לשונות לעז וגם נגד האידיש. כוחה של האידיש בגלות הצפונית מבוסס על הטענה, שהינה 'שפה מובנת לכול', או לכל הפחות 'מאמעלשון' ('לשון אמא') כללית החיה בפי הורינו אם לא בפינו אנחנו. כל זמן שיהיה האלמנט הספרדי והתימני חזק ומורגש ובולט בחיי ארצנו, אין מקום ואין יסוד לטענה זו על גדות הירדן." ~ יהודי המזרח, 1919 * "יש מומחים החושבים כי צריך לקרב את מבטאנו אל המבטא הערבי. גם זו איננה אלא טעות. עברית וערבית שפות 'שמיות' הן, אבל אין זאת אומרת כי אבותינו דברו ב'אקצנט' ערבי. גם צרפתית ואיטלקית הן 'אחיות', אבל יש הבדל ענקי בין צלצולה של השפה האיטלקית ובין זה של הצרפתית...יש אותן האותיות...אשר ביטוין בשתי השפות שונה לגמרי. גם רוסית ופולנית הן שפות קרובות זו לזו: ואולם אין לך דבר אי-נעים וצורם-אוזן כאקצנט פולני בשפה הרוסית, ולהפך. קרבת השרשים והדקדוק איננה מעידה על קרבת המבטא".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 5-4.}} * כ"ף רפה - "בתענוג הייתי מחרים את הצלצול הזה לגמרי... קודם כל צריך להמנע מה'כ' האידישאי, הדומה לשעולו הצרוד של חולה-גרון".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 23.}} * "הדגש החזק, לאמר כיפול-האות, הוא אחד היסודות של היופי, ההדר, המרץ, המפארים את שפתנו. המוותר על הדיגוש מוותר על תפארת הלשון".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 30.}} * "השאיפה הטבעית הזו להפטר, עד כמה שאפשר, מריבוי אותיות 'רפות', היא סימן בריא של נטיה אינסטינקטיבית להמרצת שפתנו".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 33.}} * "יש להתנגד בהחלט לנטיתו של הרחוב העברי בארץ להפוך מלרע למלעיל... אין זה אלא 'שכנוז' (אידישיזציה) של שפתנו".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 35.}} * "צריך להחיות בדיבור ובספר את המלה התנ"כית 'כי' במקום 'ש-'... גם 'אשר' נעים מ'ש-'... יש תחבולות לרוב בעזרתן נוכל להפטר ממלת-החיבור הזאת... עת שמעתי...האיש אותו ראיתי".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 36.}} * "אין לך אדם כמעט אשר יידע, מתוך שטף הדיבור היום-יומי, להקפיד בזכר ונקבה לשמות המספר... אני מתגעגע לסופר גדול, בעל אוטוריטט מכריע, אשר יקום ויעיז ויחליף את שמות המספר באותיות האלף-בית, על-פי התקדים העתיק של 'דלת אמות', 'לג בעומר' ו'תריג"ג מצות'".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 37.}} == ציונות == *"בוא יבוא היום ועמי גדול יהא ובן-חורין, וארץ-ישראל תזהר בכל צבעי הקשת של נופה הנהדר – בכוח זיעת אפיהם של בני-עמי. מלאכתי – מלאכת אחד הבנאים, השוקדים על הקמת מקדש חדש לאל יחיד ששמו – עם ישראל." * "הקשו נא לאיכר צרפתי קושיות על כך, האם [[צרפת]] היא ארצו, אם בדין הוא שתהיה מדינה בלתי תלויה, אם חייבים להגן עליה בעת סכנה ואם למטרה כזו צריך לשרת בצבא? הרי אלו הן אקסיומות, לא "בעיות". רק נכי הרוח הללו, בעלי הפסיכיקה הגלותית, עשו אותן ל"בעיות", שיש לחקור אותן ול"הוכיחן". האמנם חייבים ל"הוכיח" אוויר, אור, רעב, צמא? מדינה יהודית כמוה כאור וכאוויר: שלי היא. אני יודע זאת מיום בו ראיתי את אור העולם, כאן אני עומד – ובאסטה!"<ref>באיטלקית – הרף! די! מספיק!</ref> * "אם לא תחסלו את הגולה, הגולה תחסל אתכם." * "בנשמת העם לא היתה המילה ציונות צעצוע של נחמה, אלא תמיד השאיפה להציל מיליונים ממצבם הטראגי." * "שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן." *"אם ארצי קטנה ודלה- היא שלי מראשה ועד קיצה" * "זכותנו [על ארץ ישראל] היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך (במקור 'קפנדריא') לציון, וציון היא כולה שלנו!" ~ מתוך נאום * "המבקש לשרת את הציונות, אינו יכול שלא לפעול ולהיאבק עם הקומוניזם בכל צעד מצעדיו." * "אמונתנו בארץ ישראל אינה עניין שברגש עיוור, מיסטי למחצה, אלא מסקנה הנובעת מתוך חקירה בלתי משוחדת של מהות תולדותינו".{{הערה|"ציונות וארץ ישראל", בספר כתבים ציוניים ראשונים, עמוד 129}} *"כל אשר עברי בקרבנו ניתן לנו על ידי ארץ ישראל; כל השאר אשר בנו - איננו עברי. ישראל וארץ ישראל - חד הן, שם נולדנו כאומה ושם בגרנו. וכאשר באה הסערה והטילתנו אל מחוץ לתחומי הארץ, לא יכולנו עוד לגדול, כפי שלא יוכל לגדול עץ שנעקר מן הארץ, וכל חיינו הוקדשו רק לשמירה על ייחודנו זה שנוצר בארץ ישראל" ~ 'ציונות וארץ ישראל', 1904 * "התפקיד הטכני של הציוניות הוא ליישב, על שטח מוגבל ובמשך זמן מוגבל, מספר יהודים מספיק כדי שיהיו לרוב המכריע בארץ בלא לנשל ממנה את תושביה הבלתי יהודים".{{הערה|מעמד, בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שני: חברה ומעמד, עמ' 245.}} * "בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפיאות כעל אזרחים ממדרגה שנייה, לא ניתן להם זכות בחירה`` (מתוך `מחוץ למחנה` חדשות הארץ 22/10/1919(. == עדות == * "האשכנזי יוצא מהגטו שבצפון מצויד חריפות והתמדה ומרץ יותר מאחיו בשאר עדות ישראל." ~ יהודי המזרח 1919 * "יש, לפיכך, להיזהר פן תקבל ארצנו, אחרי פתיחת שעריה לעליה המונית אופי חדגוני של אשכנזיות. כמובן יהיו אשכנזים הרוב, אבל חובה לנו לעשות כל מה שביכולתנו כדי לחזק ולארגן את עליית יהודי המזרח לארצנו." ~ יהודי המזרח, 1919 * "דומני כי יודע אדוני מה הוא הטיפוס של היהודים מקאווקאז: הם אנשים פשוטים, חזקים, אמיצים ובעלי משמעת. בגדודנו היו החיילים הגורג'ים הטובים ביותר" ~ מתוך מכתב ל[[W:הרברט סמואל|הרברט סמואל]], 5.2.1920.{{הערה|'''כתבים''', מכתבים, עמ' 241.}} * "צריך לקבוע לנו דין: אין מוסד בלי ספרדי! כדי שבכל מקום ומקום, אם תרים לשון זרה את ראשה ותטען שהיא 'מובנה לכול' והיא 'שפת אמא' לכול, יהיה מי שיעמוד ויגיד: 'וטו'." * "אם יש גלגול נפשות, ואם - בטרם איוולד שנית - ירשוני מלמעלה לבחור לי עם וגזע כרצוני, אענה: "אוֹלרייט, ישראל, אבל ספרדי". נתאהבתי בספרדים, ואולי דוקא באותן התכונות שלועג להן אחיהם האשכנזי: את "שטחיותם" אעדיף פי-שבע על העומק הבטלני שלנו; חביבה לי האינרציה שלהם מנטיתנו לרדוף אחרי כל הזיה חולפת."{{הערה|'''כתבים''', 'סיפור ימי', כתבים נבחרים, א', 1936; כרך 'אבטוביוגרפיה' , 79}} == היחס לערבים == * "כלום מנע האיסלם את הערבים בימי־הביניים מלהיהפך לגזע מורה־דרך לציוויליזאציה המערבית? – לעתים אנו שומעים מפי תיירים ועיתונאים על 'רוחו השלילית של האיסלם'. זוהי שגיאה. דת גדולה, גם אם אפשר למצוא בה אילו שגיאות שניות במעלה, הרי היא תמיד כוח דוחף חיובי וקונסטרוקטיבי, אלא אם כן היא נהפכת לנשק בידי מעצמה, שיש לה אינטרסים שליליים. מעצמה שכזו היא הקיסרות העותומנית – לא הגזע התורכי".{{הערה|''תורכיה והמלחמה'' (נכתב בזמן מלחמת העולם הראשונה), בתוך: '''כתבי ז'בוטינסקי: זכרונות בן־דורי''', עמ' 162.}} * "את מחברם של השורות האלה חושבים לאויבם של הערבים, למצדד גירושם מן הארץ וכו'. אין זה אמת." ~ מתוך "קיר הברזל", הקדמה * "גירושם של הערבים מארץ ישראל באיזו צורה שהיא נחשב בעיני לבלתי־אפשרי בהחלט; בארץ ישראל יהיו תמיד שני עמים." ~ מתוך "קיר הברזל", הקדמה * "... ויסודה הוא שיווי־זכויות לעמים. ככל היהודים מוכן אני להישבע בשמנו ובשם צאצאינו, שלעולם לא נפר שיווי־זכויות זה ולא נעשה ניסיון לגירוש או לדיכוי." ~ על תכנית הלסינגפורס, מתוך "קיר הברזל", הקדמה * "לשם מה זקוקים אנו ל[[W:הצהרת בלפור|הצהרת בלפור]] לשם מה זקוקים אנו למאנדאט? משמעותם בשבילנו נעוצה בכך, שכוח חיצוני הטיל על עצמו התחייבות ליצור בארץ תנאי מינהל ובטחון כאלה, שבהם תהיה האוכלוסיה המקומית, למרות כל רצונה, משוללת אפשרות להפריע להתיישבותנו באורח מינהלי או פיסי." ~ מתוך "קיר הברזל" * "הדרך היחידה להגיע להסכם היא קיר הברזל, כלומר כוח בארץ ישראל, אשר שום השפעה ערבית לא תוכל לקעקע את יסודותיו." * "ארץ ישראל מזה ומזה לירדן – שטחה מספיק בהחלט בשביל מיליון ערבים, בשביל מיליון נוסף של צאצאיהם... בשביל הרבה מיליונים יהודים – ובשביל ה[[שלום]]." * "כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאיתנו, הם לא ימכרו [[תקווה]] זו בעד שום דברי נועם ושום הבטחות מפליגות." * "גם לאחר יצירת הרוב העברי יישאר תמיד בארץ [[פלסטינים|ציבור ערבי]] גדול. ואם לחלק הזה של תושבי הארץ יבואו בזמן מן הזמנים ימים רעים, אז כל הארץ תישא בעול הסבל. מצבם האיתן של הערבים במובן הפוליטי, הכלכלי והתרבותי, יישאר, לפיכך, לנצח נצחים התנאי העיקרי למצבה הבריא והאיתן של ארץ ישראל כולה." * "לוּ ניסה מישהו להדוף מא"י את תושביה הערבים, כולם או חלק מהם, – היה מנסה לעשות, קודם כל, דבר בלתי־מוסרי, ושנית – בלתי אפשרי".{{הערה|מכתב לעורך "העולם", פריז, כ"ד טבת התרפ"ז. בתוך: '''כתבי ז'בוטינסקי: מכתבים''', עמ' 325.}} * "הלשון העברית והלשון הערבית תהיינה שוֹות בזכויותיהן ובתוקפן החוקי.<br /> :שום חוק מדינה או מנשר, או פקודה; שום מטבע או שטר־כסף, או בול של המדינה; שום פרסום או רישום שהופקו על חשבון המדינה לא יהיו בעלי תוקף, אלא אם כן יוצאו באורח זהה הן בעברית והן בערבית" ~ מתוך הצעת חוקה * "בכל קאבינט, שבו ישמש יהודי כראש ממשלה, יהיה סגן ראש הממשלה – ערבי; וכך להיפך." ~ 'השאלה הערבית בלי דראמטיות', 1940 ==נאמר עליו== * "לא בדיעותיו ולא בכשרונו הוא לוקח את ליבי, כי אם בעובדת היותו הוא... הוא נחמד. בחיוניותו, בחושיו המיוחדים, הערים למה שאחרים, כולנו, נרדמים."{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק ב, עמ' 385, הערה.}} ~ [[ברל כצנלסון]], במכתב ללאה מירון, בת זוגו, בימי שירותו בגדוד העברי. * "כל מי שפוגש אריה מעברו האחר של הרחוב יימלט על נפשו, אך לא כן ז'בו; הוא היה מפתהו ברמיזה באצבעו".{{הערה|נורמן רוז, '''חיים וייצמן''', פרק ט, עמ' 129.}} ~ [[חיים ויצמן]] * "הוא היה בעל חופש רוחני פנימי מלא, לא היה בו דבר מן היהודי הגלותי, ומעולם לא בא במבוכה בנוכחותו של גוי."{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יא, עמ' 237.}} ~ [[דוד בן-גוריון]] * "כל עוד בעניינים ארגוניים יטפל אצלנו אנרכיסט מאודסה כמוך, אז סדר לא יהיה."{{הערה|גנזך המדינה, '''פרויקט הנצחה למר מנחם בגין ז"ל''', מרואיין: מארק קהאן, מראיינת: ד"ר ננה שגיא, 6.9.93, קלטת מס' 35, שיחה 1, עמ' 3}} ~ [[W:יוסף שופמן|יוסף שופמן]] לזאב ז'בוטינסקי == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=זאב ז'בוטינסקי|ויקישיתוף=Category:Zeev Jabotinsky|שם ויקישיתוף=זאב ז'בוטינסקי}} == הערות שוליים == <references /> {{מיון רגיל:ז'בוטינסקי, זאב}} [[קטגוריה:ציונים]] [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:משוררים עבריים]] 97t083upmt17qjh7t8qc7j5us7i7vop 188218 188214 2022-07-31T01:00:39Z 141.226.11.49 /* ציונות */ wikitext text/x-wiki [[קובץ:Zeev Jabotinsky.jpg|ממוזער|175 פיקסלים|זאב ז'בוטינסקי]] '''[[w:זאב ולדימיר ז'בוטינסקי|זאב ז'בוטינסקי]]''' (17 באוקטובר 1880 - 3 באוגוסט 1940), מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם ונואם מפורסם. ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה. מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מצביא האצ"ל ונשיא ה[[W:ברית הציונים הרוויזיוניסטים|צה"ר]]. מחשובי ההוגים היהודים הליברליים בעת החדשה. == כללי == * "הדבר המעולה, היפה ביותר, בתרבות העולם – הוא ריבוי־הפנים שלה דווקא: כל אומה היסטורית תרמה לאוצרה את תרומותיה המיוחדות, שעצמיותן אינה ניתנת לחיקוי".{{הערה|על הלשונות ושאר הדברים (1911), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק ראשון: אומה ולשון, עמ' 83.}} * "לא על־ידי תיאוריות נקבעת ומוּכחת זכותו של כל עם לתרבות עצמית, אלא על־ידי רצונו שלו להוויה לאומית".{{הערה|על הלשונות ושאר הדברים (1911), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק ראשון: אומה ולשון, עמ' 85.}} * "יותר שמלקטת האומה וסופגת לתוכה קנייני תרבות של עמים אחרים, ככל שירבו החומרים שהיא מעכלת ומעבדת, כן תתפתח יצירתה הלאומית העצמית ביתר שאת".{{הערה|גזע (1913), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק ראשון: אומה ולשון, עמ' 132.}} * "את טעם הדמוקרטיה יש לבקש בתורת ההסכם והפשרה".{{הערה|מבוא לתורת המשק (נתפרסם בלונדון, 1938), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שני: חברה ומעמד, עמ' 219.}} * "ה'מנהיגים' הפוליטיים. כידוע, בתחום זה הגיע יבול הגאונים לממדים עצומים: בזה אחר זה, בזו אחר זו, נדבקים עמים וארצות באותה מחלה ממארת, ומגלים בקרבם את המנהיג בחיר־האל, אשר חותם של קיסר חקוק במצחו. לכתחילה ברור: כשפושט ה'מנהיגיזם' כמגפה, מן ההכרח שכמעט כל אותם הבחירים יהיו בעלי שיעור קומה בינוני מאד".{{הערה|מרד הזקנים (נתפרסם ב-1937), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שני: חברה ומעמד, עמ' 232.}} * "הגאון אינו דרוש אלא בשביל הצעד הראשון." * "התואר 'מהפיכה' הולם אך ורק את ההתקוממות המשחררת." * "כל [[מלחמה]] אינה אלא מעשה רצח של אחים על ידי אחים." * "אספו ברזל, המליכו מלך ולימדו ל[[צחוק|צחוק]]." ~ מתוך "שמשון" * "שני חלקים ב[[לב|לבי]], שני שערים בו. האחד הוא לעמי; השני ל[[תרבות]], לספרות, לעט." * "כל אדם מוכרח להיות מלך בין מלכים. אם לאו – אין ה[[חיים]] כדאיים." * "אין בכוחו של אדם לעקור מתוך ליבו את התקווה ל[[עתיד]] טוב יותר." * "היחיד הוא היצירה העילאית של הטבע. היחיד הרי נוצר 'בצלם וכדמות אלוהים'." * "אם טובה ואם רעה, אם קלה ואם קשה, אם זולה ואם יקרה, זוהי ארצי." * "מלאכתי מלאכת אחד הבנאים השוקדים על הקמת מקדש חדש לאל יחיד ששמו – עם ישראל." * "אין זכות לציבור המסגל את מסילתו לטעמי '[[מנהיגות|מנהיגיו]]', במקום לקבוע את מסילתו ולהתאים אליה את בחירת השמשים." * "הסגולה היפה ביותר של המין האנושי הוא דווקא הכישרון הזה, להביא לידי הרמוניה את אישיותו שלו עם אישיותם של אחרים, לשם מטרה משותפת." * "אין לך שום ניצחון של הצדק על הרשע, אשר ניתן לנושאי דגלו ללא רצח, מרמה ופשרות, כלומר: גם למען הצדק נאלצו הבריות להכתים את ידיהם באמצעים הרחוקים מאוד מ[[מוסר|אתיקה]]." * "רעה היא מלחמה, רעה ומאוסה, אבל האנשים במלחמה יפים לעתים יותר מאשר בחיי יום־יום." * "נוער טוב מזה לא ראתה עוד התולדה העולמית." ~ על הנוער העברי * "בזמן שאבותיה של העתיקה בשושלות אירופה עדיין לא ידעו צורת אות, היו קדמונינו מתעמקים מקטנותם במחלוקת [[הלל]] ו[[שמאי]]".{{הערה|ה. סלוזברג (פורסם ב-1933), בתוך: '''כתבים''', זכרונות בן־דורי, עמ' 288.}} * "בשביל לרחוץ מעל גופנו ונשמתנו את אבק הגלות, את עקבות הסבילות בת שנות אלפיים, נזדקק ל[[זמן]] ולמים רבים." * "אם נחוצה לזה קנאות – תחי הקנאות." * "העולם אינו בעצם אלא חדר ילדים גדול, מלא שעשועים שונים: עושר, כבוד, [[בריאות]], חיים. יש ללמוד מן הילדים: נתקלקל צעצוע אחד, בכית רגע, ומיד קח צעצוע אחר ושבה נפשך למנוחה." * "ההתפתחות הטבעית של המשק העולמי יש בה מגמת ברזל בלתי מנוצחת – להפחית את ערכו היצרני של פרוליטריון השרירים ולהגדיל את ערכם של הרוח והמוח." * "העולם מתחלק לשני סוגי עמים: אלה הרוצים לגרש את היהודים ואלה שאינם רוצים לקבלם. נחדל לחשוב את יהדותנו למשא כבד ונלמד להוקיר אותה." * "הקונגרס [הלאומי האפריקני] יש לו תכנית בכתב – שיווי־זכויות וכו' – אולם לא היא העיקר. לתנועות כאלה יש תמיד תכנית שלא באה לידי ביטוי, מתחת לסף התודעה, והיא היא העיקר: 'אפריקה היתה, הויה, ותהיה ארץ של שחורים, למשול בה עתידים אנו, ואתם תיכנעו או תלכו מפה'. ותכנית בלתי־כתובה זו נשענת על גורמים כבירי־מוח: על העדיפות במספר; על המבוכה בקרב הלבנים עצמם, אשר ירגישו גם ירגישו, שלא בכל הם הצודקים...ועל העובדה שהאירופאי שוב אינו כמו שהיה לפני זמן לא רב עדיין, עת ידע 'לא לחוס על כדורים'".{{הערה|בדרום אפריקה – הכושים (פורסם ב-1931), בתוך: '''כתבים''', רשימות, עמ' 238. הוצאת עמיחי, תל אביב}} * "אין לנו, היהודים, שום דבר משותף עם מה שמכונה 'מזרח', ותודה לאל. עד כמה שיש להמונינו הבלתי־משכילים מסורות ומשפטים קדומים רוחניים, המזכירים את 'המזרח', צריך לגמול אותם מהם... הולכים אנו לארץ־ישראל, ראשית בשביל נוחיותנו הלאומית, ושנית... כדי לטאטא מארץ־ישראל ובאופן יסודי, עד כמה שמדובר על היהדות שבה בהווה ובעתיד, את כל עקבותיה של ה'נשמה המזרחית'. ומה שנוגע לערביים שבארץ־ישראל, הרי זה עניין שלהם; ואולם אם אנו יכולים לעשות להם טובה, הרי אך זו האחת: לעזור להם להשתחרר מן ה'מזרח'".{{הערה|המזרח (פורסם ב-1926), בתוך: '''כתבים''', רשימות, עמ' 276. הוצאת עמיחי, תל אביב}} * "אני יודע, שחושבים, שהגזע שלנו מוצאו ממזרח; אני אפילו מאמין בכך...ואולם אין זה שייך אל העניין. מ־15 מיליון היהודים, שמונים עכשיו בעולם, יצאו 14 מיליון מאבות, שהעתיקו את מושבם אל ה'מערב' לפני אלפיים שנה בערך. במשך תקופה זו עברה אירופה את כל הדרך מן ההוּנים והטבטוֹנים עד דבר הלאומים והטלגרף האל־חוטי – משך־זמן מספיק, כדי להיגמל מקצב־החיים ה'אסיאתי' ולהתערות בקצב החיים ה'אירופי'".{{הערה|המזרח (פורסם ב-1926), בתוך: '''כתבים''', רשימות, עמ' 281.}} * "הקנאה היא הראשון לגורמי המהפכה, ביתר דיוק הגורם היחידי." * "חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו." * "קשה – זאת אומרת אפשר." * "כי שקט הוא רפש, הפקר דם ונפש, למען ההוד הנסתר." ~ מתוך שיר בית"ר * "האיש המהלך ברחוב – יש לו זכות לחיות רק משום ורק במידה שהוא מכיר בזכותי שלי לחיות; ואולם, אם יש בדעתו להרגני, אין לו שום זכות קיום, וכלל זה חל גם על עמים." * "ואם העניין צודק הוא – הרי על הצדק לנצח, מבלי שיושם לב להסכמתו או אי־הסכמתו של מישהו. ואם יוסף, או שמעון, או איוואן, או אחמד רוצים למנוע את נצחונו של העניין הצודק, מכיוון שאין הדבר נוח בשבילם, הרי חובה היא למנוע בעדם שהפרעותיהם תוכתרנה בהצלחה; ואם ברצונם להשיג את מבוקשם על ידי שימוש באלימות, יש להשתמש בכוח הביצוע הממלכתי ובהגנה עצמית, כדי לסכל את מזימתם. זהו מוסר בכל חברה הגונה – ומוסר אחר איננו בנמצא." ~ המוסר של "קיר הברזל" * "עד שלא יהיה מקום וחלק גם לנשים בהנהלת עסקי העדה, שמי לא יימצא ברשימת משלמי המסים של מוסדכם". ~ מתוך מכתב לוועד העיר ירושלים, 15.3.1929.{{הערה|'''כתבים''', מכתבים, עמ' 349.}} * "רק פעם אחת בחיים חוצה את דרככם חזון, שכולו הוד וכולו יופי כחזון זה. תפשוהו – כי חזור לא יחזור אליכם עוד." ~ ניו יורק, 19 ביוני 1940 * "מתחלפות התואנות של השנאה, מתחלף תוכן העוונות אשר יאשימו בהם את היהודים, אבל השנאה והבוז נצחיים הם." * "אוהב אני את עמי ואת ארץ ישראל: זה ה'אני מאמין' שלי, זו מלאכת חיי, ואין לי צורך עוד בשום דבר בעולם".{{הערה|מתוך הספר "פליטונים", עמוד 40}} * "אם עבד, אם הלך – נוצרת בן מלך." ~ מתוך שיר בית"ר * "כל מובנו של הרוויזיוניזם, הרי הוא בעצם כך, שבמקום להיכנע למהלך החיים העיוור, מכריחים אנחנו את החיים ללכת בכיוון המתאים".{{הערה|"לאו והן", בספר "בסער", עמוד 152}} * "היצירה הלאומית-הרוחנית היא תכלית קיומו של כל עם, ואם לא לשם יצירה - אין לו לשם מה להתקיים." * "אינני רוצה להאמין כי יש באנושות הבדלי דרגות. לעולם לא אעבוד יחד עם אנשים, המוכנים לשעבד את דעותיהם לדעותי. יצרתי לי את האשליה, שהעולם מורכב מנסיכים, ואינני רוצה לקפח את אמונתי ברעיון זה".{{הערה|מתוך נאום בוועידת הצה"ר, ספר "נאומים", עמוד 153}} * "ואני ראיתי [[נעורים|נוער]], שיהיה נאיבי כטבע, כשירי [[הומרוס]], כעשרת הדברות, ידע את הקושי אך גם להאמין ידע. להעיז שאיפה עד קץ, לשער השגות המגיעות עד קצה גבול האופק. כן מדינה עברית! כן ארץ שכולה שלנו! כן ארץ די רחבה כדי להכיל את כל אלה שיבואו אליה." * "אני מצייר לעצמי, שהדבר, שאנו מכנים אותו בשם 'הצרכים האלמנטריים' של אדם רגיל – אותו הדבר, שהיום הוא צריך להילחם עליו ולבקש פרנסה ולהרעיש עולמות, כשאינו מוצא פרנסה זו - כולל חמישה דברים: אוכל, דירה, בגדים, האפשרות לחנך את הילדים והאפשרות להתרפא במקרה של מחלה. בעברית אפשר לסמן דבר זה בקיצור: מזון–מעון–מלבוש–מורה–מרפא: חמש פעמים מ'. ביחס לכל אחד מן הצרכים הללו קיים בכל מדינה ובכל תקופה מושג ידוע על מינימום מספיק. וחובתה של המדינה, על פי 'תרופתי', צריכה להיות: כל [[אדם]], שמודיע, שהוא דורש את "חמש הממין", צריך לקבל אותן."{{הערה|הגאולה הסוציאלית, המקור באידיש: דער מאמענט, וארשה, 1934; תורגם ע"י ב. אליצדק, פורסם ב"משקיף" ביום 21.1.1949. בתוך: '''כתבים''', רשימות, עמ' 297–298. הוצאת עמיחי, תל אביב}} * "חי נפשי, לא ידעתי "למה". – "ככה": ואולי אין בירור לסודות הרצון שיעלה בדיוקה על אותה המלה: "ככה"." *לא תדיר תחזורנה תקופות כאלה בתולדות העולם, תקופות שבהן יחרדו חרדת-תוחלת עמים רבים כעלם המצפה לביאת עלמתו. כזו היתה אירופה לפני שנת 1848, כזו בראשית המאה העשרים, אותה המאה הרמאית שהכזיבה כל-כך את תקוותינו." * "למחרת מפּלה, תבדק ותבחן את עצמך – "אולי באמת, סוף-סוף, לא צדקת?" אם לא צדקת, רד מהבמה ו[[שתיקה|שתוק]]. אך אם צדקת, – אז לא תאמין לעיניך: מפלה איננה מפלה, "לאו" אינו מענה, המתן כשעה והתחל מחדש." * "הראשונים האמיתיים - התגעגעו בנעוריהם אל עמוד-אש גדול, וראו אותו ב[[הרצל]] ולכן נהרו אחריו. לימים הפך עמוד האש של הרצל ל[[ענן]] אפור, עניין משעמם בלי תנופה או תוכן, -ומטבע הדברים נחלקו הראשונים לשני סוגים: הראשונים לשעבר והראשונים הנצחיים. אצל אנשי הסוג הראשון דעך ה[[רעב]] לתנופה ותוכן, ואילו בני הסוג השני נשארו כבנעוריהם - חדורי אותה כמיהה לעמוד-האש הגדול. איני רוצה לומר בזאת שהראשונים "טובים" והאחרונים "רעים". ... אני מודה, למשל, בכך, שאלה ההולכים אל הקומוניסטים, נמנים אף הם על סוג האנשים הכמהים לעמוד-האש הגדול, לא, חלילה במובן היהודי: מן הבחינה היהודית הם שייכים לסוג העבדים, סופגי המלכות ובולעי רוק, אך זהו עניין אחר. גם אצל מומרים יתכן אותו הבדל. כאשר נעשה [[יהדות|יהודי]] לקומוניסט, הרי הוא יוצא לשמד תמורת אשליה של תבערת עולם. וכאשר יהודי בא אלינו, בפרט יהודי צעיר, הוא קם ומכריז בפני העולם כולו: "אני תובע משפט וצדק בעבורי, ואם לא אקבלהו- ייהפך כל העולם ל[[מדבר]] שממה. במקום בו אני מלך בין מלכים אחרים- שם תהיה הקידמה שרירה וקיימת. אך אם גורלי הוא, להיות מוצא מחוץ למסגרת - לא אכפת לי אם תעלו כולכם חיים באש. ואני עוד אסייע לדבר. אין גאולה לעולם- אם אין חלקי בה. 'בראשית ברא אלוהים את תביעתי'. דבר זה- או שימצא חן בעיני הבריות או שלא ימצא חן, אך זוהי עמדה שלמענה ראוי להוסיף ולהתקיים, ל[[סבל|סבול]] למענה ולהילחם עליה".{{הערה|"הקדיש שלי", "המשקיף", 13.8.1940}} * "אנשי התעמולה של ה'שמאל', כשהם פונים כלפי הרכוש הפרטי בגולה, הם מבטיחים לו גן־עדן של 'פריון' אם רק יסכים להיות מושקע בשדמות המולדת; ובאותו זמן, כשהם פונים לציבור של הפועלים, הם מטיפים לו על קדושת המלחמה ברכוש ו'פריונו' הבנוי על רֵשע".{{הערה|מעמד, בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שני: חברה ומעמד, עמ' 247.}} * "יש צד אחד בהשקפה המעמדית, שאינו אלא שקר בתנאים של המפעל הציוני: 'פרוליטרים של כל האומות, התאחדו!'. בתור ליברל בורגני משוכנע, ועוד יותר – בתור יהודי בן־בני־בניו של הנביא ישעיהו, אני מאמין, שיבוא יום ו'יתאחדו' כל הנבראים בצלמו ובדמותו של הבורא, וחלום זה הוא נהדר ונשגב מ'התאחדותם' הפרטית של פועלי־הזרוע, שיכניעו תחת עקבם את כל שאר האנושות. לא בכבוד: בבוז אני מתיחס לסיסמה זו של איחוד־החלק במקום איחוד־הכלל".{{הערה|מעמד, בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שני: חברה ומעמד, עמ' 249.}} * "קנו משרוקיות וצפצפו על חוקי פלשתינה." * "לחש [[נימוס|מנומס]] לא יגיע למוח, רק צעקה תשבור את הדממה." * "מפלגה הבונה את מפעלה לאורך ימים מוטב לה שתיכשל בדרך המלך משתשגשג בדרכים עקלקלות." ~ "הציונות וחיי היהודים בגולה" (נאום בועידה הרביעית של ההסתדרות הציונית ברוסיה, אוגוסט 1907) * "אמונה רווחת היא: מי שעוּנה בעצמו ימים רבים תחת עולו של החזק ממנו, לא ידכא את החלשים ממנו. לעתים קרובות מבססים אנו תקוות ורודות ביותר על כך דווקא, שעם מסוים סבל בעצמו רבות – 'ולכן' יהא חש בצערו של אחר ומבין לרוחו, מצפונו לא יתיר לו לפגוע בחלש אותה פגיעה שהוא עצמו סבל ממנה לפני זמן לא רב. אך בחיי המציאות מתברר שאין כל אלה אלא מליצות נאות בלבד [...] לא זו בלבד שזכר היסורים בעבר אינו מעצור לכך שיהא אדם מכה בני עם אחר, באותו מקום שאך אתמול הוכה שם בעצמו בלי רחם. יקרה גם דבר גרוע מזה. יקרה שעם הסובל יסורים גם כיום, המדוכא גם כיום, המשווע גם כיום לשמיים על העוול הנעשה לו, מתחכם באותה שעה עצמה לחנוק קיבוץ חלש ממנו".{{הערה|Homo homini lupus{{כ}} (1910), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שלישי: בין אדם לחברו, עמ' 261.}} * "איך יכולים הם להשלים עמנו? אנו יכולים, כמובן, לשנות את הטון, להתפלמס איתם בסגנון אקדמי ולא בחריפות... אך זה לא ישנה את המצב. הם שונאים אותנו באופן אורגאני, ואין מנוס מכך: הברירה בעיניהם – או הם או אנחנו". ~ על "אנשי השמאל", מתוך מכתב לישעיהו קלינוב, 19.8.1929.{{הערה|'''כתבים''', מכתבים, עמ' 266.}} * "אתה מאמין, שיהודים מסוגלים לרצוח פטריוט יהודי? [...] יהודי לא יהרוג יהודי". ~ בשיחה עם בן-גוריון, בתגובה להאשמתו בנוגע לרצח ארלוזורוב, 1934.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יג, עמ' 294.}} * "השמאל איננו יכול להסכים לשלום אתנו. כי לא תכסיסינו, הטובים או הגרועים, אלא קיומנו עצמו הוא סכנה למפא"י ולהסתדרות השמאלית. אם יכירו בנו, בזכות קיומנו, באופן רשמי, ז"א יגידו לצאנם שגם אנחנו "כשר" – הלא מרגישים הם בעצמם שזה יגרום, בעתיד הקרוב, להגירה חזקה מתוך שורותיהם לשורותינו... השמאל מוכרח לבקש חורבננו ויהי־מה". ~ מתוך מכתב לדניאל סירקיס, 8.9.1934.{{הערה|'''כתבים''', מכתבים, עמ' 235–236.}} == עברית == * "עברית, עברית ועוד הפעם עברית." * "לריבוי האלמנט המזרחי בארץ עוד ערך זמני יוצא מהכלל; ריבויו יעזור להשלטה יותר מהירה של הלשון העברית בארצנו, אף כי רובם לא ידעו לדבר עברית בראשונה. סוד גלוי הוא בינינו, כי אחרי פתיחת שערי הארץ נוכרח להילחם מלחמה קשה על הגנת עמדת שפתנו: נגד לשונות לעז וגם נגד האידיש. כוחה של האידיש בגלות הצפונית מבוסס על הטענה, שהינה 'שפה מובנת לכול', או לכל הפחות 'מאמעלשון' ('לשון אמא') כללית החיה בפי הורינו אם לא בפינו אנחנו. כל זמן שיהיה האלמנט הספרדי והתימני חזק ומורגש ובולט בחיי ארצנו, אין מקום ואין יסוד לטענה זו על גדות הירדן." ~ יהודי המזרח, 1919 * "יש מומחים החושבים כי צריך לקרב את מבטאנו אל המבטא הערבי. גם זו איננה אלא טעות. עברית וערבית שפות 'שמיות' הן, אבל אין זאת אומרת כי אבותינו דברו ב'אקצנט' ערבי. גם צרפתית ואיטלקית הן 'אחיות', אבל יש הבדל ענקי בין צלצולה של השפה האיטלקית ובין זה של הצרפתית...יש אותן האותיות...אשר ביטוין בשתי השפות שונה לגמרי. גם רוסית ופולנית הן שפות קרובות זו לזו: ואולם אין לך דבר אי-נעים וצורם-אוזן כאקצנט פולני בשפה הרוסית, ולהפך. קרבת השרשים והדקדוק איננה מעידה על קרבת המבטא".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 5-4.}} * כ"ף רפה - "בתענוג הייתי מחרים את הצלצול הזה לגמרי... קודם כל צריך להמנע מה'כ' האידישאי, הדומה לשעולו הצרוד של חולה-גרון".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 23.}} * "הדגש החזק, לאמר כיפול-האות, הוא אחד היסודות של היופי, ההדר, המרץ, המפארים את שפתנו. המוותר על הדיגוש מוותר על תפארת הלשון".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 30.}} * "השאיפה הטבעית הזו להפטר, עד כמה שאפשר, מריבוי אותיות 'רפות', היא סימן בריא של נטיה אינסטינקטיבית להמרצת שפתנו".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 33.}} * "יש להתנגד בהחלט לנטיתו של הרחוב העברי בארץ להפוך מלרע למלעיל... אין זה אלא 'שכנוז' (אידישיזציה) של שפתנו".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 35.}} * "צריך להחיות בדיבור ובספר את המלה התנ"כית 'כי' במקום 'ש-'... גם 'אשר' נעים מ'ש-'... יש תחבולות לרוב בעזרתן נוכל להפטר ממלת-החיבור הזאת... עת שמעתי...האיש אותו ראיתי".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 36.}} * "אין לך אדם כמעט אשר יידע, מתוך שטף הדיבור היום-יומי, להקפיד בזכר ונקבה לשמות המספר... אני מתגעגע לסופר גדול, בעל אוטוריטט מכריע, אשר יקום ויעיז ויחליף את שמות המספר באותיות האלף-בית, על-פי התקדים העתיק של 'דלת אמות', 'לג בעומר' ו'תריג"ג מצות'".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 37.}} == ציונות == *"בוא יבוא היום ועמי גדול יהא ובן-חורין, וארץ-ישראל תזהר בכל צבעי הקשת של נופה הנהדר – בכוח זיעת אפיהם של בני-עמי. מלאכתי – מלאכת אחד הבנאים, השוקדים על הקמת מקדש חדש לאל יחיד ששמו – עם ישראל." * "הקשו נא לאיכר צרפתי קושיות על כך, האם [[צרפת]] היא ארצו, אם בדין הוא שתהיה מדינה בלתי תלויה, אם חייבים להגן עליה בעת סכנה ואם למטרה כזו צריך לשרת בצבא? הרי אלו הן אקסיומות, לא "בעיות". רק נכי הרוח הללו, בעלי הפסיכיקה הגלותית, עשו אותן ל"בעיות", שיש לחקור אותן ול"הוכיחן". האמנם חייבים ל"הוכיח" אוויר, אור, רעב, צמא? מדינה יהודית כמוה כאור וכאוויר: שלי היא. אני יודע זאת מיום בו ראיתי את אור העולם, כאן אני עומד – ובאסטה!"<ref>באיטלקית – הרף! די! מספיק!</ref> * "אם לא תחסלו את הגולה, הגולה תחסל אתכם." * "בנשמת העם לא היתה המילה ציונות צעצוע של נחמה, אלא תמיד השאיפה להציל מיליונים ממצבם הטראגי." * "שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן." *"אם ארצי קטנה ודלה- היא שלי מראשה ועד קיצה" * "זכותנו [על ארץ ישראל] היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך (במקור 'קפנדריא') לציון, וציון היא כולה שלנו!" ~ מתוך נאום * "המבקש לשרת את הציונות, אינו יכול שלא לפעול ולהיאבק עם הקומוניזם בכל צעד מצעדיו." * "אמונתנו בארץ ישראל אינה עניין שברגש עיוור, מיסטי למחצה, אלא מסקנה הנובעת מתוך חקירה בלתי משוחדת של מהות תולדותינו".{{הערה|"ציונות וארץ ישראל", בספר כתבים ציוניים ראשונים, עמוד 129}} *"כל אשר עברי בקרבנו ניתן לנו על ידי ארץ ישראל; כל השאר אשר בנו - איננו עברי. ישראל וארץ ישראל - חד הן, שם נולדנו כאומה ושם בגרנו. וכאשר באה הסערה והטילתנו אל מחוץ לתחומי הארץ, לא יכולנו עוד לגדול, כפי שלא יוכל לגדול עץ שנעקר מן הארץ, וכל חיינו הוקדשו רק לשמירה על ייחודנו זה שנוצר בארץ ישראל" ~ 'ציונות וארץ ישראל', 1904 * "התפקיד הטכני של הציוניות הוא ליישב, על שטח מוגבל ובמשך זמן מוגבל, מספר יהודים מספיק כדי שיהיו לרוב המכריע בארץ בלא לנשל ממנה את תושביה הבלתי יהודים".{{הערה|מעמד, בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שני: חברה ומעמד, עמ' 245.}} * "בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפיאות כעל אזרחים ממדרגה שנייה, לא ניתן להם זכות בחירה`` (מתוך `מחוץ למחנה` חדשות הארץ 22/10/1919). == עדות == * "האשכנזי יוצא מהגטו שבצפון מצויד חריפות והתמדה ומרץ יותר מאחיו בשאר עדות ישראל." ~ יהודי המזרח 1919 * "יש, לפיכך, להיזהר פן תקבל ארצנו, אחרי פתיחת שעריה לעליה המונית אופי חדגוני של אשכנזיות. כמובן יהיו אשכנזים הרוב, אבל חובה לנו לעשות כל מה שביכולתנו כדי לחזק ולארגן את עליית יהודי המזרח לארצנו." ~ יהודי המזרח, 1919 * "דומני כי יודע אדוני מה הוא הטיפוס של היהודים מקאווקאז: הם אנשים פשוטים, חזקים, אמיצים ובעלי משמעת. בגדודנו היו החיילים הגורג'ים הטובים ביותר" ~ מתוך מכתב ל[[W:הרברט סמואל|הרברט סמואל]], 5.2.1920.{{הערה|'''כתבים''', מכתבים, עמ' 241.}} * "צריך לקבוע לנו דין: אין מוסד בלי ספרדי! כדי שבכל מקום ומקום, אם תרים לשון זרה את ראשה ותטען שהיא 'מובנה לכול' והיא 'שפת אמא' לכול, יהיה מי שיעמוד ויגיד: 'וטו'." * "אם יש גלגול נפשות, ואם - בטרם איוולד שנית - ירשוני מלמעלה לבחור לי עם וגזע כרצוני, אענה: "אוֹלרייט, ישראל, אבל ספרדי". נתאהבתי בספרדים, ואולי דוקא באותן התכונות שלועג להן אחיהם האשכנזי: את "שטחיותם" אעדיף פי-שבע על העומק הבטלני שלנו; חביבה לי האינרציה שלהם מנטיתנו לרדוף אחרי כל הזיה חולפת."{{הערה|'''כתבים''', 'סיפור ימי', כתבים נבחרים, א', 1936; כרך 'אבטוביוגרפיה' , 79}} == היחס לערבים == * "כלום מנע האיסלם את הערבים בימי־הביניים מלהיהפך לגזע מורה־דרך לציוויליזאציה המערבית? – לעתים אנו שומעים מפי תיירים ועיתונאים על 'רוחו השלילית של האיסלם'. זוהי שגיאה. דת גדולה, גם אם אפשר למצוא בה אילו שגיאות שניות במעלה, הרי היא תמיד כוח דוחף חיובי וקונסטרוקטיבי, אלא אם כן היא נהפכת לנשק בידי מעצמה, שיש לה אינטרסים שליליים. מעצמה שכזו היא הקיסרות העותומנית – לא הגזע התורכי".{{הערה|''תורכיה והמלחמה'' (נכתב בזמן מלחמת העולם הראשונה), בתוך: '''כתבי ז'בוטינסקי: זכרונות בן־דורי''', עמ' 162.}} * "את מחברם של השורות האלה חושבים לאויבם של הערבים, למצדד גירושם מן הארץ וכו'. אין זה אמת." ~ מתוך "קיר הברזל", הקדמה * "גירושם של הערבים מארץ ישראל באיזו צורה שהיא נחשב בעיני לבלתי־אפשרי בהחלט; בארץ ישראל יהיו תמיד שני עמים." ~ מתוך "קיר הברזל", הקדמה * "... ויסודה הוא שיווי־זכויות לעמים. ככל היהודים מוכן אני להישבע בשמנו ובשם צאצאינו, שלעולם לא נפר שיווי־זכויות זה ולא נעשה ניסיון לגירוש או לדיכוי." ~ על תכנית הלסינגפורס, מתוך "קיר הברזל", הקדמה * "לשם מה זקוקים אנו ל[[W:הצהרת בלפור|הצהרת בלפור]] לשם מה זקוקים אנו למאנדאט? משמעותם בשבילנו נעוצה בכך, שכוח חיצוני הטיל על עצמו התחייבות ליצור בארץ תנאי מינהל ובטחון כאלה, שבהם תהיה האוכלוסיה המקומית, למרות כל רצונה, משוללת אפשרות להפריע להתיישבותנו באורח מינהלי או פיסי." ~ מתוך "קיר הברזל" * "הדרך היחידה להגיע להסכם היא קיר הברזל, כלומר כוח בארץ ישראל, אשר שום השפעה ערבית לא תוכל לקעקע את יסודותיו." * "ארץ ישראל מזה ומזה לירדן – שטחה מספיק בהחלט בשביל מיליון ערבים, בשביל מיליון נוסף של צאצאיהם... בשביל הרבה מיליונים יהודים – ובשביל ה[[שלום]]." * "כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאיתנו, הם לא ימכרו [[תקווה]] זו בעד שום דברי נועם ושום הבטחות מפליגות." * "גם לאחר יצירת הרוב העברי יישאר תמיד בארץ [[פלסטינים|ציבור ערבי]] גדול. ואם לחלק הזה של תושבי הארץ יבואו בזמן מן הזמנים ימים רעים, אז כל הארץ תישא בעול הסבל. מצבם האיתן של הערבים במובן הפוליטי, הכלכלי והתרבותי, יישאר, לפיכך, לנצח נצחים התנאי העיקרי למצבה הבריא והאיתן של ארץ ישראל כולה." * "לוּ ניסה מישהו להדוף מא"י את תושביה הערבים, כולם או חלק מהם, – היה מנסה לעשות, קודם כל, דבר בלתי־מוסרי, ושנית – בלתי אפשרי".{{הערה|מכתב לעורך "העולם", פריז, כ"ד טבת התרפ"ז. בתוך: '''כתבי ז'בוטינסקי: מכתבים''', עמ' 325.}} * "הלשון העברית והלשון הערבית תהיינה שוֹות בזכויותיהן ובתוקפן החוקי.<br /> :שום חוק מדינה או מנשר, או פקודה; שום מטבע או שטר־כסף, או בול של המדינה; שום פרסום או רישום שהופקו על חשבון המדינה לא יהיו בעלי תוקף, אלא אם כן יוצאו באורח זהה הן בעברית והן בערבית" ~ מתוך הצעת חוקה * "בכל קאבינט, שבו ישמש יהודי כראש ממשלה, יהיה סגן ראש הממשלה – ערבי; וכך להיפך." ~ 'השאלה הערבית בלי דראמטיות', 1940 ==נאמר עליו== * "לא בדיעותיו ולא בכשרונו הוא לוקח את ליבי, כי אם בעובדת היותו הוא... הוא נחמד. בחיוניותו, בחושיו המיוחדים, הערים למה שאחרים, כולנו, נרדמים."{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק ב, עמ' 385, הערה.}} ~ [[ברל כצנלסון]], במכתב ללאה מירון, בת זוגו, בימי שירותו בגדוד העברי. * "כל מי שפוגש אריה מעברו האחר של הרחוב יימלט על נפשו, אך לא כן ז'בו; הוא היה מפתהו ברמיזה באצבעו".{{הערה|נורמן רוז, '''חיים וייצמן''', פרק ט, עמ' 129.}} ~ [[חיים ויצמן]] * "הוא היה בעל חופש רוחני פנימי מלא, לא היה בו דבר מן היהודי הגלותי, ומעולם לא בא במבוכה בנוכחותו של גוי."{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יא, עמ' 237.}} ~ [[דוד בן-גוריון]] * "כל עוד בעניינים ארגוניים יטפל אצלנו אנרכיסט מאודסה כמוך, אז סדר לא יהיה."{{הערה|גנזך המדינה, '''פרויקט הנצחה למר מנחם בגין ז"ל''', מרואיין: מארק קהאן, מראיינת: ד"ר ננה שגיא, 6.9.93, קלטת מס' 35, שיחה 1, עמ' 3}} ~ [[W:יוסף שופמן|יוסף שופמן]] לזאב ז'בוטינסקי == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=זאב ז'בוטינסקי|ויקישיתוף=Category:Zeev Jabotinsky|שם ויקישיתוף=זאב ז'בוטינסקי}} == הערות שוליים == <references /> {{מיון רגיל:ז'בוטינסקי, זאב}} [[קטגוריה:ציונים]] [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:משוררים עבריים]] 72788md47c2twz7ic2pwlmjgorq9x54 188220 188218 2022-07-31T02:52:10Z 141.226.11.49 /* עדות */ wikitext text/x-wiki [[קובץ:Zeev Jabotinsky.jpg|ממוזער|175 פיקסלים|זאב ז'בוטינסקי]] '''[[w:זאב ולדימיר ז'בוטינסקי|זאב ז'בוטינסקי]]''' (17 באוקטובר 1880 - 3 באוגוסט 1940), מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם ונואם מפורסם. ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה. מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מצביא האצ"ל ונשיא ה[[W:ברית הציונים הרוויזיוניסטים|צה"ר]]. מחשובי ההוגים היהודים הליברליים בעת החדשה. == כללי == * "הדבר המעולה, היפה ביותר, בתרבות העולם – הוא ריבוי־הפנים שלה דווקא: כל אומה היסטורית תרמה לאוצרה את תרומותיה המיוחדות, שעצמיותן אינה ניתנת לחיקוי".{{הערה|על הלשונות ושאר הדברים (1911), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק ראשון: אומה ולשון, עמ' 83.}} * "לא על־ידי תיאוריות נקבעת ומוּכחת זכותו של כל עם לתרבות עצמית, אלא על־ידי רצונו שלו להוויה לאומית".{{הערה|על הלשונות ושאר הדברים (1911), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק ראשון: אומה ולשון, עמ' 85.}} * "יותר שמלקטת האומה וסופגת לתוכה קנייני תרבות של עמים אחרים, ככל שירבו החומרים שהיא מעכלת ומעבדת, כן תתפתח יצירתה הלאומית העצמית ביתר שאת".{{הערה|גזע (1913), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק ראשון: אומה ולשון, עמ' 132.}} * "את טעם הדמוקרטיה יש לבקש בתורת ההסכם והפשרה".{{הערה|מבוא לתורת המשק (נתפרסם בלונדון, 1938), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שני: חברה ומעמד, עמ' 219.}} * "ה'מנהיגים' הפוליטיים. כידוע, בתחום זה הגיע יבול הגאונים לממדים עצומים: בזה אחר זה, בזו אחר זו, נדבקים עמים וארצות באותה מחלה ממארת, ומגלים בקרבם את המנהיג בחיר־האל, אשר חותם של קיסר חקוק במצחו. לכתחילה ברור: כשפושט ה'מנהיגיזם' כמגפה, מן ההכרח שכמעט כל אותם הבחירים יהיו בעלי שיעור קומה בינוני מאד".{{הערה|מרד הזקנים (נתפרסם ב-1937), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שני: חברה ומעמד, עמ' 232.}} * "הגאון אינו דרוש אלא בשביל הצעד הראשון." * "התואר 'מהפיכה' הולם אך ורק את ההתקוממות המשחררת." * "כל [[מלחמה]] אינה אלא מעשה רצח של אחים על ידי אחים." * "אספו ברזל, המליכו מלך ולימדו ל[[צחוק|צחוק]]." ~ מתוך "שמשון" * "שני חלקים ב[[לב|לבי]], שני שערים בו. האחד הוא לעמי; השני ל[[תרבות]], לספרות, לעט." * "כל אדם מוכרח להיות מלך בין מלכים. אם לאו – אין ה[[חיים]] כדאיים." * "אין בכוחו של אדם לעקור מתוך ליבו את התקווה ל[[עתיד]] טוב יותר." * "היחיד הוא היצירה העילאית של הטבע. היחיד הרי נוצר 'בצלם וכדמות אלוהים'." * "אם טובה ואם רעה, אם קלה ואם קשה, אם זולה ואם יקרה, זוהי ארצי." * "מלאכתי מלאכת אחד הבנאים השוקדים על הקמת מקדש חדש לאל יחיד ששמו – עם ישראל." * "אין זכות לציבור המסגל את מסילתו לטעמי '[[מנהיגות|מנהיגיו]]', במקום לקבוע את מסילתו ולהתאים אליה את בחירת השמשים." * "הסגולה היפה ביותר של המין האנושי הוא דווקא הכישרון הזה, להביא לידי הרמוניה את אישיותו שלו עם אישיותם של אחרים, לשם מטרה משותפת." * "אין לך שום ניצחון של הצדק על הרשע, אשר ניתן לנושאי דגלו ללא רצח, מרמה ופשרות, כלומר: גם למען הצדק נאלצו הבריות להכתים את ידיהם באמצעים הרחוקים מאוד מ[[מוסר|אתיקה]]." * "רעה היא מלחמה, רעה ומאוסה, אבל האנשים במלחמה יפים לעתים יותר מאשר בחיי יום־יום." * "נוער טוב מזה לא ראתה עוד התולדה העולמית." ~ על הנוער העברי * "בזמן שאבותיה של העתיקה בשושלות אירופה עדיין לא ידעו צורת אות, היו קדמונינו מתעמקים מקטנותם במחלוקת [[הלל]] ו[[שמאי]]".{{הערה|ה. סלוזברג (פורסם ב-1933), בתוך: '''כתבים''', זכרונות בן־דורי, עמ' 288.}} * "בשביל לרחוץ מעל גופנו ונשמתנו את אבק הגלות, את עקבות הסבילות בת שנות אלפיים, נזדקק ל[[זמן]] ולמים רבים." * "אם נחוצה לזה קנאות – תחי הקנאות." * "העולם אינו בעצם אלא חדר ילדים גדול, מלא שעשועים שונים: עושר, כבוד, [[בריאות]], חיים. יש ללמוד מן הילדים: נתקלקל צעצוע אחד, בכית רגע, ומיד קח צעצוע אחר ושבה נפשך למנוחה." * "ההתפתחות הטבעית של המשק העולמי יש בה מגמת ברזל בלתי מנוצחת – להפחית את ערכו היצרני של פרוליטריון השרירים ולהגדיל את ערכם של הרוח והמוח." * "העולם מתחלק לשני סוגי עמים: אלה הרוצים לגרש את היהודים ואלה שאינם רוצים לקבלם. נחדל לחשוב את יהדותנו למשא כבד ונלמד להוקיר אותה." * "הקונגרס [הלאומי האפריקני] יש לו תכנית בכתב – שיווי־זכויות וכו' – אולם לא היא העיקר. לתנועות כאלה יש תמיד תכנית שלא באה לידי ביטוי, מתחת לסף התודעה, והיא היא העיקר: 'אפריקה היתה, הויה, ותהיה ארץ של שחורים, למשול בה עתידים אנו, ואתם תיכנעו או תלכו מפה'. ותכנית בלתי־כתובה זו נשענת על גורמים כבירי־מוח: על העדיפות במספר; על המבוכה בקרב הלבנים עצמם, אשר ירגישו גם ירגישו, שלא בכל הם הצודקים...ועל העובדה שהאירופאי שוב אינו כמו שהיה לפני זמן לא רב עדיין, עת ידע 'לא לחוס על כדורים'".{{הערה|בדרום אפריקה – הכושים (פורסם ב-1931), בתוך: '''כתבים''', רשימות, עמ' 238. הוצאת עמיחי, תל אביב}} * "אין לנו, היהודים, שום דבר משותף עם מה שמכונה 'מזרח', ותודה לאל. עד כמה שיש להמונינו הבלתי־משכילים מסורות ומשפטים קדומים רוחניים, המזכירים את 'המזרח', צריך לגמול אותם מהם... הולכים אנו לארץ־ישראל, ראשית בשביל נוחיותנו הלאומית, ושנית... כדי לטאטא מארץ־ישראל ובאופן יסודי, עד כמה שמדובר על היהדות שבה בהווה ובעתיד, את כל עקבותיה של ה'נשמה המזרחית'. ומה שנוגע לערביים שבארץ־ישראל, הרי זה עניין שלהם; ואולם אם אנו יכולים לעשות להם טובה, הרי אך זו האחת: לעזור להם להשתחרר מן ה'מזרח'".{{הערה|המזרח (פורסם ב-1926), בתוך: '''כתבים''', רשימות, עמ' 276. הוצאת עמיחי, תל אביב}} * "אני יודע, שחושבים, שהגזע שלנו מוצאו ממזרח; אני אפילו מאמין בכך...ואולם אין זה שייך אל העניין. מ־15 מיליון היהודים, שמונים עכשיו בעולם, יצאו 14 מיליון מאבות, שהעתיקו את מושבם אל ה'מערב' לפני אלפיים שנה בערך. במשך תקופה זו עברה אירופה את כל הדרך מן ההוּנים והטבטוֹנים עד דבר הלאומים והטלגרף האל־חוטי – משך־זמן מספיק, כדי להיגמל מקצב־החיים ה'אסיאתי' ולהתערות בקצב החיים ה'אירופי'".{{הערה|המזרח (פורסם ב-1926), בתוך: '''כתבים''', רשימות, עמ' 281.}} * "הקנאה היא הראשון לגורמי המהפכה, ביתר דיוק הגורם היחידי." * "חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו." * "קשה – זאת אומרת אפשר." * "כי שקט הוא רפש, הפקר דם ונפש, למען ההוד הנסתר." ~ מתוך שיר בית"ר * "האיש המהלך ברחוב – יש לו זכות לחיות רק משום ורק במידה שהוא מכיר בזכותי שלי לחיות; ואולם, אם יש בדעתו להרגני, אין לו שום זכות קיום, וכלל זה חל גם על עמים." * "ואם העניין צודק הוא – הרי על הצדק לנצח, מבלי שיושם לב להסכמתו או אי־הסכמתו של מישהו. ואם יוסף, או שמעון, או איוואן, או אחמד רוצים למנוע את נצחונו של העניין הצודק, מכיוון שאין הדבר נוח בשבילם, הרי חובה היא למנוע בעדם שהפרעותיהם תוכתרנה בהצלחה; ואם ברצונם להשיג את מבוקשם על ידי שימוש באלימות, יש להשתמש בכוח הביצוע הממלכתי ובהגנה עצמית, כדי לסכל את מזימתם. זהו מוסר בכל חברה הגונה – ומוסר אחר איננו בנמצא." ~ המוסר של "קיר הברזל" * "עד שלא יהיה מקום וחלק גם לנשים בהנהלת עסקי העדה, שמי לא יימצא ברשימת משלמי המסים של מוסדכם". ~ מתוך מכתב לוועד העיר ירושלים, 15.3.1929.{{הערה|'''כתבים''', מכתבים, עמ' 349.}} * "רק פעם אחת בחיים חוצה את דרככם חזון, שכולו הוד וכולו יופי כחזון זה. תפשוהו – כי חזור לא יחזור אליכם עוד." ~ ניו יורק, 19 ביוני 1940 * "מתחלפות התואנות של השנאה, מתחלף תוכן העוונות אשר יאשימו בהם את היהודים, אבל השנאה והבוז נצחיים הם." * "אוהב אני את עמי ואת ארץ ישראל: זה ה'אני מאמין' שלי, זו מלאכת חיי, ואין לי צורך עוד בשום דבר בעולם".{{הערה|מתוך הספר "פליטונים", עמוד 40}} * "אם עבד, אם הלך – נוצרת בן מלך." ~ מתוך שיר בית"ר * "כל מובנו של הרוויזיוניזם, הרי הוא בעצם כך, שבמקום להיכנע למהלך החיים העיוור, מכריחים אנחנו את החיים ללכת בכיוון המתאים".{{הערה|"לאו והן", בספר "בסער", עמוד 152}} * "היצירה הלאומית-הרוחנית היא תכלית קיומו של כל עם, ואם לא לשם יצירה - אין לו לשם מה להתקיים." * "אינני רוצה להאמין כי יש באנושות הבדלי דרגות. לעולם לא אעבוד יחד עם אנשים, המוכנים לשעבד את דעותיהם לדעותי. יצרתי לי את האשליה, שהעולם מורכב מנסיכים, ואינני רוצה לקפח את אמונתי ברעיון זה".{{הערה|מתוך נאום בוועידת הצה"ר, ספר "נאומים", עמוד 153}} * "ואני ראיתי [[נעורים|נוער]], שיהיה נאיבי כטבע, כשירי [[הומרוס]], כעשרת הדברות, ידע את הקושי אך גם להאמין ידע. להעיז שאיפה עד קץ, לשער השגות המגיעות עד קצה גבול האופק. כן מדינה עברית! כן ארץ שכולה שלנו! כן ארץ די רחבה כדי להכיל את כל אלה שיבואו אליה." * "אני מצייר לעצמי, שהדבר, שאנו מכנים אותו בשם 'הצרכים האלמנטריים' של אדם רגיל – אותו הדבר, שהיום הוא צריך להילחם עליו ולבקש פרנסה ולהרעיש עולמות, כשאינו מוצא פרנסה זו - כולל חמישה דברים: אוכל, דירה, בגדים, האפשרות לחנך את הילדים והאפשרות להתרפא במקרה של מחלה. בעברית אפשר לסמן דבר זה בקיצור: מזון–מעון–מלבוש–מורה–מרפא: חמש פעמים מ'. ביחס לכל אחד מן הצרכים הללו קיים בכל מדינה ובכל תקופה מושג ידוע על מינימום מספיק. וחובתה של המדינה, על פי 'תרופתי', צריכה להיות: כל [[אדם]], שמודיע, שהוא דורש את "חמש הממין", צריך לקבל אותן."{{הערה|הגאולה הסוציאלית, המקור באידיש: דער מאמענט, וארשה, 1934; תורגם ע"י ב. אליצדק, פורסם ב"משקיף" ביום 21.1.1949. בתוך: '''כתבים''', רשימות, עמ' 297–298. הוצאת עמיחי, תל אביב}} * "חי נפשי, לא ידעתי "למה". – "ככה": ואולי אין בירור לסודות הרצון שיעלה בדיוקה על אותה המלה: "ככה"." *לא תדיר תחזורנה תקופות כאלה בתולדות העולם, תקופות שבהן יחרדו חרדת-תוחלת עמים רבים כעלם המצפה לביאת עלמתו. כזו היתה אירופה לפני שנת 1848, כזו בראשית המאה העשרים, אותה המאה הרמאית שהכזיבה כל-כך את תקוותינו." * "למחרת מפּלה, תבדק ותבחן את עצמך – "אולי באמת, סוף-סוף, לא צדקת?" אם לא צדקת, רד מהבמה ו[[שתיקה|שתוק]]. אך אם צדקת, – אז לא תאמין לעיניך: מפלה איננה מפלה, "לאו" אינו מענה, המתן כשעה והתחל מחדש." * "הראשונים האמיתיים - התגעגעו בנעוריהם אל עמוד-אש גדול, וראו אותו ב[[הרצל]] ולכן נהרו אחריו. לימים הפך עמוד האש של הרצל ל[[ענן]] אפור, עניין משעמם בלי תנופה או תוכן, -ומטבע הדברים נחלקו הראשונים לשני סוגים: הראשונים לשעבר והראשונים הנצחיים. אצל אנשי הסוג הראשון דעך ה[[רעב]] לתנופה ותוכן, ואילו בני הסוג השני נשארו כבנעוריהם - חדורי אותה כמיהה לעמוד-האש הגדול. איני רוצה לומר בזאת שהראשונים "טובים" והאחרונים "רעים". ... אני מודה, למשל, בכך, שאלה ההולכים אל הקומוניסטים, נמנים אף הם על סוג האנשים הכמהים לעמוד-האש הגדול, לא, חלילה במובן היהודי: מן הבחינה היהודית הם שייכים לסוג העבדים, סופגי המלכות ובולעי רוק, אך זהו עניין אחר. גם אצל מומרים יתכן אותו הבדל. כאשר נעשה [[יהדות|יהודי]] לקומוניסט, הרי הוא יוצא לשמד תמורת אשליה של תבערת עולם. וכאשר יהודי בא אלינו, בפרט יהודי צעיר, הוא קם ומכריז בפני העולם כולו: "אני תובע משפט וצדק בעבורי, ואם לא אקבלהו- ייהפך כל העולם ל[[מדבר]] שממה. במקום בו אני מלך בין מלכים אחרים- שם תהיה הקידמה שרירה וקיימת. אך אם גורלי הוא, להיות מוצא מחוץ למסגרת - לא אכפת לי אם תעלו כולכם חיים באש. ואני עוד אסייע לדבר. אין גאולה לעולם- אם אין חלקי בה. 'בראשית ברא אלוהים את תביעתי'. דבר זה- או שימצא חן בעיני הבריות או שלא ימצא חן, אך זוהי עמדה שלמענה ראוי להוסיף ולהתקיים, ל[[סבל|סבול]] למענה ולהילחם עליה".{{הערה|"הקדיש שלי", "המשקיף", 13.8.1940}} * "אנשי התעמולה של ה'שמאל', כשהם פונים כלפי הרכוש הפרטי בגולה, הם מבטיחים לו גן־עדן של 'פריון' אם רק יסכים להיות מושקע בשדמות המולדת; ובאותו זמן, כשהם פונים לציבור של הפועלים, הם מטיפים לו על קדושת המלחמה ברכוש ו'פריונו' הבנוי על רֵשע".{{הערה|מעמד, בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שני: חברה ומעמד, עמ' 247.}} * "יש צד אחד בהשקפה המעמדית, שאינו אלא שקר בתנאים של המפעל הציוני: 'פרוליטרים של כל האומות, התאחדו!'. בתור ליברל בורגני משוכנע, ועוד יותר – בתור יהודי בן־בני־בניו של הנביא ישעיהו, אני מאמין, שיבוא יום ו'יתאחדו' כל הנבראים בצלמו ובדמותו של הבורא, וחלום זה הוא נהדר ונשגב מ'התאחדותם' הפרטית של פועלי־הזרוע, שיכניעו תחת עקבם את כל שאר האנושות. לא בכבוד: בבוז אני מתיחס לסיסמה זו של איחוד־החלק במקום איחוד־הכלל".{{הערה|מעמד, בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שני: חברה ומעמד, עמ' 249.}} * "קנו משרוקיות וצפצפו על חוקי פלשתינה." * "לחש [[נימוס|מנומס]] לא יגיע למוח, רק צעקה תשבור את הדממה." * "מפלגה הבונה את מפעלה לאורך ימים מוטב לה שתיכשל בדרך המלך משתשגשג בדרכים עקלקלות." ~ "הציונות וחיי היהודים בגולה" (נאום בועידה הרביעית של ההסתדרות הציונית ברוסיה, אוגוסט 1907) * "אמונה רווחת היא: מי שעוּנה בעצמו ימים רבים תחת עולו של החזק ממנו, לא ידכא את החלשים ממנו. לעתים קרובות מבססים אנו תקוות ורודות ביותר על כך דווקא, שעם מסוים סבל בעצמו רבות – 'ולכן' יהא חש בצערו של אחר ומבין לרוחו, מצפונו לא יתיר לו לפגוע בחלש אותה פגיעה שהוא עצמו סבל ממנה לפני זמן לא רב. אך בחיי המציאות מתברר שאין כל אלה אלא מליצות נאות בלבד [...] לא זו בלבד שזכר היסורים בעבר אינו מעצור לכך שיהא אדם מכה בני עם אחר, באותו מקום שאך אתמול הוכה שם בעצמו בלי רחם. יקרה גם דבר גרוע מזה. יקרה שעם הסובל יסורים גם כיום, המדוכא גם כיום, המשווע גם כיום לשמיים על העוול הנעשה לו, מתחכם באותה שעה עצמה לחנוק קיבוץ חלש ממנו".{{הערה|Homo homini lupus{{כ}} (1910), בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שלישי: בין אדם לחברו, עמ' 261.}} * "איך יכולים הם להשלים עמנו? אנו יכולים, כמובן, לשנות את הטון, להתפלמס איתם בסגנון אקדמי ולא בחריפות... אך זה לא ישנה את המצב. הם שונאים אותנו באופן אורגאני, ואין מנוס מכך: הברירה בעיניהם – או הם או אנחנו". ~ על "אנשי השמאל", מתוך מכתב לישעיהו קלינוב, 19.8.1929.{{הערה|'''כתבים''', מכתבים, עמ' 266.}} * "אתה מאמין, שיהודים מסוגלים לרצוח פטריוט יהודי? [...] יהודי לא יהרוג יהודי". ~ בשיחה עם בן-גוריון, בתגובה להאשמתו בנוגע לרצח ארלוזורוב, 1934.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יג, עמ' 294.}} * "השמאל איננו יכול להסכים לשלום אתנו. כי לא תכסיסינו, הטובים או הגרועים, אלא קיומנו עצמו הוא סכנה למפא"י ולהסתדרות השמאלית. אם יכירו בנו, בזכות קיומנו, באופן רשמי, ז"א יגידו לצאנם שגם אנחנו "כשר" – הלא מרגישים הם בעצמם שזה יגרום, בעתיד הקרוב, להגירה חזקה מתוך שורותיהם לשורותינו... השמאל מוכרח לבקש חורבננו ויהי־מה". ~ מתוך מכתב לדניאל סירקיס, 8.9.1934.{{הערה|'''כתבים''', מכתבים, עמ' 235–236.}} == עברית == * "עברית, עברית ועוד הפעם עברית." * "לריבוי האלמנט המזרחי בארץ עוד ערך זמני יוצא מהכלל; ריבויו יעזור להשלטה יותר מהירה של הלשון העברית בארצנו, אף כי רובם לא ידעו לדבר עברית בראשונה. סוד גלוי הוא בינינו, כי אחרי פתיחת שערי הארץ נוכרח להילחם מלחמה קשה על הגנת עמדת שפתנו: נגד לשונות לעז וגם נגד האידיש. כוחה של האידיש בגלות הצפונית מבוסס על הטענה, שהינה 'שפה מובנת לכול', או לכל הפחות 'מאמעלשון' ('לשון אמא') כללית החיה בפי הורינו אם לא בפינו אנחנו. כל זמן שיהיה האלמנט הספרדי והתימני חזק ומורגש ובולט בחיי ארצנו, אין מקום ואין יסוד לטענה זו על גדות הירדן." ~ יהודי המזרח, 1919 * "יש מומחים החושבים כי צריך לקרב את מבטאנו אל המבטא הערבי. גם זו איננה אלא טעות. עברית וערבית שפות 'שמיות' הן, אבל אין זאת אומרת כי אבותינו דברו ב'אקצנט' ערבי. גם צרפתית ואיטלקית הן 'אחיות', אבל יש הבדל ענקי בין צלצולה של השפה האיטלקית ובין זה של הצרפתית...יש אותן האותיות...אשר ביטוין בשתי השפות שונה לגמרי. גם רוסית ופולנית הן שפות קרובות זו לזו: ואולם אין לך דבר אי-נעים וצורם-אוזן כאקצנט פולני בשפה הרוסית, ולהפך. קרבת השרשים והדקדוק איננה מעידה על קרבת המבטא".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 5-4.}} * כ"ף רפה - "בתענוג הייתי מחרים את הצלצול הזה לגמרי... קודם כל צריך להמנע מה'כ' האידישאי, הדומה לשעולו הצרוד של חולה-גרון".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 23.}} * "הדגש החזק, לאמר כיפול-האות, הוא אחד היסודות של היופי, ההדר, המרץ, המפארים את שפתנו. המוותר על הדיגוש מוותר על תפארת הלשון".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 30.}} * "השאיפה הטבעית הזו להפטר, עד כמה שאפשר, מריבוי אותיות 'רפות', היא סימן בריא של נטיה אינסטינקטיבית להמרצת שפתנו".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 33.}} * "יש להתנגד בהחלט לנטיתו של הרחוב העברי בארץ להפוך מלרע למלעיל... אין זה אלא 'שכנוז' (אידישיזציה) של שפתנו".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 35.}} * "צריך להחיות בדיבור ובספר את המלה התנ"כית 'כי' במקום 'ש-'... גם 'אשר' נעים מ'ש-'... יש תחבולות לרוב בעזרתן נוכל להפטר ממלת-החיבור הזאת... עת שמעתי...האיש אותו ראיתי".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 36.}} * "אין לך אדם כמעט אשר יידע, מתוך שטף הדיבור היום-יומי, להקפיד בזכר ונקבה לשמות המספר... אני מתגעגע לסופר גדול, בעל אוטוריטט מכריע, אשר יקום ויעיז ויחליף את שמות המספר באותיות האלף-בית, על-פי התקדים העתיק של 'דלת אמות', 'לג בעומר' ו'תריג"ג מצות'".{{הערה|זאב ז'בוטינסקי, '''המבטא העברי''', תל אביב, תר"ץ; עמ' 37.}} == ציונות == *"בוא יבוא היום ועמי גדול יהא ובן-חורין, וארץ-ישראל תזהר בכל צבעי הקשת של נופה הנהדר – בכוח זיעת אפיהם של בני-עמי. מלאכתי – מלאכת אחד הבנאים, השוקדים על הקמת מקדש חדש לאל יחיד ששמו – עם ישראל." * "הקשו נא לאיכר צרפתי קושיות על כך, האם [[צרפת]] היא ארצו, אם בדין הוא שתהיה מדינה בלתי תלויה, אם חייבים להגן עליה בעת סכנה ואם למטרה כזו צריך לשרת בצבא? הרי אלו הן אקסיומות, לא "בעיות". רק נכי הרוח הללו, בעלי הפסיכיקה הגלותית, עשו אותן ל"בעיות", שיש לחקור אותן ול"הוכיחן". האמנם חייבים ל"הוכיח" אוויר, אור, רעב, צמא? מדינה יהודית כמוה כאור וכאוויר: שלי היא. אני יודע זאת מיום בו ראיתי את אור העולם, כאן אני עומד – ובאסטה!"<ref>באיטלקית – הרף! די! מספיק!</ref> * "אם לא תחסלו את הגולה, הגולה תחסל אתכם." * "בנשמת העם לא היתה המילה ציונות צעצוע של נחמה, אלא תמיד השאיפה להציל מיליונים ממצבם הטראגי." * "שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן." *"אם ארצי קטנה ודלה- היא שלי מראשה ועד קיצה" * "זכותנו [על ארץ ישראל] היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך (במקור 'קפנדריא') לציון, וציון היא כולה שלנו!" ~ מתוך נאום * "המבקש לשרת את הציונות, אינו יכול שלא לפעול ולהיאבק עם הקומוניזם בכל צעד מצעדיו." * "אמונתנו בארץ ישראל אינה עניין שברגש עיוור, מיסטי למחצה, אלא מסקנה הנובעת מתוך חקירה בלתי משוחדת של מהות תולדותינו".{{הערה|"ציונות וארץ ישראל", בספר כתבים ציוניים ראשונים, עמוד 129}} *"כל אשר עברי בקרבנו ניתן לנו על ידי ארץ ישראל; כל השאר אשר בנו - איננו עברי. ישראל וארץ ישראל - חד הן, שם נולדנו כאומה ושם בגרנו. וכאשר באה הסערה והטילתנו אל מחוץ לתחומי הארץ, לא יכולנו עוד לגדול, כפי שלא יוכל לגדול עץ שנעקר מן הארץ, וכל חיינו הוקדשו רק לשמירה על ייחודנו זה שנוצר בארץ ישראל" ~ 'ציונות וארץ ישראל', 1904 * "התפקיד הטכני של הציוניות הוא ליישב, על שטח מוגבל ובמשך זמן מוגבל, מספר יהודים מספיק כדי שיהיו לרוב המכריע בארץ בלא לנשל ממנה את תושביה הבלתי יהודים".{{הערה|מעמד, בתוך: '''כתבים''', אומה וחברה, חלק שני: חברה ומעמד, עמ' 245.}} * "בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפיאות כעל אזרחים ממדרגה שנייה, לא ניתן להם זכות בחירה`` (מתוך `מחוץ למחנה` חדשות הארץ 22/10/1919). == עדות == * "האשכנזי יוצא מהגטו שבצפון מצויד חריפות והתמדה ומרץ יותר מאחיו בשאר עדות ישראל." ~ יהודי המזרח 1919 * "יש, לפיכך, להיזהר פן תקבל ארצנו, אחרי פתיחת שעריה לעליה המונית אופי חדגוני של אשכנזיות. כמובן יהיו אשכנזים הרוב, אבל חובה לנו לעשות כל מה שביכולתנו כדי לחזק ולארגן את עליית יהודי המזרח לארצנו." ~ יהודי המזרח, 1919 * "דומני כי יודע אדוני מה הוא הטיפוס של היהודים מקאווקאז: הם אנשים פשוטים, חזקים, אמיצים ובעלי משמעת. בגדודנו היו החיילים הגורג'ים הטובים ביותר" ~ מתוך מכתב ל[[W:הרברט סמואל|הרברט סמואל]], 5.2.1920.{{הערה|'''כתבים''', מכתבים, עמ' 241.}} * "צריך לקבוע לנו דין: אין מוסד בלי ספרדי! כדי שבכל מקום ומקום, אם תרים לשון זרה את ראשה ותטען שהיא 'מובנה לכול' והיא 'שפת אמא' לכול, יהיה מי שיעמוד ויגיד: 'וטו'." התנגדותו לאידיש * "אם יש גלגול נפשות, ואם - בטרם איוולד שנית - ירשוני מלמעלה לבחור לי עם וגזע כרצוני, אענה: "אוֹלרייט, ישראל, אבל ספרדי". נתאהבתי בספרדים, ואולי דוקא באותן התכונות שלועג להן אחיהם האשכנזי: את "שטחיותם" אעדיף פי-שבע על העומק הבטלני שלנו; חביבה לי האינרציה שלהם מנטיתנו לרדוף אחרי כל הזיה חולפת."{{הערה|'''כתבים''', 'סיפור ימי', כתבים נבחרים, א', 1936; כרך 'אבטוביוגרפיה' , 79}} == היחס לערבים == * "כלום מנע האיסלם את הערבים בימי־הביניים מלהיהפך לגזע מורה־דרך לציוויליזאציה המערבית? – לעתים אנו שומעים מפי תיירים ועיתונאים על 'רוחו השלילית של האיסלם'. זוהי שגיאה. דת גדולה, גם אם אפשר למצוא בה אילו שגיאות שניות במעלה, הרי היא תמיד כוח דוחף חיובי וקונסטרוקטיבי, אלא אם כן היא נהפכת לנשק בידי מעצמה, שיש לה אינטרסים שליליים. מעצמה שכזו היא הקיסרות העותומנית – לא הגזע התורכי".{{הערה|''תורכיה והמלחמה'' (נכתב בזמן מלחמת העולם הראשונה), בתוך: '''כתבי ז'בוטינסקי: זכרונות בן־דורי''', עמ' 162.}} * "את מחברם של השורות האלה חושבים לאויבם של הערבים, למצדד גירושם מן הארץ וכו'. אין זה אמת." ~ מתוך "קיר הברזל", הקדמה * "גירושם של הערבים מארץ ישראל באיזו צורה שהיא נחשב בעיני לבלתי־אפשרי בהחלט; בארץ ישראל יהיו תמיד שני עמים." ~ מתוך "קיר הברזל", הקדמה * "... ויסודה הוא שיווי־זכויות לעמים. ככל היהודים מוכן אני להישבע בשמנו ובשם צאצאינו, שלעולם לא נפר שיווי־זכויות זה ולא נעשה ניסיון לגירוש או לדיכוי." ~ על תכנית הלסינגפורס, מתוך "קיר הברזל", הקדמה * "לשם מה זקוקים אנו ל[[W:הצהרת בלפור|הצהרת בלפור]] לשם מה זקוקים אנו למאנדאט? משמעותם בשבילנו נעוצה בכך, שכוח חיצוני הטיל על עצמו התחייבות ליצור בארץ תנאי מינהל ובטחון כאלה, שבהם תהיה האוכלוסיה המקומית, למרות כל רצונה, משוללת אפשרות להפריע להתיישבותנו באורח מינהלי או פיסי." ~ מתוך "קיר הברזל" * "הדרך היחידה להגיע להסכם היא קיר הברזל, כלומר כוח בארץ ישראל, אשר שום השפעה ערבית לא תוכל לקעקע את יסודותיו." * "ארץ ישראל מזה ומזה לירדן – שטחה מספיק בהחלט בשביל מיליון ערבים, בשביל מיליון נוסף של צאצאיהם... בשביל הרבה מיליונים יהודים – ובשביל ה[[שלום]]." * "כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאיתנו, הם לא ימכרו [[תקווה]] זו בעד שום דברי נועם ושום הבטחות מפליגות." * "גם לאחר יצירת הרוב העברי יישאר תמיד בארץ [[פלסטינים|ציבור ערבי]] גדול. ואם לחלק הזה של תושבי הארץ יבואו בזמן מן הזמנים ימים רעים, אז כל הארץ תישא בעול הסבל. מצבם האיתן של הערבים במובן הפוליטי, הכלכלי והתרבותי, יישאר, לפיכך, לנצח נצחים התנאי העיקרי למצבה הבריא והאיתן של ארץ ישראל כולה." * "לוּ ניסה מישהו להדוף מא"י את תושביה הערבים, כולם או חלק מהם, – היה מנסה לעשות, קודם כל, דבר בלתי־מוסרי, ושנית – בלתי אפשרי".{{הערה|מכתב לעורך "העולם", פריז, כ"ד טבת התרפ"ז. בתוך: '''כתבי ז'בוטינסקי: מכתבים''', עמ' 325.}} * "הלשון העברית והלשון הערבית תהיינה שוֹות בזכויותיהן ובתוקפן החוקי.<br /> :שום חוק מדינה או מנשר, או פקודה; שום מטבע או שטר־כסף, או בול של המדינה; שום פרסום או רישום שהופקו על חשבון המדינה לא יהיו בעלי תוקף, אלא אם כן יוצאו באורח זהה הן בעברית והן בערבית" ~ מתוך הצעת חוקה * "בכל קאבינט, שבו ישמש יהודי כראש ממשלה, יהיה סגן ראש הממשלה – ערבי; וכך להיפך." ~ 'השאלה הערבית בלי דראמטיות', 1940 ==נאמר עליו== * "לא בדיעותיו ולא בכשרונו הוא לוקח את ליבי, כי אם בעובדת היותו הוא... הוא נחמד. בחיוניותו, בחושיו המיוחדים, הערים למה שאחרים, כולנו, נרדמים."{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק ב, עמ' 385, הערה.}} ~ [[ברל כצנלסון]], במכתב ללאה מירון, בת זוגו, בימי שירותו בגדוד העברי. * "כל מי שפוגש אריה מעברו האחר של הרחוב יימלט על נפשו, אך לא כן ז'בו; הוא היה מפתהו ברמיזה באצבעו".{{הערה|נורמן רוז, '''חיים וייצמן''', פרק ט, עמ' 129.}} ~ [[חיים ויצמן]] * "הוא היה בעל חופש רוחני פנימי מלא, לא היה בו דבר מן היהודי הגלותי, ומעולם לא בא במבוכה בנוכחותו של גוי."{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק יא, עמ' 237.}} ~ [[דוד בן-גוריון]] * "כל עוד בעניינים ארגוניים יטפל אצלנו אנרכיסט מאודסה כמוך, אז סדר לא יהיה."{{הערה|גנזך המדינה, '''פרויקט הנצחה למר מנחם בגין ז"ל''', מרואיין: מארק קהאן, מראיינת: ד"ר ננה שגיא, 6.9.93, קלטת מס' 35, שיחה 1, עמ' 3}} ~ [[W:יוסף שופמן|יוסף שופמן]] לזאב ז'בוטינסקי == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=זאב ז'בוטינסקי|ויקישיתוף=Category:Zeev Jabotinsky|שם ויקישיתוף=זאב ז'בוטינסקי}} == הערות שוליים == <references /> {{מיון רגיל:ז'בוטינסקי, זאב}} [[קטגוריה:ציונים]] [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:משוררים עבריים]] 18qm8hs5cgibfozq3m8ka1xe7a8nlrd 0 20233 188208 156380 2022-07-31T00:39:49Z Markku Olli 22122 File wikitext text/x-wiki {{עריכה}} [[File:Sylvester Stallone Cannes 2019.jpg|thumb|Sylvester Stallone (2019)]] '''[[w:סילבסטר סטאלון|מייקל סילבסטר גרדנציו "סליי" סטאלון]]''' (באנגלית: '''Michael Sylvester Gardenzio "Sly" Stallone'''; נולד ב-6 ביולי 1946) הוא שחקן, במאי, ותסריטאי אמריקאי. זוכה פרס גלובוס הזהב. {{מפריד}} * "העולם הוא לא רק אור שמש וקשתות בענן. הוא מקום שפל מאוד ומלוכלך. ולא אכפת לי עד כמה אתה קשוח - העולם יפיל אותך לברכיים, וישאיר אותך שם לתמיד אם תתן לזה לקרות. אף אחד - לא אתה, אני או כל אחד אחר - יכול להכות בך חזק כמו החיים עצמם, אבל לא משנה כמה חזק אתה מכה - אלא כמה חזק אתה מסוגל להפגע ולהמשיך הלאה. כמה אתה מסוגל לספוג ולהמשיך הלאה. ככה מנצחים! עכשיו, אם אתה יודע מה אתה שווה - צא החוצה ותשיג את זה. אבל אתה חייב להיות מוכן לספוג את המהלומות, מבלי להפנות אצבע מאשימה ולומר שנכשלת בגללו, בגללה, או בגלל מישהו אחר. פחדנים עושים זאת ואתה לא כזה! אתה יותר טוב מזה!" ~ מתוך הסרט [[רוקי בלבואה]] בתפקיד רוקי בלבואה. * “אני לא הבנאדם העשיר ביותר, החכם ביותר או המוכשר ביותר בעולם, אך אני הצלחתי מכיוון שאני כל הזמן ממשיך להתקדם.” * [1991] "אני 5'10 "ושוקל 177 פאונד. אני מרוצה מהגוף שלי עכשיו." * "אני לא אדם נעלה גנטית. בניתי את גופי." * [2002] "אנחנו מדברים על לעשות רמבו נוסף כי אני חושב שהגיע הזמן לשלב פעולה עם פוליטיקה." * "אני פשוט אמשיך לשחק רמבו ורוקי. שתיהן מכונות עשויות כסף שלא ניתן לכבות." * "אני אדם מאוד פיזי. אנשים לא זוכים לזכותי במוח גדול, אז למה לי להתפכח מהם? * "אני באמת ביטוי לפנטזיה שלי." * "כל האמנות, בעסק הזה, היא עניין של פשרה. זה לא חזון של גבר אחד אלא אם כן הוא לוקח שחקנים חלשים מאוד." * "הייתי אומר שבין 15:00 ל 20 בערב אני נראה נהדר. אחרי זה הכל בירידה. אל תצלם אותי בבוקר או שתביא את וולטר ברנן." * "אף אחד לא אוהב להיכשל בשום דבר, אבל אני מאמין שאני בן אדם טוב יותר בגלל זה. למדתי את שיעורי החיים. נותנים לך מתנות מסוימות וזה מה שאתה צריך לנסות להיות." * "אני חושב שהאנשים שהיו כה תומכים ונאמנים ישמחו עם הפרק האחרון בחייו של רוקי בלבוע כי אני חושב שאנחנו מביאים את הדמות למסקנה סופית ואצילית." * "אני נהנה מאוד מהקומדיה, אבל זה פשוט לא היה מתאים לי. לפעמים עדיף פשוט להישאר ממוקד ולעשות את מה שאתה באמת נלהב ממנו." * "התעללתי בגופי כל כך לאורך הקריירה שלי, עד שאני ממש מוחזק ביחד על ידי דבק. החומר שלקחתי מעבה את העצמות ומחזק את הגידים." * "מעולם לא היו לי גנים יוצאי דופן או מבנה עצם נהדר, ואני עדיין רזה מאוד. מה שאני מנסה לעשות זה ליצור גוף שכל גבר יכול להסתכל עליו ולהגיד, "אתה יודע, עם מסירות מסוימת של מסירות אני יכול להשיג את אותו הדבר." אני מנסה לשמור את זה בתחום האתלטי, במקום שאינו ניתן לגישה." * "הבעיה עם גרסאות מחודשות היא שאנשים מתאהבים במקור. זה כמו חמאת בוטנים. אם אתה מנסה לשנות את הטעם של חמאת בוטנים, אתה בבעיה." * "95% מהזמן, נשים צודקות. הם יכולים להיות אמוציונאליים, אבל כשהם אומרים שהנעליים שלך חראות או שהקשר של העניבה שלך לא בסדר, הם בדרך כלל צודקות." * "אני בלחץ להופיע. אם לא הייתה לי המטרה הזו הייתי שמח יותר לזרוק 25 קרואסונים בגרוני ולשטוף אותו עם ליטר בירה, סמוך עלי. קשה מאוד לשמור על כושר." * "נהייתי יותר ציני ככל שהתבגרתי. כל מה שהובטח לך כאדם צעיר, זה לא ממש מתגשם." * "אני רואה אותו בכל שבת, בקפה רומא בבוורלי הילס. זה מצחיק כי פעם היינו כל כך תחרותיים בשנות השמונים ועכשיו אנחנו החברים הכי טובים בעולם." ~ על [[ארנולד שוורצנגר]] * "עשיתי הרבה טעויות בקריירה - הרבה! לפעמים אתה עושה סרט ואתה הולך, 'זה הודו וזה אפילו לא חג ההודיה'. זה רע." * "אם פוליטיקאים באמת היו אומרים את האמת הם הין מפטרים את וושינגטון ותהיה מגרש חניה מגודל. עצוב אבל נכון." * "אתה צריך לתפוס את החיים בגרון ולחץ לפני שהוא תופס אותך בצווארך ושובר אותם. בעל הגורל שלך." * "ליל כל הקדושים הוא הפעם היחידה בה אנשים יכולים להפוך למה שהם רוצים להיות מבלי שיפוטרו." * "האומנות המצליחה ביותר משקפת את הרעיונות המדויקים של הצופה - בין אם הצופה יודע זאת, כמובן. ציורים שנמשכים הם ציורים שמעוררים אנשים לומר, היי, ככה אני מרגיש; אלה הצבעים שאני רואה בחלומות שלי. אפילו אמנות מופשטת תלויה בכך. כשמגיעים אליו, רוקי (1976) אמר בדיוק את אותם דברים לילד בן 5 שאמר למבוגרים. לא היה בזה שום דבר מורכב." * "יש כמה במאים שאתה פשוט קופץ כמעט אוטומטית על הסיכוי לעבוד איתם." ~ [[ג'ון יוסטון]] * "כולנו רוצים רק דבר אחד. להיות מאושר, ולהשיג הגשמה מוחלטת בכל הרמות המודעות." * "הסרט יצא בדיוק כשהיינו רוצים להתייחס לרוסים כחברים שלנו. זה כאב. אני חושב שאם היינו עושים את הסרט שנה קודם, התוצאות היו שונות בהרבה. אז למדתי לא לעשות גיאו-פוליטי סיפורים כבר." * "אתה קם בוקר אחד ואתה הולך, "מה קרה? לאן הכל עבר כל כך מהר? יש עוד הרבה דברים שאני רוצה לעשות." ואני חושב שהרבה אנשים מרגישים אותו דבר. להרבה אנשים יש כל כך הרבה שהם רוצים לעשות, אבל בחברה אומרים, "צעד אחורה, יש לשרת את הנוער." אני אומר, "אתה צודק, חייבים להגיש נוער - אחרינו. היכנס לתור. אנחנו חוזרים לשניות ושלישים, וכשנסיים לסייע לעצמנו, הגיע תורך." רק בגלל שאנשים מתבגרים לא אומר שהם נוטשים את החלום שלהם או את היכולת שלהם לרצות לעשות משהו, ולכן רוקי הוא סמלי של עדיין רוצים להשתתף. רוקי אומר שהדבר האחרון שהתיישן הוא הלב, אז רציתי לעשות סרט שמראה שהדור שלנו לא מבחוץ מסתכל פנימה; זה עדיין חיוני ורוצה להיות חלק מהמצעד, לא לצפות במצעד. אני רוצה להראות שהחיים לא נגמרו בגיל 50. אנשים אומרים, "נו, הזדקן בחינניות." לא למה? אני לא מוכן. אני יודע שאנשים יחשבו שרוקי זה הסיפור שלי, אבל זה גם הסיפור של הדור שלי." {{מיון רגיל:סטאלון,סילבסטר}} [[קטגוריה:שחקנים אמריקאים]] lr4m2zx0c9esmm17ib2l59fugblmz9y 0 20576 188201 163342 2022-07-30T19:47:14Z המאסטר25332 19361 /* משה */ wikitext text/x-wiki [[קובץ:מתוך היהודים באים.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מתוך סדרת הטלוויזיה "היהודים באים"]] '''[[W:היהודים באים|היהודים באים]]''' היא סדרת טלוויזיה [[ישראל]]ית הכוללת מערכונים אודות אירועים ב[[היסטוריה]] ה[[יהדות|יהודית]] מתקופת ה[[תנ"ך]] ועד ימינו. בסדרה מככבים ומגלמים את הדמויות השונות מוני מושונוב, יוסי מרשק, יעל שרוני, עידו מוסרי ויניב ביטון. הסדרה זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2014. ==[[אלוהים]]== * "אני עובד עם אידיוטים." ~ על הנביאים * "אתם שם... תמשיכו, זה בסדר. אני לא פה." * "אני לא באמת קיים." ==[[דוד]]== * "אני אוהב לשיר שירים לעצמי. 'אני מלך ישראל, חי חי וקיים, אני מלך ישראל...' אוי, תענוג!" ~ על בסיס השיר "[[w:דוד מלך ישראל חי וקיים|דוד מלך ישראל חי וקיים]]" * "מים לעצמי המלך מים מים לעצמי, מים לעצמי המלך מים לעצמי." ~ על בסיס השיר "[[w:מים לדוד המלך|מים לדוד המלך]]" * "מה זה, משל? אני מת על המשלים שלך, אבל שיהיה מצחיק הפעם!" ~ ל[[W:נתן הנביא|נתן הנביא]] כשזה בא למשול לו את משל [[W:כבשת הרש|כבשת הרש]] * "לא הרבה יודעים, אבל אני המצאתי את [[w:אפקט הפרפר|אפקט הפרפר]]. כשחייל מת במקום אחד בעולם, אז אני מזיין את אשתו במקום אחר." ~ על מעשה [[w:דוד ובת שבע|דוד ובת שבע]] ==יוסף== * "ובחלומי..." * "מה ניש?" * "אה כן, ואתם משתחווים אליי." ~ מספר על החלומות שלו לאחיו * "כולם מתים עליי, זה ידוע שכולם מתים עליי." * "איזה הזיה שאני לא בכלא. אני בשוק. ועוד בדיוק כשמצאתי וילונות תואמים לדלי הפרשות. אין לתאר." * "יש לי כאבי ברכיים." ~ מסביר למה הוא לא משתחווה בפני [[W:פרעה (דמות מקראית)|פרעה]] * "תגיד לי, אתה בכלל... אתה יהודי? מי לימד אותך להתמקח?" ~ לאח שלו, כשאחיו מנסים למכור אותו לישמעאלי ומקבלים הצעת מחיר נמוכה * "אם לא הייתי [[w:פירוש חלומות|פרשן חלומות]] אני מניח... שהייתי שרלטן בתחום אחר." :'''יוסף''': "סמיח, אני יכול לתת לך עצה בונה שתעזור לך להתקדם בחיים?" :'''סמיח''': "בטח." :'''יוסף''': "אתה מפוטר!" ==יצחק== * "אבא, אין פה אף אחד, אל מי אתה מדבר?" ~ לאביו אברהם, כשזה מנסה [[w:עקדת יצחק|לעקוד]] אותו. * "אם ככה הוא כשהוא רגוע, אני בטח לא רוצה לראות אותו [[כעס|כועס]]." ~ על כך שכדאי לציית לאלוהים ו[[w:ברית מילה|להימול]], על מנת לא להרגיז אותו. ==[[משה]]== * "עם של קקות." ~ על בני ישראל :'''אהרון''' (בתגובה): "למה? חמודים דווקא." * "כאילו קמת בבוקר אמרת לעצמך, 'איך אני יכול להשפיל עוד קצת את משה? אה! אולי אני אתן לו לדבר לסנה? ל...לא, לא, את זה כבר עשיתי בשבוע שעבר. איזה צחוקים...'" ~ לאלוהים * "יודע מה? לא מוכן! אתה והעם המסריח שלך הגעתם לי עד פה. זהו!" ~ כשאלוהים אומר לו לדבר אל הסלע * "עוד לא שמתם לב למאכניזם החוזר הזה שכל פעם שאתם מתלוננים על משהו מתים איזה 3,000 איש? לא שמתם לב?" ~ לבני ישראל כשהם מתלוננים * "אני ממש ממש אוהב ללכת לבריכה האולימפית בקאנטרי, לעמוד מעל המסלול הזה איפה שכל הדושים דופקים בריכות ואז לחצות את הבריכה לשניים ולראות אותם נופלים פנימה." * "אני הסברתי לכם כבר אלף פעם, אלוהים לא עושה מה שבא לכם. אם הוא היה שואל כל אחד מה בא לו, אז מזמן הוא היה כבר לוקח אותי מכאן." ~ לבני ישראל * "אלוהים, קח אותי, בבקשה, אין לי כוח אל העם הזה יותר." * "החוק הראשון ב[[W:עשרת הדיברות|עשרת הדיברות]] הוא... לא מדברים על עשרת הדיברות. לא פסל, לא תמונה, לא ציור, שום דבר. החוק השני בעשרת הדיברות הוא: לא מדברים על עשרת הדיברות!" * ""אם היה לי עשרה דברים להגיד לכם לפני שאני מת, אלו היו עשרת הדברות: תאמינו באלוהים. אבל לא בקטע פנאטי, יותר בקטע של ענווה. זה יעזור לכם לזכור שאתם לא מרכז העולם והשמש לא זורחת מהתחת שלכם. היא זורחת מהתחת שלו. אל תאמינו על עיוור בשום דבר אחר. לא בפסלים, לא בתמונות, ובטח שלא באנשים. תמיד תטילו ספק. תמיד תשאלו שאלות. שמרו על ראש פתוח. אל תגידו את השם של אלוהים סתם. בתכל'ס, אל תגידו שום דבר סתם. אם אתם רוצים שלמילים שלכם יהיה כוח, אל תבזבזו אותן. אל תעבדו בשבת. אתם כבר לא עבדים של אף אחד. לא של הקריירה שלכם, ולא של הבוס שלכם. תישארו בבית עם הילדים ותאכלו ענבים קפואים. זה מגיע לכם. תנו ריספקט להורים שלכם. תלכלכו עליהם כמה שאתם רוצים עם הפסיכולוגית שלכם, אבל תמיד תזכרו שאם אתם בחיים, סימן שהם עשו איזה משהו בסדר. כשיהיו לכם ילדים משלכם אתם כבר תבינו את זה. אל תשקרו. אל תגנבו. אל תרצחו. בקיצור, אל תהיו עם של קקות. זה די ברור, לא? גם אל תנאפו. לנאוף זה לשקר לבן אדם שאתם הכי אוהבים: לעצמכם. אם זה לא עובד, תפתחו את היחסים. אם גם זה לא עובד, תפרקו את החבילה. פרק ב' זה אחלה דבר. גם אל תהיו גרידים. תמיד יהיה מישהו שיש לו בית גדול יותר או אישה מגניבה יותר או שור חזק יותר. אם כל הזמן תרצו משהו שאין לכם, תישארו אומללים. והכי הכי חשוב: תזכרו שהארץ שאתם הולכים אליה היא פאקינג מדבר. אז תמיד, אבל תמיד, תמרחו קרם הגנה" ~ מונולוג אחרון של משה לבני ישראל לפני מותו ==[[רפאל איתן]]== * "פתח ת'מטוס." * "פתח את הכוסשלהאמא של המטוס." * "פתח ת'גדר." ~ ל[[מנחם בגין]] * "אה, כן, זה מאוד פשוט. אתה פותח את הגדר, אנחנו נכנסים ללבנון, כל הערבים מתים, מחיאות כפיים, [[W:יעקב אגם|יעקב אגם]] מפסל פסל ברונזה שלי, הפסל זוכה לארבעה כוכבים ב־[[w:TripAdvisor|TripAdvisor]], רות סוף." ~ מסביר איך ישראל תנצח ב"[[W:מבצע שלום הגליל|מבצע שלום הגליל]]" * "פתח ת'מפה." * "אל תגיד את זה, זה עושה לי מצחיק במכנסיים." ~ על האפשרות שישראל תיכנס למלחמה * "ואני רוצה לשתות פרילי תות מהגולגולת של [[יאסר ערפאת|ערפאת]]. פתח ת'גדר." * "פתח תכוסשלהאמא של הגדר." * "מבצע לזיין את הערבים ולהרוס את לבנון." ~ מציע שם למבצע שלום הגליל * "סגור ת'להקה." ==[[שלמה]]== * "להביט בעיניים של עוד תינוק שנולד לי לפני דקה, ולדעת שהוא בא לעולם נקי מרוע, ושמחר אמא שלו חוזרת לרוטציה." ~ משיב לשאלה מה מרגש אותו * "אהא! גנבת תינוקות! עורף ראשים, גש ודגדג אותה. סתם. סתם, אני צוחק. גש, תערוף לה את הראש." ~ ב[[W:משפט שלמה|משפט שלמה]] * "אתה יכול להביא לי אישה בינתיים? שיהיה לי משהו לשחק איתו..." * "עורף ראשים, אתה בסדר עם זה או שאני צריך להביא חוצה תינוקות?" ~ על חציית התינוק לשניים * "... אני מדבר גם את שפת הציפורים (שומע ציוץ ציפור) מה? אה, היא אומרת 'הנה ראש נחמד לחרבן עליו.' (מחרבנת עליו)." * "כולם מקנאים בי על זה שיש לי אלף נשים, אבל אף אחד לא חושב על זה שיש לי אלף חמות." * "מה עובר על העולם הדפוק הזה? את ([[W:בת שבע|בת שבע]]) לא קולטת שהעולם דפוק? ... את יודעת שכל הנחלים זורמים לים? ... והים אף פעם לא מתמלא. כאילו, איך את לא רואה שזה לא הגיוני? זה כאילו, זה דפוק ברמות, זה לא עושה שכל בכלל!" ~ כ[[קהלת]] * "אוקיי, אמא, מה שסיפרת לי עכשיו דפוק ברמות, אבל אני לא אכנס לזה כי יש לי מספיק שיט על הראש. את יודעת שכל מה שהיה הוא שיהיה, וכל מה שנעשה הוא שייעשה? את יודעת את זה?" ==אחרים== * "[[W:מצדה|מצדי]] אמיתי לא משתמט!" ~ קב"ן מצדי * "[[רחל המשוררת|רחל]]. אנחנו עברנו על השיר 'אורי' והוא בהחלט שיר ראוי, אבל אנחנו החלטנו להכניס בו כמה שינויים שיתאימו יותר למסר של הקיבוץ, לכן, במקום 'בן לו היה לי', מעכשיו זה יהיה 'בן ו/או בת לו היה ו/או הייתה לנו' והשורה 'שחור תלתלים ונבון' תהפוך מהיום ל'בעל תודעה מעמדית מפותחת'." ~ יאצק (קיבוצניק) לרחל המשוררת * "וייקצוף אלוהים על משה, ולא יסלח לו. וייקח בצק שמנוני, וימלאהו נקניקייה. ויקרא שמו 'משה בתיבה'." ~ הקריין על [[W:מי מריבה|הכאת הסלע]] * "כשאני רוצה לפנק את עצמי, אני ממציא מילה שאנשים ישברו את השיניים כדי להגיד אותה נכון. משהו כמו, מממש, או ממומש. או מסצ'וסטס. האחרון זה של חבר, לא שלי." ~ [[W:אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן-יהודה]] * "נתינים יקרים, אני יודע, חמישים השנים האחרונות לא היו קלות. רצחתי רבים מכם, שדדתי אתכם חזור ושדוד במיסים, לאחדים מכם הכנסתי אצבע בעין, סתם כי אני יכול. וזה מצחיק. אבל אני מבטיח לכם שמעכשיו והלאה... הכול יהיה בדיוק אותו דבר." ~ [[W:מנשה (מלך יהודה)|המלך מנשה]] ==שיחות== :'''אישה''': "אבל אתה מוכרח להודות, הציור הזה..." :'''איש''': "זה פשע נגד האנושות!" ~ על ציור של [[אדולף היטלר]] {{מפריד}} :'''[[יצחק רבין]]''': "אני לא יכול, אני לא יכול שמעון, אני לא יכול ללחוץ את היד ל[[יאסר ערפאת|מדוזה השעירה הזו]]." :'''[[שמעון פרס]]''': "תעשה מה שאני עושה, דמיין אותו ערום." :'''יצחק רבין''': "אין לי דמיון. אני לוחם. לא היה לי זמן לשבת ולדמיין בשק"ם כמוך." {{מפריד}} :'''[[עלי הכהן]]''': "הילדים שלי? את בטוחה שאת לא מתבלבלת עם חופני ופנחס אחרים?" :'''אישה''': "אתה מתכוון חופני ופנחס בניו של עלי הכהן, כהן שילה אחרים?" {{מפריד}} :'''[[משה]]''': "טוב רבותי, אלו הדיברות שאתם צריכים לקיים. שאלות?" :'''אישה מבני ישראל''': "כשאתה אומר 'לא תישא את שם אדוניי לשווא' אז לא הרגע אמרת את השם שלו?" :'''משה''': "לא, אדוניי זה לא השם שלו." :'''אישה''': "אז איך קוראים לו?" :'''משה''': "קוראים לו י... אדוניי." :'''אישה''': "אז כן קוראים לו אדוניי." :'''משה''': "לא, זה לא השם שלו אדוניי, השם שלו מתחיל ב־י' ונגמר ב־ה'." :'''איש''': "יוספה!" :'''משה''': "לא, נו." :'''אישה''': "[[W:יודה|יודה]]!" :'''משה''': "עזבו, לא חשוב. שאלה הבאה." {{מפריד}} :'''[[W:מרדכי|מרדכי]]''': "מצאתי פתרון לבעיה שלנו. נכון שאחשוורוש רוצה להשמיד אותנו?" :'''[[אסתר]]''': "נכון." :'''מרדכי''': "ונכון שאחשוורוש לא כל כך מרוצה מוושתי בזמן האחרון?" :'''אסתר''': "נו?" :'''מרדכי''': "אז ככה, את הולכת לארמון, עושה לאחשוורוש קצת חנדעלעך, קצת פוצי מוצי, והופ! אחשוורוש כבר לא רוצה להשמיד אותנו." :'''אסתר''': "אוקיי, אחלה של רעיון, אבל זה לא נראה לך קצת בעייתי, לשלוח אותי לאחשוורוש? זה קצת עושה אותי..." :'''מרדכי''': "קצת מה?" :'''אסתר''': "זונה." {{מפריד}} :'''מרדכי''': "את תהיי המושיעה של העם שלנו, הסיפור שלך יחיה לנצח, יהיה חג על שמך! חג של שמחה. וילדות קטנות יחכו כל השנה, לחג הזה, כדי להתחפש לאסתר." :'''אסתר''': "אז הן יתחפשו לזונות?" :'''מרדכי''': "רק בתיכון." {{מפריד}} :'''[[אברהם]]''' (על [[W:ברית מילה|ברית מילה]]): "אלוהים הבטיח שאם נעשה את זה, הוא ירבה את זרענו!" :'''[[W:ישמעאל|ישמעאל]]''': "אתה באמת לא רואה את הסתירה בהבטחה הזו...?" {{מפריד}} :'''[[W:יונה הנביא|יונה הנביא]]''': "תדע לך, אני ממש התרשמתי מהסיפור שלך." :'''[[פינוקיו]]''': "תודה." :'''יונה''': "כל הקטע הזה עם האף והקרקס." :'''פינוקיו''': "איך אתה הגעת לפה?" :'''יונה''': "אני הייתי על ספינה, ואז, אה, זרקו אותי ממנה, ואז הדג בלע אותי, איך אתה?" :'''פינוקיו''': "אני הייתי על ספינה, ואז זרקו אותי ממנה, ואז הדג בלע אותי..." {{מפריד}} :'''יונה''': "תגיד רגע, אני מוכרח לשאול אותך, כל הקטע הזה בסיפור שלך עם הצרצר המדבר. זה אמיתי? זה קרה באמת?" :'''פינוקיו''': "בטח שזה קרה באמת! כל מה שכתוב בספר 'פינוקיו' קרה באמת!" :'''יונה''' (בפקפוק): "וואלה." :'''פינוקיו''': "מה, למה?" :'''יונה''': "לא לא, זה שום דבר... והקטע הזה עם הפיה הכחולה?" :'''פינוקיו''': "הפיה הכחולה אמיתי לגמרי! זה [[W:סרט תיעודי|דוקו]]! ... תגיד, גם אני חייב לשאול אותך משהו. הקטע הזה שזרקו אותך מהספינה באמצע הסערה, זה קרה באמת?" :'''יונה''': "בטח! ... תקשיב רגע, כל מה שכתוב בתנ"ך קרה באמת." {{מפריד}} : '''יאצק''' (באספת הקיבוץ): "מגיע מזל טוב לסוניה! שילדה לפנות בוקר את הצאצא הראשון של הקיבוץ שלנו!" :'''סוניה''': "תודה רבה." : '''יאצק''': "הלידה הייתה לא קלה..." :'''סוניה''': "היא הייתה יכולה להיות טיפה יותר קלה אם את היית משחרר אותי מתורנות חליבה." {{מפריד}} : '''יאצק''': "טוב, אז כפי שכבר החלטנו, לילד יקראו כנרת." :'''סוניה''': "מה כנרת? זה בן, זה זכר. יש לו בולבול!" : '''יאצק''': "החברה סוניה, ברצוני להזכיר לך שבאסיפת הקיבוץ החלטנו שזו תהיה בת ויקראו לה כנרת!" :'''סוניה''': "בסדר, בסדר, תעשו מה שאתם רוצים, אבל יאצק, אני לא חוזרת לעבוד בחוחובה." : '''יאצק''': "סוניה, סוניה, אל תדאגי, אצלנו בקיבוץ הקולקטיב קשוב לצרכיו של היחיד. לכן, מרגע זה, סוניה, את יוצאת לחופשת לידה." :'''סוניה''': "או, תודה רבה." : '''יאצק''' (שנייה לאחר מכן): "וחברים, תגידו עכשיו ברוכה הבאה לסוניה שחזרה זה עתה מחופשת לידה, ישר לקטיף החוחובה." :'''קיבוצניקים''': "ברוכה הבאה סוניה'לה!" :'''סוניה''': "בסדר, בסדר, אבל אחרי הברית." : '''יאצק''': "... סוניה, תשמעי, בקשר למה שביקשת, אנחנו ערכנו בירור ולהביא מוהל מחדרה זה עולה בדיוק כמו להביא פרה שלמה, אז תחליטי את, תחליטי את, אני חושב שזה לא ראוי אפילו להגיע להצבעה, לכן אבנר יערוך את הטקס. אבנר?" :'''אבנר''': -שולף מזמרה- : (לאחר הברית) : '''יאצק''': "נו, יופי, בסוף הכול הסתדר." :'''אבנר''': "כן, באמת ילדה מקסימה כנרת." {{מפריד}} :'''[[W:אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן-יהודה]]''': "[[W:איתמר בן-אב"י|איתמר]], אני מבין שיש לך צורך עז לאונן." :'''איתמר''': "לעשות מה?" :'''אליעזר בן-יהודה''': "לאונן, אה, אתה לא מכיר את המילה, אני החייתי אותה רק לפני שלושה ימים, כשאמא נסעה לצפת." {{מפריד}} :'''[[אברהם]]''': "נו, ישמעאל, איך זה להיות אח גדול?" :'''ישמעאל''': "וואלה, זה כיף דווקא, זה נחמד שיש לך מישהו לצחק איתו." {{מפריד}} :'''[[W:יהונתן|יהונתן]]''': "אני חושב שבאופן אובייקטיבי, הוא ([[דוד]]) צריך לצאת איתי." :'''[[W:מיכל|מיכל]]''': "באופן אובייקטיבי? כן? למה?" :'''יהונתן''': "אני פשוט חושב שעדיף בשבילו, כן? לא קשור אליי, בשבילו עדיף שהוא לא יצא עם מישהו שיסבך אותו עם כל העניין הזה של ה[[W:איסור משכב עם נידה|נידה]]." :'''מיכל''': "אה, כן? כי אני חשבתי באמת כאילו, בשבילו, שעדיף שהוא לא יצא עם מישהו שיסבך אותו עם מוות ב[[W:איסור משכב זכר|סקילה]]!" {{מפריד}} :'''[[אריאל שרון]]''' (ל[[מנחם בגין]]): "אני פה כדי שתהיה מרוצה, אדוני." :'''[[רפאל איתן|רפול]]''': "ואני פה בשביל לאכול את הפנים של [[יאסר ערפאת|ערפאת]]." :'''אריאל שרון''': "או פשוט לגרש אותו לתוניס." :'''רפול''': "הטעים מביניהם, כן." {{מפריד}} :'''שלמה''': "לא קוראים לי שלמה. אני החלפתי את השם, נו." :'''[[W:בת שבע|בת שבע]]''': "בסדר, אז איך לקרוא לך?" :'''שלמה''': "קהלת." :'''בת שבע''': "קהלת? קהלת זה שם של בת." :'''קהלת (לשעבר 'שלמה')''': "מה זה משנה, אמא? מה זה משנה? הכול הבל הבלים, הכול הבל, את לא מבינה?!" {{מפריד}} :'''שלמה''': "אני מבטיח לך שזה ([[שיר השירים]]) לא שירי זימה, זה כאילו... מטאפורות." :'''בת שבע''': "מטאפורות?" :'''שלמה''': "כן, כאילו... כל השיר הוא אנלוגיה לאהבה שלי לאלוהים, לתשוקה העזה שלי להיות אחד איתו, להתמסר אליו..." :'''בת שבע''': "'אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ' ({{תנ"ך|שיר השירים|א|ו}}). מי זה השחרחורת, אתה או אלוהים?" :'''שלמה''': "קשה להסביר." :'''בת שבע''': "זאת [[w:מלכת שבא|מלכת שבא]]! עלק 'הלכנו לחדר לחוד חידות'!" [[קטגוריה:תוכניות טלוויזיה ישראליות]] [[קטגוריה: סדרות ותוכניות סאטירה]] [[קטגוריה:סאטירה בישראל]] [[קטגוריה:תנ"ך]] n6lpy817h50t6tgka9s1s1k7eeqpnwu 188202 188201 2022-07-30T19:58:39Z המאסטר25332 19361 /* אחרים */ wikitext text/x-wiki [[קובץ:מתוך היהודים באים.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מתוך סדרת הטלוויזיה "היהודים באים"]] '''[[W:היהודים באים|היהודים באים]]''' היא סדרת טלוויזיה [[ישראל]]ית הכוללת מערכונים אודות אירועים ב[[היסטוריה]] ה[[יהדות|יהודית]] מתקופת ה[[תנ"ך]] ועד ימינו. בסדרה מככבים ומגלמים את הדמויות השונות מוני מושונוב, יוסי מרשק, יעל שרוני, עידו מוסרי ויניב ביטון. הסדרה זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2014. ==[[אלוהים]]== * "אני עובד עם אידיוטים." ~ על הנביאים * "אתם שם... תמשיכו, זה בסדר. אני לא פה." * "אני לא באמת קיים." ==[[דוד]]== * "אני אוהב לשיר שירים לעצמי. 'אני מלך ישראל, חי חי וקיים, אני מלך ישראל...' אוי, תענוג!" ~ על בסיס השיר "[[w:דוד מלך ישראל חי וקיים|דוד מלך ישראל חי וקיים]]" * "מים לעצמי המלך מים מים לעצמי, מים לעצמי המלך מים לעצמי." ~ על בסיס השיר "[[w:מים לדוד המלך|מים לדוד המלך]]" * "מה זה, משל? אני מת על המשלים שלך, אבל שיהיה מצחיק הפעם!" ~ ל[[W:נתן הנביא|נתן הנביא]] כשזה בא למשול לו את משל [[W:כבשת הרש|כבשת הרש]] * "לא הרבה יודעים, אבל אני המצאתי את [[w:אפקט הפרפר|אפקט הפרפר]]. כשחייל מת במקום אחד בעולם, אז אני מזיין את אשתו במקום אחר." ~ על מעשה [[w:דוד ובת שבע|דוד ובת שבע]] ==יוסף== * "ובחלומי..." * "מה ניש?" * "אה כן, ואתם משתחווים אליי." ~ מספר על החלומות שלו לאחיו * "כולם מתים עליי, זה ידוע שכולם מתים עליי." * "איזה הזיה שאני לא בכלא. אני בשוק. ועוד בדיוק כשמצאתי וילונות תואמים לדלי הפרשות. אין לתאר." * "יש לי כאבי ברכיים." ~ מסביר למה הוא לא משתחווה בפני [[W:פרעה (דמות מקראית)|פרעה]] * "תגיד לי, אתה בכלל... אתה יהודי? מי לימד אותך להתמקח?" ~ לאח שלו, כשאחיו מנסים למכור אותו לישמעאלי ומקבלים הצעת מחיר נמוכה * "אם לא הייתי [[w:פירוש חלומות|פרשן חלומות]] אני מניח... שהייתי שרלטן בתחום אחר." :'''יוסף''': "סמיח, אני יכול לתת לך עצה בונה שתעזור לך להתקדם בחיים?" :'''סמיח''': "בטח." :'''יוסף''': "אתה מפוטר!" ==יצחק== * "אבא, אין פה אף אחד, אל מי אתה מדבר?" ~ לאביו אברהם, כשזה מנסה [[w:עקדת יצחק|לעקוד]] אותו. * "אם ככה הוא כשהוא רגוע, אני בטח לא רוצה לראות אותו [[כעס|כועס]]." ~ על כך שכדאי לציית לאלוהים ו[[w:ברית מילה|להימול]], על מנת לא להרגיז אותו. ==[[משה]]== * "עם של קקות." ~ על בני ישראל :'''אהרון''' (בתגובה): "למה? חמודים דווקא." * "כאילו קמת בבוקר אמרת לעצמך, 'איך אני יכול להשפיל עוד קצת את משה? אה! אולי אני אתן לו לדבר לסנה? ל...לא, לא, את זה כבר עשיתי בשבוע שעבר. איזה צחוקים...'" ~ לאלוהים * "יודע מה? לא מוכן! אתה והעם המסריח שלך הגעתם לי עד פה. זהו!" ~ כשאלוהים אומר לו לדבר אל הסלע * "עוד לא שמתם לב למאכניזם החוזר הזה שכל פעם שאתם מתלוננים על משהו מתים איזה 3,000 איש? לא שמתם לב?" ~ לבני ישראל כשהם מתלוננים * "אני ממש ממש אוהב ללכת לבריכה האולימפית בקאנטרי, לעמוד מעל המסלול הזה איפה שכל הדושים דופקים בריכות ואז לחצות את הבריכה לשניים ולראות אותם נופלים פנימה." * "אני הסברתי לכם כבר אלף פעם, אלוהים לא עושה מה שבא לכם. אם הוא היה שואל כל אחד מה בא לו, אז מזמן הוא היה כבר לוקח אותי מכאן." ~ לבני ישראל * "אלוהים, קח אותי, בבקשה, אין לי כוח אל העם הזה יותר." * "החוק הראשון ב[[W:עשרת הדיברות|עשרת הדיברות]] הוא... לא מדברים על עשרת הדיברות. לא פסל, לא תמונה, לא ציור, שום דבר. החוק השני בעשרת הדיברות הוא: לא מדברים על עשרת הדיברות!" * ""אם היה לי עשרה דברים להגיד לכם לפני שאני מת, אלו היו עשרת הדברות: תאמינו באלוהים. אבל לא בקטע פנאטי, יותר בקטע של ענווה. זה יעזור לכם לזכור שאתם לא מרכז העולם והשמש לא זורחת מהתחת שלכם. היא זורחת מהתחת שלו. אל תאמינו על עיוור בשום דבר אחר. לא בפסלים, לא בתמונות, ובטח שלא באנשים. תמיד תטילו ספק. תמיד תשאלו שאלות. שמרו על ראש פתוח. אל תגידו את השם של אלוהים סתם. בתכל'ס, אל תגידו שום דבר סתם. אם אתם רוצים שלמילים שלכם יהיה כוח, אל תבזבזו אותן. אל תעבדו בשבת. אתם כבר לא עבדים של אף אחד. לא של הקריירה שלכם, ולא של הבוס שלכם. תישארו בבית עם הילדים ותאכלו ענבים קפואים. זה מגיע לכם. תנו ריספקט להורים שלכם. תלכלכו עליהם כמה שאתם רוצים עם הפסיכולוגית שלכם, אבל תמיד תזכרו שאם אתם בחיים, סימן שהם עשו איזה משהו בסדר. כשיהיו לכם ילדים משלכם אתם כבר תבינו את זה. אל תשקרו. אל תגנבו. אל תרצחו. בקיצור, אל תהיו עם של קקות. זה די ברור, לא? גם אל תנאפו. לנאוף זה לשקר לבן אדם שאתם הכי אוהבים: לעצמכם. אם זה לא עובד, תפתחו את היחסים. אם גם זה לא עובד, תפרקו את החבילה. פרק ב' זה אחלה דבר. גם אל תהיו גרידים. תמיד יהיה מישהו שיש לו בית גדול יותר או אישה מגניבה יותר או שור חזק יותר. אם כל הזמן תרצו משהו שאין לכם, תישארו אומללים. והכי הכי חשוב: תזכרו שהארץ שאתם הולכים אליה היא פאקינג מדבר. אז תמיד, אבל תמיד, תמרחו קרם הגנה" ~ מונולוג אחרון של משה לבני ישראל לפני מותו ==[[רפאל איתן]]== * "פתח ת'מטוס." * "פתח את הכוסשלהאמא של המטוס." * "פתח ת'גדר." ~ ל[[מנחם בגין]] * "אה, כן, זה מאוד פשוט. אתה פותח את הגדר, אנחנו נכנסים ללבנון, כל הערבים מתים, מחיאות כפיים, [[W:יעקב אגם|יעקב אגם]] מפסל פסל ברונזה שלי, הפסל זוכה לארבעה כוכבים ב־[[w:TripAdvisor|TripAdvisor]], רות סוף." ~ מסביר איך ישראל תנצח ב"[[W:מבצע שלום הגליל|מבצע שלום הגליל]]" * "פתח ת'מפה." * "אל תגיד את זה, זה עושה לי מצחיק במכנסיים." ~ על האפשרות שישראל תיכנס למלחמה * "ואני רוצה לשתות פרילי תות מהגולגולת של [[יאסר ערפאת|ערפאת]]. פתח ת'גדר." * "פתח תכוסשלהאמא של הגדר." * "מבצע לזיין את הערבים ולהרוס את לבנון." ~ מציע שם למבצע שלום הגליל * "סגור ת'להקה." ==[[שלמה]]== * "להביט בעיניים של עוד תינוק שנולד לי לפני דקה, ולדעת שהוא בא לעולם נקי מרוע, ושמחר אמא שלו חוזרת לרוטציה." ~ משיב לשאלה מה מרגש אותו * "אהא! גנבת תינוקות! עורף ראשים, גש ודגדג אותה. סתם. סתם, אני צוחק. גש, תערוף לה את הראש." ~ ב[[W:משפט שלמה|משפט שלמה]] * "אתה יכול להביא לי אישה בינתיים? שיהיה לי משהו לשחק איתו..." * "עורף ראשים, אתה בסדר עם זה או שאני צריך להביא חוצה תינוקות?" ~ על חציית התינוק לשניים * "... אני מדבר גם את שפת הציפורים (שומע ציוץ ציפור) מה? אה, היא אומרת 'הנה ראש נחמד לחרבן עליו.' (מחרבנת עליו)." * "כולם מקנאים בי על זה שיש לי אלף נשים, אבל אף אחד לא חושב על זה שיש לי אלף חמות." * "מה עובר על העולם הדפוק הזה? את ([[W:בת שבע|בת שבע]]) לא קולטת שהעולם דפוק? ... את יודעת שכל הנחלים זורמים לים? ... והים אף פעם לא מתמלא. כאילו, איך את לא רואה שזה לא הגיוני? זה כאילו, זה דפוק ברמות, זה לא עושה שכל בכלל!" ~ כ[[קהלת]] * "אוקיי, אמא, מה שסיפרת לי עכשיו דפוק ברמות, אבל אני לא אכנס לזה כי יש לי מספיק שיט על הראש. את יודעת שכל מה שהיה הוא שיהיה, וכל מה שנעשה הוא שייעשה? את יודעת את זה?" ==אחרים== * "[[W:מצדה|מצדי]] אמיתי לא משתמט!" ~ קב"ן מצדי * "[[רחל המשוררת|רחל]]. אנחנו עברנו על השיר 'אורי' והוא בהחלט שיר ראוי, אבל אנחנו החלטנו להכניס בו כמה שינויים שיתאימו יותר למסר של הקיבוץ, לכן, במקום 'בן לו היה לי', מעכשיו זה יהיה 'בן ו/או בת לו היה ו/או הייתה לנו' והשורה 'שחור תלתלים ונבון' תהפוך מהיום ל'בעל תודעה מעמדית מפותחת'." ~ יאצק (קיבוצניק) לרחל המשוררת * "וייקצוף אלוהים על משה, ולא יסלח לו. וייקח בצק שמנוני, וימלאהו נקניקייה. ויקרא שמו 'משה בתיבה'." ~ הקריין על [[W:מי מריבה|הכאת הסלע]] * "כשאני רוצה לפנק את עצמי, אני ממציא מילה שאנשים ישברו את השיניים כדי להגיד אותה נכון. משהו כמו, מממש, או ממומש. או מסצ'וסטס. האחרון זה של חבר, לא שלי." ~ [[W:אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן-יהודה]] * "נתינים יקרים, אני יודע, חמישים השנים האחרונות לא היו קלות. רצחתי רבים מכם, שדדתי אתכם חזור ושדוד במיסים, לאחדים מכם הכנסתי אצבע בעין, סתם כי אני יכול. וזה מצחיק. אבל אני מבטיח לכם שמעכשיו והלאה... הכול יהיה בדיוק אותו דבר." ~ [[W:מנשה (מלך יהודה)|המלך מנשה]] * "אני בטוח במאת האחוזים שטובת היישוב אינה דורשת שתכרות את לשונה של אשתך" ~ אהרון אהרונסון ליוסף לישנסקי, לאחר שזה הציע להסגיר את אשתו של לישנסקי לטורקים ולכרות את לשונה כדי שלא תדבר ==שיחות== :'''אישה''': "אבל אתה מוכרח להודות, הציור הזה..." :'''איש''': "זה פשע נגד האנושות!" ~ על ציור של [[אדולף היטלר]] {{מפריד}} :'''[[יצחק רבין]]''': "אני לא יכול, אני לא יכול שמעון, אני לא יכול ללחוץ את היד ל[[יאסר ערפאת|מדוזה השעירה הזו]]." :'''[[שמעון פרס]]''': "תעשה מה שאני עושה, דמיין אותו ערום." :'''יצחק רבין''': "אין לי דמיון. אני לוחם. לא היה לי זמן לשבת ולדמיין בשק"ם כמוך." {{מפריד}} :'''[[עלי הכהן]]''': "הילדים שלי? את בטוחה שאת לא מתבלבלת עם חופני ופנחס אחרים?" :'''אישה''': "אתה מתכוון חופני ופנחס בניו של עלי הכהן, כהן שילה אחרים?" {{מפריד}} :'''[[משה]]''': "טוב רבותי, אלו הדיברות שאתם צריכים לקיים. שאלות?" :'''אישה מבני ישראל''': "כשאתה אומר 'לא תישא את שם אדוניי לשווא' אז לא הרגע אמרת את השם שלו?" :'''משה''': "לא, אדוניי זה לא השם שלו." :'''אישה''': "אז איך קוראים לו?" :'''משה''': "קוראים לו י... אדוניי." :'''אישה''': "אז כן קוראים לו אדוניי." :'''משה''': "לא, זה לא השם שלו אדוניי, השם שלו מתחיל ב־י' ונגמר ב־ה'." :'''איש''': "יוספה!" :'''משה''': "לא, נו." :'''אישה''': "[[W:יודה|יודה]]!" :'''משה''': "עזבו, לא חשוב. שאלה הבאה." {{מפריד}} :'''[[W:מרדכי|מרדכי]]''': "מצאתי פתרון לבעיה שלנו. נכון שאחשוורוש רוצה להשמיד אותנו?" :'''[[אסתר]]''': "נכון." :'''מרדכי''': "ונכון שאחשוורוש לא כל כך מרוצה מוושתי בזמן האחרון?" :'''אסתר''': "נו?" :'''מרדכי''': "אז ככה, את הולכת לארמון, עושה לאחשוורוש קצת חנדעלעך, קצת פוצי מוצי, והופ! אחשוורוש כבר לא רוצה להשמיד אותנו." :'''אסתר''': "אוקיי, אחלה של רעיון, אבל זה לא נראה לך קצת בעייתי, לשלוח אותי לאחשוורוש? זה קצת עושה אותי..." :'''מרדכי''': "קצת מה?" :'''אסתר''': "זונה." {{מפריד}} :'''מרדכי''': "את תהיי המושיעה של העם שלנו, הסיפור שלך יחיה לנצח, יהיה חג על שמך! חג של שמחה. וילדות קטנות יחכו כל השנה, לחג הזה, כדי להתחפש לאסתר." :'''אסתר''': "אז הן יתחפשו לזונות?" :'''מרדכי''': "רק בתיכון." {{מפריד}} :'''[[אברהם]]''' (על [[W:ברית מילה|ברית מילה]]): "אלוהים הבטיח שאם נעשה את זה, הוא ירבה את זרענו!" :'''[[W:ישמעאל|ישמעאל]]''': "אתה באמת לא רואה את הסתירה בהבטחה הזו...?" {{מפריד}} :'''[[W:יונה הנביא|יונה הנביא]]''': "תדע לך, אני ממש התרשמתי מהסיפור שלך." :'''[[פינוקיו]]''': "תודה." :'''יונה''': "כל הקטע הזה עם האף והקרקס." :'''פינוקיו''': "איך אתה הגעת לפה?" :'''יונה''': "אני הייתי על ספינה, ואז, אה, זרקו אותי ממנה, ואז הדג בלע אותי, איך אתה?" :'''פינוקיו''': "אני הייתי על ספינה, ואז זרקו אותי ממנה, ואז הדג בלע אותי..." {{מפריד}} :'''יונה''': "תגיד רגע, אני מוכרח לשאול אותך, כל הקטע הזה בסיפור שלך עם הצרצר המדבר. זה אמיתי? זה קרה באמת?" :'''פינוקיו''': "בטח שזה קרה באמת! כל מה שכתוב בספר 'פינוקיו' קרה באמת!" :'''יונה''' (בפקפוק): "וואלה." :'''פינוקיו''': "מה, למה?" :'''יונה''': "לא לא, זה שום דבר... והקטע הזה עם הפיה הכחולה?" :'''פינוקיו''': "הפיה הכחולה אמיתי לגמרי! זה [[W:סרט תיעודי|דוקו]]! ... תגיד, גם אני חייב לשאול אותך משהו. הקטע הזה שזרקו אותך מהספינה באמצע הסערה, זה קרה באמת?" :'''יונה''': "בטח! ... תקשיב רגע, כל מה שכתוב בתנ"ך קרה באמת." {{מפריד}} : '''יאצק''' (באספת הקיבוץ): "מגיע מזל טוב לסוניה! שילדה לפנות בוקר את הצאצא הראשון של הקיבוץ שלנו!" :'''סוניה''': "תודה רבה." : '''יאצק''': "הלידה הייתה לא קלה..." :'''סוניה''': "היא הייתה יכולה להיות טיפה יותר קלה אם את היית משחרר אותי מתורנות חליבה." {{מפריד}} : '''יאצק''': "טוב, אז כפי שכבר החלטנו, לילד יקראו כנרת." :'''סוניה''': "מה כנרת? זה בן, זה זכר. יש לו בולבול!" : '''יאצק''': "החברה סוניה, ברצוני להזכיר לך שבאסיפת הקיבוץ החלטנו שזו תהיה בת ויקראו לה כנרת!" :'''סוניה''': "בסדר, בסדר, תעשו מה שאתם רוצים, אבל יאצק, אני לא חוזרת לעבוד בחוחובה." : '''יאצק''': "סוניה, סוניה, אל תדאגי, אצלנו בקיבוץ הקולקטיב קשוב לצרכיו של היחיד. לכן, מרגע זה, סוניה, את יוצאת לחופשת לידה." :'''סוניה''': "או, תודה רבה." : '''יאצק''' (שנייה לאחר מכן): "וחברים, תגידו עכשיו ברוכה הבאה לסוניה שחזרה זה עתה מחופשת לידה, ישר לקטיף החוחובה." :'''קיבוצניקים''': "ברוכה הבאה סוניה'לה!" :'''סוניה''': "בסדר, בסדר, אבל אחרי הברית." : '''יאצק''': "... סוניה, תשמעי, בקשר למה שביקשת, אנחנו ערכנו בירור ולהביא מוהל מחדרה זה עולה בדיוק כמו להביא פרה שלמה, אז תחליטי את, תחליטי את, אני חושב שזה לא ראוי אפילו להגיע להצבעה, לכן אבנר יערוך את הטקס. אבנר?" :'''אבנר''': -שולף מזמרה- : (לאחר הברית) : '''יאצק''': "נו, יופי, בסוף הכול הסתדר." :'''אבנר''': "כן, באמת ילדה מקסימה כנרת." {{מפריד}} :'''[[W:אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן-יהודה]]''': "[[W:איתמר בן-אב"י|איתמר]], אני מבין שיש לך צורך עז לאונן." :'''איתמר''': "לעשות מה?" :'''אליעזר בן-יהודה''': "לאונן, אה, אתה לא מכיר את המילה, אני החייתי אותה רק לפני שלושה ימים, כשאמא נסעה לצפת." {{מפריד}} :'''[[אברהם]]''': "נו, ישמעאל, איך זה להיות אח גדול?" :'''ישמעאל''': "וואלה, זה כיף דווקא, זה נחמד שיש לך מישהו לצחק איתו." {{מפריד}} :'''[[W:יהונתן|יהונתן]]''': "אני חושב שבאופן אובייקטיבי, הוא ([[דוד]]) צריך לצאת איתי." :'''[[W:מיכל|מיכל]]''': "באופן אובייקטיבי? כן? למה?" :'''יהונתן''': "אני פשוט חושב שעדיף בשבילו, כן? לא קשור אליי, בשבילו עדיף שהוא לא יצא עם מישהו שיסבך אותו עם כל העניין הזה של ה[[W:איסור משכב עם נידה|נידה]]." :'''מיכל''': "אה, כן? כי אני חשבתי באמת כאילו, בשבילו, שעדיף שהוא לא יצא עם מישהו שיסבך אותו עם מוות ב[[W:איסור משכב זכר|סקילה]]!" {{מפריד}} :'''[[אריאל שרון]]''' (ל[[מנחם בגין]]): "אני פה כדי שתהיה מרוצה, אדוני." :'''[[רפאל איתן|רפול]]''': "ואני פה בשביל לאכול את הפנים של [[יאסר ערפאת|ערפאת]]." :'''אריאל שרון''': "או פשוט לגרש אותו לתוניס." :'''רפול''': "הטעים מביניהם, כן." {{מפריד}} :'''שלמה''': "לא קוראים לי שלמה. אני החלפתי את השם, נו." :'''[[W:בת שבע|בת שבע]]''': "בסדר, אז איך לקרוא לך?" :'''שלמה''': "קהלת." :'''בת שבע''': "קהלת? קהלת זה שם של בת." :'''קהלת (לשעבר 'שלמה')''': "מה זה משנה, אמא? מה זה משנה? הכול הבל הבלים, הכול הבל, את לא מבינה?!" {{מפריד}} :'''שלמה''': "אני מבטיח לך שזה ([[שיר השירים]]) לא שירי זימה, זה כאילו... מטאפורות." :'''בת שבע''': "מטאפורות?" :'''שלמה''': "כן, כאילו... כל השיר הוא אנלוגיה לאהבה שלי לאלוהים, לתשוקה העזה שלי להיות אחד איתו, להתמסר אליו..." :'''בת שבע''': "'אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ' ({{תנ"ך|שיר השירים|א|ו}}). מי זה השחרחורת, אתה או אלוהים?" :'''שלמה''': "קשה להסביר." :'''בת שבע''': "זאת [[w:מלכת שבא|מלכת שבא]]! עלק 'הלכנו לחדר לחוד חידות'!" [[קטגוריה:תוכניות טלוויזיה ישראליות]] [[קטגוריה: סדרות ותוכניות סאטירה]] [[קטגוריה:סאטירה בישראל]] [[קטגוריה:תנ"ך]] m8a438oh0bgog0pl3funmtjnsvitrg7 188203 188202 2022-07-30T19:59:10Z המאסטר25332 19361 /* אחרים */ wikitext text/x-wiki [[קובץ:מתוך היהודים באים.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מתוך סדרת הטלוויזיה "היהודים באים"]] '''[[W:היהודים באים|היהודים באים]]''' היא סדרת טלוויזיה [[ישראל]]ית הכוללת מערכונים אודות אירועים ב[[היסטוריה]] ה[[יהדות|יהודית]] מתקופת ה[[תנ"ך]] ועד ימינו. בסדרה מככבים ומגלמים את הדמויות השונות מוני מושונוב, יוסי מרשק, יעל שרוני, עידו מוסרי ויניב ביטון. הסדרה זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2014. ==[[אלוהים]]== * "אני עובד עם אידיוטים." ~ על הנביאים * "אתם שם... תמשיכו, זה בסדר. אני לא פה." * "אני לא באמת קיים." ==[[דוד]]== * "אני אוהב לשיר שירים לעצמי. 'אני מלך ישראל, חי חי וקיים, אני מלך ישראל...' אוי, תענוג!" ~ על בסיס השיר "[[w:דוד מלך ישראל חי וקיים|דוד מלך ישראל חי וקיים]]" * "מים לעצמי המלך מים מים לעצמי, מים לעצמי המלך מים לעצמי." ~ על בסיס השיר "[[w:מים לדוד המלך|מים לדוד המלך]]" * "מה זה, משל? אני מת על המשלים שלך, אבל שיהיה מצחיק הפעם!" ~ ל[[W:נתן הנביא|נתן הנביא]] כשזה בא למשול לו את משל [[W:כבשת הרש|כבשת הרש]] * "לא הרבה יודעים, אבל אני המצאתי את [[w:אפקט הפרפר|אפקט הפרפר]]. כשחייל מת במקום אחד בעולם, אז אני מזיין את אשתו במקום אחר." ~ על מעשה [[w:דוד ובת שבע|דוד ובת שבע]] ==יוסף== * "ובחלומי..." * "מה ניש?" * "אה כן, ואתם משתחווים אליי." ~ מספר על החלומות שלו לאחיו * "כולם מתים עליי, זה ידוע שכולם מתים עליי." * "איזה הזיה שאני לא בכלא. אני בשוק. ועוד בדיוק כשמצאתי וילונות תואמים לדלי הפרשות. אין לתאר." * "יש לי כאבי ברכיים." ~ מסביר למה הוא לא משתחווה בפני [[W:פרעה (דמות מקראית)|פרעה]] * "תגיד לי, אתה בכלל... אתה יהודי? מי לימד אותך להתמקח?" ~ לאח שלו, כשאחיו מנסים למכור אותו לישמעאלי ומקבלים הצעת מחיר נמוכה * "אם לא הייתי [[w:פירוש חלומות|פרשן חלומות]] אני מניח... שהייתי שרלטן בתחום אחר." :'''יוסף''': "סמיח, אני יכול לתת לך עצה בונה שתעזור לך להתקדם בחיים?" :'''סמיח''': "בטח." :'''יוסף''': "אתה מפוטר!" ==יצחק== * "אבא, אין פה אף אחד, אל מי אתה מדבר?" ~ לאביו אברהם, כשזה מנסה [[w:עקדת יצחק|לעקוד]] אותו. * "אם ככה הוא כשהוא רגוע, אני בטח לא רוצה לראות אותו [[כעס|כועס]]." ~ על כך שכדאי לציית לאלוהים ו[[w:ברית מילה|להימול]], על מנת לא להרגיז אותו. ==[[משה]]== * "עם של קקות." ~ על בני ישראל :'''אהרון''' (בתגובה): "למה? חמודים דווקא." * "כאילו קמת בבוקר אמרת לעצמך, 'איך אני יכול להשפיל עוד קצת את משה? אה! אולי אני אתן לו לדבר לסנה? ל...לא, לא, את זה כבר עשיתי בשבוע שעבר. איזה צחוקים...'" ~ לאלוהים * "יודע מה? לא מוכן! אתה והעם המסריח שלך הגעתם לי עד פה. זהו!" ~ כשאלוהים אומר לו לדבר אל הסלע * "עוד לא שמתם לב למאכניזם החוזר הזה שכל פעם שאתם מתלוננים על משהו מתים איזה 3,000 איש? לא שמתם לב?" ~ לבני ישראל כשהם מתלוננים * "אני ממש ממש אוהב ללכת לבריכה האולימפית בקאנטרי, לעמוד מעל המסלול הזה איפה שכל הדושים דופקים בריכות ואז לחצות את הבריכה לשניים ולראות אותם נופלים פנימה." * "אני הסברתי לכם כבר אלף פעם, אלוהים לא עושה מה שבא לכם. אם הוא היה שואל כל אחד מה בא לו, אז מזמן הוא היה כבר לוקח אותי מכאן." ~ לבני ישראל * "אלוהים, קח אותי, בבקשה, אין לי כוח אל העם הזה יותר." * "החוק הראשון ב[[W:עשרת הדיברות|עשרת הדיברות]] הוא... לא מדברים על עשרת הדיברות. לא פסל, לא תמונה, לא ציור, שום דבר. החוק השני בעשרת הדיברות הוא: לא מדברים על עשרת הדיברות!" * ""אם היה לי עשרה דברים להגיד לכם לפני שאני מת, אלו היו עשרת הדברות: תאמינו באלוהים. אבל לא בקטע פנאטי, יותר בקטע של ענווה. זה יעזור לכם לזכור שאתם לא מרכז העולם והשמש לא זורחת מהתחת שלכם. היא זורחת מהתחת שלו. אל תאמינו על עיוור בשום דבר אחר. לא בפסלים, לא בתמונות, ובטח שלא באנשים. תמיד תטילו ספק. תמיד תשאלו שאלות. שמרו על ראש פתוח. אל תגידו את השם של אלוהים סתם. בתכל'ס, אל תגידו שום דבר סתם. אם אתם רוצים שלמילים שלכם יהיה כוח, אל תבזבזו אותן. אל תעבדו בשבת. אתם כבר לא עבדים של אף אחד. לא של הקריירה שלכם, ולא של הבוס שלכם. תישארו בבית עם הילדים ותאכלו ענבים קפואים. זה מגיע לכם. תנו ריספקט להורים שלכם. תלכלכו עליהם כמה שאתם רוצים עם הפסיכולוגית שלכם, אבל תמיד תזכרו שאם אתם בחיים, סימן שהם עשו איזה משהו בסדר. כשיהיו לכם ילדים משלכם אתם כבר תבינו את זה. אל תשקרו. אל תגנבו. אל תרצחו. בקיצור, אל תהיו עם של קקות. זה די ברור, לא? גם אל תנאפו. לנאוף זה לשקר לבן אדם שאתם הכי אוהבים: לעצמכם. אם זה לא עובד, תפתחו את היחסים. אם גם זה לא עובד, תפרקו את החבילה. פרק ב' זה אחלה דבר. גם אל תהיו גרידים. תמיד יהיה מישהו שיש לו בית גדול יותר או אישה מגניבה יותר או שור חזק יותר. אם כל הזמן תרצו משהו שאין לכם, תישארו אומללים. והכי הכי חשוב: תזכרו שהארץ שאתם הולכים אליה היא פאקינג מדבר. אז תמיד, אבל תמיד, תמרחו קרם הגנה" ~ מונולוג אחרון של משה לבני ישראל לפני מותו ==[[רפאל איתן]]== * "פתח ת'מטוס." * "פתח את הכוסשלהאמא של המטוס." * "פתח ת'גדר." ~ ל[[מנחם בגין]] * "אה, כן, זה מאוד פשוט. אתה פותח את הגדר, אנחנו נכנסים ללבנון, כל הערבים מתים, מחיאות כפיים, [[W:יעקב אגם|יעקב אגם]] מפסל פסל ברונזה שלי, הפסל זוכה לארבעה כוכבים ב־[[w:TripAdvisor|TripAdvisor]], רות סוף." ~ מסביר איך ישראל תנצח ב"[[W:מבצע שלום הגליל|מבצע שלום הגליל]]" * "פתח ת'מפה." * "אל תגיד את זה, זה עושה לי מצחיק במכנסיים." ~ על האפשרות שישראל תיכנס למלחמה * "ואני רוצה לשתות פרילי תות מהגולגולת של [[יאסר ערפאת|ערפאת]]. פתח ת'גדר." * "פתח תכוסשלהאמא של הגדר." * "מבצע לזיין את הערבים ולהרוס את לבנון." ~ מציע שם למבצע שלום הגליל * "סגור ת'להקה." ==[[שלמה]]== * "להביט בעיניים של עוד תינוק שנולד לי לפני דקה, ולדעת שהוא בא לעולם נקי מרוע, ושמחר אמא שלו חוזרת לרוטציה." ~ משיב לשאלה מה מרגש אותו * "אהא! גנבת תינוקות! עורף ראשים, גש ודגדג אותה. סתם. סתם, אני צוחק. גש, תערוף לה את הראש." ~ ב[[W:משפט שלמה|משפט שלמה]] * "אתה יכול להביא לי אישה בינתיים? שיהיה לי משהו לשחק איתו..." * "עורף ראשים, אתה בסדר עם זה או שאני צריך להביא חוצה תינוקות?" ~ על חציית התינוק לשניים * "... אני מדבר גם את שפת הציפורים (שומע ציוץ ציפור) מה? אה, היא אומרת 'הנה ראש נחמד לחרבן עליו.' (מחרבנת עליו)." * "כולם מקנאים בי על זה שיש לי אלף נשים, אבל אף אחד לא חושב על זה שיש לי אלף חמות." * "מה עובר על העולם הדפוק הזה? את ([[W:בת שבע|בת שבע]]) לא קולטת שהעולם דפוק? ... את יודעת שכל הנחלים זורמים לים? ... והים אף פעם לא מתמלא. כאילו, איך את לא רואה שזה לא הגיוני? זה כאילו, זה דפוק ברמות, זה לא עושה שכל בכלל!" ~ כ[[קהלת]] * "אוקיי, אמא, מה שסיפרת לי עכשיו דפוק ברמות, אבל אני לא אכנס לזה כי יש לי מספיק שיט על הראש. את יודעת שכל מה שהיה הוא שיהיה, וכל מה שנעשה הוא שייעשה? את יודעת את זה?" ==אחרים== * "[[W:מצדה|מצדי]] אמיתי לא משתמט!" ~ קב"ן מצדי * "[[רחל המשוררת|רחל]]. אנחנו עברנו על השיר 'אורי' והוא בהחלט שיר ראוי, אבל אנחנו החלטנו להכניס בו כמה שינויים שיתאימו יותר למסר של הקיבוץ, לכן, במקום 'בן לו היה לי', מעכשיו זה יהיה 'בן ו/או בת לו היה ו/או הייתה לנו' והשורה 'שחור תלתלים ונבון' תהפוך מהיום ל'בעל תודעה מעמדית מפותחת'." ~ יאצק (קיבוצניק) לרחל המשוררת * "וייקצוף אלוהים על משה, ולא יסלח לו. וייקח בצק שמנוני, וימלאהו נקניקייה. ויקרא שמו 'משה בתיבה'." ~ הקריין על [[W:מי מריבה|הכאת הסלע]] * "כשאני רוצה לפנק את עצמי, אני ממציא מילה שאנשים ישברו את השיניים כדי להגיד אותה נכון. משהו כמו, מממש, או ממומש. או מסצ'וסטס. האחרון זה של חבר, לא שלי." ~ [[W:אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן-יהודה]] * "נתינים יקרים, אני יודע, חמישים השנים האחרונות לא היו קלות. רצחתי רבים מכם, שדדתי אתכם חזור ושדוד במיסים, לאחדים מכם הכנסתי אצבע בעין, סתם כי אני יכול. וזה מצחיק. אבל אני מבטיח לכם שמעכשיו והלאה... הכול יהיה בדיוק אותו דבר." ~ [[W:מנשה (מלך יהודה)|המלך מנשה]] * "אני בטוח במאת האחוזים שטובת היישוב אינה דורשת שתכרות את לשונה של אשתך" ~ אהרון אהרונסון ליוסף לישנסקי ==שיחות== :'''אישה''': "אבל אתה מוכרח להודות, הציור הזה..." :'''איש''': "זה פשע נגד האנושות!" ~ על ציור של [[אדולף היטלר]] {{מפריד}} :'''[[יצחק רבין]]''': "אני לא יכול, אני לא יכול שמעון, אני לא יכול ללחוץ את היד ל[[יאסר ערפאת|מדוזה השעירה הזו]]." :'''[[שמעון פרס]]''': "תעשה מה שאני עושה, דמיין אותו ערום." :'''יצחק רבין''': "אין לי דמיון. אני לוחם. לא היה לי זמן לשבת ולדמיין בשק"ם כמוך." {{מפריד}} :'''[[עלי הכהן]]''': "הילדים שלי? את בטוחה שאת לא מתבלבלת עם חופני ופנחס אחרים?" :'''אישה''': "אתה מתכוון חופני ופנחס בניו של עלי הכהן, כהן שילה אחרים?" {{מפריד}} :'''[[משה]]''': "טוב רבותי, אלו הדיברות שאתם צריכים לקיים. שאלות?" :'''אישה מבני ישראל''': "כשאתה אומר 'לא תישא את שם אדוניי לשווא' אז לא הרגע אמרת את השם שלו?" :'''משה''': "לא, אדוניי זה לא השם שלו." :'''אישה''': "אז איך קוראים לו?" :'''משה''': "קוראים לו י... אדוניי." :'''אישה''': "אז כן קוראים לו אדוניי." :'''משה''': "לא, זה לא השם שלו אדוניי, השם שלו מתחיל ב־י' ונגמר ב־ה'." :'''איש''': "יוספה!" :'''משה''': "לא, נו." :'''אישה''': "[[W:יודה|יודה]]!" :'''משה''': "עזבו, לא חשוב. שאלה הבאה." {{מפריד}} :'''[[W:מרדכי|מרדכי]]''': "מצאתי פתרון לבעיה שלנו. נכון שאחשוורוש רוצה להשמיד אותנו?" :'''[[אסתר]]''': "נכון." :'''מרדכי''': "ונכון שאחשוורוש לא כל כך מרוצה מוושתי בזמן האחרון?" :'''אסתר''': "נו?" :'''מרדכי''': "אז ככה, את הולכת לארמון, עושה לאחשוורוש קצת חנדעלעך, קצת פוצי מוצי, והופ! אחשוורוש כבר לא רוצה להשמיד אותנו." :'''אסתר''': "אוקיי, אחלה של רעיון, אבל זה לא נראה לך קצת בעייתי, לשלוח אותי לאחשוורוש? זה קצת עושה אותי..." :'''מרדכי''': "קצת מה?" :'''אסתר''': "זונה." {{מפריד}} :'''מרדכי''': "את תהיי המושיעה של העם שלנו, הסיפור שלך יחיה לנצח, יהיה חג על שמך! חג של שמחה. וילדות קטנות יחכו כל השנה, לחג הזה, כדי להתחפש לאסתר." :'''אסתר''': "אז הן יתחפשו לזונות?" :'''מרדכי''': "רק בתיכון." {{מפריד}} :'''[[אברהם]]''' (על [[W:ברית מילה|ברית מילה]]): "אלוהים הבטיח שאם נעשה את זה, הוא ירבה את זרענו!" :'''[[W:ישמעאל|ישמעאל]]''': "אתה באמת לא רואה את הסתירה בהבטחה הזו...?" {{מפריד}} :'''[[W:יונה הנביא|יונה הנביא]]''': "תדע לך, אני ממש התרשמתי מהסיפור שלך." :'''[[פינוקיו]]''': "תודה." :'''יונה''': "כל הקטע הזה עם האף והקרקס." :'''פינוקיו''': "איך אתה הגעת לפה?" :'''יונה''': "אני הייתי על ספינה, ואז, אה, זרקו אותי ממנה, ואז הדג בלע אותי, איך אתה?" :'''פינוקיו''': "אני הייתי על ספינה, ואז זרקו אותי ממנה, ואז הדג בלע אותי..." {{מפריד}} :'''יונה''': "תגיד רגע, אני מוכרח לשאול אותך, כל הקטע הזה בסיפור שלך עם הצרצר המדבר. זה אמיתי? זה קרה באמת?" :'''פינוקיו''': "בטח שזה קרה באמת! כל מה שכתוב בספר 'פינוקיו' קרה באמת!" :'''יונה''' (בפקפוק): "וואלה." :'''פינוקיו''': "מה, למה?" :'''יונה''': "לא לא, זה שום דבר... והקטע הזה עם הפיה הכחולה?" :'''פינוקיו''': "הפיה הכחולה אמיתי לגמרי! זה [[W:סרט תיעודי|דוקו]]! ... תגיד, גם אני חייב לשאול אותך משהו. הקטע הזה שזרקו אותך מהספינה באמצע הסערה, זה קרה באמת?" :'''יונה''': "בטח! ... תקשיב רגע, כל מה שכתוב בתנ"ך קרה באמת." {{מפריד}} : '''יאצק''' (באספת הקיבוץ): "מגיע מזל טוב לסוניה! שילדה לפנות בוקר את הצאצא הראשון של הקיבוץ שלנו!" :'''סוניה''': "תודה רבה." : '''יאצק''': "הלידה הייתה לא קלה..." :'''סוניה''': "היא הייתה יכולה להיות טיפה יותר קלה אם את היית משחרר אותי מתורנות חליבה." {{מפריד}} : '''יאצק''': "טוב, אז כפי שכבר החלטנו, לילד יקראו כנרת." :'''סוניה''': "מה כנרת? זה בן, זה זכר. יש לו בולבול!" : '''יאצק''': "החברה סוניה, ברצוני להזכיר לך שבאסיפת הקיבוץ החלטנו שזו תהיה בת ויקראו לה כנרת!" :'''סוניה''': "בסדר, בסדר, תעשו מה שאתם רוצים, אבל יאצק, אני לא חוזרת לעבוד בחוחובה." : '''יאצק''': "סוניה, סוניה, אל תדאגי, אצלנו בקיבוץ הקולקטיב קשוב לצרכיו של היחיד. לכן, מרגע זה, סוניה, את יוצאת לחופשת לידה." :'''סוניה''': "או, תודה רבה." : '''יאצק''' (שנייה לאחר מכן): "וחברים, תגידו עכשיו ברוכה הבאה לסוניה שחזרה זה עתה מחופשת לידה, ישר לקטיף החוחובה." :'''קיבוצניקים''': "ברוכה הבאה סוניה'לה!" :'''סוניה''': "בסדר, בסדר, אבל אחרי הברית." : '''יאצק''': "... סוניה, תשמעי, בקשר למה שביקשת, אנחנו ערכנו בירור ולהביא מוהל מחדרה זה עולה בדיוק כמו להביא פרה שלמה, אז תחליטי את, תחליטי את, אני חושב שזה לא ראוי אפילו להגיע להצבעה, לכן אבנר יערוך את הטקס. אבנר?" :'''אבנר''': -שולף מזמרה- : (לאחר הברית) : '''יאצק''': "נו, יופי, בסוף הכול הסתדר." :'''אבנר''': "כן, באמת ילדה מקסימה כנרת." {{מפריד}} :'''[[W:אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן-יהודה]]''': "[[W:איתמר בן-אב"י|איתמר]], אני מבין שיש לך צורך עז לאונן." :'''איתמר''': "לעשות מה?" :'''אליעזר בן-יהודה''': "לאונן, אה, אתה לא מכיר את המילה, אני החייתי אותה רק לפני שלושה ימים, כשאמא נסעה לצפת." {{מפריד}} :'''[[אברהם]]''': "נו, ישמעאל, איך זה להיות אח גדול?" :'''ישמעאל''': "וואלה, זה כיף דווקא, זה נחמד שיש לך מישהו לצחק איתו." {{מפריד}} :'''[[W:יהונתן|יהונתן]]''': "אני חושב שבאופן אובייקטיבי, הוא ([[דוד]]) צריך לצאת איתי." :'''[[W:מיכל|מיכל]]''': "באופן אובייקטיבי? כן? למה?" :'''יהונתן''': "אני פשוט חושב שעדיף בשבילו, כן? לא קשור אליי, בשבילו עדיף שהוא לא יצא עם מישהו שיסבך אותו עם כל העניין הזה של ה[[W:איסור משכב עם נידה|נידה]]." :'''מיכל''': "אה, כן? כי אני חשבתי באמת כאילו, בשבילו, שעדיף שהוא לא יצא עם מישהו שיסבך אותו עם מוות ב[[W:איסור משכב זכר|סקילה]]!" {{מפריד}} :'''[[אריאל שרון]]''' (ל[[מנחם בגין]]): "אני פה כדי שתהיה מרוצה, אדוני." :'''[[רפאל איתן|רפול]]''': "ואני פה בשביל לאכול את הפנים של [[יאסר ערפאת|ערפאת]]." :'''אריאל שרון''': "או פשוט לגרש אותו לתוניס." :'''רפול''': "הטעים מביניהם, כן." {{מפריד}} :'''שלמה''': "לא קוראים לי שלמה. אני החלפתי את השם, נו." :'''[[W:בת שבע|בת שבע]]''': "בסדר, אז איך לקרוא לך?" :'''שלמה''': "קהלת." :'''בת שבע''': "קהלת? קהלת זה שם של בת." :'''קהלת (לשעבר 'שלמה')''': "מה זה משנה, אמא? מה זה משנה? הכול הבל הבלים, הכול הבל, את לא מבינה?!" {{מפריד}} :'''שלמה''': "אני מבטיח לך שזה ([[שיר השירים]]) לא שירי זימה, זה כאילו... מטאפורות." :'''בת שבע''': "מטאפורות?" :'''שלמה''': "כן, כאילו... כל השיר הוא אנלוגיה לאהבה שלי לאלוהים, לתשוקה העזה שלי להיות אחד איתו, להתמסר אליו..." :'''בת שבע''': "'אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ' ({{תנ"ך|שיר השירים|א|ו}}). מי זה השחרחורת, אתה או אלוהים?" :'''שלמה''': "קשה להסביר." :'''בת שבע''': "זאת [[w:מלכת שבא|מלכת שבא]]! עלק 'הלכנו לחדר לחוד חידות'!" [[קטגוריה:תוכניות טלוויזיה ישראליות]] [[קטגוריה: סדרות ותוכניות סאטירה]] [[קטגוריה:סאטירה בישראל]] [[קטגוריה:תנ"ך]] gk2p108klv4l1fnlqj4odrp7hxhdkzg 188204 188203 2022-07-30T20:01:40Z המאסטר25332 19361 /* אחרים */ wikitext text/x-wiki [[קובץ:מתוך היהודים באים.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מתוך סדרת הטלוויזיה "היהודים באים"]] '''[[W:היהודים באים|היהודים באים]]''' היא סדרת טלוויזיה [[ישראל]]ית הכוללת מערכונים אודות אירועים ב[[היסטוריה]] ה[[יהדות|יהודית]] מתקופת ה[[תנ"ך]] ועד ימינו. בסדרה מככבים ומגלמים את הדמויות השונות מוני מושונוב, יוסי מרשק, יעל שרוני, עידו מוסרי ויניב ביטון. הסדרה זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2014. ==[[אלוהים]]== * "אני עובד עם אידיוטים." ~ על הנביאים * "אתם שם... תמשיכו, זה בסדר. אני לא פה." * "אני לא באמת קיים." ==[[דוד]]== * "אני אוהב לשיר שירים לעצמי. 'אני מלך ישראל, חי חי וקיים, אני מלך ישראל...' אוי, תענוג!" ~ על בסיס השיר "[[w:דוד מלך ישראל חי וקיים|דוד מלך ישראל חי וקיים]]" * "מים לעצמי המלך מים מים לעצמי, מים לעצמי המלך מים לעצמי." ~ על בסיס השיר "[[w:מים לדוד המלך|מים לדוד המלך]]" * "מה זה, משל? אני מת על המשלים שלך, אבל שיהיה מצחיק הפעם!" ~ ל[[W:נתן הנביא|נתן הנביא]] כשזה בא למשול לו את משל [[W:כבשת הרש|כבשת הרש]] * "לא הרבה יודעים, אבל אני המצאתי את [[w:אפקט הפרפר|אפקט הפרפר]]. כשחייל מת במקום אחד בעולם, אז אני מזיין את אשתו במקום אחר." ~ על מעשה [[w:דוד ובת שבע|דוד ובת שבע]] ==יוסף== * "ובחלומי..." * "מה ניש?" * "אה כן, ואתם משתחווים אליי." ~ מספר על החלומות שלו לאחיו * "כולם מתים עליי, זה ידוע שכולם מתים עליי." * "איזה הזיה שאני לא בכלא. אני בשוק. ועוד בדיוק כשמצאתי וילונות תואמים לדלי הפרשות. אין לתאר." * "יש לי כאבי ברכיים." ~ מסביר למה הוא לא משתחווה בפני [[W:פרעה (דמות מקראית)|פרעה]] * "תגיד לי, אתה בכלל... אתה יהודי? מי לימד אותך להתמקח?" ~ לאח שלו, כשאחיו מנסים למכור אותו לישמעאלי ומקבלים הצעת מחיר נמוכה * "אם לא הייתי [[w:פירוש חלומות|פרשן חלומות]] אני מניח... שהייתי שרלטן בתחום אחר." :'''יוסף''': "סמיח, אני יכול לתת לך עצה בונה שתעזור לך להתקדם בחיים?" :'''סמיח''': "בטח." :'''יוסף''': "אתה מפוטר!" ==יצחק== * "אבא, אין פה אף אחד, אל מי אתה מדבר?" ~ לאביו אברהם, כשזה מנסה [[w:עקדת יצחק|לעקוד]] אותו. * "אם ככה הוא כשהוא רגוע, אני בטח לא רוצה לראות אותו [[כעס|כועס]]." ~ על כך שכדאי לציית לאלוהים ו[[w:ברית מילה|להימול]], על מנת לא להרגיז אותו. ==[[משה]]== * "עם של קקות." ~ על בני ישראל :'''אהרון''' (בתגובה): "למה? חמודים דווקא." * "כאילו קמת בבוקר אמרת לעצמך, 'איך אני יכול להשפיל עוד קצת את משה? אה! אולי אני אתן לו לדבר לסנה? ל...לא, לא, את זה כבר עשיתי בשבוע שעבר. איזה צחוקים...'" ~ לאלוהים * "יודע מה? לא מוכן! אתה והעם המסריח שלך הגעתם לי עד פה. זהו!" ~ כשאלוהים אומר לו לדבר אל הסלע * "עוד לא שמתם לב למאכניזם החוזר הזה שכל פעם שאתם מתלוננים על משהו מתים איזה 3,000 איש? לא שמתם לב?" ~ לבני ישראל כשהם מתלוננים * "אני ממש ממש אוהב ללכת לבריכה האולימפית בקאנטרי, לעמוד מעל המסלול הזה איפה שכל הדושים דופקים בריכות ואז לחצות את הבריכה לשניים ולראות אותם נופלים פנימה." * "אני הסברתי לכם כבר אלף פעם, אלוהים לא עושה מה שבא לכם. אם הוא היה שואל כל אחד מה בא לו, אז מזמן הוא היה כבר לוקח אותי מכאן." ~ לבני ישראל * "אלוהים, קח אותי, בבקשה, אין לי כוח אל העם הזה יותר." * "החוק הראשון ב[[W:עשרת הדיברות|עשרת הדיברות]] הוא... לא מדברים על עשרת הדיברות. לא פסל, לא תמונה, לא ציור, שום דבר. החוק השני בעשרת הדיברות הוא: לא מדברים על עשרת הדיברות!" * ""אם היה לי עשרה דברים להגיד לכם לפני שאני מת, אלו היו עשרת הדברות: תאמינו באלוהים. אבל לא בקטע פנאטי, יותר בקטע של ענווה. זה יעזור לכם לזכור שאתם לא מרכז העולם והשמש לא זורחת מהתחת שלכם. היא זורחת מהתחת שלו. אל תאמינו על עיוור בשום דבר אחר. לא בפסלים, לא בתמונות, ובטח שלא באנשים. תמיד תטילו ספק. תמיד תשאלו שאלות. שמרו על ראש פתוח. אל תגידו את השם של אלוהים סתם. בתכל'ס, אל תגידו שום דבר סתם. אם אתם רוצים שלמילים שלכם יהיה כוח, אל תבזבזו אותן. אל תעבדו בשבת. אתם כבר לא עבדים של אף אחד. לא של הקריירה שלכם, ולא של הבוס שלכם. תישארו בבית עם הילדים ותאכלו ענבים קפואים. זה מגיע לכם. תנו ריספקט להורים שלכם. תלכלכו עליהם כמה שאתם רוצים עם הפסיכולוגית שלכם, אבל תמיד תזכרו שאם אתם בחיים, סימן שהם עשו איזה משהו בסדר. כשיהיו לכם ילדים משלכם אתם כבר תבינו את זה. אל תשקרו. אל תגנבו. אל תרצחו. בקיצור, אל תהיו עם של קקות. זה די ברור, לא? גם אל תנאפו. לנאוף זה לשקר לבן אדם שאתם הכי אוהבים: לעצמכם. אם זה לא עובד, תפתחו את היחסים. אם גם זה לא עובד, תפרקו את החבילה. פרק ב' זה אחלה דבר. גם אל תהיו גרידים. תמיד יהיה מישהו שיש לו בית גדול יותר או אישה מגניבה יותר או שור חזק יותר. אם כל הזמן תרצו משהו שאין לכם, תישארו אומללים. והכי הכי חשוב: תזכרו שהארץ שאתם הולכים אליה היא פאקינג מדבר. אז תמיד, אבל תמיד, תמרחו קרם הגנה" ~ מונולוג אחרון של משה לבני ישראל לפני מותו ==[[רפאל איתן]]== * "פתח ת'מטוס." * "פתח את הכוסשלהאמא של המטוס." * "פתח ת'גדר." ~ ל[[מנחם בגין]] * "אה, כן, זה מאוד פשוט. אתה פותח את הגדר, אנחנו נכנסים ללבנון, כל הערבים מתים, מחיאות כפיים, [[W:יעקב אגם|יעקב אגם]] מפסל פסל ברונזה שלי, הפסל זוכה לארבעה כוכבים ב־[[w:TripAdvisor|TripAdvisor]], רות סוף." ~ מסביר איך ישראל תנצח ב"[[W:מבצע שלום הגליל|מבצע שלום הגליל]]" * "פתח ת'מפה." * "אל תגיד את זה, זה עושה לי מצחיק במכנסיים." ~ על האפשרות שישראל תיכנס למלחמה * "ואני רוצה לשתות פרילי תות מהגולגולת של [[יאסר ערפאת|ערפאת]]. פתח ת'גדר." * "פתח תכוסשלהאמא של הגדר." * "מבצע לזיין את הערבים ולהרוס את לבנון." ~ מציע שם למבצע שלום הגליל * "סגור ת'להקה." ==[[שלמה]]== * "להביט בעיניים של עוד תינוק שנולד לי לפני דקה, ולדעת שהוא בא לעולם נקי מרוע, ושמחר אמא שלו חוזרת לרוטציה." ~ משיב לשאלה מה מרגש אותו * "אהא! גנבת תינוקות! עורף ראשים, גש ודגדג אותה. סתם. סתם, אני צוחק. גש, תערוף לה את הראש." ~ ב[[W:משפט שלמה|משפט שלמה]] * "אתה יכול להביא לי אישה בינתיים? שיהיה לי משהו לשחק איתו..." * "עורף ראשים, אתה בסדר עם זה או שאני צריך להביא חוצה תינוקות?" ~ על חציית התינוק לשניים * "... אני מדבר גם את שפת הציפורים (שומע ציוץ ציפור) מה? אה, היא אומרת 'הנה ראש נחמד לחרבן עליו.' (מחרבנת עליו)." * "כולם מקנאים בי על זה שיש לי אלף נשים, אבל אף אחד לא חושב על זה שיש לי אלף חמות." * "מה עובר על העולם הדפוק הזה? את ([[W:בת שבע|בת שבע]]) לא קולטת שהעולם דפוק? ... את יודעת שכל הנחלים זורמים לים? ... והים אף פעם לא מתמלא. כאילו, איך את לא רואה שזה לא הגיוני? זה כאילו, זה דפוק ברמות, זה לא עושה שכל בכלל!" ~ כ[[קהלת]] * "אוקיי, אמא, מה שסיפרת לי עכשיו דפוק ברמות, אבל אני לא אכנס לזה כי יש לי מספיק שיט על הראש. את יודעת שכל מה שהיה הוא שיהיה, וכל מה שנעשה הוא שייעשה? את יודעת את זה?" ==אחרים== * "[[W:מצדה|מצדי]] אמיתי לא משתמט!" ~ קב"ן מצדי * "[[רחל המשוררת|רחל]]. אנחנו עברנו על השיר 'אורי' והוא בהחלט שיר ראוי, אבל אנחנו החלטנו להכניס בו כמה שינויים שיתאימו יותר למסר של הקיבוץ, לכן, במקום 'בן לו היה לי', מעכשיו זה יהיה 'בן ו/או בת לו היה ו/או הייתה לנו' והשורה 'שחור תלתלים ונבון' תהפוך מהיום ל'בעל תודעה מעמדית מפותחת'." ~ יאצק (קיבוצניק) לרחל המשוררת * "וייקצוף אלוהים על משה, ולא יסלח לו. וייקח בצק שמנוני, וימלאהו נקניקייה. ויקרא שמו 'משה בתיבה'." ~ הקריין על [[W:מי מריבה|הכאת הסלע]] * "כשאני רוצה לפנק את עצמי, אני ממציא מילה שאנשים ישברו את השיניים כדי להגיד אותה נכון. משהו כמו, מממש, או ממומש. או מסצ'וסטס. האחרון זה של חבר, לא שלי." ~ [[W:אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן-יהודה]] * "נתינים יקרים, אני יודע, חמישים השנים האחרונות לא היו קלות. רצחתי רבים מכם, שדדתי אתכם חזור ושדוד במיסים, לאחדים מכם הכנסתי אצבע בעין, סתם כי אני יכול. וזה מצחיק. אבל אני מבטיח לכם שמעכשיו והלאה... הכול יהיה בדיוק אותו דבר." ~ [[W:מנשה (מלך יהודה)|המלך מנשה]] * "אני בטוח במאת האחוזים שטובת היישוב אינה דורשת שתכרות את לשונה של אשתך" ~ אהרון אהרונסון ליוסף לישנסקי * "אויש, דרך אגב, אתם יודעים מה משותף לקדוש ברוך הוא ולפלוץ חרישי? את שניהם לא רואים, את שניהם לא שומעים, אבל את שניהם מרגישים טוב טוב בבית הכנסת ביום כיפור" ~ הרשל'ה ==שיחות== :'''אישה''': "אבל אתה מוכרח להודות, הציור הזה..." :'''איש''': "זה פשע נגד האנושות!" ~ על ציור של [[אדולף היטלר]] {{מפריד}} :'''[[יצחק רבין]]''': "אני לא יכול, אני לא יכול שמעון, אני לא יכול ללחוץ את היד ל[[יאסר ערפאת|מדוזה השעירה הזו]]." :'''[[שמעון פרס]]''': "תעשה מה שאני עושה, דמיין אותו ערום." :'''יצחק רבין''': "אין לי דמיון. אני לוחם. לא היה לי זמן לשבת ולדמיין בשק"ם כמוך." {{מפריד}} :'''[[עלי הכהן]]''': "הילדים שלי? את בטוחה שאת לא מתבלבלת עם חופני ופנחס אחרים?" :'''אישה''': "אתה מתכוון חופני ופנחס בניו של עלי הכהן, כהן שילה אחרים?" {{מפריד}} :'''[[משה]]''': "טוב רבותי, אלו הדיברות שאתם צריכים לקיים. שאלות?" :'''אישה מבני ישראל''': "כשאתה אומר 'לא תישא את שם אדוניי לשווא' אז לא הרגע אמרת את השם שלו?" :'''משה''': "לא, אדוניי זה לא השם שלו." :'''אישה''': "אז איך קוראים לו?" :'''משה''': "קוראים לו י... אדוניי." :'''אישה''': "אז כן קוראים לו אדוניי." :'''משה''': "לא, זה לא השם שלו אדוניי, השם שלו מתחיל ב־י' ונגמר ב־ה'." :'''איש''': "יוספה!" :'''משה''': "לא, נו." :'''אישה''': "[[W:יודה|יודה]]!" :'''משה''': "עזבו, לא חשוב. שאלה הבאה." {{מפריד}} :'''[[W:מרדכי|מרדכי]]''': "מצאתי פתרון לבעיה שלנו. נכון שאחשוורוש רוצה להשמיד אותנו?" :'''[[אסתר]]''': "נכון." :'''מרדכי''': "ונכון שאחשוורוש לא כל כך מרוצה מוושתי בזמן האחרון?" :'''אסתר''': "נו?" :'''מרדכי''': "אז ככה, את הולכת לארמון, עושה לאחשוורוש קצת חנדעלעך, קצת פוצי מוצי, והופ! אחשוורוש כבר לא רוצה להשמיד אותנו." :'''אסתר''': "אוקיי, אחלה של רעיון, אבל זה לא נראה לך קצת בעייתי, לשלוח אותי לאחשוורוש? זה קצת עושה אותי..." :'''מרדכי''': "קצת מה?" :'''אסתר''': "זונה." {{מפריד}} :'''מרדכי''': "את תהיי המושיעה של העם שלנו, הסיפור שלך יחיה לנצח, יהיה חג על שמך! חג של שמחה. וילדות קטנות יחכו כל השנה, לחג הזה, כדי להתחפש לאסתר." :'''אסתר''': "אז הן יתחפשו לזונות?" :'''מרדכי''': "רק בתיכון." {{מפריד}} :'''[[אברהם]]''' (על [[W:ברית מילה|ברית מילה]]): "אלוהים הבטיח שאם נעשה את זה, הוא ירבה את זרענו!" :'''[[W:ישמעאל|ישמעאל]]''': "אתה באמת לא רואה את הסתירה בהבטחה הזו...?" {{מפריד}} :'''[[W:יונה הנביא|יונה הנביא]]''': "תדע לך, אני ממש התרשמתי מהסיפור שלך." :'''[[פינוקיו]]''': "תודה." :'''יונה''': "כל הקטע הזה עם האף והקרקס." :'''פינוקיו''': "איך אתה הגעת לפה?" :'''יונה''': "אני הייתי על ספינה, ואז, אה, זרקו אותי ממנה, ואז הדג בלע אותי, איך אתה?" :'''פינוקיו''': "אני הייתי על ספינה, ואז זרקו אותי ממנה, ואז הדג בלע אותי..." {{מפריד}} :'''יונה''': "תגיד רגע, אני מוכרח לשאול אותך, כל הקטע הזה בסיפור שלך עם הצרצר המדבר. זה אמיתי? זה קרה באמת?" :'''פינוקיו''': "בטח שזה קרה באמת! כל מה שכתוב בספר 'פינוקיו' קרה באמת!" :'''יונה''' (בפקפוק): "וואלה." :'''פינוקיו''': "מה, למה?" :'''יונה''': "לא לא, זה שום דבר... והקטע הזה עם הפיה הכחולה?" :'''פינוקיו''': "הפיה הכחולה אמיתי לגמרי! זה [[W:סרט תיעודי|דוקו]]! ... תגיד, גם אני חייב לשאול אותך משהו. הקטע הזה שזרקו אותך מהספינה באמצע הסערה, זה קרה באמת?" :'''יונה''': "בטח! ... תקשיב רגע, כל מה שכתוב בתנ"ך קרה באמת." {{מפריד}} : '''יאצק''' (באספת הקיבוץ): "מגיע מזל טוב לסוניה! שילדה לפנות בוקר את הצאצא הראשון של הקיבוץ שלנו!" :'''סוניה''': "תודה רבה." : '''יאצק''': "הלידה הייתה לא קלה..." :'''סוניה''': "היא הייתה יכולה להיות טיפה יותר קלה אם את היית משחרר אותי מתורנות חליבה." {{מפריד}} : '''יאצק''': "טוב, אז כפי שכבר החלטנו, לילד יקראו כנרת." :'''סוניה''': "מה כנרת? זה בן, זה זכר. יש לו בולבול!" : '''יאצק''': "החברה סוניה, ברצוני להזכיר לך שבאסיפת הקיבוץ החלטנו שזו תהיה בת ויקראו לה כנרת!" :'''סוניה''': "בסדר, בסדר, תעשו מה שאתם רוצים, אבל יאצק, אני לא חוזרת לעבוד בחוחובה." : '''יאצק''': "סוניה, סוניה, אל תדאגי, אצלנו בקיבוץ הקולקטיב קשוב לצרכיו של היחיד. לכן, מרגע זה, סוניה, את יוצאת לחופשת לידה." :'''סוניה''': "או, תודה רבה." : '''יאצק''' (שנייה לאחר מכן): "וחברים, תגידו עכשיו ברוכה הבאה לסוניה שחזרה זה עתה מחופשת לידה, ישר לקטיף החוחובה." :'''קיבוצניקים''': "ברוכה הבאה סוניה'לה!" :'''סוניה''': "בסדר, בסדר, אבל אחרי הברית." : '''יאצק''': "... סוניה, תשמעי, בקשר למה שביקשת, אנחנו ערכנו בירור ולהביא מוהל מחדרה זה עולה בדיוק כמו להביא פרה שלמה, אז תחליטי את, תחליטי את, אני חושב שזה לא ראוי אפילו להגיע להצבעה, לכן אבנר יערוך את הטקס. אבנר?" :'''אבנר''': -שולף מזמרה- : (לאחר הברית) : '''יאצק''': "נו, יופי, בסוף הכול הסתדר." :'''אבנר''': "כן, באמת ילדה מקסימה כנרת." {{מפריד}} :'''[[W:אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן-יהודה]]''': "[[W:איתמר בן-אב"י|איתמר]], אני מבין שיש לך צורך עז לאונן." :'''איתמר''': "לעשות מה?" :'''אליעזר בן-יהודה''': "לאונן, אה, אתה לא מכיר את המילה, אני החייתי אותה רק לפני שלושה ימים, כשאמא נסעה לצפת." {{מפריד}} :'''[[אברהם]]''': "נו, ישמעאל, איך זה להיות אח גדול?" :'''ישמעאל''': "וואלה, זה כיף דווקא, זה נחמד שיש לך מישהו לצחק איתו." {{מפריד}} :'''[[W:יהונתן|יהונתן]]''': "אני חושב שבאופן אובייקטיבי, הוא ([[דוד]]) צריך לצאת איתי." :'''[[W:מיכל|מיכל]]''': "באופן אובייקטיבי? כן? למה?" :'''יהונתן''': "אני פשוט חושב שעדיף בשבילו, כן? לא קשור אליי, בשבילו עדיף שהוא לא יצא עם מישהו שיסבך אותו עם כל העניין הזה של ה[[W:איסור משכב עם נידה|נידה]]." :'''מיכל''': "אה, כן? כי אני חשבתי באמת כאילו, בשבילו, שעדיף שהוא לא יצא עם מישהו שיסבך אותו עם מוות ב[[W:איסור משכב זכר|סקילה]]!" {{מפריד}} :'''[[אריאל שרון]]''' (ל[[מנחם בגין]]): "אני פה כדי שתהיה מרוצה, אדוני." :'''[[רפאל איתן|רפול]]''': "ואני פה בשביל לאכול את הפנים של [[יאסר ערפאת|ערפאת]]." :'''אריאל שרון''': "או פשוט לגרש אותו לתוניס." :'''רפול''': "הטעים מביניהם, כן." {{מפריד}} :'''שלמה''': "לא קוראים לי שלמה. אני החלפתי את השם, נו." :'''[[W:בת שבע|בת שבע]]''': "בסדר, אז איך לקרוא לך?" :'''שלמה''': "קהלת." :'''בת שבע''': "קהלת? קהלת זה שם של בת." :'''קהלת (לשעבר 'שלמה')''': "מה זה משנה, אמא? מה זה משנה? הכול הבל הבלים, הכול הבל, את לא מבינה?!" {{מפריד}} :'''שלמה''': "אני מבטיח לך שזה ([[שיר השירים]]) לא שירי זימה, זה כאילו... מטאפורות." :'''בת שבע''': "מטאפורות?" :'''שלמה''': "כן, כאילו... כל השיר הוא אנלוגיה לאהבה שלי לאלוהים, לתשוקה העזה שלי להיות אחד איתו, להתמסר אליו..." :'''בת שבע''': "'אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ' ({{תנ"ך|שיר השירים|א|ו}}). מי זה השחרחורת, אתה או אלוהים?" :'''שלמה''': "קשה להסביר." :'''בת שבע''': "זאת [[w:מלכת שבא|מלכת שבא]]! עלק 'הלכנו לחדר לחוד חידות'!" [[קטגוריה:תוכניות טלוויזיה ישראליות]] [[קטגוריה: סדרות ותוכניות סאטירה]] [[קטגוריה:סאטירה בישראל]] [[קטגוריה:תנ"ך]] 3a7slf9hbv7ne2hl2pjrxfmakocaxa6 188205 188204 2022-07-30T20:05:08Z המאסטר25332 19361 /* שיחות */ wikitext text/x-wiki [[קובץ:מתוך היהודים באים.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מתוך סדרת הטלוויזיה "היהודים באים"]] '''[[W:היהודים באים|היהודים באים]]''' היא סדרת טלוויזיה [[ישראל]]ית הכוללת מערכונים אודות אירועים ב[[היסטוריה]] ה[[יהדות|יהודית]] מתקופת ה[[תנ"ך]] ועד ימינו. בסדרה מככבים ומגלמים את הדמויות השונות מוני מושונוב, יוסי מרשק, יעל שרוני, עידו מוסרי ויניב ביטון. הסדרה זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2014. ==[[אלוהים]]== * "אני עובד עם אידיוטים." ~ על הנביאים * "אתם שם... תמשיכו, זה בסדר. אני לא פה." * "אני לא באמת קיים." ==[[דוד]]== * "אני אוהב לשיר שירים לעצמי. 'אני מלך ישראל, חי חי וקיים, אני מלך ישראל...' אוי, תענוג!" ~ על בסיס השיר "[[w:דוד מלך ישראל חי וקיים|דוד מלך ישראל חי וקיים]]" * "מים לעצמי המלך מים מים לעצמי, מים לעצמי המלך מים לעצמי." ~ על בסיס השיר "[[w:מים לדוד המלך|מים לדוד המלך]]" * "מה זה, משל? אני מת על המשלים שלך, אבל שיהיה מצחיק הפעם!" ~ ל[[W:נתן הנביא|נתן הנביא]] כשזה בא למשול לו את משל [[W:כבשת הרש|כבשת הרש]] * "לא הרבה יודעים, אבל אני המצאתי את [[w:אפקט הפרפר|אפקט הפרפר]]. כשחייל מת במקום אחד בעולם, אז אני מזיין את אשתו במקום אחר." ~ על מעשה [[w:דוד ובת שבע|דוד ובת שבע]] ==יוסף== * "ובחלומי..." * "מה ניש?" * "אה כן, ואתם משתחווים אליי." ~ מספר על החלומות שלו לאחיו * "כולם מתים עליי, זה ידוע שכולם מתים עליי." * "איזה הזיה שאני לא בכלא. אני בשוק. ועוד בדיוק כשמצאתי וילונות תואמים לדלי הפרשות. אין לתאר." * "יש לי כאבי ברכיים." ~ מסביר למה הוא לא משתחווה בפני [[W:פרעה (דמות מקראית)|פרעה]] * "תגיד לי, אתה בכלל... אתה יהודי? מי לימד אותך להתמקח?" ~ לאח שלו, כשאחיו מנסים למכור אותו לישמעאלי ומקבלים הצעת מחיר נמוכה * "אם לא הייתי [[w:פירוש חלומות|פרשן חלומות]] אני מניח... שהייתי שרלטן בתחום אחר." :'''יוסף''': "סמיח, אני יכול לתת לך עצה בונה שתעזור לך להתקדם בחיים?" :'''סמיח''': "בטח." :'''יוסף''': "אתה מפוטר!" ==יצחק== * "אבא, אין פה אף אחד, אל מי אתה מדבר?" ~ לאביו אברהם, כשזה מנסה [[w:עקדת יצחק|לעקוד]] אותו. * "אם ככה הוא כשהוא רגוע, אני בטח לא רוצה לראות אותו [[כעס|כועס]]." ~ על כך שכדאי לציית לאלוהים ו[[w:ברית מילה|להימול]], על מנת לא להרגיז אותו. ==[[משה]]== * "עם של קקות." ~ על בני ישראל :'''אהרון''' (בתגובה): "למה? חמודים דווקא." * "כאילו קמת בבוקר אמרת לעצמך, 'איך אני יכול להשפיל עוד קצת את משה? אה! אולי אני אתן לו לדבר לסנה? ל...לא, לא, את זה כבר עשיתי בשבוע שעבר. איזה צחוקים...'" ~ לאלוהים * "יודע מה? לא מוכן! אתה והעם המסריח שלך הגעתם לי עד פה. זהו!" ~ כשאלוהים אומר לו לדבר אל הסלע * "עוד לא שמתם לב למאכניזם החוזר הזה שכל פעם שאתם מתלוננים על משהו מתים איזה 3,000 איש? לא שמתם לב?" ~ לבני ישראל כשהם מתלוננים * "אני ממש ממש אוהב ללכת לבריכה האולימפית בקאנטרי, לעמוד מעל המסלול הזה איפה שכל הדושים דופקים בריכות ואז לחצות את הבריכה לשניים ולראות אותם נופלים פנימה." * "אני הסברתי לכם כבר אלף פעם, אלוהים לא עושה מה שבא לכם. אם הוא היה שואל כל אחד מה בא לו, אז מזמן הוא היה כבר לוקח אותי מכאן." ~ לבני ישראל * "אלוהים, קח אותי, בבקשה, אין לי כוח אל העם הזה יותר." * "החוק הראשון ב[[W:עשרת הדיברות|עשרת הדיברות]] הוא... לא מדברים על עשרת הדיברות. לא פסל, לא תמונה, לא ציור, שום דבר. החוק השני בעשרת הדיברות הוא: לא מדברים על עשרת הדיברות!" * ""אם היה לי עשרה דברים להגיד לכם לפני שאני מת, אלו היו עשרת הדברות: תאמינו באלוהים. אבל לא בקטע פנאטי, יותר בקטע של ענווה. זה יעזור לכם לזכור שאתם לא מרכז העולם והשמש לא זורחת מהתחת שלכם. היא זורחת מהתחת שלו. אל תאמינו על עיוור בשום דבר אחר. לא בפסלים, לא בתמונות, ובטח שלא באנשים. תמיד תטילו ספק. תמיד תשאלו שאלות. שמרו על ראש פתוח. אל תגידו את השם של אלוהים סתם. בתכל'ס, אל תגידו שום דבר סתם. אם אתם רוצים שלמילים שלכם יהיה כוח, אל תבזבזו אותן. אל תעבדו בשבת. אתם כבר לא עבדים של אף אחד. לא של הקריירה שלכם, ולא של הבוס שלכם. תישארו בבית עם הילדים ותאכלו ענבים קפואים. זה מגיע לכם. תנו ריספקט להורים שלכם. תלכלכו עליהם כמה שאתם רוצים עם הפסיכולוגית שלכם, אבל תמיד תזכרו שאם אתם בחיים, סימן שהם עשו איזה משהו בסדר. כשיהיו לכם ילדים משלכם אתם כבר תבינו את זה. אל תשקרו. אל תגנבו. אל תרצחו. בקיצור, אל תהיו עם של קקות. זה די ברור, לא? גם אל תנאפו. לנאוף זה לשקר לבן אדם שאתם הכי אוהבים: לעצמכם. אם זה לא עובד, תפתחו את היחסים. אם גם זה לא עובד, תפרקו את החבילה. פרק ב' זה אחלה דבר. גם אל תהיו גרידים. תמיד יהיה מישהו שיש לו בית גדול יותר או אישה מגניבה יותר או שור חזק יותר. אם כל הזמן תרצו משהו שאין לכם, תישארו אומללים. והכי הכי חשוב: תזכרו שהארץ שאתם הולכים אליה היא פאקינג מדבר. אז תמיד, אבל תמיד, תמרחו קרם הגנה" ~ מונולוג אחרון של משה לבני ישראל לפני מותו ==[[רפאל איתן]]== * "פתח ת'מטוס." * "פתח את הכוסשלהאמא של המטוס." * "פתח ת'גדר." ~ ל[[מנחם בגין]] * "אה, כן, זה מאוד פשוט. אתה פותח את הגדר, אנחנו נכנסים ללבנון, כל הערבים מתים, מחיאות כפיים, [[W:יעקב אגם|יעקב אגם]] מפסל פסל ברונזה שלי, הפסל זוכה לארבעה כוכבים ב־[[w:TripAdvisor|TripAdvisor]], רות סוף." ~ מסביר איך ישראל תנצח ב"[[W:מבצע שלום הגליל|מבצע שלום הגליל]]" * "פתח ת'מפה." * "אל תגיד את זה, זה עושה לי מצחיק במכנסיים." ~ על האפשרות שישראל תיכנס למלחמה * "ואני רוצה לשתות פרילי תות מהגולגולת של [[יאסר ערפאת|ערפאת]]. פתח ת'גדר." * "פתח תכוסשלהאמא של הגדר." * "מבצע לזיין את הערבים ולהרוס את לבנון." ~ מציע שם למבצע שלום הגליל * "סגור ת'להקה." ==[[שלמה]]== * "להביט בעיניים של עוד תינוק שנולד לי לפני דקה, ולדעת שהוא בא לעולם נקי מרוע, ושמחר אמא שלו חוזרת לרוטציה." ~ משיב לשאלה מה מרגש אותו * "אהא! גנבת תינוקות! עורף ראשים, גש ודגדג אותה. סתם. סתם, אני צוחק. גש, תערוף לה את הראש." ~ ב[[W:משפט שלמה|משפט שלמה]] * "אתה יכול להביא לי אישה בינתיים? שיהיה לי משהו לשחק איתו..." * "עורף ראשים, אתה בסדר עם זה או שאני צריך להביא חוצה תינוקות?" ~ על חציית התינוק לשניים * "... אני מדבר גם את שפת הציפורים (שומע ציוץ ציפור) מה? אה, היא אומרת 'הנה ראש נחמד לחרבן עליו.' (מחרבנת עליו)." * "כולם מקנאים בי על זה שיש לי אלף נשים, אבל אף אחד לא חושב על זה שיש לי אלף חמות." * "מה עובר על העולם הדפוק הזה? את ([[W:בת שבע|בת שבע]]) לא קולטת שהעולם דפוק? ... את יודעת שכל הנחלים זורמים לים? ... והים אף פעם לא מתמלא. כאילו, איך את לא רואה שזה לא הגיוני? זה כאילו, זה דפוק ברמות, זה לא עושה שכל בכלל!" ~ כ[[קהלת]] * "אוקיי, אמא, מה שסיפרת לי עכשיו דפוק ברמות, אבל אני לא אכנס לזה כי יש לי מספיק שיט על הראש. את יודעת שכל מה שהיה הוא שיהיה, וכל מה שנעשה הוא שייעשה? את יודעת את זה?" ==אחרים== * "[[W:מצדה|מצדי]] אמיתי לא משתמט!" ~ קב"ן מצדי * "[[רחל המשוררת|רחל]]. אנחנו עברנו על השיר 'אורי' והוא בהחלט שיר ראוי, אבל אנחנו החלטנו להכניס בו כמה שינויים שיתאימו יותר למסר של הקיבוץ, לכן, במקום 'בן לו היה לי', מעכשיו זה יהיה 'בן ו/או בת לו היה ו/או הייתה לנו' והשורה 'שחור תלתלים ונבון' תהפוך מהיום ל'בעל תודעה מעמדית מפותחת'." ~ יאצק (קיבוצניק) לרחל המשוררת * "וייקצוף אלוהים על משה, ולא יסלח לו. וייקח בצק שמנוני, וימלאהו נקניקייה. ויקרא שמו 'משה בתיבה'." ~ הקריין על [[W:מי מריבה|הכאת הסלע]] * "כשאני רוצה לפנק את עצמי, אני ממציא מילה שאנשים ישברו את השיניים כדי להגיד אותה נכון. משהו כמו, מממש, או ממומש. או מסצ'וסטס. האחרון זה של חבר, לא שלי." ~ [[W:אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן-יהודה]] * "נתינים יקרים, אני יודע, חמישים השנים האחרונות לא היו קלות. רצחתי רבים מכם, שדדתי אתכם חזור ושדוד במיסים, לאחדים מכם הכנסתי אצבע בעין, סתם כי אני יכול. וזה מצחיק. אבל אני מבטיח לכם שמעכשיו והלאה... הכול יהיה בדיוק אותו דבר." ~ [[W:מנשה (מלך יהודה)|המלך מנשה]] * "אני בטוח במאת האחוזים שטובת היישוב אינה דורשת שתכרות את לשונה של אשתך" ~ אהרון אהרונסון ליוסף לישנסקי * "אויש, דרך אגב, אתם יודעים מה משותף לקדוש ברוך הוא ולפלוץ חרישי? את שניהם לא רואים, את שניהם לא שומעים, אבל את שניהם מרגישים טוב טוב בבית הכנסת ביום כיפור" ~ הרשל'ה ==שיחות== :'''אישה''': "אבל אתה מוכרח להודות, הציור הזה..." :'''איש''': "זה פשע נגד האנושות!" ~ על ציור של [[אדולף היטלר]] {{מפריד}} :'''[[יצחק רבין]]''': "אני לא יכול, אני לא יכול שמעון, אני לא יכול ללחוץ את היד ל[[יאסר ערפאת|מדוזה השעירה הזו]]." :'''[[שמעון פרס]]''': "תעשה מה שאני עושה, דמיין אותו ערום." :'''יצחק רבין''': "אין לי דמיון. אני לוחם. לא היה לי זמן לשבת ולדמיין בשק"ם כמוך." {{מפריד}} :'''[[עלי הכהן]]''': "הילדים שלי? את בטוחה שאת לא מתבלבלת עם חופני ופנחס אחרים?" :'''אישה''': "אתה מתכוון חופני ופנחס בניו של עלי הכהן, כהן שילה אחרים?" {{מפריד}} :'''[[משה]]''': "טוב רבותי, אלו הדיברות שאתם צריכים לקיים. שאלות?" :'''אישה מבני ישראל''': "כשאתה אומר 'לא תישא את שם אדוניי לשווא' אז לא הרגע אמרת את השם שלו?" :'''משה''': "לא, אדוניי זה לא השם שלו." :'''אישה''': "אז איך קוראים לו?" :'''משה''': "קוראים לו י... אדוניי." :'''אישה''': "אז כן קוראים לו אדוניי." :'''משה''': "לא, זה לא השם שלו אדוניי, השם שלו מתחיל ב־י' ונגמר ב־ה'." :'''איש''': "יוספה!" :'''משה''': "לא, נו." :'''אישה''': "[[W:יודה|יודה]]!" :'''משה''': "עזבו, לא חשוב. שאלה הבאה." {{מפריד}} :'''[[W:מרדכי|מרדכי]]''': "מצאתי פתרון לבעיה שלנו. נכון שאחשוורוש רוצה להשמיד אותנו?" :'''[[אסתר]]''': "נכון." :'''מרדכי''': "ונכון שאחשוורוש לא כל כך מרוצה מוושתי בזמן האחרון?" :'''אסתר''': "נו?" :'''מרדכי''': "אז ככה, את הולכת לארמון, עושה לאחשוורוש קצת חנדעלעך, קצת פוצי מוצי, והופ! אחשוורוש כבר לא רוצה להשמיד אותנו." :'''אסתר''': "אוקיי, אחלה של רעיון, אבל זה לא נראה לך קצת בעייתי, לשלוח אותי לאחשוורוש? זה קצת עושה אותי..." :'''מרדכי''': "קצת מה?" :'''אסתר''': "זונה." {{מפריד}} :'''מרדכי''': "את תהיי המושיעה של העם שלנו, הסיפור שלך יחיה לנצח, יהיה חג על שמך! חג של שמחה. וילדות קטנות יחכו כל השנה, לחג הזה, כדי להתחפש לאסתר." :'''אסתר''': "אז הן יתחפשו לזונות?" :'''מרדכי''': "רק בתיכון." {{מפריד}} :'''[[אברהם]]''' (על [[W:ברית מילה|ברית מילה]]): "אלוהים הבטיח שאם נעשה את זה, הוא ירבה את זרענו!" :'''[[W:ישמעאל|ישמעאל]]''': "אתה באמת לא רואה את הסתירה בהבטחה הזו...?" {{מפריד}} :'''[[W:יונה הנביא|יונה הנביא]]''': "תדע לך, אני ממש התרשמתי מהסיפור שלך." :'''[[פינוקיו]]''': "תודה." :'''יונה''': "כל הקטע הזה עם האף והקרקס." :'''פינוקיו''': "איך אתה הגעת לפה?" :'''יונה''': "אני הייתי על ספינה, ואז, אה, זרקו אותי ממנה, ואז הדג בלע אותי, איך אתה?" :'''פינוקיו''': "אני הייתי על ספינה, ואז זרקו אותי ממנה, ואז הדג בלע אותי..." {{מפריד}} :'''יונה''': "תגיד רגע, אני מוכרח לשאול אותך, כל הקטע הזה בסיפור שלך עם הצרצר המדבר. זה אמיתי? זה קרה באמת?" :'''פינוקיו''': "בטח שזה קרה באמת! כל מה שכתוב בספר 'פינוקיו' קרה באמת!" :'''יונה''' (בפקפוק): "וואלה." :'''פינוקיו''': "מה, למה?" :'''יונה''': "לא לא, זה שום דבר... והקטע הזה עם הפיה הכחולה?" :'''פינוקיו''': "הפיה הכחולה אמיתי לגמרי! זה [[W:סרט תיעודי|דוקו]]! ... תגיד, גם אני חייב לשאול אותך משהו. הקטע הזה שזרקו אותך מהספינה באמצע הסערה, זה קרה באמת?" :'''יונה''': "בטח! ... תקשיב רגע, כל מה שכתוב בתנ"ך קרה באמת." {{מפריד}} : '''יאצק''' (באספת הקיבוץ): "מגיע מזל טוב לסוניה! שילדה לפנות בוקר את הצאצא הראשון של הקיבוץ שלנו!" :'''סוניה''': "תודה רבה." : '''יאצק''': "הלידה הייתה לא קלה..." :'''סוניה''': "היא הייתה יכולה להיות טיפה יותר קלה אם את היית משחרר אותי מתורנות חליבה." {{מפריד}} : '''יאצק''': "טוב, אז כפי שכבר החלטנו, לילד יקראו כנרת." :'''סוניה''': "מה כנרת? זה בן, זה זכר. יש לו בולבול!" : '''יאצק''': "החברה סוניה, ברצוני להזכיר לך שבאסיפת הקיבוץ החלטנו שזו תהיה בת ויקראו לה כנרת!" :'''סוניה''': "בסדר, בסדר, תעשו מה שאתם רוצים, אבל יאצק, אני לא חוזרת לעבוד בחוחובה." : '''יאצק''': "סוניה, סוניה, אל תדאגי, אצלנו בקיבוץ הקולקטיב קשוב לצרכיו של היחיד. לכן, מרגע זה, סוניה, את יוצאת לחופשת לידה." :'''סוניה''': "או, תודה רבה." : '''יאצק''' (שנייה לאחר מכן): "וחברים, תגידו עכשיו ברוכה הבאה לסוניה שחזרה זה עתה מחופשת לידה, ישר לקטיף החוחובה." :'''קיבוצניקים''': "ברוכה הבאה סוניה'לה!" :'''סוניה''': "בסדר, בסדר, אבל אחרי הברית." : '''יאצק''': "... סוניה, תשמעי, בקשר למה שביקשת, אנחנו ערכנו בירור ולהביא מוהל מחדרה זה עולה בדיוק כמו להביא פרה שלמה, אז תחליטי את, תחליטי את, אני חושב שזה לא ראוי אפילו להגיע להצבעה, לכן אבנר יערוך את הטקס. אבנר?" :'''אבנר''': -שולף מזמרה- : (לאחר הברית) : '''יאצק''': "נו, יופי, בסוף הכול הסתדר." :'''אבנר''': "כן, באמת ילדה מקסימה כנרת." {{מפריד}} :'''[[W:אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן-יהודה]]''': "[[W:איתמר בן-אב"י|איתמר]], אני מבין שיש לך צורך עז לאונן." :'''איתמר''': "לעשות מה?" :'''אליעזר בן-יהודה''': "לאונן, אה, אתה לא מכיר את המילה, אני החייתי אותה רק לפני שלושה ימים, כשאמא נסעה לצפת." {{מפריד}} :'''[[אברהם]]''': "נו, ישמעאל, איך זה להיות אח גדול?" :'''ישמעאל''': "וואלה, זה כיף דווקא, זה נחמד שיש לך מישהו לצחק איתו." {{מפריד}} :'''[[W:יהונתן|יהונתן]]''': "אני חושב שבאופן אובייקטיבי, הוא ([[דוד]]) צריך לצאת איתי." :'''[[W:מיכל|מיכל]]''': "באופן אובייקטיבי? כן? למה?" :'''יהונתן''': "אני פשוט חושב שעדיף בשבילו, כן? לא קשור אליי, בשבילו עדיף שהוא לא יצא עם מישהו שיסבך אותו עם כל העניין הזה של ה[[W:איסור משכב עם נידה|נידה]]." :'''מיכל''': "אה, כן? כי אני חשבתי באמת כאילו, בשבילו, שעדיף שהוא לא יצא עם מישהו שיסבך אותו עם מוות ב[[W:איסור משכב זכר|סקילה]]!" {{מפריד}} :'''[[אריאל שרון]]''' (ל[[מנחם בגין]]): "אני פה כדי שתהיה מרוצה, אדוני." :'''[[רפאל איתן|רפול]]''': "ואני פה בשביל לאכול את הפנים של [[יאסר ערפאת|ערפאת]]." :'''אריאל שרון''': "או פשוט לגרש אותו לתוניס." :'''רפול''': "הטעים מביניהם, כן." {{מפריד}} :'''שלמה''': "לא קוראים לי שלמה. אני החלפתי את השם, נו." :'''[[W:בת שבע|בת שבע]]''': "בסדר, אז איך לקרוא לך?" :'''שלמה''': "קהלת." :'''בת שבע''': "קהלת? קהלת זה שם של בת." :'''קהלת (לשעבר 'שלמה')''': "מה זה משנה, אמא? מה זה משנה? הכול הבל הבלים, הכול הבל, את לא מבינה?!" {{מפריד}} :'''שלמה''': "אני מבטיח לך שזה ([[שיר השירים]]) לא שירי זימה, זה כאילו... מטאפורות." :'''בת שבע''': "מטאפורות?" :'''שלמה''': "כן, כאילו... כל השיר הוא אנלוגיה לאהבה שלי לאלוהים, לתשוקה העזה שלי להיות אחד איתו, להתמסר אליו..." :'''בת שבע''': "'אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ' ({{תנ"ך|שיר השירים|א|ו}}). מי זה השחרחורת, אתה או אלוהים?" :'''שלמה''': "קשה להסביר." :'''בת שבע''': "זאת [[w:מלכת שבא|מלכת שבא]]! עלק 'הלכנו לחדר לחוד חידות'!" {{מפריד}} : '''ציפי''': "אתם לא קולטים שמשחקים לכם פה במוח? אתם לא קולטים את זה עם כל השקרמלק הזה?" : '''משה''': "מה זה, מה המילה? מה אמרת עכשיו, ציפי?" : '''ציפי''': "שקרמלק, משה. שילוב מושחז ולא מתאמץ בכלל של המילים שקר ועמלק" [[קטגוריה:תוכניות טלוויזיה ישראליות]] [[קטגוריה: סדרות ותוכניות סאטירה]] [[קטגוריה:סאטירה בישראל]] [[קטגוריה:תנ"ך]] eu9xzsglnjj6u67h6om8ei3fmrcoykf 188223 188205 2022-07-31T08:05:44Z המאסטר25332 19361 /* שיחות */ wikitext text/x-wiki [[קובץ:מתוך היהודים באים.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מתוך סדרת הטלוויזיה "היהודים באים"]] '''[[W:היהודים באים|היהודים באים]]''' היא סדרת טלוויזיה [[ישראל]]ית הכוללת מערכונים אודות אירועים ב[[היסטוריה]] ה[[יהדות|יהודית]] מתקופת ה[[תנ"ך]] ועד ימינו. בסדרה מככבים ומגלמים את הדמויות השונות מוני מושונוב, יוסי מרשק, יעל שרוני, עידו מוסרי ויניב ביטון. הסדרה זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2014. ==[[אלוהים]]== * "אני עובד עם אידיוטים." ~ על הנביאים * "אתם שם... תמשיכו, זה בסדר. אני לא פה." * "אני לא באמת קיים." ==[[דוד]]== * "אני אוהב לשיר שירים לעצמי. 'אני מלך ישראל, חי חי וקיים, אני מלך ישראל...' אוי, תענוג!" ~ על בסיס השיר "[[w:דוד מלך ישראל חי וקיים|דוד מלך ישראל חי וקיים]]" * "מים לעצמי המלך מים מים לעצמי, מים לעצמי המלך מים לעצמי." ~ על בסיס השיר "[[w:מים לדוד המלך|מים לדוד המלך]]" * "מה זה, משל? אני מת על המשלים שלך, אבל שיהיה מצחיק הפעם!" ~ ל[[W:נתן הנביא|נתן הנביא]] כשזה בא למשול לו את משל [[W:כבשת הרש|כבשת הרש]] * "לא הרבה יודעים, אבל אני המצאתי את [[w:אפקט הפרפר|אפקט הפרפר]]. כשחייל מת במקום אחד בעולם, אז אני מזיין את אשתו במקום אחר." ~ על מעשה [[w:דוד ובת שבע|דוד ובת שבע]] ==יוסף== * "ובחלומי..." * "מה ניש?" * "אה כן, ואתם משתחווים אליי." ~ מספר על החלומות שלו לאחיו * "כולם מתים עליי, זה ידוע שכולם מתים עליי." * "איזה הזיה שאני לא בכלא. אני בשוק. ועוד בדיוק כשמצאתי וילונות תואמים לדלי הפרשות. אין לתאר." * "יש לי כאבי ברכיים." ~ מסביר למה הוא לא משתחווה בפני [[W:פרעה (דמות מקראית)|פרעה]] * "תגיד לי, אתה בכלל... אתה יהודי? מי לימד אותך להתמקח?" ~ לאח שלו, כשאחיו מנסים למכור אותו לישמעאלי ומקבלים הצעת מחיר נמוכה * "אם לא הייתי [[w:פירוש חלומות|פרשן חלומות]] אני מניח... שהייתי שרלטן בתחום אחר." :'''יוסף''': "סמיח, אני יכול לתת לך עצה בונה שתעזור לך להתקדם בחיים?" :'''סמיח''': "בטח." :'''יוסף''': "אתה מפוטר!" ==יצחק== * "אבא, אין פה אף אחד, אל מי אתה מדבר?" ~ לאביו אברהם, כשזה מנסה [[w:עקדת יצחק|לעקוד]] אותו. * "אם ככה הוא כשהוא רגוע, אני בטח לא רוצה לראות אותו [[כעס|כועס]]." ~ על כך שכדאי לציית לאלוהים ו[[w:ברית מילה|להימול]], על מנת לא להרגיז אותו. ==[[משה]]== * "עם של קקות." ~ על בני ישראל :'''אהרון''' (בתגובה): "למה? חמודים דווקא." * "כאילו קמת בבוקר אמרת לעצמך, 'איך אני יכול להשפיל עוד קצת את משה? אה! אולי אני אתן לו לדבר לסנה? ל...לא, לא, את זה כבר עשיתי בשבוע שעבר. איזה צחוקים...'" ~ לאלוהים * "יודע מה? לא מוכן! אתה והעם המסריח שלך הגעתם לי עד פה. זהו!" ~ כשאלוהים אומר לו לדבר אל הסלע * "עוד לא שמתם לב למאכניזם החוזר הזה שכל פעם שאתם מתלוננים על משהו מתים איזה 3,000 איש? לא שמתם לב?" ~ לבני ישראל כשהם מתלוננים * "אני ממש ממש אוהב ללכת לבריכה האולימפית בקאנטרי, לעמוד מעל המסלול הזה איפה שכל הדושים דופקים בריכות ואז לחצות את הבריכה לשניים ולראות אותם נופלים פנימה." * "אני הסברתי לכם כבר אלף פעם, אלוהים לא עושה מה שבא לכם. אם הוא היה שואל כל אחד מה בא לו, אז מזמן הוא היה כבר לוקח אותי מכאן." ~ לבני ישראל * "אלוהים, קח אותי, בבקשה, אין לי כוח אל העם הזה יותר." * "החוק הראשון ב[[W:עשרת הדיברות|עשרת הדיברות]] הוא... לא מדברים על עשרת הדיברות. לא פסל, לא תמונה, לא ציור, שום דבר. החוק השני בעשרת הדיברות הוא: לא מדברים על עשרת הדיברות!" * ""אם היה לי עשרה דברים להגיד לכם לפני שאני מת, אלו היו עשרת הדברות: תאמינו באלוהים. אבל לא בקטע פנאטי, יותר בקטע של ענווה. זה יעזור לכם לזכור שאתם לא מרכז העולם והשמש לא זורחת מהתחת שלכם. היא זורחת מהתחת שלו. אל תאמינו על עיוור בשום דבר אחר. לא בפסלים, לא בתמונות, ובטח שלא באנשים. תמיד תטילו ספק. תמיד תשאלו שאלות. שמרו על ראש פתוח. אל תגידו את השם של אלוהים סתם. בתכל'ס, אל תגידו שום דבר סתם. אם אתם רוצים שלמילים שלכם יהיה כוח, אל תבזבזו אותן. אל תעבדו בשבת. אתם כבר לא עבדים של אף אחד. לא של הקריירה שלכם, ולא של הבוס שלכם. תישארו בבית עם הילדים ותאכלו ענבים קפואים. זה מגיע לכם. תנו ריספקט להורים שלכם. תלכלכו עליהם כמה שאתם רוצים עם הפסיכולוגית שלכם, אבל תמיד תזכרו שאם אתם בחיים, סימן שהם עשו איזה משהו בסדר. כשיהיו לכם ילדים משלכם אתם כבר תבינו את זה. אל תשקרו. אל תגנבו. אל תרצחו. בקיצור, אל תהיו עם של קקות. זה די ברור, לא? גם אל תנאפו. לנאוף זה לשקר לבן אדם שאתם הכי אוהבים: לעצמכם. אם זה לא עובד, תפתחו את היחסים. אם גם זה לא עובד, תפרקו את החבילה. פרק ב' זה אחלה דבר. גם אל תהיו גרידים. תמיד יהיה מישהו שיש לו בית גדול יותר או אישה מגניבה יותר או שור חזק יותר. אם כל הזמן תרצו משהו שאין לכם, תישארו אומללים. והכי הכי חשוב: תזכרו שהארץ שאתם הולכים אליה היא פאקינג מדבר. אז תמיד, אבל תמיד, תמרחו קרם הגנה" ~ מונולוג אחרון של משה לבני ישראל לפני מותו ==[[רפאל איתן]]== * "פתח ת'מטוס." * "פתח את הכוסשלהאמא של המטוס." * "פתח ת'גדר." ~ ל[[מנחם בגין]] * "אה, כן, זה מאוד פשוט. אתה פותח את הגדר, אנחנו נכנסים ללבנון, כל הערבים מתים, מחיאות כפיים, [[W:יעקב אגם|יעקב אגם]] מפסל פסל ברונזה שלי, הפסל זוכה לארבעה כוכבים ב־[[w:TripAdvisor|TripAdvisor]], רות סוף." ~ מסביר איך ישראל תנצח ב"[[W:מבצע שלום הגליל|מבצע שלום הגליל]]" * "פתח ת'מפה." * "אל תגיד את זה, זה עושה לי מצחיק במכנסיים." ~ על האפשרות שישראל תיכנס למלחמה * "ואני רוצה לשתות פרילי תות מהגולגולת של [[יאסר ערפאת|ערפאת]]. פתח ת'גדר." * "פתח תכוסשלהאמא של הגדר." * "מבצע לזיין את הערבים ולהרוס את לבנון." ~ מציע שם למבצע שלום הגליל * "סגור ת'להקה." ==[[שלמה]]== * "להביט בעיניים של עוד תינוק שנולד לי לפני דקה, ולדעת שהוא בא לעולם נקי מרוע, ושמחר אמא שלו חוזרת לרוטציה." ~ משיב לשאלה מה מרגש אותו * "אהא! גנבת תינוקות! עורף ראשים, גש ודגדג אותה. סתם. סתם, אני צוחק. גש, תערוף לה את הראש." ~ ב[[W:משפט שלמה|משפט שלמה]] * "אתה יכול להביא לי אישה בינתיים? שיהיה לי משהו לשחק איתו..." * "עורף ראשים, אתה בסדר עם זה או שאני צריך להביא חוצה תינוקות?" ~ על חציית התינוק לשניים * "... אני מדבר גם את שפת הציפורים (שומע ציוץ ציפור) מה? אה, היא אומרת 'הנה ראש נחמד לחרבן עליו.' (מחרבנת עליו)." * "כולם מקנאים בי על זה שיש לי אלף נשים, אבל אף אחד לא חושב על זה שיש לי אלף חמות." * "מה עובר על העולם הדפוק הזה? את ([[W:בת שבע|בת שבע]]) לא קולטת שהעולם דפוק? ... את יודעת שכל הנחלים זורמים לים? ... והים אף פעם לא מתמלא. כאילו, איך את לא רואה שזה לא הגיוני? זה כאילו, זה דפוק ברמות, זה לא עושה שכל בכלל!" ~ כ[[קהלת]] * "אוקיי, אמא, מה שסיפרת לי עכשיו דפוק ברמות, אבל אני לא אכנס לזה כי יש לי מספיק שיט על הראש. את יודעת שכל מה שהיה הוא שיהיה, וכל מה שנעשה הוא שייעשה? את יודעת את זה?" ==אחרים== * "[[W:מצדה|מצדי]] אמיתי לא משתמט!" ~ קב"ן מצדי * "[[רחל המשוררת|רחל]]. אנחנו עברנו על השיר 'אורי' והוא בהחלט שיר ראוי, אבל אנחנו החלטנו להכניס בו כמה שינויים שיתאימו יותר למסר של הקיבוץ, לכן, במקום 'בן לו היה לי', מעכשיו זה יהיה 'בן ו/או בת לו היה ו/או הייתה לנו' והשורה 'שחור תלתלים ונבון' תהפוך מהיום ל'בעל תודעה מעמדית מפותחת'." ~ יאצק (קיבוצניק) לרחל המשוררת * "וייקצוף אלוהים על משה, ולא יסלח לו. וייקח בצק שמנוני, וימלאהו נקניקייה. ויקרא שמו 'משה בתיבה'." ~ הקריין על [[W:מי מריבה|הכאת הסלע]] * "כשאני רוצה לפנק את עצמי, אני ממציא מילה שאנשים ישברו את השיניים כדי להגיד אותה נכון. משהו כמו, מממש, או ממומש. או מסצ'וסטס. האחרון זה של חבר, לא שלי." ~ [[W:אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן-יהודה]] * "נתינים יקרים, אני יודע, חמישים השנים האחרונות לא היו קלות. רצחתי רבים מכם, שדדתי אתכם חזור ושדוד במיסים, לאחדים מכם הכנסתי אצבע בעין, סתם כי אני יכול. וזה מצחיק. אבל אני מבטיח לכם שמעכשיו והלאה... הכול יהיה בדיוק אותו דבר." ~ [[W:מנשה (מלך יהודה)|המלך מנשה]] * "אני בטוח במאת האחוזים שטובת היישוב אינה דורשת שתכרות את לשונה של אשתך" ~ אהרון אהרונסון ליוסף לישנסקי * "אויש, דרך אגב, אתם יודעים מה משותף לקדוש ברוך הוא ולפלוץ חרישי? את שניהם לא רואים, את שניהם לא שומעים, אבל את שניהם מרגישים טוב טוב בבית הכנסת ביום כיפור" ~ הרשל'ה ==שיחות== :'''אישה''': "אבל אתה מוכרח להודות, הציור הזה..." :'''איש''': "זה פשע נגד האנושות!" ~ על ציור של [[אדולף היטלר]] {{מפריד}} :'''[[יצחק רבין]]''': "אני לא יכול, אני לא יכול שמעון, אני לא יכול ללחוץ את היד ל[[יאסר ערפאת|מדוזה השעירה הזו]]." :'''[[שמעון פרס]]''': "תעשה מה שאני עושה, דמיין אותו ערום." :'''יצחק רבין''': "אין לי דמיון. אני לוחם. לא היה לי זמן לשבת ולדמיין בשק"ם כמוך." {{מפריד}} :'''[[עלי הכהן]]''': "הילדים שלי? את בטוחה שאת לא מתבלבלת עם חופני ופנחס אחרים?" :'''אישה''': "אתה מתכוון חופני ופנחס בניו של עלי הכהן, כהן שילה אחרים?" {{מפריד}} :'''[[משה]]''': "טוב רבותי, אלו הדיברות שאתם צריכים לקיים. שאלות?" :'''אישה מבני ישראל''': "כשאתה אומר 'לא תישא את שם אדוניי לשווא' אז לא הרגע אמרת את השם שלו?" :'''משה''': "לא, אדוניי זה לא השם שלו." :'''אישה''': "אז איך קוראים לו?" :'''משה''': "קוראים לו י... אדוניי." :'''אישה''': "אז כן קוראים לו אדוניי." :'''משה''': "לא, זה לא השם שלו אדוניי, השם שלו מתחיל ב־י' ונגמר ב־ה'." :'''איש''': "יוספה!" :'''משה''': "לא, נו." :'''אישה''': "[[W:יודה|יודה]]!" :'''משה''': "עזבו, לא חשוב. שאלה הבאה." {{מפריד}} :'''[[W:מרדכי|מרדכי]]''': "מצאתי פתרון לבעיה שלנו. נכון שאחשוורוש רוצה להשמיד אותנו?" :'''[[אסתר]]''': "נכון." :'''מרדכי''': "ונכון שאחשוורוש לא כל כך מרוצה מוושתי בזמן האחרון?" :'''אסתר''': "נו?" :'''מרדכי''': "אז ככה, את הולכת לארמון, עושה לאחשוורוש קצת חנדעלעך, קצת פוצי מוצי, והופ! אחשוורוש כבר לא רוצה להשמיד אותנו." :'''אסתר''': "אוקיי, אחלה של רעיון, אבל זה לא נראה לך קצת בעייתי, לשלוח אותי לאחשוורוש? זה קצת עושה אותי..." :'''מרדכי''': "קצת מה?" :'''אסתר''': "זונה." {{מפריד}} :'''מרדכי''': "את תהיי המושיעה של העם שלנו, הסיפור שלך יחיה לנצח, יהיה חג על שמך! חג של שמחה. וילדות קטנות יחכו כל השנה, לחג הזה, כדי להתחפש לאסתר." :'''אסתר''': "אז הן יתחפשו לזונות?" :'''מרדכי''': "רק בתיכון." {{מפריד}} :'''[[אברהם]]''' (על [[W:ברית מילה|ברית מילה]]): "אלוהים הבטיח שאם נעשה את זה, הוא ירבה את זרענו!" :'''[[W:ישמעאל|ישמעאל]]''': "אתה באמת לא רואה את הסתירה בהבטחה הזו...?" {{מפריד}} :'''[[W:יונה הנביא|יונה הנביא]]''': "תדע לך, אני ממש התרשמתי מהסיפור שלך." :'''[[פינוקיו]]''': "תודה." :'''יונה''': "כל הקטע הזה עם האף והקרקס." :'''פינוקיו''': "איך אתה הגעת לפה?" :'''יונה''': "אני הייתי על ספינה, ואז, אה, זרקו אותי ממנה, ואז הדג בלע אותי, איך אתה?" :'''פינוקיו''': "אני הייתי על ספינה, ואז זרקו אותי ממנה, ואז הדג בלע אותי..." {{מפריד}} :'''יונה''': "תגיד רגע, אני מוכרח לשאול אותך, כל הקטע הזה בסיפור שלך עם הצרצר המדבר. זה אמיתי? זה קרה באמת?" :'''פינוקיו''': "בטח שזה קרה באמת! כל מה שכתוב בספר 'פינוקיו' קרה באמת!" :'''יונה''' (בפקפוק): "וואלה." :'''פינוקיו''': "מה, למה?" :'''יונה''': "לא לא, זה שום דבר... והקטע הזה עם הפיה הכחולה?" :'''פינוקיו''': "הפיה הכחולה אמיתי לגמרי! זה [[W:סרט תיעודי|דוקו]]! ... תגיד, גם אני חייב לשאול אותך משהו. הקטע הזה שזרקו אותך מהספינה באמצע הסערה, זה קרה באמת?" :'''יונה''': "בטח! ... תקשיב רגע, כל מה שכתוב בתנ"ך קרה באמת." {{מפריד}} : '''יאצק''' (באספת הקיבוץ): "מגיע מזל טוב לסוניה! שילדה לפנות בוקר את הצאצא הראשון של הקיבוץ שלנו!" :'''סוניה''': "תודה רבה." : '''יאצק''': "הלידה הייתה לא קלה..." :'''סוניה''': "היא הייתה יכולה להיות טיפה יותר קלה אם את היית משחרר אותי מתורנות חליבה." {{מפריד}} : '''יאצק''': "טוב, אז כפי שכבר החלטנו, לילד יקראו כנרת." :'''סוניה''': "מה כנרת? זה בן, זה זכר. יש לו בולבול!" : '''יאצק''': "החברה סוניה, ברצוני להזכיר לך שבאסיפת הקיבוץ החלטנו שזו תהיה בת ויקראו לה כנרת!" :'''סוניה''': "בסדר, בסדר, תעשו מה שאתם רוצים, אבל יאצק, אני לא חוזרת לעבוד בחוחובה." : '''יאצק''': "סוניה, סוניה, אל תדאגי, אצלנו בקיבוץ הקולקטיב קשוב לצרכיו של היחיד. לכן, מרגע זה, סוניה, את יוצאת לחופשת לידה." :'''סוניה''': "או, תודה רבה." : '''יאצק''' (שנייה לאחר מכן): "וחברים, תגידו עכשיו ברוכה הבאה לסוניה שחזרה זה עתה מחופשת לידה, ישר לקטיף החוחובה." :'''קיבוצניקים''': "ברוכה הבאה סוניה'לה!" :'''סוניה''': "בסדר, בסדר, אבל אחרי הברית." : '''יאצק''': "... סוניה, תשמעי, בקשר למה שביקשת, אנחנו ערכנו בירור ולהביא מוהל מחדרה זה עולה בדיוק כמו להביא פרה שלמה, אז תחליטי את, תחליטי את, אני חושב שזה לא ראוי אפילו להגיע להצבעה, לכן אבנר יערוך את הטקס. אבנר?" :'''אבנר''': -שולף מזמרה- : (לאחר הברית) : '''יאצק''': "נו, יופי, בסוף הכול הסתדר." :'''אבנר''': "כן, באמת ילדה מקסימה כנרת." {{מפריד}} :'''[[W:אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן-יהודה]]''': "[[W:איתמר בן-אב"י|איתמר]], אני מבין שיש לך צורך עז לאונן." :'''איתמר''': "לעשות מה?" :'''אליעזר בן-יהודה''': "לאונן, אה, אתה לא מכיר את המילה, אני החייתי אותה רק לפני שלושה ימים, כשאמא נסעה לצפת." {{מפריד}} :'''[[אברהם]]''': "נו, ישמעאל, איך זה להיות אח גדול?" :'''ישמעאל''': "וואלה, זה כיף דווקא, זה נחמד שיש לך מישהו לצחק איתו." {{מפריד}} :'''[[W:יהונתן|יהונתן]]''': "אני חושב שבאופן אובייקטיבי, הוא ([[דוד]]) צריך לצאת איתי." :'''[[W:מיכל|מיכל]]''': "באופן אובייקטיבי? כן? למה?" :'''יהונתן''': "אני פשוט חושב שעדיף בשבילו, כן? לא קשור אליי, בשבילו עדיף שהוא לא יצא עם מישהו שיסבך אותו עם כל העניין הזה של ה[[W:איסור משכב עם נידה|נידה]]." :'''מיכל''': "אה, כן? כי אני חשבתי באמת כאילו, בשבילו, שעדיף שהוא לא יצא עם מישהו שיסבך אותו עם מוות ב[[W:איסור משכב זכר|סקילה]]!" {{מפריד}} :'''[[אריאל שרון]]''' (ל[[מנחם בגין]]): "אני פה כדי שתהיה מרוצה, אדוני." :'''[[רפאל איתן|רפול]]''': "ואני פה בשביל לאכול את הפנים של [[יאסר ערפאת|ערפאת]]." :'''אריאל שרון''': "או פשוט לגרש אותו לתוניס." :'''רפול''': "הטעים מביניהם, כן." {{מפריד}} :'''שלמה''': "לא קוראים לי שלמה. אני החלפתי את השם, נו." :'''[[W:בת שבע|בת שבע]]''': "בסדר, אז איך לקרוא לך?" :'''שלמה''': "קהלת." :'''בת שבע''': "קהלת? קהלת זה שם של בת." :'''קהלת (לשעבר 'שלמה')''': "מה זה משנה, אמא? מה זה משנה? הכול הבל הבלים, הכול הבל, את לא מבינה?!" {{מפריד}} :'''שלמה''': "אני מבטיח לך שזה ([[שיר השירים]]) לא שירי זימה, זה כאילו... מטאפורות." :'''בת שבע''': "מטאפורות?" :'''שלמה''': "כן, כאילו... כל השיר הוא אנלוגיה לאהבה שלי לאלוהים, לתשוקה העזה שלי להיות אחד איתו, להתמסר אליו..." :'''בת שבע''': "'אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ' ({{תנ"ך|שיר השירים|א|ו}}). מי זה השחרחורת, אתה או אלוהים?" :'''שלמה''': "קשה להסביר." :'''בת שבע''': "זאת [[w:מלכת שבא|מלכת שבא]]! עלק 'הלכנו לחדר לחוד חידות'!" {{מפריד}} : '''ציפי''': "אתם לא קולטים שמשחקים לכם פה במוח? אתם לא קולטים את זה עם כל השקרמלק הזה?" : '''משה''': "מה זה, מה המילה? מה אמרת עכשיו, ציפי?" : '''ציפי''': "שקרמלק, משה. שילוב מושחז ולא מתאמץ בכלל של המילים שקר ועמלק" {{מפריד}} : '''ציפי''': "בוא תודה שאתה דיקטטור שרוצה שנרקוד לצלילי החליל שלך כמו כבשים באורווה" : '''משה''': "וואו, שום דבר ממה שאמרת במשפט הזה אפילו לא-" :'''ציפי''': "אתה לא תמשטר לי את הדימויים!" [[קטגוריה:תוכניות טלוויזיה ישראליות]] [[קטגוריה: סדרות ותוכניות סאטירה]] [[קטגוריה:סאטירה בישראל]] [[קטגוריה:תנ"ך]] kpgnh0gfg4s7kfp9twi4rkc3lhrbznl 188224 188223 2022-07-31T08:14:53Z המאסטר25332 19361 /* אחרים */ wikitext text/x-wiki [[קובץ:מתוך היהודים באים.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מתוך סדרת הטלוויזיה "היהודים באים"]] '''[[W:היהודים באים|היהודים באים]]''' היא סדרת טלוויזיה [[ישראל]]ית הכוללת מערכונים אודות אירועים ב[[היסטוריה]] ה[[יהדות|יהודית]] מתקופת ה[[תנ"ך]] ועד ימינו. בסדרה מככבים ומגלמים את הדמויות השונות מוני מושונוב, יוסי מרשק, יעל שרוני, עידו מוסרי ויניב ביטון. הסדרה זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2014. ==[[אלוהים]]== * "אני עובד עם אידיוטים." ~ על הנביאים * "אתם שם... תמשיכו, זה בסדר. אני לא פה." * "אני לא באמת קיים." ==[[דוד]]== * "אני אוהב לשיר שירים לעצמי. 'אני מלך ישראל, חי חי וקיים, אני מלך ישראל...' אוי, תענוג!" ~ על בסיס השיר "[[w:דוד מלך ישראל חי וקיים|דוד מלך ישראל חי וקיים]]" * "מים לעצמי המלך מים מים לעצמי, מים לעצמי המלך מים לעצמי." ~ על בסיס השיר "[[w:מים לדוד המלך|מים לדוד המלך]]" * "מה זה, משל? אני מת על המשלים שלך, אבל שיהיה מצחיק הפעם!" ~ ל[[W:נתן הנביא|נתן הנביא]] כשזה בא למשול לו את משל [[W:כבשת הרש|כבשת הרש]] * "לא הרבה יודעים, אבל אני המצאתי את [[w:אפקט הפרפר|אפקט הפרפר]]. כשחייל מת במקום אחד בעולם, אז אני מזיין את אשתו במקום אחר." ~ על מעשה [[w:דוד ובת שבע|דוד ובת שבע]] ==יוסף== * "ובחלומי..." * "מה ניש?" * "אה כן, ואתם משתחווים אליי." ~ מספר על החלומות שלו לאחיו * "כולם מתים עליי, זה ידוע שכולם מתים עליי." * "איזה הזיה שאני לא בכלא. אני בשוק. ועוד בדיוק כשמצאתי וילונות תואמים לדלי הפרשות. אין לתאר." * "יש לי כאבי ברכיים." ~ מסביר למה הוא לא משתחווה בפני [[W:פרעה (דמות מקראית)|פרעה]] * "תגיד לי, אתה בכלל... אתה יהודי? מי לימד אותך להתמקח?" ~ לאח שלו, כשאחיו מנסים למכור אותו לישמעאלי ומקבלים הצעת מחיר נמוכה * "אם לא הייתי [[w:פירוש חלומות|פרשן חלומות]] אני מניח... שהייתי שרלטן בתחום אחר." :'''יוסף''': "סמיח, אני יכול לתת לך עצה בונה שתעזור לך להתקדם בחיים?" :'''סמיח''': "בטח." :'''יוסף''': "אתה מפוטר!" ==יצחק== * "אבא, אין פה אף אחד, אל מי אתה מדבר?" ~ לאביו אברהם, כשזה מנסה [[w:עקדת יצחק|לעקוד]] אותו. * "אם ככה הוא כשהוא רגוע, אני בטח לא רוצה לראות אותו [[כעס|כועס]]." ~ על כך שכדאי לציית לאלוהים ו[[w:ברית מילה|להימול]], על מנת לא להרגיז אותו. ==[[משה]]== * "עם של קקות." ~ על בני ישראל :'''אהרון''' (בתגובה): "למה? חמודים דווקא." * "כאילו קמת בבוקר אמרת לעצמך, 'איך אני יכול להשפיל עוד קצת את משה? אה! אולי אני אתן לו לדבר לסנה? ל...לא, לא, את זה כבר עשיתי בשבוע שעבר. איזה צחוקים...'" ~ לאלוהים * "יודע מה? לא מוכן! אתה והעם המסריח שלך הגעתם לי עד פה. זהו!" ~ כשאלוהים אומר לו לדבר אל הסלע * "עוד לא שמתם לב למאכניזם החוזר הזה שכל פעם שאתם מתלוננים על משהו מתים איזה 3,000 איש? לא שמתם לב?" ~ לבני ישראל כשהם מתלוננים * "אני ממש ממש אוהב ללכת לבריכה האולימפית בקאנטרי, לעמוד מעל המסלול הזה איפה שכל הדושים דופקים בריכות ואז לחצות את הבריכה לשניים ולראות אותם נופלים פנימה." * "אני הסברתי לכם כבר אלף פעם, אלוהים לא עושה מה שבא לכם. אם הוא היה שואל כל אחד מה בא לו, אז מזמן הוא היה כבר לוקח אותי מכאן." ~ לבני ישראל * "אלוהים, קח אותי, בבקשה, אין לי כוח אל העם הזה יותר." * "החוק הראשון ב[[W:עשרת הדיברות|עשרת הדיברות]] הוא... לא מדברים על עשרת הדיברות. לא פסל, לא תמונה, לא ציור, שום דבר. החוק השני בעשרת הדיברות הוא: לא מדברים על עשרת הדיברות!" * ""אם היה לי עשרה דברים להגיד לכם לפני שאני מת, אלו היו עשרת הדברות: תאמינו באלוהים. אבל לא בקטע פנאטי, יותר בקטע של ענווה. זה יעזור לכם לזכור שאתם לא מרכז העולם והשמש לא זורחת מהתחת שלכם. היא זורחת מהתחת שלו. אל תאמינו על עיוור בשום דבר אחר. לא בפסלים, לא בתמונות, ובטח שלא באנשים. תמיד תטילו ספק. תמיד תשאלו שאלות. שמרו על ראש פתוח. אל תגידו את השם של אלוהים סתם. בתכל'ס, אל תגידו שום דבר סתם. אם אתם רוצים שלמילים שלכם יהיה כוח, אל תבזבזו אותן. אל תעבדו בשבת. אתם כבר לא עבדים של אף אחד. לא של הקריירה שלכם, ולא של הבוס שלכם. תישארו בבית עם הילדים ותאכלו ענבים קפואים. זה מגיע לכם. תנו ריספקט להורים שלכם. תלכלכו עליהם כמה שאתם רוצים עם הפסיכולוגית שלכם, אבל תמיד תזכרו שאם אתם בחיים, סימן שהם עשו איזה משהו בסדר. כשיהיו לכם ילדים משלכם אתם כבר תבינו את זה. אל תשקרו. אל תגנבו. אל תרצחו. בקיצור, אל תהיו עם של קקות. זה די ברור, לא? גם אל תנאפו. לנאוף זה לשקר לבן אדם שאתם הכי אוהבים: לעצמכם. אם זה לא עובד, תפתחו את היחסים. אם גם זה לא עובד, תפרקו את החבילה. פרק ב' זה אחלה דבר. גם אל תהיו גרידים. תמיד יהיה מישהו שיש לו בית גדול יותר או אישה מגניבה יותר או שור חזק יותר. אם כל הזמן תרצו משהו שאין לכם, תישארו אומללים. והכי הכי חשוב: תזכרו שהארץ שאתם הולכים אליה היא פאקינג מדבר. אז תמיד, אבל תמיד, תמרחו קרם הגנה" ~ מונולוג אחרון של משה לבני ישראל לפני מותו ==[[רפאל איתן]]== * "פתח ת'מטוס." * "פתח את הכוסשלהאמא של המטוס." * "פתח ת'גדר." ~ ל[[מנחם בגין]] * "אה, כן, זה מאוד פשוט. אתה פותח את הגדר, אנחנו נכנסים ללבנון, כל הערבים מתים, מחיאות כפיים, [[W:יעקב אגם|יעקב אגם]] מפסל פסל ברונזה שלי, הפסל זוכה לארבעה כוכבים ב־[[w:TripAdvisor|TripAdvisor]], רות סוף." ~ מסביר איך ישראל תנצח ב"[[W:מבצע שלום הגליל|מבצע שלום הגליל]]" * "פתח ת'מפה." * "אל תגיד את זה, זה עושה לי מצחיק במכנסיים." ~ על האפשרות שישראל תיכנס למלחמה * "ואני רוצה לשתות פרילי תות מהגולגולת של [[יאסר ערפאת|ערפאת]]. פתח ת'גדר." * "פתח תכוסשלהאמא של הגדר." * "מבצע לזיין את הערבים ולהרוס את לבנון." ~ מציע שם למבצע שלום הגליל * "סגור ת'להקה." ==[[שלמה]]== * "להביט בעיניים של עוד תינוק שנולד לי לפני דקה, ולדעת שהוא בא לעולם נקי מרוע, ושמחר אמא שלו חוזרת לרוטציה." ~ משיב לשאלה מה מרגש אותו * "אהא! גנבת תינוקות! עורף ראשים, גש ודגדג אותה. סתם. סתם, אני צוחק. גש, תערוף לה את הראש." ~ ב[[W:משפט שלמה|משפט שלמה]] * "אתה יכול להביא לי אישה בינתיים? שיהיה לי משהו לשחק איתו..." * "עורף ראשים, אתה בסדר עם זה או שאני צריך להביא חוצה תינוקות?" ~ על חציית התינוק לשניים * "... אני מדבר גם את שפת הציפורים (שומע ציוץ ציפור) מה? אה, היא אומרת 'הנה ראש נחמד לחרבן עליו.' (מחרבנת עליו)." * "כולם מקנאים בי על זה שיש לי אלף נשים, אבל אף אחד לא חושב על זה שיש לי אלף חמות." * "מה עובר על העולם הדפוק הזה? את ([[W:בת שבע|בת שבע]]) לא קולטת שהעולם דפוק? ... את יודעת שכל הנחלים זורמים לים? ... והים אף פעם לא מתמלא. כאילו, איך את לא רואה שזה לא הגיוני? זה כאילו, זה דפוק ברמות, זה לא עושה שכל בכלל!" ~ כ[[קהלת]] * "אוקיי, אמא, מה שסיפרת לי עכשיו דפוק ברמות, אבל אני לא אכנס לזה כי יש לי מספיק שיט על הראש. את יודעת שכל מה שהיה הוא שיהיה, וכל מה שנעשה הוא שייעשה? את יודעת את זה?" ==אחרים== * "[[W:מצדה|מצדי]] אמיתי לא משתמט!" ~ קב"ן מצדי * "[[רחל המשוררת|רחל]]. אנחנו עברנו על השיר 'אורי' והוא בהחלט שיר ראוי, אבל אנחנו החלטנו להכניס בו כמה שינויים שיתאימו יותר למסר של הקיבוץ, לכן, במקום 'בן לו היה לי', מעכשיו זה יהיה 'בן ו/או בת לו היה ו/או הייתה לנו' והשורה 'שחור תלתלים ונבון' תהפוך מהיום ל'בעל תודעה מעמדית מפותחת'." ~ יאצק (קיבוצניק) לרחל המשוררת * "וייקצוף אלוהים על משה, ולא יסלח לו. וייקח בצק שמנוני, וימלאהו נקניקייה. ויקרא שמו 'משה בתיבה'." ~ הקריין על [[W:מי מריבה|הכאת הסלע]] * "כשאני רוצה לפנק את עצמי, אני ממציא מילה שאנשים ישברו את השיניים כדי להגיד אותה נכון. משהו כמו, מממש, או ממומש. או מסצ'וסטס. האחרון זה של חבר, לא שלי." ~ [[W:אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן-יהודה]] * "נתינים יקרים, אני יודע, חמישים השנים האחרונות לא היו קלות. רצחתי רבים מכם, שדדתי אתכם חזור ושדוד במיסים, לאחדים מכם הכנסתי אצבע בעין, סתם כי אני יכול. וזה מצחיק. אבל אני מבטיח לכם שמעכשיו והלאה... הכול יהיה בדיוק אותו דבר." ~ [[W:מנשה (מלך יהודה)|המלך מנשה]] * "אני בטוח במאת האחוזים שטובת היישוב אינה דורשת שתכרות את לשונה של אשתך" ~ אהרון אהרונסון ליוסף לישנסקי * "אויש, דרך אגב, אתם יודעים מה משותף לקדוש ברוך הוא ולפלוץ חרישי? את שניהם לא רואים, את שניהם לא שומעים, אבל את שניהם מרגישים טוב טוב בבית הכנסת ביום כיפור" ~ הרשל'ה * "תגיד לי, מי אתה חושב שאתה? אנחנו מכבי תל אביב, אנחנו דורסים את הליגה, אנחנו דורסים את אירופה, אנחנו דורסים אנשים ברחוב סתם כי אנחנו יכולים" ~ [[w:שמעון מזרחי|שמעון מזרחי]] ==שיחות== :'''אישה''': "אבל אתה מוכרח להודות, הציור הזה..." :'''איש''': "זה פשע נגד האנושות!" ~ על ציור של [[אדולף היטלר]] {{מפריד}} :'''[[יצחק רבין]]''': "אני לא יכול, אני לא יכול שמעון, אני לא יכול ללחוץ את היד ל[[יאסר ערפאת|מדוזה השעירה הזו]]." :'''[[שמעון פרס]]''': "תעשה מה שאני עושה, דמיין אותו ערום." :'''יצחק רבין''': "אין לי דמיון. אני לוחם. לא היה לי זמן לשבת ולדמיין בשק"ם כמוך." {{מפריד}} :'''[[עלי הכהן]]''': "הילדים שלי? את בטוחה שאת לא מתבלבלת עם חופני ופנחס אחרים?" :'''אישה''': "אתה מתכוון חופני ופנחס בניו של עלי הכהן, כהן שילה אחרים?" {{מפריד}} :'''[[משה]]''': "טוב רבותי, אלו הדיברות שאתם צריכים לקיים. שאלות?" :'''אישה מבני ישראל''': "כשאתה אומר 'לא תישא את שם אדוניי לשווא' אז לא הרגע אמרת את השם שלו?" :'''משה''': "לא, אדוניי זה לא השם שלו." :'''אישה''': "אז איך קוראים לו?" :'''משה''': "קוראים לו י... אדוניי." :'''אישה''': "אז כן קוראים לו אדוניי." :'''משה''': "לא, זה לא השם שלו אדוניי, השם שלו מתחיל ב־י' ונגמר ב־ה'." :'''איש''': "יוספה!" :'''משה''': "לא, נו." :'''אישה''': "[[W:יודה|יודה]]!" :'''משה''': "עזבו, לא חשוב. שאלה הבאה." {{מפריד}} :'''[[W:מרדכי|מרדכי]]''': "מצאתי פתרון לבעיה שלנו. נכון שאחשוורוש רוצה להשמיד אותנו?" :'''[[אסתר]]''': "נכון." :'''מרדכי''': "ונכון שאחשוורוש לא כל כך מרוצה מוושתי בזמן האחרון?" :'''אסתר''': "נו?" :'''מרדכי''': "אז ככה, את הולכת לארמון, עושה לאחשוורוש קצת חנדעלעך, קצת פוצי מוצי, והופ! אחשוורוש כבר לא רוצה להשמיד אותנו." :'''אסתר''': "אוקיי, אחלה של רעיון, אבל זה לא נראה לך קצת בעייתי, לשלוח אותי לאחשוורוש? זה קצת עושה אותי..." :'''מרדכי''': "קצת מה?" :'''אסתר''': "זונה." {{מפריד}} :'''מרדכי''': "את תהיי המושיעה של העם שלנו, הסיפור שלך יחיה לנצח, יהיה חג על שמך! חג של שמחה. וילדות קטנות יחכו כל השנה, לחג הזה, כדי להתחפש לאסתר." :'''אסתר''': "אז הן יתחפשו לזונות?" :'''מרדכי''': "רק בתיכון." {{מפריד}} :'''[[אברהם]]''' (על [[W:ברית מילה|ברית מילה]]): "אלוהים הבטיח שאם נעשה את זה, הוא ירבה את זרענו!" :'''[[W:ישמעאל|ישמעאל]]''': "אתה באמת לא רואה את הסתירה בהבטחה הזו...?" {{מפריד}} :'''[[W:יונה הנביא|יונה הנביא]]''': "תדע לך, אני ממש התרשמתי מהסיפור שלך." :'''[[פינוקיו]]''': "תודה." :'''יונה''': "כל הקטע הזה עם האף והקרקס." :'''פינוקיו''': "איך אתה הגעת לפה?" :'''יונה''': "אני הייתי על ספינה, ואז, אה, זרקו אותי ממנה, ואז הדג בלע אותי, איך אתה?" :'''פינוקיו''': "אני הייתי על ספינה, ואז זרקו אותי ממנה, ואז הדג בלע אותי..." {{מפריד}} :'''יונה''': "תגיד רגע, אני מוכרח לשאול אותך, כל הקטע הזה בסיפור שלך עם הצרצר המדבר. זה אמיתי? זה קרה באמת?" :'''פינוקיו''': "בטח שזה קרה באמת! כל מה שכתוב בספר 'פינוקיו' קרה באמת!" :'''יונה''' (בפקפוק): "וואלה." :'''פינוקיו''': "מה, למה?" :'''יונה''': "לא לא, זה שום דבר... והקטע הזה עם הפיה הכחולה?" :'''פינוקיו''': "הפיה הכחולה אמיתי לגמרי! זה [[W:סרט תיעודי|דוקו]]! ... תגיד, גם אני חייב לשאול אותך משהו. הקטע הזה שזרקו אותך מהספינה באמצע הסערה, זה קרה באמת?" :'''יונה''': "בטח! ... תקשיב רגע, כל מה שכתוב בתנ"ך קרה באמת." {{מפריד}} : '''יאצק''' (באספת הקיבוץ): "מגיע מזל טוב לסוניה! שילדה לפנות בוקר את הצאצא הראשון של הקיבוץ שלנו!" :'''סוניה''': "תודה רבה." : '''יאצק''': "הלידה הייתה לא קלה..." :'''סוניה''': "היא הייתה יכולה להיות טיפה יותר קלה אם את היית משחרר אותי מתורנות חליבה." {{מפריד}} : '''יאצק''': "טוב, אז כפי שכבר החלטנו, לילד יקראו כנרת." :'''סוניה''': "מה כנרת? זה בן, זה זכר. יש לו בולבול!" : '''יאצק''': "החברה סוניה, ברצוני להזכיר לך שבאסיפת הקיבוץ החלטנו שזו תהיה בת ויקראו לה כנרת!" :'''סוניה''': "בסדר, בסדר, תעשו מה שאתם רוצים, אבל יאצק, אני לא חוזרת לעבוד בחוחובה." : '''יאצק''': "סוניה, סוניה, אל תדאגי, אצלנו בקיבוץ הקולקטיב קשוב לצרכיו של היחיד. לכן, מרגע זה, סוניה, את יוצאת לחופשת לידה." :'''סוניה''': "או, תודה רבה." : '''יאצק''' (שנייה לאחר מכן): "וחברים, תגידו עכשיו ברוכה הבאה לסוניה שחזרה זה עתה מחופשת לידה, ישר לקטיף החוחובה." :'''קיבוצניקים''': "ברוכה הבאה סוניה'לה!" :'''סוניה''': "בסדר, בסדר, אבל אחרי הברית." : '''יאצק''': "... סוניה, תשמעי, בקשר למה שביקשת, אנחנו ערכנו בירור ולהביא מוהל מחדרה זה עולה בדיוק כמו להביא פרה שלמה, אז תחליטי את, תחליטי את, אני חושב שזה לא ראוי אפילו להגיע להצבעה, לכן אבנר יערוך את הטקס. אבנר?" :'''אבנר''': -שולף מזמרה- : (לאחר הברית) : '''יאצק''': "נו, יופי, בסוף הכול הסתדר." :'''אבנר''': "כן, באמת ילדה מקסימה כנרת." {{מפריד}} :'''[[W:אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן-יהודה]]''': "[[W:איתמר בן-אב"י|איתמר]], אני מבין שיש לך צורך עז לאונן." :'''איתמר''': "לעשות מה?" :'''אליעזר בן-יהודה''': "לאונן, אה, אתה לא מכיר את המילה, אני החייתי אותה רק לפני שלושה ימים, כשאמא נסעה לצפת." {{מפריד}} :'''[[אברהם]]''': "נו, ישמעאל, איך זה להיות אח גדול?" :'''ישמעאל''': "וואלה, זה כיף דווקא, זה נחמד שיש לך מישהו לצחק איתו." {{מפריד}} :'''[[W:יהונתן|יהונתן]]''': "אני חושב שבאופן אובייקטיבי, הוא ([[דוד]]) צריך לצאת איתי." :'''[[W:מיכל|מיכל]]''': "באופן אובייקטיבי? כן? למה?" :'''יהונתן''': "אני פשוט חושב שעדיף בשבילו, כן? לא קשור אליי, בשבילו עדיף שהוא לא יצא עם מישהו שיסבך אותו עם כל העניין הזה של ה[[W:איסור משכב עם נידה|נידה]]." :'''מיכל''': "אה, כן? כי אני חשבתי באמת כאילו, בשבילו, שעדיף שהוא לא יצא עם מישהו שיסבך אותו עם מוות ב[[W:איסור משכב זכר|סקילה]]!" {{מפריד}} :'''[[אריאל שרון]]''' (ל[[מנחם בגין]]): "אני פה כדי שתהיה מרוצה, אדוני." :'''[[רפאל איתן|רפול]]''': "ואני פה בשביל לאכול את הפנים של [[יאסר ערפאת|ערפאת]]." :'''אריאל שרון''': "או פשוט לגרש אותו לתוניס." :'''רפול''': "הטעים מביניהם, כן." {{מפריד}} :'''שלמה''': "לא קוראים לי שלמה. אני החלפתי את השם, נו." :'''[[W:בת שבע|בת שבע]]''': "בסדר, אז איך לקרוא לך?" :'''שלמה''': "קהלת." :'''בת שבע''': "קהלת? קהלת זה שם של בת." :'''קהלת (לשעבר 'שלמה')''': "מה זה משנה, אמא? מה זה משנה? הכול הבל הבלים, הכול הבל, את לא מבינה?!" {{מפריד}} :'''שלמה''': "אני מבטיח לך שזה ([[שיר השירים]]) לא שירי זימה, זה כאילו... מטאפורות." :'''בת שבע''': "מטאפורות?" :'''שלמה''': "כן, כאילו... כל השיר הוא אנלוגיה לאהבה שלי לאלוהים, לתשוקה העזה שלי להיות אחד איתו, להתמסר אליו..." :'''בת שבע''': "'אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ' ({{תנ"ך|שיר השירים|א|ו}}). מי זה השחרחורת, אתה או אלוהים?" :'''שלמה''': "קשה להסביר." :'''בת שבע''': "זאת [[w:מלכת שבא|מלכת שבא]]! עלק 'הלכנו לחדר לחוד חידות'!" {{מפריד}} : '''ציפי''': "אתם לא קולטים שמשחקים לכם פה במוח? אתם לא קולטים את זה עם כל השקרמלק הזה?" : '''משה''': "מה זה, מה המילה? מה אמרת עכשיו, ציפי?" : '''ציפי''': "שקרמלק, משה. שילוב מושחז ולא מתאמץ בכלל של המילים שקר ועמלק" {{מפריד}} : '''ציפי''': "בוא תודה שאתה דיקטטור שרוצה שנרקוד לצלילי החליל שלך כמו כבשים באורווה" : '''משה''': "וואו, שום דבר ממה שאמרת במשפט הזה אפילו לא-" :'''ציפי''': "אתה לא תמשטר לי את הדימויים!" [[קטגוריה:תוכניות טלוויזיה ישראליות]] [[קטגוריה: סדרות ותוכניות סאטירה]] [[קטגוריה:סאטירה בישראל]] [[קטגוריה:תנ"ך]] 2je1jt2izmjeiwp2ld9zjgubk1zpwm0 0 20656 188191 185628 2022-07-30T13:12:56Z 212.179.23.3 /* כללי */ wikitext text/x-wiki [[קובץ:A session with a psychotherapist (751707089).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מטפל ומטופל בפסיכותרפיה]] {{כותרת נושא|נושא=טיפול|ויקיפדיה=טיפול}} ==כללי== * "תמיד [[מוסר|אתי]] לתת את הטיפול היעיל ביותר." ~ [[W:מרשה לינהאן|מרשה לינהאן]] * "לעיתים השילוב של גישות שונות בתוך אותו טיפול מוליד את התוצאות הטובות ביותר." ~ [[גולן שחר]] * "טפל בעצמך כמו שהיית מטפל במישהו שאתה הוא האחראי לעזור לו." ~ [[ג'ורדן פיטרסון]] * "כל אזרח שנולד במדינה צריך לדעת שהוא יקבל טיפול ושירותים שוויוניים." ~ [[אבי ניסנקורן]] * "כל אדם שיש לו עניין עמוק בעבודתו, היה רוצה להכיר במודע את הגישות וההשקפות שלפיהן הוא פועל. יתרה מזו, כשהוא מודע להתנהגותו, הוא יכול להחליט אם ברצונו להוסיף לנהוג בדרך זו, או להעדיף התנהגות אחרת." ~ [[אברהם בנימין]] ==עזרה נפשית== * "יסוד הטיפול המועיל אינו רק תחכום אינטלקטואלי וידע, אלא היכולת לקבל ולהפגין [[אמפתיה]]." ~ [[טל בן שחר]] * "אני משוכנע שהעידן הטכנולוגי עומד לשנות את פניו של הטיפול הנפשי." ~ [[ארווין יאלום]] * "הידיעה שיש מישהו שמקשיב למטופל ובוחן איתו את העולם תמיד עוזרת לו לשפר את איכות החיים שלו." ~ [[ארווין יאלום]] * "מטרת הטיפול להביא לשחרור, ליברליזציה, של האני העליון... להפוך את האדם להיות מסוגל לסלוח לעצמו. דחפי המין והתוקפנות נתפסים גם הם כלגיטימיים." ~ [[גידי רובינשטיין]] * "אנחנו הופכים לאנליטיקאים כדי להוכיח, בין השאר, שאנחנו לא הרסניים – שהכאב במשפחה שלנו לא היה באשמתנו. אנו שורדים ומרגיעים את האשמה שלנו בכך שאנו מקדישים את ימינו לניסיון להתחבר רגשית לאחרים." ~ ד"ר קארן מרודה (Karen Maroda) * "אנו, רופאי הנפש, פשוט איננו יכולים להסתפק בהבעת השתתפות בצער ולהאיץ במטופלים להיאבק בבעיותיהם בנחישות. אין אנו יכולים לומר להם 'אתם' והבעיות 'שלכם'. עלינו לדבר 'עלינו' ועל הבעיות 'שלנו'. מפני שחיינו, קיומנו קשורים תמיד במוות כשם שהאהבה צמודה לאובדן, החופש לפחד והצמיחה אל הפירוד. בעניין זה, בסופו של דבר, כולנו יחד." ~ [[ארווין יאלום]] * "יש לי מקרה מעניין. אני מטפל בשני זוגות של תאומים סיאמיים עם אישיות מפוצלת. שמונה אנשים משלמים לי." ~ [[וודי אלן]], "[[זליג]]" * "הבעה של רגשות כנים של המטפלת (במינון ותזמון מתאימים) משרתת מטרות רבות: העצמת חוויית הקשר האנושי בין שני סובייקטים, סיפוק צורך ראשוני למענה, הדהוד ותגובתיות רגשית אל מול אובייקטים מופנמים קפואים, מתן מראה רגשית מדוייקת אשר הכרחית לצמיחה רגשית והבחנה בין רגשות, מניעת אידאליזציות מופרזות ושגויות של המטפל כאדם שחף מרגשות שליליים, עוצמתיים או פגיעות, וכן לאפשר חלוקה 'הוגנת יותר' של רגשות ואובייקטים שליליים, כדי שהמטופל לא יחוש לבד עם כל אלו, וידע שמגוון רגשי הוא חלק בלתי נפרד מההוויה האנושית וממפגש בינאישי." ~ רוני פרישוף ([https://www.hebpsy.net/me_article.asp?id=67&article=2619 מקור]) ==טיפול עצמי== * "ה[[סופר]] הוא מטפל ומטופל בו זמנית." ~ [[דן בניה סרי]] * "אם אתה לא מטפל במתח, לא תוכל לעשות אף אחד מה[[שינוי|שינויים]] שאתה צריך כדי לנוע קדימה." ~ סריני פילאי * "ספר זה לא נועד כדי להביע דברים חיצוניים מדרגה שלישית, אלא מטפל בי עצמי ומהווה חלק בלתי נפרד של חיי." ~ [[מישל דה מונטן]] * "אם אתה מטפל ב[[תודעה]] שלך, מזין אותה ומטפח אותה כמו גן פורה, היא תפרח הרבה יותר ממה שציפית." ~ [[רובין שארמה]] * "[[אמנות]] צריכה להעיר אותנו ולרפא את ה[[נפש]] שבתוכנו תוך כדי טיפול ברגשות פגועים." ~ [[אלחנדרו חודורובסקי]] * "ה[[קולנוע]] מעניק ביטוי, תובנה ומרפא לנפש, וכך הוא מטפל בנו. היחסים בין הקולנוע והצופה הם ביטוי ליחסי מטפל־מטופל." ~ רות נצר ==ראו עוד== * [[בטיפול]] * [[פסיכואנליזה]] * [[הטיפול הפסיכואנליטי בילדים]] * [[למצוא משמעות בחוויית הדמנציה]] [[קטגוריה:פסיכולוגיה]] [[קטגוריה:בריאות]] p60ivztwafmzarmjqde4kzy7dsvvcs9 188194 188191 2022-07-30T15:37:28Z קליאו 9676 עריכה wikitext text/x-wiki [[קובץ:A session with a psychotherapist (751707089).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מטפל ומטופל בפסיכותרפיה]] {{כותרת נושא|נושא=טיפול|ויקיפדיה=טיפול}} ==כללי== * "תמיד [[מוסר|אתי]] לתת את הטיפול היעיל ביותר." ~ [[W:מרשה לינהאן|מרשה לינהאן]] * "לעיתים השילוב של גישות שונות בתוך אותו טיפול מוליד את התוצאות הטובות ביותר." ~ [[גולן שחר]] * "טפל בעצמך כמו שהיית מטפל במישהו שאתה הוא האחראי לעזור לו." ~ [[ג'ורדן פיטרסון]] * "כל אזרח שנולד במדינה צריך לדעת שהוא יקבל טיפול ושירותים שוויוניים." ~ [[אבי ניסנקורן]] ==עזרה נפשית== * "יסוד הטיפול המועיל אינו רק תחכום אינטלקטואלי וידע, אלא היכולת לקבל ולהפגין [[אמפתיה]]." ~ [[טל בן שחר]] * "אני משוכנע שהעידן הטכנולוגי עומד לשנות את פניו של הטיפול הנפשי." ~ [[ארווין יאלום]] * "הידיעה שיש מישהו שמקשיב למטופל ובוחן איתו את העולם תמיד עוזרת לו לשפר את איכות החיים שלו." ~ [[ארווין יאלום]] * "כל אדם שיש לו עניין עמוק בעבודתו, היה רוצה להכיר במודע את הגישות וההשקפות שלפיהן הוא פועל. יתרה מזו, כשהוא מודע להתנהגותו, הוא יכול להחליט אם ברצונו להוסיף לנהוג בדרך זו, או להעדיף התנהגות אחרת." ~ [[אברהם בנימין]] * "מטרת הטיפול להביא לשחרור, ליברליזציה, של האני העליון... להפוך את האדם להיות מסוגל לסלוח לעצמו. דחפי המין והתוקפנות נתפסים גם הם כלגיטימיים." ~ [[גידי רובינשטיין]] * "אנחנו הופכים לאנליטיקאים כדי להוכיח, בין השאר, שאנחנו לא הרסניים – שהכאב במשפחה שלנו לא היה באשמתנו. אנו שורדים ומרגיעים את האשמה שלנו בכך שאנו מקדישים את ימינו לניסיון להתחבר רגשית לאחרים." ~ ד"ר קארן מרודה (Karen Maroda) * "אנו, רופאי הנפש, פשוט איננו יכולים להסתפק בהבעת השתתפות בצער ולהאיץ במטופלים להיאבק בבעיותיהם בנחישות. אין אנו יכולים לומר להם 'אתם' והבעיות 'שלכם'. עלינו לדבר 'עלינו' ועל הבעיות 'שלנו'. מפני שחיינו, קיומנו קשורים תמיד במוות כשם שהאהבה צמודה לאובדן, החופש לפחד והצמיחה אל הפירוד. בעניין זה, בסופו של דבר, כולנו יחד." ~ [[ארווין יאלום]] * "יש לי מקרה מעניין. אני מטפל בשני זוגות של תאומים סיאמיים עם אישיות מפוצלת. שמונה אנשים משלמים לי." ~ [[וודי אלן]], "[[זליג]]" * "הבעה של רגשות כנים של המטפלת (במינון ותזמון מתאימים) משרתת מטרות רבות: העצמת חוויית הקשר האנושי בין שני סובייקטים, סיפוק צורך ראשוני למענה, הדהוד ותגובתיות רגשית אל מול אובייקטים מופנמים קפואים, מתן מראה רגשית מדוייקת אשר הכרחית לצמיחה רגשית והבחנה בין רגשות, מניעת אידאליזציות מופרזות ושגויות של המטפל כאדם שחף מרגשות שליליים, עוצמתיים או פגיעות, וכן לאפשר חלוקה 'הוגנת יותר' של רגשות ואובייקטים שליליים, כדי שהמטופל לא יחוש לבד עם כל אלו, וידע שמגוון רגשי הוא חלק בלתי נפרד מההוויה האנושית וממפגש בינאישי." ~ רוני פרישוף ([https://www.hebpsy.net/me_article.asp?id=67&article=2619 מקור]) ==טיפול עצמי== * "ה[[סופר]] הוא מטפל ומטופל בו זמנית." ~ [[דן בניה סרי]] * "אם אתה לא מטפל במתח, לא תוכל לעשות אף אחד מה[[שינוי|שינויים]] שאתה צריך כדי לנוע קדימה." ~ סריני פילאי * "ספר זה לא נועד כדי להביע דברים חיצוניים מדרגה שלישית, אלא מטפל בי עצמי ומהווה חלק בלתי נפרד של חיי." ~ [[מישל דה מונטן]] * "אם אתה מטפל ב[[תודעה]] שלך, מזין אותה ומטפח אותה כמו גן פורה, היא תפרח הרבה יותר ממה שציפית." ~ [[רובין שארמה]] * "[[אמנות]] צריכה להעיר אותנו ולרפא את ה[[נפש]] שבתוכנו תוך כדי טיפול ברגשות פגועים." ~ [[אלחנדרו חודורובסקי]] * "ה[[קולנוע]] מעניק ביטוי, תובנה ומרפא לנפש, וכך הוא מטפל בנו. היחסים בין הקולנוע והצופה הם ביטוי ליחסי מטפל־מטופל." ~ רות נצר ==ראו עוד== * [[בטיפול]] * [[פסיכואנליזה]] * [[הטיפול הפסיכואנליטי בילדים]] * [[למצוא משמעות בחוויית הדמנציה]] [[קטגוריה:פסיכולוגיה]] [[קטגוריה:בריאות]] 7jg1cos1q23dvdmo9zvgyorzrufbprx 0 21322 188217 165566 2022-07-31T01:00:06Z 77.137.68.120 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Fotoalbum Heinrich Dorsch-Kamerun-Museum im Ritterhaus.jpg|ממוזער|200px|אלבום תמונות]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אלבום תמונות|נושא=אלבום תמונות}} * "הדפדוף, החזרה לצילום היא פעולה שמעוררת את ה[[זיכרון]]." ~ ניצה אייל * "בֵּית קָפֶה מְאֻחָר מַזְכִּיר לִי אַלְבּוֹם תְּמוּנוֹת מִיָּמִים אֲחֵרִים." ~ [[חדוה הרכבי]] * "כל תצלום אצר זיכרונות שחיכו להיגאל מהשכחה." ~ תמר רותם * "למשפחה ממוצעת ב[[ארצות הברית]] יש יותר מ־3,000 תמונות באלבומים." ~ יאיר סגלוביץ' * "אם פעם נשמרו האלבומים רק ל[[תיעוד]] אירועים מיוחדים, כמו [[יום הולדת|ימי הולדת]] ו[[חתונה|חתונות]] – כיום הם משמשים גם כלוחות שנה, הגדות ל[[פסח]] ושימור מתכונים." ~ חוה טרטנר * "בשנים הראשונות למהפכת ה[[צילום]] הדיגיטלי, היה נראה כי תם גם עידן אלבומי התמונות – אלה שאפשר לאחוז ביד ולדפדף בהם." ~ חוה טרטנר * "האלבומים הדביקים עם התמונות המלבניות כבר מזמן חלפו מן העולם; היום אפשר לסדר את הזיכרונות ה[[משפחה|משפחתיים]] באלבומים דיגיטליים, ועוד לא דיברנו על שאר האקססוריז כמו לוחות שנה, משחקי זיכרון, פאזלים ואפילו פלייסמנטים לשולחן – שמורכבים כולם מתמונות בני המשפחה." ~ [[מנחם הורוביץ]] * "מאז שהייתי ילדה קטנה, ההורים שלי דאגו לצלם אותי בכל הזדמנות וגם טרחו להכין מהתמונות אלבומים. מגיל קטן מאוד אני אוהבת לשבת מדי פעם ולהציץ כל פעם באלבום אחר. כך אני נזכרת בדברים שכבר שכחתי, מקבלת פיסת היסטוריה אישית, שוקעת ומתרפקת על ה[[עבר]]." ~ טל כהן * "משום־מה דלגה על כמה וכמה תמונות, התחילה מדפדפת באלבום בחפזון, ה[[WIKT:עששית|עששית]] עצמה נתמזגו לעיניה לשלולית־אור קטנה, ומן השלולית באו וקלחו אליה חרוזים הרמוניים, מחרוזת של תמונות." ~ [[אהרן אברהם קבק]], 'אהבה' [[קטגוריה:צילום]] [[קטגוריה:חפצים]] 5kz28pycglwvymxg4bshycndn6qsbyp 0 24293 188192 2022-07-30T15:31:25Z קליאו 9676 דף חדש wikitext text/x-wiki '''אברהם בנימין''' הוא פסיכולוג ישראלי. מחבר הספר 'הריאיון המסייע'. {{מפריד}} * "אם נתעניין בזולת עד כדי כך , שנדע להתמצא בתוך עולמו הפנימי, ואם נקשיב לו מספיק על מנת להבין את תסכוליו ושאיפותיו, אני מאמין, גם אם תחשבוני לתמים, שנלמד להתמודד קצת יותר עם הפערים העצומים הקיימים בחברה שלנו - בין דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, עולים חדשים וותיקים, צעירים וגמלאים, אשכנזים וספרדים. אם נצליח בכך נחיה חיים קצת יותר שלווים ונגשים חלק מחלומותינו. האמפתיה אינה מזמינה הזדהות או הסכמה, אך היא דורשת הקשבה בהבנה, כבוד בסיסי לאדם והתעניינות כנה ובלתי מסויגת בו." {{מיון רגיל:בנימין, אברהם}} [[קטגוריה:פסיכולוגים ישראלים]] fvfs15i7kuwd7jw99mcfd80va5yv81s 188193 188192 2022-07-30T15:34:04Z קליאו 9676 עריכה wikitext text/x-wiki '''אברהם בנימין''' הוא פסיכולוג ישראלי. מחברם של ספרים בתחום הפסיכולוגיה ביניהם 'התנהגות בקבוצות קטנות' (1978) ו'הריאיון המסייע' (1987). {{מפריד}} * "אם נתעניין בזולת עד כדי כך , שנדע להתמצא בתוך עולמו הפנימי, ואם נקשיב לו מספיק על מנת להבין את תסכוליו ושאיפותיו, אני מאמין, גם אם תחשבוני לתמים, שנלמד להתמודד קצת יותר עם הפערים העצומים הקיימים בחברה שלנו - בין דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, עולים חדשים וותיקים, צעירים וגמלאים, אשכנזים וספרדים. אם נצליח בכך נחיה חיים קצת יותר שלווים ונגשים חלק מחלומותינו. האמפתיה אינה מזמינה הזדהות או הסכמה, אך היא דורשת הקשבה בהבנה, כבוד בסיסי לאדם והתעניינות כנה ובלתי מסויגת בו." {{מיון רגיל:בנימין, אברהם}} [[קטגוריה:פסיכולוגים ישראלים]] p15z5b334bvo12zl6ilytf3jy9uyttz 188195 188193 2022-07-30T15:37:44Z קליאו 9676 עריכה wikitext text/x-wiki '''אברהם בנימין''' הוא פסיכולוג ישראלי. מחברם של ספרים בתחום הפסיכולוגיה ביניהם 'התנהגות בקבוצות קטנות' (1978) ו'הריאיון המסייע' (1987). {{מפריד}} * "כל אדם שיש לו עניין עמוק בעבודתו, היה רוצה להכיר במודע את הגישות וההשקפות שלפיהן הוא פועל. יתרה מזו, כשהוא מודע להתנהגותו, הוא יכול להחליט אם ברצונו להוסיף לנהוג בדרך זו, או להעדיף התנהגות אחרת." * "אם נתעניין בזולת עד כדי כך , שנדע להתמצא בתוך עולמו הפנימי, ואם נקשיב לו מספיק על מנת להבין את תסכוליו ושאיפותיו, אני מאמין, גם אם תחשבוני לתמים, שנלמד להתמודד קצת יותר עם הפערים העצומים הקיימים בחברה שלנו - בין דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, עולים חדשים וותיקים, צעירים וגמלאים, אשכנזים וספרדים. אם נצליח בכך נחיה חיים קצת יותר שלווים ונגשים חלק מחלומותינו. האמפתיה אינה מזמינה הזדהות או הסכמה, אך היא דורשת הקשבה בהבנה, כבוד בסיסי לאדם והתעניינות כנה ובלתי מסויגת בו." {{מיון רגיל:בנימין, אברהם}} [[קטגוריה:פסיכולוגים ישראלים]] 7zb20s7nle0nq918def3b8yt27ftys1 188196 188195 2022-07-30T15:42:11Z קליאו 9676 הרחבה wikitext text/x-wiki '''אברהם בנימין''' הוא פסיכולוג [[ישראל]]י. מחברם של ספרים בתחום ה[[פסיכולוגיה]] ביניהם 'הריאיון המסייע' (1969) ו'התנהגות בקבוצות קטנות' (1978). {{מפריד}} * "הדרך הטובה ביותר לעזור לאחרים היא לאפשר להם לעשות מה שהם עצמם היו רוצים ביותר לעשות." * "כל אדם שיש לו עניין עמוק בעבודתו, היה רוצה להכיר במודע את הגישות וההשקפות שלפיהן הוא פועל. יתרה מזו, כשהוא מודע להתנהגותו, הוא יכול להחליט אם ברצונו להוסיף לנהוג בדרך זו, או להעדיף התנהגות אחרת." * "אם נתעניין בזולת עד כדי כך, שנדע להתמצא בתוך עולמו הפנימי, ואם נקשיב לו מספיק על מנת להבין את תסכוליו ושאיפותיו, אני מאמין, גם אם תחשבוני לתמים, שנלמד להתמודד קצת יותר עם הפערים העצומים הקיימים בחברה שלנו - בין דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, עולים חדשים וותיקים, צעירים וגמלאים, אשכנזים וספרדים. אם נצליח בכך נחיה חיים קצת יותר שלווים ונגשים חלק מחלומותינו. ה[[אמפתיה]] אינה מזמינה הזדהות או הסכמה, אך היא דורשת הקשבה בהבנה, כבוד בסיסי לאדם והתעניינות כנה ובלתי מסויגת בו." {{מיון רגיל:בנימין, אברהם}} [[קטגוריה:פסיכולוגים ישראלים]] fdc2xhq6u97v54aj31h3015eghnlzfc 188197 188196 2022-07-30T15:52:03Z קליאו 9676 עריכה wikitext text/x-wiki '''אברהם בנימין''' (באנגלית: '''Alfred Benjamin''') הוא פסיכולוג [[ישראל]]י. עלה לארץ ב־1956. מחברם של ספרים בתחום ה[[פסיכולוגיה]] ביניהם 'הריאיון המסייע' (1969) ו'התנהגות בקבוצות קטנות' (1978) שיצאו לאור באנגלית ותורגמו לעברית. {{מפריד}} * "הדרך הטובה ביותר לעזור לאחרים היא לאפשר להם לעשות מה שהם עצמם היו רוצים ביותר לעשות." * "כל אדם שיש לו עניין עמוק בעבודתו, היה רוצה להכיר במודע את הגישות וההשקפות שלפיהן הוא פועל. יתרה מזו, כשהוא מודע להתנהגותו, הוא יכול להחליט אם ברצונו להוסיף לנהוג בדרך זו, או להעדיף התנהגות אחרת." * "אם נתעניין בזולת עד כדי כך, שנדע להתמצא בתוך עולמו הפנימי, ואם נקשיב לו מספיק על מנת להבין את תסכוליו ושאיפותיו, אני מאמין, גם אם תחשבוני לתמים, שנלמד להתמודד קצת יותר עם הפערים העצומים הקיימים בחברה שלנו - בין דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, עולים חדשים וותיקים, צעירים וגמלאים, אשכנזים וספרדים. אם נצליח בכך נחיה חיים קצת יותר שלווים ונגשים חלק מחלומותינו. ה[[אמפתיה]] אינה מזמינה הזדהות או הסכמה, אך היא דורשת הקשבה בהבנה, כבוד בסיסי לאדם והתעניינות כנה ובלתי מסויגת בו." {{מיון רגיל:בנימין, אברהם}} [[קטגוריה:פסיכולוגים ישראלים]] ii6dtu9xegcj7buixbfqlin3k04xryf 188198 188197 2022-07-30T16:12:49Z דולב 835 הגהה wikitext text/x-wiki '''אברהם בנימין''' (באנגלית: '''Alfred Benjamin''') הוא פסיכולוג [[ישראל]]י. עלה לישראל ב־1956. מחברם של ספרים בתחום ה[[פסיכולוגיה]], בהם 'הריאיון המסייע' (1969) ו'התנהגות בקבוצות קטנות' (1978) שיצאו לאור באנגלית ותורגמו לעברית. {{מפריד}} * "הדרך הטובה ביותר לעזור לאחרים היא לאפשר להם לעשות מה שהם עצמם היו רוצים ביותר לעשות." * "כל אדם שיש לו עניין עמוק בעבודתו, היה רוצה להכיר במודע את הגישות וההשקפות שלפיהן הוא פועל. יתרה מזו, כשהוא מודע להתנהגותו, הוא יכול להחליט אם ברצונו להוסיף לנהוג בדרך זו, או להעדיף התנהגות אחרת." * "אם נתעניין בזולת עד כדי כך, שנדע להתמצא בתוך עולמו הפנימי, ואם נקשיב לו מספיק על מנת להבין את תסכוליו ושאיפותיו, אני מאמין, גם אם תחשבוני לתמים, שנלמד להתמודד קצת יותר עם הפערים העצומים הקיימים בחברה שלנו – בין דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, עולים חדשים וותיקים, צעירים וגמלאים, אשכנזים וספרדים. אם נצליח בכך נחיה חיים קצת יותר שלווים ונגשים חלק מחלומותינו. ה[[אמפתיה]] אינה מזמינה הזדהות או הסכמה, אך היא דורשת הקשבה בהבנה, כבוד בסיסי לאדם והתעניינות כנה ובלתי מסויגת בו." {{מיון רגיל:בנימין, אברהם}} [[קטגוריה:פסיכולוגים ישראלים]] 9905m5dn015j3j6o10wcok3kd5i548l 0 24294 188219 2022-07-31T01:51:29Z 77.137.68.120 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=המחאה|ללא קטגוריה=המחאה}} * "אני בטוח שצליליו הנעימים של ורדי ישובו אליכם הלילה, והצ'קים של גברת קלייפול בוודאי יחזרו בבוקר." ~ [[האחים מרקס]] * "כשירות צבא היבשה משולה לצ'ק ללא כיסוי. מתישהו יגיע הטלפון מהבנק." ~ [[ישי בר]] * "בשביל הרבה אנשים..." wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=המחאה|ללא קטגוריה=המחאה}} * "אני בטוח שצליליו הנעימים של ורדי ישובו אליכם הלילה, והצ'קים של גברת קלייפול בוודאי יחזרו בבוקר." ~ [[האחים מרקס]] * "כשירות צבא היבשה משולה לצ'ק ללא כיסוי. מתישהו יגיע הטלפון מהבנק." ~ [[ישי בר]] * "בשביל הרבה אנשים השנה החדשה מסמלת תקווה, שינוי, בשבילי זה מסמל דבר אחד-בחודשים הקרובים אני אצטרך לכתוב כל צ'ק פעמיים" ~ [[גידי גוב]] * "המשמעות החשובה של המסמך הזה היא, גם אם הפרקליטות תגיד שלא הסתמכנו רק על העדות של סלע בעבירות הפרת אימונים, אבל תיק השוחד שאני טענתי שזה הלוואה והחזרתי לו אותה, גם הוא בחקירה אמר בהתחלה: 'נכון, זה הלוואה', אבל אחרי שהם שברו אותו הוא הפך את הגרסה, ואמר שזו הייתה מתנה שהוא נתן לי. הם לא יכולים לבוא ולומר שיש עדים אחרים שמחזקים את עדותו (של סלע), כל התיק של השוחד זה אני והוא, ברגע שהוא אומר שזו היתה הלוואה, נפל התיק. אם הוא היה עומד על זה בבית משפט ולא חוזר בו ונהיה עד מדינה, לא הייתי בכלל נכנס לכלא. הכסף הוחזר, זה הוחזר בצ'ק שניתן לראות את היציאה בבנק, זה היה בנוכחות שני עדים, וגם העדים שנחקרו במשטרה מודים שראו את החזרת הכסף וכי הצ'ק נפדה". ~ [[שלמה בניזרי]] * "שנה אחרי שהייתי עושה סרט היה מגיע צ'ק בדואר. זה הגניב אותי. הייתי אומר דברים כמו 'וואו, כמה אפסים!' ו'יוצאים לחגוג הערב!'" ~ [[מתיו מקונוהיי]] * "הצ'קים שלנו אף פעם לא חוזרים" ~ מתוך הסרט [[חגיגה בסנוקר]] * "אני לא מוכר עכשיו בצ'קים או בשמקים" ~ מתוך הסרט [[משפחת צנעני]] * "מעולם לא מכרתי לאוסמה בן לאדן. לא מסיבות מוסריות, אלא בגלל הצ'קים החוזרים." ~ מתוך הסרט [[שר המלחמה (סרט)|שר המלחמה]] * "הפעם האחרונה שנתת לי נשיקה, זה היה בבר-מצווה שלך, וגם זה היה רק בגלל שהיה לי צ'ק ביד". ~ מתוך הסדרה [[פרפר נחמד]] [[קטגוריה:כלכלה]] 11i2ek720hdz9vecj4cyvmq2bv7uv1v 0 24295 188221 2022-07-31T03:20:00Z 77.137.68.120 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=מאמר|נושא=מאמר}} * "אני לא חושב שהנאומים שלי הם מי־יודע־מה, יש אחרים שיודעים לנאום יותר טוב ממני. הפסקתי גם לכתוב מאמרים כי יש הרבה שיודעים לכתוב טוב ממני. אבל אני חושב שכן יש לי מה לתרום בדברים מסוימים במחזאות הישראלית." ~ [[עדו נתניהו]] *..." wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מאמר|נושא=מאמר}} * "אני לא חושב שהנאומים שלי הם מי־יודע־מה, יש אחרים שיודעים לנאום יותר טוב ממני. הפסקתי גם לכתוב מאמרים כי יש הרבה שיודעים לכתוב טוב ממני. אבל אני חושב שכן יש לי מה לתרום בדברים מסוימים במחזאות הישראלית." ~ [[עדו נתניהו]] * "עשירים אנחנו במבקרים, מבקרים במחשבה ובדיבור, מבקרים במאמרים כתובים ונדפסים, מבקרי יחיד, מבקרי ציבור, מבקרי עם ישראל כולו." ~ [[אברהם ישעיה קרליץ]] * "הלא מסור בידינו כי פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון, וישראל אף על פי שחטא ישראל הוא... המאמרים הנ"ל ודומיהן הכול מדובר במאמינים בעיקרי הדת." ~ [[אלחנן וסרמן]] * "בבית־הקהוה הגדול, הייתה חביבה מאד על בכרך. בשעה זו היה כותב את פיליטוניו ומאמרי הבקֹרת האמנותית שלו." ~ [[אהרן אברהם קבק]], "נצחון" * "אני כותבת טורים אישיים ומאמרים פרשניים על נושאים שונים בחדשות ועל כל מה שמעניין אותי. בזכות זה אני כל הזמן דרוכה ו[[סקרנות|סקרנית]]." ~ [[לין אולמן]] [[קטגוריה:עיתונות]] q1z63amxne7q5s15tny8ihqfl5kojh1