מנחם מנדל מקוצק

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיציטוט</sitename>
    <dbname>hewikiquote</dbname>
    <base>https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.22</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיציטוט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיציטוט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="first-letter">פורטל</namespace>
      <namespace key="101" case="first-letter">שיחת פורטל</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>מנחם מנדל מקוצק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2782</id>
    <revision>
      <id>188108</id>
      <parentid>188095</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T15:47:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קאצק</username>
        <id>10668</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת מקורות</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51894" xml:space="preserve">{{עריכה}}
רבי '''[[W:מנחם מנדל מקוצק|מנחם מנדל מקוצק]]'''  [[W: ה'תקמ&quot;ז| ה'תקמ&quot;ז]] - כ&quot;ב ב[[W:שבט|שבט]] [[W: ה'תרי&quot;ט| ה'תרי&quot;ט]]; 1787 - 1859), מכונה '''השרף מקאצק''' ובהגייה יידישאית מכונה '''&quot;דער קוצקער רבי&quot;'''. מתלמידיהם של [[החוזה מלובלין]], [[היהודי הקדוש]] ורבי [[W:שמחה בונים מפשיסחה|שמחה בונים מפשיסחה]]. התפרסם בחריפותו, '''בחדות אמרותיו הנוקבות''', בהנהגתו התקיפה, ובחתירה קיצונית לאמת.
==אמרותיו== 
===על עצמו===
* לאחר הפירוד הידוע עם רבי מרדכי יוסף מאיזביצא אמר לתלמידו רבי [[W: יצחק מאיר אלתר| יצחק מאיר אלתר]] מייסד [[W:חסידות גור|חסידות גור]], 'אתה לא עזבתני, הנני מבטיח לך אז איך וועל דיר אובדינען ביי די קינדער' ['''אני אגמול לך אצל הילדים'''] (אמת ואמונה משיח שרפי קודש, חלק ה' דף לא ע&quot;ב)
* כל אשר שבו מאיזביצא לקאצק הכירם ואמר מה אתם חושבים עלי, האם אני קומענן קעהרער (מנקה ארובות העשן), (שיח שרפי קודש, חלק ג דף 15)
* אמר לרבי [[W: חנוך הניך הכהן לוין| חנוך הינך הכהן לוין]] מאלכסנדר, כי לולא שיש לו לדבר עם אנשים לא היה צריך לאכול כלל, שהיה מספיק לו חיות מהתורה הקדושה. ([[W: פנחס מנחם אלעזר יוסטמן|שפתי צדיק]] פר' בשלח אות טו)
* עומד אני ברגל אחת ב[[W: רקיע| רקיע]] השביעי וברגל השניה ב[[W:השאול|השאול]] תחתית, תחשובו שזה דבר קטן, היה נוח לי יותר לקפוץ לקאליך אויבין' [לכבשן האש]. (שיח שרפי קודש, חלק ג' דף י ע&quot;א)
* אני נבראתי להיות כנה, מלאכים ושרפים מתנגדים לי, אבל אינני ירא אותם. (אמת מקאצק תצמח, אות תתכא בשם רבי בן ציון אוסטרובר)
* ב[[W:ליל הסדר|ליל הסדר]] האחרון (תרי&quot;ח) קודם הסתלקותו (כ&quot;ב שבט תרי&quot;ט) אמר בשמחה 'לשנה הבאה לא אשב כאן'. (אביר הרועים אות עו)
* לפני הפטירה חזר כמה פעמים על הפסוק  ([[W:במדבר|במדבר]] יב, ז-ח) לא כן עבדי משה וגו'  ''''ותמונת ה' יביט'''', והקשה, הלא נאמר בתורה  ([[W:דברים|דברים]] ד, טו) כי לא ראיתם כל תמונה, והסביר, משה רבינו קיבל מתנה מהשי&quot;ת שיוכל להביט במבט אלוקי מסוף העולם ועד סופו, מה למעלה ומה למטה, הוא יכול להביט בתוך לבבות היהודים פנימה, ותמונת ה' '''במבט אלוקי 'יביט''''.(דער יידישער פלאם. אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א)  (ראו להלן קישורים חיצוניים, אשכבתא דרבי, עמוד תפח)
*  מעולם לא פחדתי  מיסורי מחלה, אלא מהפינוק  הבאה לאחריה, המוליד התגשמות. (י.ל. לוין, מאור הגולה עמוד תנו ; בית קוצק, עמוד צ)
* אמר כי יכול להחיות מתים, אבל הוא רוצה יותר להחיות את החיים. (ר&quot;י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ&quot;א עמוד תט)
* אמר [[W:יחיאל מאיר ליפשיץ| האדמו&quot;ר מגוסטינין]]: הרבי מקאצק עם כל שהוא כמו [[W:פתיתים|פתית]] היה יכול להחיות מתים. (אמת ואמונה, מהדורת [[W:ה'תשפ&quot;א|ה'תשפ&quot;א]] משיח שרפי קודש, חלק א' אות קפה)
* צדיק אחד שלח לרבי מקוצק  שהוא גדול כל כך שמשיג עד הרקיע השביעי, והשיבו הרבי מקוצק, שהוא קטן כל כך עד שכופפים אצלו את כל השבעה רקיעים. (אמת ואמונה משיח שרפי קודש, חלק ב' אות סג)
* אילו הייתי יודע לפחות כי אלקה ב[[W:העולם הבא|העולם הבא]], הייתי יוצא בריקוד באמצע העיר... אילו הייתי יודע. (מאיר אורין, דרוש מקור מוסמך)

==אמרות==
* כי בשמחה תצאו ( ישעיה נה, יב). '''בשמחה תוכלו לצאת מכל הצרות'''. ( י. ארטן, אמת ואמונה)
* לא יהיה בך אל זר  (תהלים פא, י). גאט זאל נישט זיין ביי דיר פרעמד ['''השי&quot;ת לא יהיה בך זר'''']. ( רבי [[W:שמואל משינאווא|שמואל משינאווא]], רמתים צופים, מערכת הרבי מקוצק אות י)
* פינחס לא היה יכול להיות מנהיג, כי היה קנאי וקנאי לא יכול להיות מנהיג בישראל (שיח שרפי קודש ח&quot;ו אות כז, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ&quot;א)
* דרך ארץ הוא הקדמה לתורה, כמו בהקדמת הספר יוכל אדם לידע מהות הספר כמו כן ניכר מתוך התנהגות דרך ארץ של האדם מהות תורתו. (שיח שרפי קודש חלק א' אות שי ;אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א)
* כאשר סיפרו לו שהומצאה מכונה לחמם את המקוואות אמר: ''''דורות קרים [[W:מקוה|מקוואות]]  חמים, דורות חמים מקוואות קרים'''', ('אמת ואמונה' משיח שרפי קודש חלק א אות שנט).
* [[W:האר&quot;י|האר&quot;י]] ז&quot;ל כתב 'הנזהר ממשהו [[W:חמץ|חמץ]] ב[[W:פסח|פסח]] מובטח לו שלא יחטא כל השנה' ואמר: הבטוח בעצמו שלא יחטא משמרים אותו ממשהו חמץ, ולזה אמר 'הנזהר'. (אמת ואמונה מאהל תורה לחג הפסח)

===אמת===
* חותמו של הקב&quot;ה אמת ([[W:מסכת יומא|יומא]] פט:), דחותם צריך להיות כתב שלא יוכל להזדייף ואמת אינו יכול להזדייף, דאם מזדייף שוב אינו אמת.  (רבי משה האגרמאן [[W:שו&quot;ת|שו&quot;ת]] שי למורא דף ב ע&quot;א) (שיח שרפי קודש חלק א' אות שכט)
* שאל את רבי יצחק מאיר מגור מה פירוש הפסוק ([[W:תהלים|תהלים]] פה, יב) אמת מארץ תצמח, מה זורעים בארץ כדי שתצמח מזה האמת. ענה לו החי' הרי&quot;מ אם קוברים את השקר צומח האמת. (שיח שרפי קודש, חלק ד אות קנ, מפי  נכד הרי&quot;מ, החסיד ר' שמואל אליהו ערליך)
* '''אם האדם מעמיד פנים לפני פנים שאינם פנים, הרי זה  עבודה זרה,''' (שיח שרפי קודש, חלק א אות שכט)
* 'קימוט אחד ב[[W:מצח|מצח]] צריכה שלא תהיה שוא' (אמת ואמונה מהדורת תשפ&quot;א,  מרבי [[W:יצחק פייגנבוים|יצחק פייגנבוים]], אור פני יצחקׁׂׂׂׂׂ עמוד מח ההערה קכה)
*  נטל האמת והשליכו לארץ, במדרש (בר&quot;ר ח.ה) הה&quot;ד ([[W:ספר דניאל|דניאל]] ח, יב) ותשלך אמת ארצה. כשמשליכים את האמת נעשה ממילא שלום ( אליעזר צבי ציגלמן, בית צדיק, דף כב ע&quot;א)
* ולא תקח [[W:שוחד|שוחד]] כי השוחד יעור עיני חכמים ([[W:פרשת שופטים|שופטים]], טז, יט). אמר האבני נזר בשמו, דמעות  בדין תורה של אחד מבעלי הדין זה גם בכלל שוחד. (שיח שרפי קודש, חלק ב אות מג)
===חסידות===
* איני מבקש מכם אלא שלושה דברים בלבד: א) לא להסתכל ממנו  החוצה, ב) לתוך זולתו לא להציץ, ג) ולא להתכוון את עצמו. (שיח שרפי קודש, חלק א אות שכו)
* בנוסח אחר: א) לא להסיח דעת מעמלו עם עצמו, ב) לא לחטט בפנימיות של השני ולהתעניין בתגובות של אחרים, ג) ולהשתחרר מנגיעות אישיות (רבי מרדכי מיירנץ, אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א עמוד שטז)
* חסידות בלי תורה איז עס פון דרויסען [זה רק מבחוץ], כאן אנו רוצים שעל ידי לימוד בתורתנו הקדושה יגיעו לחסידות'. ( רבי בן ציון אוסטרובר, ויצבור יוסף, אות ה)
* אחד מגדולי חסידי [[W:חסידות צ'רנוביל|טשערנאביל]]   סיפר לו על מנהגי החסידות שלהם. להיות נעורים כל ליל ערב שבת ובשבת  להגיד את כל ספר התהלים. אמר לו  הרבי מקאצק, אצלנו אין נוהג סדר זה, רק נעורים בכל הלילות, תהלים כי אין בכוחם לאמור בפעם אחת את מה שדוד המלך ע&quot;ה התייגע במשך שבעים שנה, רק אומרים איזה מזמורים או איזה פסוקים. (שיח שרפי קודש, חלק ב אות לו) 
* יש לי חסידים שיכולים לרמוז באצבע לשמים ולומר 'זה אלי ואנוהו' (שמות טו, ב). (שיח שרפי קודש, חלק ב אות שמה)
===חסידי קוצק===
* אמרו  בבדיחות על חסידי קוצק: עושים מצוות בסתר ועבירות אם עושים, עושים  בגלוי, וישנם העושים [[מצווה|מצוות]] בגלוי ועבירות בסתר והוסיפו, נקל לתפוס את האחרים בעבירה מאשר את חסידי קוצק במצוה (גליקסמאן, דער קאצקער רבי עמוד לג)
===יגיעה===
*  יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:), יגעת ואח&quot;כ מצאת, מציאה בהיסח הדעת. (שו&quot;ת שי למורא). היינו אף כי תייגע את עצמך עם כל זה תאמין שאינו שלך כי אם מציאה. (אמת ואמונה, מהדורה תשפ&quot;א)
*יגעתי ולא מצאתי אל תאמן (מגילה ו:), באם לא מצאת אל תאמין שיגעת, כי בודאי אם היית מתייגע היית מוצא כל מה שבקשת, כמאמר הכתוב (דברים ל, יב) לא בשמים היא (רמתים צופים, מערכת הרבי מקוצק אות יא)
* לא יגעתי ומצאתי אל תאמן, יגעתי ומצאתי תאמן  (מגילה ו:). היינו אם 'יגעתי' בתורה, מצאתי אמונה. 'לא יגעתי' בתורה, 'ומצאתי אל תאמין' ח&quot;ו. (אמת ואמונה, משיח שרפי קודש, חלק ב אות מט)
===יצר הרע===
*  [[W:יצר הרע|יצר הרע]] הוא דמיון. ([[W:שו&quot;ת|שו&quot;ת]] אבני נזר, אבן העזר סימן רלב סק&quot;י )
* עיקר היצר הרע של [[W: גאווה|גיאות]] הוא אצל אדם שכבר נסתלקה ממנו התאוה. ([[W:שם משמואל|שם משמואל]] פר' וישלח תרע&quot;א)
* על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא וגו' (תהלים, לב, ו). לעת מצא, כאשר היצר הרע מגיע ומוצא את האדם (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;ב)
* חשבתי שיהיו לי חסידים כאלו שכאשר יבוא אליהם יצר הרע, לא ישמעו לו, לא משום שלא ירצו לשמוע לעצתו, רק שלא יהיה להם זמן עבורו, וכך הוא הירש בער גראבאוויצער. (שיח שרפי קודש, חלק ו אות מו)
* אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש (סוכה נ&quot;ב ע&quot;ב) מהו תיבת 'זה'. אך, גם בבית המדרש יש יצר הרע אלא ששם נחלש ומתעדן ואינו בתוקף כל כך. (שיח שרפי קודש, חלק ד אות סג) אבל לינצל ולהוושע ממנו בשלימות נצרך לתפלה וזעקה. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א, עמוד שסג)
* מה לבעל דבר (כינוי ליצר הרע) ולרבי מקוצק? (ה&quot;שפת אמת&quot;, רבי [[W:יהודה אריה לייב אלתר|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור) {{מקור}}
===יראת שמים===
* הטעם שנקרא 'יראת שמים' ולא 'יראת השם' כי השמים נקרשו מאימת השם ועומדים כך עד היום, כך אנו רוצים שתהיה לנו אותה מידת היראה  כפי שהיה אז לשמים ( האדמו&quot;ר בית ישראל מגור, אמת ואמונה מהדורת תשפ&quot;א)
* כשהשנה מבורכת, היא מבורכת בכל העניינים ואפילו ביראת שמים. והוסיף השם משמואל, ובודאי שהפירוש שמבורכת ביראת שמים למבקשים יראת שמים ונמשכים אחר פנימיות ההשפעה, ולא לנמשכין אחר הלבוש החיצוני שבה.(שם משמואל, יום כיפור תרע&quot;ו) 
* יראת ה' טהורה עומדת לעד (תהלים, יט, י), אם עומדת לעד אז אנו יודעים שהיא טהורה, ואם לאו לא. (שיח שרפי קודש, חלק ג אות כג, מפי הרבי מאלכסנדר)
===מופתים===
* האדמו&quot;ר רבי[[W: יחיאל מאיר מגוסטינין| יחיאל מאיר מגוסטינין]] היה אומר, אף שלא  היו מספרים מופתים בקאצק, עם כל זאת מה שהיה אצלי אפשר לספר (זכותא דאברהם - נחלי אמונה עמוד סג)
* האדמו&quot;ר רבי [[W:יעקב אריה גוטרמן|יעקב אריה גוטרמן]] מראדזימין  (שהיה בעל מופת גדול) אמר. מפתח של פקידת עקרות נמצא אצל הרבי מקוצק. (שיח שרפי קודש חלק א עמוד רצה)
* כאשר סיפרו לו על אחד הצדיקים שפעל הרבה מופתים, אמר כי הוא אינו מתפעל כל כך ממופתים סתם, המופת הגדול ביותר הוא לעשות מיהודי פשוט - לחסיד [עובד השם] (שיח שרפי קודש חלק ב עמוד לט). וזהו מופת שאין למעלה הימנו. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א עמוד רצא)
===מורא רבך===
* כאשר חזרו החסדים מאיזביצא אמר  לרבי הלל  בארנובער בקול  'ווער איז דער, מורא רבך כמורא שמים (אבות פ&quot;ד מי&quot;ב), עס איז דא צוויי שמים'ס' ['''מי הוא זה, מורא רבך כמורא שמים, האם יש שני שמים''']. (החסיד ר' זאב וואלף יהודא אורנ,ר שיח שרפי קודש חלק ד עמוד לה אות כט)
*  ואמרו הצדיקים: &quot;מורא רבך כמורא שמים&quot;, כי מידת היראה שחשים בפני הרבי, היא כפום שיעור היראה שיש לרבי כלפי בורא. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א)
* האם אתם יודעים מה שאני רוצה, אני רוצה כך, השמים יתכופפו, והארץ תבקע, והאיש לא יטה מדרכו, כך אני רוצה. (אביר הרועים סימן שכה)
* הלב ישבר, שני הכתפיים יתפוצצו, שמים וארץ יטחנו, ומשלו לא לזוז. (דער קאצקער [[W:קוויטל|קוויטל]]' הסבר הדברים ממנו ומפי החידושי הרי&quot;מ, אמת ואמונה ,מהדורת [[W:ה'תשפ&quot;א|ה'תשפ&quot;א]] עמוד שיט)
===מידות===
* עם ה[[W:קנאה|קנאה]] אדם נברא, תאוה באה מההרגל וגידולו בה. (שם משמואל, ראש חודש אייר תר&quot;ע)
* לתת ל[[W:חרש, שוטה וקטן|שוטה]] את שטותו זה גם כן [[W:גמילות חסדים| גמילות חסד]] (שיח שרפי קודש, חלק א אות קלה)
* כשם שאתה יכול לסבול שפרצופו של אדם אחר  אינו שוה לשלך, כך תסבול אם דעותיו של אחר אינן שוות לדעותיך. (רבי י. ארטן, אמת ואמונה מהדורת תשפ&quot;א, עמוד שד)
===מתנגדים===
* החילוק בין חסיד למתנגד - חסיד מורא שמיים עליו. [[W:ההתנגדות לחסידות|מתנגד]] מורא &quot;שולחן ערוך&quot; עליו. (שיח שרפי קודש חלק ה' עמוד 44)
* שאל הרבי מפשיסחא את הרבי מקוצק, מה בין חסיד למתנגד שהחסיד יודע שאינו כלום, והמתנגד הוא ממילא אינו כלום, והשיב לו כתוב והשם אלקים אמת, במה שהחסיד יודע שהוא אינו כלום יתהוה מזה אמיתיות השם כי מקבל את הכל מאהבה כמובן ובזה הוא משובח (מלין חדתין עמוד 12)

===מלאך ה'===
* אמר ה'שפת אמת'.'מה אתה מדבר ממנו, א מלאך האט זיך ארום געדרייט אין די וועלט' [מלאך התהלך בעולם] (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א)
* ה'אבני נזר' כתב במכתב. חותני היה הרב הדומה למלאך ד' צבאות מו&quot;ה מנחם מענדיל זצלה&quot;ה מקאצק. ( [[W:שו&quot;ת|שו&quot;ת]] אבני נזר, אבן העזר, סי' קכב סק&quot;מ)
* ועוד אמר, בכל השנה היה תואר פניו  כמלאך ה' צבאות, הרי שבליל התקדש חג מראהו כמראה שרף. (אביר הרועים, סימן עג)
* על מצבת הרבנית מסוכטשוב, בת הרבי מקוצק אמר ה'אבני נזר' לכתוב 'בת שרף מעופף'. (אביר הרועים, סימן עג). פירוש הדברים: אברבנאל ישעיה יד כט; וקראו 'שרף' לפי שהוא כמלאך האלקים ומכלל השרפים העומדים ממעל לו, וקראו 'מעופף' לענין הכבוד והמעלה שיעופף ויעלה מעלה מעלה על כל המלכים' (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;ב, עמוד תקיג)
* הרבי מקוצק הנו מלאך. וכשם שאין אנו יודעים טיב מלאך מהו, אין אנו יודעים טיבו של הרבי מקוצק. {{מקור}}
===עבודת ה'===
* השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו וגו' (שמות, יט, יב). אם יהודי עולה למעלה אל יסתפק בזה שנוגע בקצהו, אלא יעלה עד ראש ההר. (החסיד רבי זעליגל סאקאלאווער, אמת ואמונה מהדורת תשפ&quot;א)
* &quot;השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם&quot; (תהילים קטו, טז) - לעשות גם מהארץ שמים. (אמת ואמונה מהדורת תשפ&quot;א עמוד רלו)
* ''''כאשר מראים לעצמו 'פייג' אזי יכולים להראות 'פייג' לכל העולם''''. (שיח שרפי קודש חלק ג דך ו ע&quot;ב). כלומר, אם ידע שמעשיו כהוגן אינו חושש להתנגדות.
* לפי מה שמתנהג האדם בשבע השנים מן י&quot;ג עד שנת העשרים (שאז נעשה בר עונשין למעלה), כך מתנהג כל השבעים שנה, ואם קלקל באותן השנים, קשה לו אחר כך העבודה. (אמת ואמונה ,מהדורת תשפ&quot;א. ארץ צבי, לרבי אריה צבי פרומער, אב&quot;ד קוזיגלוב)
* נקל לגוף לסבול כל מיני סיגופים ועינויים, מלסבול עול מלכות שמים. ( שם משמואל פרשת צו תרע&quot;ט מפי ה'אבני נזר')
* לפי גודל מעלת הנשמה כן הוא גודל הקליפה שמלפפתו, וכמשל אבן יקרה לפי מסת גודלה כן גודל מכסה האבני שעלי ( ראו שם משמואל פרשת [[W:לך לך|לך לך]] [[W:ה'תרע&quot;ח|ה'תרע&quot;ח]], פרשת [[W:וירא|וירא]] [[W:ה'תרע&quot;ז|ה'תרע&quot;ז]])
* שאל אחד את הרבי מקוצק, אנשים אומרים לי שאני 'פרומער', מה החסרון בכך. והשיב לו 'פרומער' עושה מעיקר טפל ומטפל עיקר. (שיח שרפי קודש חלק א אות שפו)
* האדמו&quot;ר רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ&quot;ל אמר בשם הרבי מקוצק בזה הלשון: 'פרים' אינה ענין למי שכבר תיקן מידותיו, אבל אצלנו שאנו עדיין עומדים בהתחלה אזי 'פרים' דבר ראוי  (שיח שרפי קודש חלק ב דף מ&quot;א ע&quot;ב)
* שלח לך אנשים (שלח יג, ב). שיק אוועק דאס מענטשליכקייט (שיח שרפי קודש חלק א אות שפ&quot;ב) שלח את בחינת האנושיות (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א) תתעלה מעל דרך הטבע. (אחרים)

===ענוה וגאווה===
* לא בשמים היא (נצבים ל, יב). התורה איננה אצל אותם יהודים החושבים שהגיעו עד לשמי מרום ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ&quot;א, ר&quot;י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק)
* משפיל גאים עדי ארץ ומגביה שפלים עדי מרום, היינו שהגאה אף שמשפילין אותו מן השמים נשאר בגאוותו, לכן משפילין אותו יותר ואין סוף, ולא כן השפל בעצם אף שמגביהין אותו נשאר במדרגתו שפל יותר, כמו שנאמר (בראשית לב, יא) קטונתי מכל  החסדים וגו', ואין סוף להגבהתו, וזה מגביה שפלים עדי מרום. (רמתים צופים, מערכת הרבי מקאצק, אות יג)
* אמר לחסיד אחד, אם השי&quot;ת היה מראה לך וויא וייט ביסט גימיין [עד כמה אתה מגונה], לא היתה לך אפשרות להתקיים, אולם אצל משה רבינו כתוב והאיש משה עניו מאד, ופירש [[W:רש&quot;י|רש&quot;י]] שפל וסבלן, שהיה סובל את השפלות. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א, משש&quot;ק)
* כל המצוות צריכות כוונה, פרט  לענווה, שכן ענווה מכוונת פסולה. ( י.ל.לוין, חסידים מספרים, חלק שני אות רטו)
* ונהי בעינינו כ[[W:חגביים|חגביים]] וכן היינו בעיניהם ( [[W:פרשת שלח|פרשת שלח]], יג, לג). זה היה אחד מן החטאים של המרגלים, בשלמא מה שאמרו ונהי בעינינו כחגבים, עוד נוכל להבין, אבל מהו וכן היינו בעיניהם, '''מה אכפת לך איך אתה נראה בעיני אחרים'''. (ר&quot;י ארטן , אמת ואמונה מהדורת תשפ&quot;א עמוד קיב)
===צדיקים===
*  פשוטי עם יכולים במחשבתם לפגום בצדיק ח&quot;ו. והוסיף האבני נזר, חכמים תקנו זאת במה שאמרו ([[W: מסכת אבות| מסכת אבות]] פ&quot;ד מי&quot;ב) מורא רבך כמורא שמים, שמחמת היראה מרבם אינם יכולים לפגום אותו, אשר הם נבדלים ממנו ועומדים מרחוק (שם משמואל, פרשת בהעלותך תר&quot;ע)
* כל המחובר לטהור טהור (כלים פי&quot;ב מ&quot;ב), וקשה, נימא גם להיפך, שהטהור נטמא, כיון שהוא מחובר לטמא. והשיב שהטהור אין לו שום נגיעה בטמא [אמר כן לענין התחברות לצדיקים] (שיח שרפי קודש, חלק א אות שמ)
* רבי [[W:אברהם בורנשטיין|אברהם בורנשטיין]] בעל האבני נזר  אמר פעם  בשם חותנו כי שלום געבען [נתינת שלום] של הרבי להעולם [לחסידים] הוא מעשה  בראשית, והגיזעגענען [ברכת הפרידה] שלו הוא מעשה מרכבה. (אביר הרועים, סימן שמג)
* בנסיעה הראשונה הייתי שם [בקוצק] שמונה שבתות וכאשר באתי לביתי היו כל התאוות ו[[W:עונג|תענוגי]] עולם הזה מאוס ונמאס בעיני ולימודי ותפילתי היו מעורבבין בשמחה ופחד ולפעמים כאשר נפלתי קמתי במעט אתערותא דיליי (רבי יעקב יצחק קארו- דער קאצקער קוויטל)
* האבני נזר אמר בשם הרבי  מקאצק.  מה שקורין לרבי 'גוטער יוד' [יהודי טוב], היינו שהוא מבורר, שהוא כולו טוב, (שם משמואל פרשת תצוה תרע&quot;ג)
===קדושה===
* '''יש קדוש במעשים ויש קדוש במוח'''. (שם משמואל, פרשת קדושים תרע&quot;ג). והוסיף האדמו&quot;ר הבית ישראל מגור, בכתי&quot;ק, '''ויש בשניהם'''. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א עמוד שלז)
* [[W:פרשת קדושים|פרשת קדושים]] (יט, ב) מתחילה קדושים תהיו ומסתיימת דמיהם בם (כ, כז), '''אף שזה עולה לו בדמו מכל מקום עליו להיות קדוש'''. (אמת ואמונה מפי האדמו&quot;ר רבי חנוך העניך מסוכטשוב).
* &quot;ואנשי קודש תהיון לי&quot;  ([[W:פרשת משפטים|פרשת משפטים]] כב,ל) להיות שמירת הקדושה במעשה אנוש ותחבולותיו.  פירוש,  שאין מחסור להשי&quot;ת מלאכי עליון שרפים וחיות הקודש, רק שמתאוה לקדושת אנשים ([[יהודה אריה ליב אלתר|שפת אמת]] פרשת משפטים, תרל&quot;ב)
* כאשר הטמא נוגע בטהור הוא מטמאו, ולמה כשהטהור נוגע בטמא לא מטהר. רק משום ש'''הטמא ודאי טמא, אבל הטהור מי יודע אם הוא באמת טהור'''.(אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א)
* [[W:לא תנאף|לא תנאף]] (יתרו כ' י&quot;ג) כותב רשי&quot;: אין [[W:ניאוף|ניאוף]] אלא ב[[W:אשת איש|אשת איש]] וכו', ואמר, דהיינו '''באשתו של האיש'''. (לקוטי מגדים, פרשת אחרי עמוד יח ע&quot;ב) 
* הרבי מלובלין זצ&quot;ל אמר, 'האברך הזה, מענדיל טאמשאווער, לקח לעצמו דרך ששרפים ואופנים רועדים ממנו. (החסיד ר' טוביה שערצער, 'אור הנפלאות')
* כאשר סיפרו לרבו הרבי רבי בונם מפשיסחא על הכבוד אשר נותנים לו החסידים אמר: 'אנשים כאלה שהם מנוטרי הברית הם בבחינת מלכות ולמלכות מגיע כבוד גדול כזה' (שיח שרפי קודש)
* כאשר חלה הרבי מקוצק ([[W:פרשת תולדות|פרשת תולדות]] [[W:ה'תקצ&quot;ט|ה'תקצ&quot;ט]]) אמר רבי שלמה לייב מלענטשנא זצ&quot;ל: 'על יהודי זה צריכים אנו להתפלל, כי הוא שומר  הברית'. (שיח שרפי קודש)
* פרישתו בקודש היה להפליא. לא לקח בידו שום מטבע, רק משמשו נטלם, ואכל חולין בטהרה שלא הוכשרו לקבל טומאה. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א)
* אברך אחד התנצל לפני הרבי מקוצק שאשתו מושלת עליו, השיב לו, כתוב ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך  ([[W: פרשת בראשית| פרשת בראשית]] ג ,ט), ואם [[W:הרישא|הרישא]] הוא להיפך אז גם ה[[W:סיפא|סיפא]] להיפך. (עשר נפלאות)
* עם העינים למעלה ולא לראות (שיח שרפי קודש)
===תורה===
* חתנו האדמו&quot;ר מ[[W:סוכטשוב|סוכטשוב]] כתב בהקדמתו לספרו '[[W:אגלי טל|אגלי טל]]': וכד הוינא כבר עשר חידושים חדשתי, אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו&quot;ר זצ&quot;ל מקאצק מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה. ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בענין סדר הלימוד וחידושים.
* לפני הפטירה אמר. כל מי שיניח את ראשו בתורה הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא, ומי שהוא בעל רגש ריקם ילך לנוקבא דתהומא רבא. (שם משמואל, ראו פירוש הדברים אמת ואמונה, תשפ&quot;א עמוד תצ)
* '''ההילוך בדרך התורה הוא הגדול  שבסיגופים לגוף.''' (שם משמואל)
*  החידושי הרי&quot;ם  אמר לאדמו&quot;ר מאלכסנדר בתחילת ההנהגה  &quot;כמו שהיו קולות וברקים בקבלת התורה על הר סיני, כן יש עתה קבלת התורה בקולות וברקים בטאמשוב&quot; (מאיר עיני הגולה)
* ועוד אמר: כל מה שאנו מוכרחים להתייגע משך יום שלם, הוא סוקר בסקירה אחת&quot; (מאיר עיני הגולה, שיח שרפי קודש)
* שתרגילנו בתורתך (ברכות השחר), הלא כתיב (ישעיה כט, יג) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, מוכח מכאן שההרגל אינו טוב. ואמר, שההרגל אינו טוב  זה רק לדבר מצוה,  - '''אבל לתורה טוב מאד ההרגל''' (ליקוטים חדשים).
* זמן מתן תורה היה בעצרת אבל זמן הקבלה הוא תמיד בכל זמן ובכל עת שאדם יושב ושונה הוא שואב לקרבו את התורה (שם משמואל)
* שבועות הוא &quot;זמן מתן תורתנו&quot;, ולא &quot;זמן קבלת תורתנו&quot;, כי נתינת התורה היתה שוה לכל - אבל קבלתה לא כולם בשוה, אלא כל אחד ואחד כפי ערך השגתו (אהל תורה)
===תפילה===
* ה'אבני נזר' אמר בשמו שהוא 'אינו צריך לממוצע של המלאכים להעלות תפילתו, כי תפילותיו עולות ביושר למעלה' (אביר הרועים)
* ועוד אמר ה'אבני נזר', תפילותיו היו ממש כמו תפילת משה רבינו ע&quot;ה. (אביר הרועים)
* התנועות שאדם עושה בשעת התפילה, הוא מפני שטורדים אותו מחשבות שאינם נאים, לכן הוא מתחזק כנגדם ועושה תנועות, אבל אם תסיר שיקוציך, אם תסיר טינופיך  ממחשבותיך, לא תצטרך לנוד גופך (רמזי אש)
* &quot;וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק&quot; ( [[W:פרשת יתרו|פרשת יתרו]] כ, טו) - '''יכולים לראות ולהתנענע, ואף על פי כן לעמוד מרחוק'''. ( י. ארטן, אמת ואמונה)
* וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק וגו'. ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים ( יתרו,ו כ, טו-יח). היינו, וינועו, שעשו תנועות חיצוניות בגופם, ומחמת זה ויעמדו מרחוק, אבל משה רבינו ע&quot;ה נגש אל הערפל בלי שום תנועה ( אמת ואמונה ,מהדורת תשפ&quot;א, משיח שרפי קודש)
* באנשי נינוה כתוב (יונה ג, ח) ויקראו אל אלקים בחזקה, ואמר, 'דאס איז איין פויעריש עבדות' [זאת היא עבודת ה' של איכרים]. (מפי רבי יעקב דוד מאמשינוב, שיח שרפי קודש)
* המתפלל היום מפני שהתפלל אתמול (שהתפילה הוא אצלו כמצות אנשים מלומדה), הלומד תורה בפשטות (אינו מתייגע עליה) , החוטא ומוחל לעצמו (שקל בעיניו  החטא ואינו מתחרט) - רשע גמור טוב הימנו. (ראו ההסבר. נפלאות חדשות ליקוטים דף מט עמוד א-ב)
*  אמר לאחד, קודם שיעמוד להתפלל יחשוב אולי טוב שלא להתפלל, רק שיש דבר שאינו מניח לו לאכול בלי תפילה מחמת שירא מהשי&quot;ת.... ויתפלל שיראה גדלות הבורא ושפלות עצמו. (נפלאות חדשות, דף ג ע&quot;ב)
* פעם אחת בבוקר שמעו את הרבי מקוצק זצ&quot;ל אומר 'מודה אני לפניך', ואמר בזה הלשון, ווער איז דער 'אני' אין ווער איז דער 'לפניך' [מי הוא ה'אני ומי הוא 'לפניך'], והפסיק ולא דיבר יותר. (שיח שרפי קודש)
* הקפיד על מה שאומרים (בתפילת העמידה) 'ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשענו', וכי יתכן לשקר כל כך בזה. (וילקט יוסף)
===תשובה===
*  אם יאמרו לו שלא יוכל לשוב ב[[W:תשובה (יהדות)|תשובה]] היה טוחן כל הרקיעים. ואמר הפירוש מה שכתוב (דברים ז, ו) בך בחר ה', 'בחר' [[W:נוטריקון|נוטריקון]] ב'וקע ח'לוני ר'קיע, שכל אחד מישראל יכול לבקוע חלוני רקיע לשוב. (חשבה לטובה)
* עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב עוד ([[W:משנה תורה|רמב&quot;ם]], הלכות תשובה פ&quot;ב ה&quot;ב), רלו&quot;י מוואלע קבל לפני הרבי מקוצק  שזה ענין קשה, והשיב לו שבאם אדם מקבל עליו שלא ישוב לכסלה ואף שאחר כך מחמת טרדת פרנסה וכדומה חוזר לקלקולו, אבל הקב&quot;ה מעיד עליו, מפני שבעת שקיבל עליו אז לא היה חושב שישוב לכסלה, ולכן כבר יעיד עליו הקב&quot;ה. (האדמו&quot;ר הבית ישראל מגור- אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א)
===אחרים===
*  הרבי מגור ה'[[W:אמרי אמת|אמרי אמת]]' זצ&quot;ל אמר: קאצק איז גיוועהן [היתה] ''''בלתי לה' לבדו'''' (שמות כב, יט) (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;ב)
*  בפעם הראשונה כשבא  רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ&quot;ל לחסות תחת כנפי מורו ורבו אמר לו, אין אנו מחדשים שום דבר חדש, אלא שאנו מאירים לכל אחד את מה שיש לו. (שיח שרפי קודש)
*  כאשר סבל רדיפות ב[[W:טומשוב לובלסקי|טומשוב לובלסקי]] יעץ לו חסידו רב העיר רבי מתתיהו קורנר לעבור לקוצק ונימק: 'מקום שרב העיר הוא תלמידו לא תתעורר מחלוקת נגדו'  (גליקסמאן 'דער קאצקער רבי')
* בדרך  ל[[W:קוצק|קוצק]] כאשר נשמעה נביחת כלבים אמר: 'כלבים מנבחים סימן שכפר לפנינו' כאשר נכנסו לקוצק ובני העיר זרקו עליהם אבנים אמר: 'מקום שמיידים בו אבנים עיר היא פה אגור' (הסופר  ר' שלמה וינריך ירחון הדרך תש&quot;ג)
* האיכרים כאשר הנהרות נקרשים חורתים על הקרח ש&quot;ו (צלם) ואומרים שזאת להם סגולה, ואמר, מים סימן טהרה, המים מטהרים בכל הענינים, אבל אם המים נקרשים יוכלו ח&quot;ו כל טומאות לשרות בהם. (אמת ואמונה מהדורת תש&quot;ח)
* כל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי (רבה פכ&quot;ה). ואמר הרבי מקוצק, שוטה הוא זה שתרהב נפשו להשוות מעשיו למעשה אבות, אלא הפירוש 'יגיעו' היינו שתהי' להם נגיעה בעלמא.  שיהיה לו לפחות מגע כלשהוא במעשי אבות ולא שיהיה כאבות העולם, רק ש'מעשיו' יהיו נוגעים ל'מעשה  אבות' שבכל ההשגות במעלתם אינו מגיע בתכלית. ([[W: שמואל בורנשטיין| שם משמואל]])
* אפס קצהו תראה וכולו לא תראה (בלק כג,יג) היינו בפרט תוכל למצוא לפעמים פגם ח&quot;ו, וכולו לא תראה, בכלל ישראל לא תמצא פגם.(ליקוטים חדשים)
* כלי חרס אינו מטמא מגבו, כלי חרס הוא עפר ואין בו אלא תוך לפיכך אינו מטמא מגבו אלא  מתוכו, שהעיקר הוא התוך, כמו כן האדם הוא כלי חרס , וד&quot;ל. (נפלאות חדשות)
* יש המחזיקים את הדברים הטובים והנוחים שבתורה לעצמם, ואת החומרות - לאחרים. {{מקור}}
* במדרש (שהש&quot;ר ה, ג) פתחו לי פתח אחד וכו' כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרונות נכנסות בו. אמת הוא שדי בפתח כחודו של מחט, אבל שיהיה מעבר לעבר. (אהל תורה)
* אני מסוגל לומר מה אין לעשות. מה יש לעשות - זאת צריך לשאול כל אחד את עצמו. {{מקור}}
* אין שלם מלב שבור; אין זעקה גדולה מהדממה; אין ישר מסולם עקום.
* המוות אינו כלום,  כמו שעוברים  מחדר  לחדר ובוחרים לעצמו  חדר יותר יפה. (בשם ה'אבני נזר' שיח שרפי קודש)
* אמר לי בילדותי, 'אתה רוצה לקפוץ לשמים בפעם אחת' ?, (הגאון החסיד ר' יחיאל משה זצ&quot;ל אב&quot;ד יאדימאווע- נפלאות חדשות)
* כאשר אמרו לו שיש צדיקים שרואים בסוכה את האושפזין אמר: 'לי יש אמונה, ואמונה יותר בהירה מראיה'. (שיח שרפי קודש)
* היה שואל היכן גר השי&quot;ת והשיב,  '''בכל מקום שנותנים לו להכנס'''. והיה מסיים, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך (דברים כג, טו), שהוא משל כמו אצל מלך בשר ודם אם יעמיד אדם חביות עם טינוף לפני פתח ביתו, זה נקרא שאין נותנים להשי&quot;ת להכנס. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;ב, משש&quot;ק)
* העולם כולו אינו כדאי לתת עבורו אפילו אנחה אחת. (שם משמואל) 
* אין לפחד מעוני ומרעב. אני מפחד מהקשיחות והאכזריות, שהיא מנת חלקן של הרעבים. (בשנת בצורת){{מקור}}
* אמר: עולם שביעי דומה לקוף וכו' (תנחומא פקודי ג), הזקין נעשה כקוף, היינו דענין הקוף שהוא מתדמה במעשיו וכמו שהאדם עושה כן עושה גם הוא. כן הוא באדם כשהזקין עושה כעין מה שעשה בהיותו קודם שהזקין. ( אמת ואמונה, שם משמואל בשם  האבני נזר)
* כאשר יש לאדם על מה לצעוק, ורוצה לצעוק, אך איננו יכול לצעוק - זוהי הצעקה הגדולה ביותר. {{מקור}}
* לצאת ידי חובה? - לא מיניה ולא מקצתיה: או הכל או לא-כלום! {{מקור}}
* המהלך בדרך ושונה וכו' ואומר מה נאה אילן זה וכו' מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו (אבות פ&quot;ג מ&quot;ז). הרוצה להשיג את השם יתברך על ידי חקירה לבד שלא על ידי התורה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו.(נפלאות חדשות דף מ&quot;ב עמוד ב: 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ&quot;א עמוד רכג)
* האדם צריך לייגע את עצמו בפרשת יציאת מצרים כמו בהלכה ותוספות. (שיח שרפי קודש, מפי החידושי הרי&quot;מ)
* זיי דרייען זיך ארום מיס פאסטווא און פר גלעטין זיך דיא באכער מיט אפאר בלאט גמרא. [שבע תועבות בלבותם, ומחפים עליהן בלימוד כמה דפים גמרא] (שיח שרפי קודש)
* רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות. {{מקור}}
* וכל מעשיך יהיו לשם שמים (אבות פ&quot;ב מי&quot;ב). אמר: שה'לשם שמים' יהיה גם כן לשם שמים. (מקדש מעט)
*אחד ביקש לנסוע לארץ ישראל כדי שלא יצטרך לשאת בסבל גלגולי מחילות. ענה לו בלשון תמיה, אתה כל כך אוהב את הגוף שלך שאתה חושש לצער הגוף גם לאחר מיתה.(נפלאות חדשות) 
* &quot;יוסיף דעת יוסיף מכאוב&quot; (קהלת א, יח) אדרבה, '''טוב לידע הרבה ויכאב לך.''' הפירוש, שמי שכואב לו נצמח מזה שיעשה ולא ילך בטל, ואפי' אינו עושה, הכאב עצמו גם כן טוב. (נפלאות חדשות), 
* במקום שיש סוד - שם יש גניבה.{{מקור}}
* שאל, מה השמחה והסעודה שעושים לגמרה של תורה, ואמר, השמחה היא שיודעים שגמרו את התורה ועדיין לא  התחילו כלום, ומפני שיודעים זאת לכן באה השמחה. (אמת ואמונה מהדורת תשפ&quot;א)
* לא רק השונא את חברו נקרא רשע, אלא גם השונא עצמו נקרא רשע.{{מקור}}
* חסיד שוטה - כיצד? הוא שהכריזו עליו מן השמים להיות טיפש, והלה עושה הרבה לפנים משורת הדין לצאת ידי גזירת שמים בטפשותו, ומוסיף על טפשותו.{{מקור}}
* אברך שחותנו לא נתן לו [[W:טלית|טלית]] ובכה לפני הרבי מקוצק, אמר לו 'מען הילט זיך אן מיט ארבע כנפות הארץ' [מתעטפים בארבע כנפות הארץ]. (שיח שרפי קודש)
* במקום להוסיף חומרה להלכה, מוטב  ויוסיף האדם יראה לעשיה. (בית קוצק; מאור הגולה)
* הגנב האמיתי הוא ההרגל, הנדחק לו בחשאי. אין כסכנתו לאדם. {{מקור}}
* 'מתון' עושה דרכו ביישוב הדעת, על כן אינו ממהר לעשות דבר. 'עצל' מתעצל להתיישב בדעתו, על כן עושה בלי ישוב הדעת. (שם משמואל)
* [[W:עשו|עשו]] לא היה איכר מגושם מתהלך יחף ורועה חזירים. עשו היה מגודל [[W:זקן|זקן]] ו[[W:פאות|פאות]], מנהיג עדה, ומשמיע תורה ב[[W:סעודה שלישית|סעודה שלישית]]. '''אלא שחלק על יעקב צדיק הדור וסרב להכניע עצמו תחתיו''' (אמת מקאצק תצמח, מפי השמועה)
* הפשט האמיתי בתורה - הוא סודה של תורה.{{מקור}}
* התלוננו לפניו על שעלה שער המזונות, אמר למה האוכל ביוקר כי כולם התחילו להרבות באכילה, אם יתיחלו כולם ללמוד יהיה הלמוד ביוקר והאוכל בזול.(אמת מקאצק תצמח (שיג) מפי השמועה)
* פרעה הרשע היה 'אדם' עשר מכות ספג, ועמד על דעתו. ואילו האפיקורסים של ימינו - פרעושים. לחץ אחד בעקבם ומיד יפלו מחוסרי אונים.(י.ל. לוין, בית קוצק)
* [גירסא אחרת] פרעה היה אפיקורס גדול, ולכן כראותו 'והנה ממקנה ישראל לא מת עד אחד' (שמות ט,ז) לא נתפעל, כי חשב אני כבר אטול מהם נקמה. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;ב מפי האדמור ה'בית ישראל' מגור)
* אחד שהתאונן לעת זקנותו שבניו אינם מרחמים עליו אמר: כתוב אצל בנימין והיה כראותו כי אין הנער ומת (ויגש מד, לא) וברש&quot;י אביו מצרתו, למה לא אמר שהבנים ימותו מגודל הצער, מוכח שאין הבנים מצטערים כל כך בצרת אביהם, ורק האב דואג ומיצר על בניו. (שיח שרפי קודש)
* עת האכילה זמנה בימי הנעורים,  השינה יש לה זמן בקבר, ועצבות אין לה  שום מקום, הם קוראים לזה 'עצבות', ואני קורא לזה 'פריקת עול'.(שיח שרפי קודש)  
* &quot;יעזוב רשע דרכו&quot; (ישעיה נ&quot;ה, ז') - שאל, וכי דרך יש לו לרשע, הלא בוץ יש לו. אלא הפירוש הוא , יעזוב רשע דרכו, שידע שאין לו שום דרך. (אמת ואמונה)
* &quot;והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך&quot; (דברים ו, ו) - לכאורה יותר יצדק לשון 'בלבבך', כמו שכתוב (דברים ל, יד) בפיך ובלבבך לעשותו. ואמר, שצריך שיהיו הדברים מונחים כאבן על הלב, וכאשר יפתח הלב בזמנים מיוחדים יפלו לתוכו. (שם משמואל). 
* והוסיף החידושי הרי&quot;מ,  שזה הבטחה, אם יהיה על לבבך אז יכנסו אל הלב. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א)
* סרחון עולה מהמערב הרקוב. (י.ל.לוין, בית קוצק עמוד ל ) 
* אמר פעם על חסידיו שרקדו מחוץ לחדרו &quot;עליכם נאמר הפסוק &quot;תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב&quot; לא רק שאתם לא עובדים את ה' אלא אתם עושים את זה בשמחה ובטוב לבב&quot;

==נאמר עליו==
*  רבי יצחק מוורקא אמר. אתם אומרים שאני יהודי טוב, היהודי הטוב האמיתי יושב לו שם בקוצק אלא הוא מסתיר את מידת החסד במעטה של גבורה. (הרב דוד הלחמי, אהל יוסף, עמוד טז)
* דעו, זקן קדוש זה בחן את כל איברי מכף רגל ועד קודקוד, כמו שבוחן החבתן את חביתו. (ר' מנחם-מנדל מוורקא)
* הרבי מלובלין זצ&quot;ל שאל את היהודי הק' זצ&quot;ל האם יש  לו אברכים טובים. השיב לו 'מענדיל מטאמשוב רוצה ביראת שמים'.(אמת ואמונה מהדורת תשפ&quot;א, מנפלאות היהודי) [בנוסח אחר]. 'מענדיל מטאמשוב רוצה להיות טוב' (אמת ואמונה מנפלאות היהודי דף ח ע&quot;א)
* רבי יצחק מאיר מגור אמר: הוא גדול במדרגה שלו כמו [[הבעל שם טוב]], והוסיף 'ראיתי חתיכת אש אמיתית וכופפתי עצמי תחתיה ל&quot;ב שנים' (מאיר עיני הגולה)
* רועד אני כולי, שעה שצריך אני לעמוד לפני הרבי (שמשו - ר' צבי הירש מטומשוב)
* רבי יחיאל מאיר מגוסטנין אמר: כשנענע הרבי מקוצק את ה[[W:שטריימל|שטריימל]], הוא נענע את כל העולמות.( אמת ואמונה משיח שרפי קודש)
* כשנתתי שלום לרבי הרגשתי שנפתחים לי שערי תורה. (הנ&quot;ל) {{מקור}}
* רבי אליהו מוויסקוט אמר ששמע מהרבה צדיקים כי כל התיבות והשיחות של האדמו&quot;ר מקוצק יש ללמוד ממנה תלי תלים של הלכות, בנגלה ובנסתר אשר קשה לרדת לעמקן. (שיח שרפי קודש)

==אמרות ללא מקורות מוסמכים==
* אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה. ( מרטין בובר, נראה שאימרה זו מהאמרות המפורסמות  לא נאמרה מפי הרבי מקוצק)
* המאמין במופתים - אינו אלא שוטה. ומי שאינו מאמין שיוכלו להיעשות על ידי הצדיקים - אינו אלא אפיקורס. (י. ארליך  - לא מופיע במקורות מוסמכים)
* כדי להציל את סדום שלא תהפך, היה צורך בעשרה צדיקים לפחות, ואילו כדי להפוך עולם ומלואו - די בשוטה אחד. (פרשנות בלבד של הכותב ללא כל מקור מוסמך).
* לאברך, אם תסכים שברשותך לא תימצא פרוטה לקנות כיכר לחם, מוכן אני להגביה אותך למעלה מן הרקיע, ומשם תראה כי על כך לא כדאי להאנח כלל..(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 53 ) ללא מקור, לא נמצא אסמכתא במקורות המוסמכים.
* לעולם לא הייתי רוצה לעבוד אלוקים שדרכיו מובנות לשכלו של כל ילוד אישה, (מצוטט באישי רחוב מהספר 'אנרכיזם' יהודי דתי, אין אסמכתא במקורות המוסמכים)
* מי שאינו רואה את המקום [=ה'] בכל מקום, אינו רואה בשום מקום. (שמחה רז. אין אסמכתא במקורות המוסמכים ) אולי פרשנות.
* בשעה שאבותינו הלכו במדבר ואכלו מן, כל אחד קיבל מזונותיו במידה שווה. כיצד קיימו אותה שעה מצוות צדקה? - אבותינו עשו צדקה בדעת, מי שדעתו הייתה רחבה עשה צדקה עם מי שדעתו הייתה פחותה.(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 25. האימרא היא  לא מהרבי מקוצק ,ראו כדלהלן.
* שאל האדמו&quot;ר מוורקא את האבני נזר בילדותו, איזה צדקה עשו בני ישראל במדבר כשאכלו מן והשיב לו, מי שדעתו הייתה רחבה עשה צדקה עם זה שדעתו הייתה קצרה.(בית קוצק, האריות שבחבורה, עמוד 40, אבירי הרועים עמוד שנא)
* יהודי טוב הוא יהודי שנשמתו משי וגופו לבוש בלואות. הוא כלי יקר ומראהו ככלי חרס, רוחו מרחפת בעולמות עליונים ונפשו נתונה לעפר.(קטע ספרותי לחלוטין ,פרשנות של הכותב)
* העולם מעלה עיפוש ואין בי הכוח לנשום בו.  (לפי מאיר אורין, סנה בוער עמוד 20, ואריגור עמוד 170,הדברים נאמרו לפני הפטירה , לפי המקורות המוסמכים הדברים לחלוטין לא מדויקים, ראו להלן בפרק אשכבתא דרבי)
==קישורים חיצוניים==
* שמחה מורגנשטרן, [https://pdfhost.io/v/vPUCSsqs1__ אשכבתיה דרבי], פרק מתוך הספר &quot;אמת ואמונה&quot; (מהדורת תשפ&quot;ב)
* [https://pdfhost.io/v/2oiWtp09f__ מכתב השרף מקוצק להחידושי הרי&quot;ם]
* [https://pdfhost.io/v/Cl91Wdqgw__ נוסח המצבה של הרבי מקוצק] עם מקורות, מתוך הספר אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;ב.
*[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/40/imrot-2.htm לקט אמרות] באתר דעת
*[http://www.daat.ac.il/daat/history/emet/shaar.htm ספר אמת ואמונה] אמרות הרבי מקוצק, באתר דעת 

{{מיון רגיל:מקוצק, מנדל}}
[[קטגוריה:אדמו&quot;רים]]</text>
      <sha1>texnj2kgghql1081325orb5eam4si6j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>188115</id>
      <parentid>188108</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T20:15:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קאצק</username>
        <id>10668</id>
      </contributor>
      <comment>/* נאמר עליו */ דרוש מקור</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51907" xml:space="preserve">{{עריכה}}
רבי '''[[W:מנחם מנדל מקוצק|מנחם מנדל מקוצק]]'''  [[W: ה'תקמ&quot;ז| ה'תקמ&quot;ז]] - כ&quot;ב ב[[W:שבט|שבט]] [[W: ה'תרי&quot;ט| ה'תרי&quot;ט]]; 1787 - 1859), מכונה '''השרף מקאצק''' ובהגייה יידישאית מכונה '''&quot;דער קוצקער רבי&quot;'''. מתלמידיהם של [[החוזה מלובלין]], [[היהודי הקדוש]] ורבי [[W:שמחה בונים מפשיסחה|שמחה בונים מפשיסחה]]. התפרסם בחריפותו, '''בחדות אמרותיו הנוקבות''', בהנהגתו התקיפה, ובחתירה קיצונית לאמת.
==אמרותיו== 
===על עצמו===
* לאחר הפירוד הידוע עם רבי מרדכי יוסף מאיזביצא אמר לתלמידו רבי [[W: יצחק מאיר אלתר| יצחק מאיר אלתר]] מייסד [[W:חסידות גור|חסידות גור]], 'אתה לא עזבתני, הנני מבטיח לך אז איך וועל דיר אובדינען ביי די קינדער' ['''אני אגמול לך אצל הילדים'''] (אמת ואמונה משיח שרפי קודש, חלק ה' דף לא ע&quot;ב)
* כל אשר שבו מאיזביצא לקאצק הכירם ואמר מה אתם חושבים עלי, האם אני קומענן קעהרער (מנקה ארובות העשן), (שיח שרפי קודש, חלק ג דף 15)
* אמר לרבי [[W: חנוך הניך הכהן לוין| חנוך הינך הכהן לוין]] מאלכסנדר, כי לולא שיש לו לדבר עם אנשים לא היה צריך לאכול כלל, שהיה מספיק לו חיות מהתורה הקדושה. ([[W: פנחס מנחם אלעזר יוסטמן|שפתי צדיק]] פר' בשלח אות טו)
* עומד אני ברגל אחת ב[[W: רקיע| רקיע]] השביעי וברגל השניה ב[[W:השאול|השאול]] תחתית, תחשובו שזה דבר קטן, היה נוח לי יותר לקפוץ לקאליך אויבין' [לכבשן האש]. (שיח שרפי קודש, חלק ג' דף י ע&quot;א)
* אני נבראתי להיות כנה, מלאכים ושרפים מתנגדים לי, אבל אינני ירא אותם. (אמת מקאצק תצמח, אות תתכא בשם רבי בן ציון אוסטרובר)
* ב[[W:ליל הסדר|ליל הסדר]] האחרון (תרי&quot;ח) קודם הסתלקותו (כ&quot;ב שבט תרי&quot;ט) אמר בשמחה 'לשנה הבאה לא אשב כאן'. (אביר הרועים אות עו)
* לפני הפטירה חזר כמה פעמים על הפסוק  ([[W:במדבר|במדבר]] יב, ז-ח) לא כן עבדי משה וגו'  ''''ותמונת ה' יביט'''', והקשה, הלא נאמר בתורה  ([[W:דברים|דברים]] ד, טו) כי לא ראיתם כל תמונה, והסביר, משה רבינו קיבל מתנה מהשי&quot;ת שיוכל להביט במבט אלוקי מסוף העולם ועד סופו, מה למעלה ומה למטה, הוא יכול להביט בתוך לבבות היהודים פנימה, ותמונת ה' '''במבט אלוקי 'יביט''''.(דער יידישער פלאם. אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א)  (ראו להלן קישורים חיצוניים, אשכבתא דרבי, עמוד תפח)
*  מעולם לא פחדתי  מיסורי מחלה, אלא מהפינוק  הבאה לאחריה, המוליד התגשמות. (י.ל. לוין, מאור הגולה עמוד תנו ; בית קוצק, עמוד צ)
* אמר כי יכול להחיות מתים, אבל הוא רוצה יותר להחיות את החיים. (ר&quot;י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ&quot;א עמוד תט)
* אמר [[W:יחיאל מאיר ליפשיץ| האדמו&quot;ר מגוסטינין]]: הרבי מקאצק עם כל שהוא כמו [[W:פתיתים|פתית]] היה יכול להחיות מתים. (אמת ואמונה, מהדורת [[W:ה'תשפ&quot;א|ה'תשפ&quot;א]] משיח שרפי קודש, חלק א' אות קפה)
* צדיק אחד שלח לרבי מקוצק  שהוא גדול כל כך שמשיג עד הרקיע השביעי, והשיבו הרבי מקוצק, שהוא קטן כל כך עד שכופפים אצלו את כל השבעה רקיעים. (אמת ואמונה משיח שרפי קודש, חלק ב' אות סג)
* אילו הייתי יודע לפחות כי אלקה ב[[W:העולם הבא|העולם הבא]], הייתי יוצא בריקוד באמצע העיר... אילו הייתי יודע. (מאיר אורין, דרוש מקור מוסמך)

==אמרות==
* כי בשמחה תצאו ( ישעיה נה, יב). '''בשמחה תוכלו לצאת מכל הצרות'''. ( י. ארטן, אמת ואמונה)
* לא יהיה בך אל זר  (תהלים פא, י). גאט זאל נישט זיין ביי דיר פרעמד ['''השי&quot;ת לא יהיה בך זר'''']. ( רבי [[W:שמואל משינאווא|שמואל משינאווא]], רמתים צופים, מערכת הרבי מקוצק אות י)
* פינחס לא היה יכול להיות מנהיג, כי היה קנאי וקנאי לא יכול להיות מנהיג בישראל (שיח שרפי קודש ח&quot;ו אות כז, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ&quot;א)
* דרך ארץ הוא הקדמה לתורה, כמו בהקדמת הספר יוכל אדם לידע מהות הספר כמו כן ניכר מתוך התנהגות דרך ארץ של האדם מהות תורתו. (שיח שרפי קודש חלק א' אות שי ;אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א)
* כאשר סיפרו לו שהומצאה מכונה לחמם את המקוואות אמר: ''''דורות קרים [[W:מקוה|מקוואות]]  חמים, דורות חמים מקוואות קרים'''', ('אמת ואמונה' משיח שרפי קודש חלק א אות שנט).
* [[W:האר&quot;י|האר&quot;י]] ז&quot;ל כתב 'הנזהר ממשהו [[W:חמץ|חמץ]] ב[[W:פסח|פסח]] מובטח לו שלא יחטא כל השנה' ואמר: הבטוח בעצמו שלא יחטא משמרים אותו ממשהו חמץ, ולזה אמר 'הנזהר'. (אמת ואמונה מאהל תורה לחג הפסח)

===אמת===
* חותמו של הקב&quot;ה אמת ([[W:מסכת יומא|יומא]] פט:), דחותם צריך להיות כתב שלא יוכל להזדייף ואמת אינו יכול להזדייף, דאם מזדייף שוב אינו אמת.  (רבי משה האגרמאן [[W:שו&quot;ת|שו&quot;ת]] שי למורא דף ב ע&quot;א) (שיח שרפי קודש חלק א' אות שכט)
* שאל את רבי יצחק מאיר מגור מה פירוש הפסוק ([[W:תהלים|תהלים]] פה, יב) אמת מארץ תצמח, מה זורעים בארץ כדי שתצמח מזה האמת. ענה לו החי' הרי&quot;מ אם קוברים את השקר צומח האמת. (שיח שרפי קודש, חלק ד אות קנ, מפי  נכד הרי&quot;מ, החסיד ר' שמואל אליהו ערליך)
* '''אם האדם מעמיד פנים לפני פנים שאינם פנים, הרי זה  עבודה זרה,''' (שיח שרפי קודש, חלק א אות שכט)
* 'קימוט אחד ב[[W:מצח|מצח]] צריכה שלא תהיה שוא' (אמת ואמונה מהדורת תשפ&quot;א,  מרבי [[W:יצחק פייגנבוים|יצחק פייגנבוים]], אור פני יצחקׁׂׂׂׂׂ עמוד מח ההערה קכה)
*  נטל האמת והשליכו לארץ, במדרש (בר&quot;ר ח.ה) הה&quot;ד ([[W:ספר דניאל|דניאל]] ח, יב) ותשלך אמת ארצה. כשמשליכים את האמת נעשה ממילא שלום ( אליעזר צבי ציגלמן, בית צדיק, דף כב ע&quot;א)
* ולא תקח [[W:שוחד|שוחד]] כי השוחד יעור עיני חכמים ([[W:פרשת שופטים|שופטים]], טז, יט). אמר האבני נזר בשמו, דמעות  בדין תורה של אחד מבעלי הדין זה גם בכלל שוחד. (שיח שרפי קודש, חלק ב אות מג)
===חסידות===
* איני מבקש מכם אלא שלושה דברים בלבד: א) לא להסתכל ממנו  החוצה, ב) לתוך זולתו לא להציץ, ג) ולא להתכוון את עצמו. (שיח שרפי קודש, חלק א אות שכו)
* בנוסח אחר: א) לא להסיח דעת מעמלו עם עצמו, ב) לא לחטט בפנימיות של השני ולהתעניין בתגובות של אחרים, ג) ולהשתחרר מנגיעות אישיות (רבי מרדכי מיירנץ, אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א עמוד שטז)
* חסידות בלי תורה איז עס פון דרויסען [זה רק מבחוץ], כאן אנו רוצים שעל ידי לימוד בתורתנו הקדושה יגיעו לחסידות'. ( רבי בן ציון אוסטרובר, ויצבור יוסף, אות ה)
* אחד מגדולי חסידי [[W:חסידות צ'רנוביל|טשערנאביל]]   סיפר לו על מנהגי החסידות שלהם. להיות נעורים כל ליל ערב שבת ובשבת  להגיד את כל ספר התהלים. אמר לו  הרבי מקאצק, אצלנו אין נוהג סדר זה, רק נעורים בכל הלילות, תהלים כי אין בכוחם לאמור בפעם אחת את מה שדוד המלך ע&quot;ה התייגע במשך שבעים שנה, רק אומרים איזה מזמורים או איזה פסוקים. (שיח שרפי קודש, חלק ב אות לו) 
* יש לי חסידים שיכולים לרמוז באצבע לשמים ולומר 'זה אלי ואנוהו' (שמות טו, ב). (שיח שרפי קודש, חלק ב אות שמה)
===חסידי קוצק===
* אמרו  בבדיחות על חסידי קוצק: עושים מצוות בסתר ועבירות אם עושים, עושים  בגלוי, וישנם העושים [[מצווה|מצוות]] בגלוי ועבירות בסתר והוסיפו, נקל לתפוס את האחרים בעבירה מאשר את חסידי קוצק במצוה (גליקסמאן, דער קאצקער רבי עמוד לג)
===יגיעה===
*  יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:), יגעת ואח&quot;כ מצאת, מציאה בהיסח הדעת. (שו&quot;ת שי למורא). היינו אף כי תייגע את עצמך עם כל זה תאמין שאינו שלך כי אם מציאה. (אמת ואמונה, מהדורה תשפ&quot;א)
*יגעתי ולא מצאתי אל תאמן (מגילה ו:), באם לא מצאת אל תאמין שיגעת, כי בודאי אם היית מתייגע היית מוצא כל מה שבקשת, כמאמר הכתוב (דברים ל, יב) לא בשמים היא (רמתים צופים, מערכת הרבי מקוצק אות יא)
* לא יגעתי ומצאתי אל תאמן, יגעתי ומצאתי תאמן  (מגילה ו:). היינו אם 'יגעתי' בתורה, מצאתי אמונה. 'לא יגעתי' בתורה, 'ומצאתי אל תאמין' ח&quot;ו. (אמת ואמונה, משיח שרפי קודש, חלק ב אות מט)
===יצר הרע===
*  [[W:יצר הרע|יצר הרע]] הוא דמיון. ([[W:שו&quot;ת|שו&quot;ת]] אבני נזר, אבן העזר סימן רלב סק&quot;י )
* עיקר היצר הרע של [[W: גאווה|גיאות]] הוא אצל אדם שכבר נסתלקה ממנו התאוה. ([[W:שם משמואל|שם משמואל]] פר' וישלח תרע&quot;א)
* על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא וגו' (תהלים, לב, ו). לעת מצא, כאשר היצר הרע מגיע ומוצא את האדם (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;ב)
* חשבתי שיהיו לי חסידים כאלו שכאשר יבוא אליהם יצר הרע, לא ישמעו לו, לא משום שלא ירצו לשמוע לעצתו, רק שלא יהיה להם זמן עבורו, וכך הוא הירש בער גראבאוויצער. (שיח שרפי קודש, חלק ו אות מו)
* אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש (סוכה נ&quot;ב ע&quot;ב) מהו תיבת 'זה'. אך, גם בבית המדרש יש יצר הרע אלא ששם נחלש ומתעדן ואינו בתוקף כל כך. (שיח שרפי קודש, חלק ד אות סג) אבל לינצל ולהוושע ממנו בשלימות נצרך לתפלה וזעקה. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א, עמוד שסג)
* מה לבעל דבר (כינוי ליצר הרע) ולרבי מקוצק? (ה&quot;שפת אמת&quot;, רבי [[W:יהודה אריה לייב אלתר|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור) {{מקור}}
===יראת שמים===
* הטעם שנקרא 'יראת שמים' ולא 'יראת השם' כי השמים נקרשו מאימת השם ועומדים כך עד היום, כך אנו רוצים שתהיה לנו אותה מידת היראה  כפי שהיה אז לשמים ( האדמו&quot;ר בית ישראל מגור, אמת ואמונה מהדורת תשפ&quot;א)
* כשהשנה מבורכת, היא מבורכת בכל העניינים ואפילו ביראת שמים. והוסיף השם משמואל, ובודאי שהפירוש שמבורכת ביראת שמים למבקשים יראת שמים ונמשכים אחר פנימיות ההשפעה, ולא לנמשכין אחר הלבוש החיצוני שבה.(שם משמואל, יום כיפור תרע&quot;ו) 
* יראת ה' טהורה עומדת לעד (תהלים, יט, י), אם עומדת לעד אז אנו יודעים שהיא טהורה, ואם לאו לא. (שיח שרפי קודש, חלק ג אות כג, מפי הרבי מאלכסנדר)
===מופתים===
* האדמו&quot;ר רבי[[W: יחיאל מאיר מגוסטינין| יחיאל מאיר מגוסטינין]] היה אומר, אף שלא  היו מספרים מופתים בקאצק, עם כל זאת מה שהיה אצלי אפשר לספר (זכותא דאברהם - נחלי אמונה עמוד סג)
* האדמו&quot;ר רבי [[W:יעקב אריה גוטרמן|יעקב אריה גוטרמן]] מראדזימין  (שהיה בעל מופת גדול) אמר. מפתח של פקידת עקרות נמצא אצל הרבי מקוצק. (שיח שרפי קודש חלק א עמוד רצה)
* כאשר סיפרו לו על אחד הצדיקים שפעל הרבה מופתים, אמר כי הוא אינו מתפעל כל כך ממופתים סתם, המופת הגדול ביותר הוא לעשות מיהודי פשוט - לחסיד [עובד השם] (שיח שרפי קודש חלק ב עמוד לט). וזהו מופת שאין למעלה הימנו. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א עמוד רצא)
===מורא רבך===
* כאשר חזרו החסדים מאיזביצא אמר  לרבי הלל  בארנובער בקול  'ווער איז דער, מורא רבך כמורא שמים (אבות פ&quot;ד מי&quot;ב), עס איז דא צוויי שמים'ס' ['''מי הוא זה, מורא רבך כמורא שמים, האם יש שני שמים''']. (החסיד ר' זאב וואלף יהודא אורנ,ר שיח שרפי קודש חלק ד עמוד לה אות כט)
*  ואמרו הצדיקים: &quot;מורא רבך כמורא שמים&quot;, כי מידת היראה שחשים בפני הרבי, היא כפום שיעור היראה שיש לרבי כלפי בורא. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א)
* האם אתם יודעים מה שאני רוצה, אני רוצה כך, השמים יתכופפו, והארץ תבקע, והאיש לא יטה מדרכו, כך אני רוצה. (אביר הרועים סימן שכה)
* הלב ישבר, שני הכתפיים יתפוצצו, שמים וארץ יטחנו, ומשלו לא לזוז. (דער קאצקער [[W:קוויטל|קוויטל]]' הסבר הדברים ממנו ומפי החידושי הרי&quot;מ, אמת ואמונה ,מהדורת [[W:ה'תשפ&quot;א|ה'תשפ&quot;א]] עמוד שיט)
===מידות===
* עם ה[[W:קנאה|קנאה]] אדם נברא, תאוה באה מההרגל וגידולו בה. (שם משמואל, ראש חודש אייר תר&quot;ע)
* לתת ל[[W:חרש, שוטה וקטן|שוטה]] את שטותו זה גם כן [[W:גמילות חסדים| גמילות חסד]] (שיח שרפי קודש, חלק א אות קלה)
* כשם שאתה יכול לסבול שפרצופו של אדם אחר  אינו שוה לשלך, כך תסבול אם דעותיו של אחר אינן שוות לדעותיך. (רבי י. ארטן, אמת ואמונה מהדורת תשפ&quot;א, עמוד שד)
===מתנגדים===
* החילוק בין חסיד למתנגד - חסיד מורא שמיים עליו. [[W:ההתנגדות לחסידות|מתנגד]] מורא &quot;שולחן ערוך&quot; עליו. (שיח שרפי קודש חלק ה' עמוד 44)
* שאל הרבי מפשיסחא את הרבי מקוצק, מה בין חסיד למתנגד שהחסיד יודע שאינו כלום, והמתנגד הוא ממילא אינו כלום, והשיב לו כתוב והשם אלקים אמת, במה שהחסיד יודע שהוא אינו כלום יתהוה מזה אמיתיות השם כי מקבל את הכל מאהבה כמובן ובזה הוא משובח (מלין חדתין עמוד 12)

===מלאך ה'===
* אמר ה'שפת אמת'.'מה אתה מדבר ממנו, א מלאך האט זיך ארום געדרייט אין די וועלט' [מלאך התהלך בעולם] (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א)
* ה'אבני נזר' כתב במכתב. חותני היה הרב הדומה למלאך ד' צבאות מו&quot;ה מנחם מענדיל זצלה&quot;ה מקאצק. ( [[W:שו&quot;ת|שו&quot;ת]] אבני נזר, אבן העזר, סי' קכב סק&quot;מ)
* ועוד אמר, בכל השנה היה תואר פניו  כמלאך ה' צבאות, הרי שבליל התקדש חג מראהו כמראה שרף. (אביר הרועים, סימן עג)
* על מצבת הרבנית מסוכטשוב, בת הרבי מקוצק אמר ה'אבני נזר' לכתוב 'בת שרף מעופף'. (אביר הרועים, סימן עג). פירוש הדברים: אברבנאל ישעיה יד כט; וקראו 'שרף' לפי שהוא כמלאך האלקים ומכלל השרפים העומדים ממעל לו, וקראו 'מעופף' לענין הכבוד והמעלה שיעופף ויעלה מעלה מעלה על כל המלכים' (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;ב, עמוד תקיג)
* הרבי מקוצק הנו מלאך. וכשם שאין אנו יודעים טיב מלאך מהו, אין אנו יודעים טיבו של הרבי מקוצק. {{מקור}}
===עבודת ה'===
* השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו וגו' (שמות, יט, יב). אם יהודי עולה למעלה אל יסתפק בזה שנוגע בקצהו, אלא יעלה עד ראש ההר. (החסיד רבי זעליגל סאקאלאווער, אמת ואמונה מהדורת תשפ&quot;א)
* &quot;השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם&quot; (תהילים קטו, טז) - לעשות גם מהארץ שמים. (אמת ואמונה מהדורת תשפ&quot;א עמוד רלו)
* ''''כאשר מראים לעצמו 'פייג' אזי יכולים להראות 'פייג' לכל העולם''''. (שיח שרפי קודש חלק ג דך ו ע&quot;ב). כלומר, אם ידע שמעשיו כהוגן אינו חושש להתנגדות.
* לפי מה שמתנהג האדם בשבע השנים מן י&quot;ג עד שנת העשרים (שאז נעשה בר עונשין למעלה), כך מתנהג כל השבעים שנה, ואם קלקל באותן השנים, קשה לו אחר כך העבודה. (אמת ואמונה ,מהדורת תשפ&quot;א. ארץ צבי, לרבי אריה צבי פרומער, אב&quot;ד קוזיגלוב)
* נקל לגוף לסבול כל מיני סיגופים ועינויים, מלסבול עול מלכות שמים. ( שם משמואל פרשת צו תרע&quot;ט מפי ה'אבני נזר')
* לפי גודל מעלת הנשמה כן הוא גודל הקליפה שמלפפתו, וכמשל אבן יקרה לפי מסת גודלה כן גודל מכסה האבני שעלי ( ראו שם משמואל פרשת [[W:לך לך|לך לך]] [[W:ה'תרע&quot;ח|ה'תרע&quot;ח]], פרשת [[W:וירא|וירא]] [[W:ה'תרע&quot;ז|ה'תרע&quot;ז]])
* שאל אחד את הרבי מקוצק, אנשים אומרים לי שאני 'פרומער', מה החסרון בכך. והשיב לו 'פרומער' עושה מעיקר טפל ומטפל עיקר. (שיח שרפי קודש חלק א אות שפו)
* האדמו&quot;ר רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ&quot;ל אמר בשם הרבי מקוצק בזה הלשון: 'פרים' אינה ענין למי שכבר תיקן מידותיו, אבל אצלנו שאנו עדיין עומדים בהתחלה אזי 'פרים' דבר ראוי  (שיח שרפי קודש חלק ב דף מ&quot;א ע&quot;ב)
* שלח לך אנשים (שלח יג, ב). שיק אוועק דאס מענטשליכקייט (שיח שרפי קודש חלק א אות שפ&quot;ב) שלח את בחינת האנושיות (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א) תתעלה מעל דרך הטבע. (אחרים)

===ענוה וגאווה===
* לא בשמים היא (נצבים ל, יב). התורה איננה אצל אותם יהודים החושבים שהגיעו עד לשמי מרום ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ&quot;א, ר&quot;י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק)
* משפיל גאים עדי ארץ ומגביה שפלים עדי מרום, היינו שהגאה אף שמשפילין אותו מן השמים נשאר בגאוותו, לכן משפילין אותו יותר ואין סוף, ולא כן השפל בעצם אף שמגביהין אותו נשאר במדרגתו שפל יותר, כמו שנאמר (בראשית לב, יא) קטונתי מכל  החסדים וגו', ואין סוף להגבהתו, וזה מגביה שפלים עדי מרום. (רמתים צופים, מערכת הרבי מקאצק, אות יג)
* אמר לחסיד אחד, אם השי&quot;ת היה מראה לך וויא וייט ביסט גימיין [עד כמה אתה מגונה], לא היתה לך אפשרות להתקיים, אולם אצל משה רבינו כתוב והאיש משה עניו מאד, ופירש [[W:רש&quot;י|רש&quot;י]] שפל וסבלן, שהיה סובל את השפלות. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א, משש&quot;ק)
* כל המצוות צריכות כוונה, פרט  לענווה, שכן ענווה מכוונת פסולה. ( י.ל.לוין, חסידים מספרים, חלק שני אות רטו)
* ונהי בעינינו כ[[W:חגביים|חגביים]] וכן היינו בעיניהם ( [[W:פרשת שלח|פרשת שלח]], יג, לג). זה היה אחד מן החטאים של המרגלים, בשלמא מה שאמרו ונהי בעינינו כחגבים, עוד נוכל להבין, אבל מהו וכן היינו בעיניהם, '''מה אכפת לך איך אתה נראה בעיני אחרים'''. (ר&quot;י ארטן , אמת ואמונה מהדורת תשפ&quot;א עמוד קיב)
===צדיקים===
*  פשוטי עם יכולים במחשבתם לפגום בצדיק ח&quot;ו. והוסיף האבני נזר, חכמים תקנו זאת במה שאמרו ([[W: מסכת אבות| מסכת אבות]] פ&quot;ד מי&quot;ב) מורא רבך כמורא שמים, שמחמת היראה מרבם אינם יכולים לפגום אותו, אשר הם נבדלים ממנו ועומדים מרחוק (שם משמואל, פרשת בהעלותך תר&quot;ע)
* כל המחובר לטהור טהור (כלים פי&quot;ב מ&quot;ב), וקשה, נימא גם להיפך, שהטהור נטמא, כיון שהוא מחובר לטמא. והשיב שהטהור אין לו שום נגיעה בטמא [אמר כן לענין התחברות לצדיקים] (שיח שרפי קודש, חלק א אות שמ)
* רבי [[W:אברהם בורנשטיין|אברהם בורנשטיין]] בעל האבני נזר  אמר פעם  בשם חותנו כי שלום געבען [נתינת שלום] של הרבי להעולם [לחסידים] הוא מעשה  בראשית, והגיזעגענען [ברכת הפרידה] שלו הוא מעשה מרכבה. (אביר הרועים, סימן שמג)
* בנסיעה הראשונה הייתי שם [בקוצק] שמונה שבתות וכאשר באתי לביתי היו כל התאוות ו[[W:עונג|תענוגי]] עולם הזה מאוס ונמאס בעיני ולימודי ותפילתי היו מעורבבין בשמחה ופחד ולפעמים כאשר נפלתי קמתי במעט אתערותא דיליי (רבי יעקב יצחק קארו- דער קאצקער קוויטל)
* האבני נזר אמר בשם הרבי  מקאצק.  מה שקורין לרבי 'גוטער יוד' [יהודי טוב], היינו שהוא מבורר, שהוא כולו טוב, (שם משמואל פרשת תצוה תרע&quot;ג)
===קדושה===
* '''יש קדוש במעשים ויש קדוש במוח'''. (שם משמואל, פרשת קדושים תרע&quot;ג). והוסיף האדמו&quot;ר הבית ישראל מגור, בכתי&quot;ק, '''ויש בשניהם'''. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א עמוד שלז)
* [[W:פרשת קדושים|פרשת קדושים]] (יט, ב) מתחילה קדושים תהיו ומסתיימת דמיהם בם (כ, כז), '''אף שזה עולה לו בדמו מכל מקום עליו להיות קדוש'''. (אמת ואמונה מפי האדמו&quot;ר רבי חנוך העניך מסוכטשוב).
* &quot;ואנשי קודש תהיון לי&quot;  ([[W:פרשת משפטים|פרשת משפטים]] כב,ל) להיות שמירת הקדושה במעשה אנוש ותחבולותיו.  פירוש,  שאין מחסור להשי&quot;ת מלאכי עליון שרפים וחיות הקודש, רק שמתאוה לקדושת אנשים ([[יהודה אריה ליב אלתר|שפת אמת]] פרשת משפטים, תרל&quot;ב)
* כאשר הטמא נוגע בטהור הוא מטמאו, ולמה כשהטהור נוגע בטמא לא מטהר. רק משום ש'''הטמא ודאי טמא, אבל הטהור מי יודע אם הוא באמת טהור'''.(אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א)
* [[W:לא תנאף|לא תנאף]] (יתרו כ' י&quot;ג) כותב רשי&quot;: אין [[W:ניאוף|ניאוף]] אלא ב[[W:אשת איש|אשת איש]] וכו', ואמר, דהיינו '''באשתו של האיש'''. (לקוטי מגדים, פרשת אחרי עמוד יח ע&quot;ב) 
* הרבי מלובלין זצ&quot;ל אמר, 'האברך הזה, מענדיל טאמשאווער, לקח לעצמו דרך ששרפים ואופנים רועדים ממנו. (החסיד ר' טוביה שערצער, 'אור הנפלאות')
* כאשר סיפרו לרבו הרבי רבי בונם מפשיסחא על הכבוד אשר נותנים לו החסידים אמר: 'אנשים כאלה שהם מנוטרי הברית הם בבחינת מלכות ולמלכות מגיע כבוד גדול כזה' (שיח שרפי קודש)
* כאשר חלה הרבי מקוצק ([[W:פרשת תולדות|פרשת תולדות]] [[W:ה'תקצ&quot;ט|ה'תקצ&quot;ט]]) אמר רבי שלמה לייב מלענטשנא זצ&quot;ל: 'על יהודי זה צריכים אנו להתפלל, כי הוא שומר  הברית'. (שיח שרפי קודש)
* פרישתו בקודש היה להפליא. לא לקח בידו שום מטבע, רק משמשו נטלם, ואכל חולין בטהרה שלא הוכשרו לקבל טומאה. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א)
* אברך אחד התנצל לפני הרבי מקוצק שאשתו מושלת עליו, השיב לו, כתוב ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך  ([[W: פרשת בראשית| פרשת בראשית]] ג ,ט), ואם [[W:הרישא|הרישא]] הוא להיפך אז גם ה[[W:סיפא|סיפא]] להיפך. (עשר נפלאות)
* עם העינים למעלה ולא לראות (שיח שרפי קודש)
===תורה===
* חתנו האדמו&quot;ר מ[[W:סוכטשוב|סוכטשוב]] כתב בהקדמתו לספרו '[[W:אגלי טל|אגלי טל]]': וכד הוינא כבר עשר חידושים חדשתי, אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו&quot;ר זצ&quot;ל מקאצק מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה. ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בענין סדר הלימוד וחידושים.
* לפני הפטירה אמר. כל מי שיניח את ראשו בתורה הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא, ומי שהוא בעל רגש ריקם ילך לנוקבא דתהומא רבא. (שם משמואל, ראו פירוש הדברים אמת ואמונה, תשפ&quot;א עמוד תצ)
* '''ההילוך בדרך התורה הוא הגדול  שבסיגופים לגוף.''' (שם משמואל)
*  החידושי הרי&quot;ם  אמר לאדמו&quot;ר מאלכסנדר בתחילת ההנהגה  &quot;כמו שהיו קולות וברקים בקבלת התורה על הר סיני, כן יש עתה קבלת התורה בקולות וברקים בטאמשוב&quot; (מאיר עיני הגולה)
* ועוד אמר: כל מה שאנו מוכרחים להתייגע משך יום שלם, הוא סוקר בסקירה אחת&quot; (מאיר עיני הגולה, שיח שרפי קודש)
* שתרגילנו בתורתך (ברכות השחר), הלא כתיב (ישעיה כט, יג) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, מוכח מכאן שההרגל אינו טוב. ואמר, שההרגל אינו טוב  זה רק לדבר מצוה,  - '''אבל לתורה טוב מאד ההרגל''' (ליקוטים חדשים).
* זמן מתן תורה היה בעצרת אבל זמן הקבלה הוא תמיד בכל זמן ובכל עת שאדם יושב ושונה הוא שואב לקרבו את התורה (שם משמואל)
* שבועות הוא &quot;זמן מתן תורתנו&quot;, ולא &quot;זמן קבלת תורתנו&quot;, כי נתינת התורה היתה שוה לכל - אבל קבלתה לא כולם בשוה, אלא כל אחד ואחד כפי ערך השגתו (אהל תורה)
===תפילה===
* ה'אבני נזר' אמר בשמו שהוא 'אינו צריך לממוצע של המלאכים להעלות תפילתו, כי תפילותיו עולות ביושר למעלה' (אביר הרועים)
* ועוד אמר ה'אבני נזר', תפילותיו היו ממש כמו תפילת משה רבינו ע&quot;ה. (אביר הרועים)
* התנועות שאדם עושה בשעת התפילה, הוא מפני שטורדים אותו מחשבות שאינם נאים, לכן הוא מתחזק כנגדם ועושה תנועות, אבל אם תסיר שיקוציך, אם תסיר טינופיך  ממחשבותיך, לא תצטרך לנוד גופך (רמזי אש)
* &quot;וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק&quot; ( [[W:פרשת יתרו|פרשת יתרו]] כ, טו) - '''יכולים לראות ולהתנענע, ואף על פי כן לעמוד מרחוק'''. ( י. ארטן, אמת ואמונה)
* וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק וגו'. ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים ( יתרו,ו כ, טו-יח). היינו, וינועו, שעשו תנועות חיצוניות בגופם, ומחמת זה ויעמדו מרחוק, אבל משה רבינו ע&quot;ה נגש אל הערפל בלי שום תנועה ( אמת ואמונה ,מהדורת תשפ&quot;א, משיח שרפי קודש)
* באנשי נינוה כתוב (יונה ג, ח) ויקראו אל אלקים בחזקה, ואמר, 'דאס איז איין פויעריש עבדות' [זאת היא עבודת ה' של איכרים]. (מפי רבי יעקב דוד מאמשינוב, שיח שרפי קודש)
* המתפלל היום מפני שהתפלל אתמול (שהתפילה הוא אצלו כמצות אנשים מלומדה), הלומד תורה בפשטות (אינו מתייגע עליה) , החוטא ומוחל לעצמו (שקל בעיניו  החטא ואינו מתחרט) - רשע גמור טוב הימנו. (ראו ההסבר. נפלאות חדשות ליקוטים דף מט עמוד א-ב)
*  אמר לאחד, קודם שיעמוד להתפלל יחשוב אולי טוב שלא להתפלל, רק שיש דבר שאינו מניח לו לאכול בלי תפילה מחמת שירא מהשי&quot;ת.... ויתפלל שיראה גדלות הבורא ושפלות עצמו. (נפלאות חדשות, דף ג ע&quot;ב)
* פעם אחת בבוקר שמעו את הרבי מקוצק זצ&quot;ל אומר 'מודה אני לפניך', ואמר בזה הלשון, ווער איז דער 'אני' אין ווער איז דער 'לפניך' [מי הוא ה'אני ומי הוא 'לפניך'], והפסיק ולא דיבר יותר. (שיח שרפי קודש)
* הקפיד על מה שאומרים (בתפילת העמידה) 'ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשענו', וכי יתכן לשקר כל כך בזה. (וילקט יוסף)
===תשובה===
*  אם יאמרו לו שלא יוכל לשוב ב[[W:תשובה (יהדות)|תשובה]] היה טוחן כל הרקיעים. ואמר הפירוש מה שכתוב (דברים ז, ו) בך בחר ה', 'בחר' [[W:נוטריקון|נוטריקון]] ב'וקע ח'לוני ר'קיע, שכל אחד מישראל יכול לבקוע חלוני רקיע לשוב. (חשבה לטובה)
* עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב עוד ([[W:משנה תורה|רמב&quot;ם]], הלכות תשובה פ&quot;ב ה&quot;ב), רלו&quot;י מוואלע קבל לפני הרבי מקוצק  שזה ענין קשה, והשיב לו שבאם אדם מקבל עליו שלא ישוב לכסלה ואף שאחר כך מחמת טרדת פרנסה וכדומה חוזר לקלקולו, אבל הקב&quot;ה מעיד עליו, מפני שבעת שקיבל עליו אז לא היה חושב שישוב לכסלה, ולכן כבר יעיד עליו הקב&quot;ה. (האדמו&quot;ר הבית ישראל מגור- אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א)
===אחרים===
*  הרבי מגור ה'[[W:אמרי אמת|אמרי אמת]]' זצ&quot;ל אמר: קאצק איז גיוועהן [היתה] ''''בלתי לה' לבדו'''' (שמות כב, יט) (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;ב)
*  בפעם הראשונה כשבא  רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ&quot;ל לחסות תחת כנפי מורו ורבו אמר לו, אין אנו מחדשים שום דבר חדש, אלא שאנו מאירים לכל אחד את מה שיש לו. (שיח שרפי קודש)
*  כאשר סבל רדיפות ב[[W:טומשוב לובלסקי|טומשוב לובלסקי]] יעץ לו חסידו רב העיר רבי מתתיהו קורנר לעבור לקוצק ונימק: 'מקום שרב העיר הוא תלמידו לא תתעורר מחלוקת נגדו'  (גליקסמאן 'דער קאצקער רבי')
* בדרך  ל[[W:קוצק|קוצק]] כאשר נשמעה נביחת כלבים אמר: 'כלבים מנבחים סימן שכפר לפנינו' כאשר נכנסו לקוצק ובני העיר זרקו עליהם אבנים אמר: 'מקום שמיידים בו אבנים עיר היא פה אגור' (הסופר  ר' שלמה וינריך ירחון הדרך תש&quot;ג)
* האיכרים כאשר הנהרות נקרשים חורתים על הקרח ש&quot;ו (צלם) ואומרים שזאת להם סגולה, ואמר, מים סימן טהרה, המים מטהרים בכל הענינים, אבל אם המים נקרשים יוכלו ח&quot;ו כל טומאות לשרות בהם. (אמת ואמונה מהדורת תש&quot;ח)
* כל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי (רבה פכ&quot;ה). ואמר הרבי מקוצק, שוטה הוא זה שתרהב נפשו להשוות מעשיו למעשה אבות, אלא הפירוש 'יגיעו' היינו שתהי' להם נגיעה בעלמא.  שיהיה לו לפחות מגע כלשהוא במעשי אבות ולא שיהיה כאבות העולם, רק ש'מעשיו' יהיו נוגעים ל'מעשה  אבות' שבכל ההשגות במעלתם אינו מגיע בתכלית. ([[W: שמואל בורנשטיין| שם משמואל]])
* אפס קצהו תראה וכולו לא תראה (בלק כג,יג) היינו בפרט תוכל למצוא לפעמים פגם ח&quot;ו, וכולו לא תראה, בכלל ישראל לא תמצא פגם.(ליקוטים חדשים)
* כלי חרס אינו מטמא מגבו, כלי חרס הוא עפר ואין בו אלא תוך לפיכך אינו מטמא מגבו אלא  מתוכו, שהעיקר הוא התוך, כמו כן האדם הוא כלי חרס , וד&quot;ל. (נפלאות חדשות)
* יש המחזיקים את הדברים הטובים והנוחים שבתורה לעצמם, ואת החומרות - לאחרים. {{מקור}}
* במדרש (שהש&quot;ר ה, ג) פתחו לי פתח אחד וכו' כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרונות נכנסות בו. אמת הוא שדי בפתח כחודו של מחט, אבל שיהיה מעבר לעבר. (אהל תורה)
* אני מסוגל לומר מה אין לעשות. מה יש לעשות - זאת צריך לשאול כל אחד את עצמו. {{מקור}}
* אין שלם מלב שבור; אין זעקה גדולה מהדממה; אין ישר מסולם עקום.
* המוות אינו כלום,  כמו שעוברים  מחדר  לחדר ובוחרים לעצמו  חדר יותר יפה. (בשם ה'אבני נזר' שיח שרפי קודש)
* אמר לי בילדותי, 'אתה רוצה לקפוץ לשמים בפעם אחת' ?, (הגאון החסיד ר' יחיאל משה זצ&quot;ל אב&quot;ד יאדימאווע- נפלאות חדשות)
* כאשר אמרו לו שיש צדיקים שרואים בסוכה את האושפזין אמר: 'לי יש אמונה, ואמונה יותר בהירה מראיה'. (שיח שרפי קודש)
* היה שואל היכן גר השי&quot;ת והשיב,  '''בכל מקום שנותנים לו להכנס'''. והיה מסיים, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך (דברים כג, טו), שהוא משל כמו אצל מלך בשר ודם אם יעמיד אדם חביות עם טינוף לפני פתח ביתו, זה נקרא שאין נותנים להשי&quot;ת להכנס. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;ב, משש&quot;ק)
* העולם כולו אינו כדאי לתת עבורו אפילו אנחה אחת. (שם משמואל) 
* אין לפחד מעוני ומרעב. אני מפחד מהקשיחות והאכזריות, שהיא מנת חלקן של הרעבים. (בשנת בצורת){{מקור}}
* אמר: עולם שביעי דומה לקוף וכו' (תנחומא פקודי ג), הזקין נעשה כקוף, היינו דענין הקוף שהוא מתדמה במעשיו וכמו שהאדם עושה כן עושה גם הוא. כן הוא באדם כשהזקין עושה כעין מה שעשה בהיותו קודם שהזקין. ( אמת ואמונה, שם משמואל בשם  האבני נזר)
* כאשר יש לאדם על מה לצעוק, ורוצה לצעוק, אך איננו יכול לצעוק - זוהי הצעקה הגדולה ביותר. {{מקור}}
* לצאת ידי חובה? - לא מיניה ולא מקצתיה: או הכל או לא-כלום! {{מקור}}
* המהלך בדרך ושונה וכו' ואומר מה נאה אילן זה וכו' מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו (אבות פ&quot;ג מ&quot;ז). הרוצה להשיג את השם יתברך על ידי חקירה לבד שלא על ידי התורה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו.(נפלאות חדשות דף מ&quot;ב עמוד ב: 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ&quot;א עמוד רכג)
* האדם צריך לייגע את עצמו בפרשת יציאת מצרים כמו בהלכה ותוספות. (שיח שרפי קודש, מפי החידושי הרי&quot;מ)
* זיי דרייען זיך ארום מיס פאסטווא און פר גלעטין זיך דיא באכער מיט אפאר בלאט גמרא. [שבע תועבות בלבותם, ומחפים עליהן בלימוד כמה דפים גמרא] (שיח שרפי קודש)
* רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות. {{מקור}}
* וכל מעשיך יהיו לשם שמים (אבות פ&quot;ב מי&quot;ב). אמר: שה'לשם שמים' יהיה גם כן לשם שמים. (מקדש מעט)
*אחד ביקש לנסוע לארץ ישראל כדי שלא יצטרך לשאת בסבל גלגולי מחילות. ענה לו בלשון תמיה, אתה כל כך אוהב את הגוף שלך שאתה חושש לצער הגוף גם לאחר מיתה.(נפלאות חדשות) 
* &quot;יוסיף דעת יוסיף מכאוב&quot; (קהלת א, יח) אדרבה, '''טוב לידע הרבה ויכאב לך.''' הפירוש, שמי שכואב לו נצמח מזה שיעשה ולא ילך בטל, ואפי' אינו עושה, הכאב עצמו גם כן טוב. (נפלאות חדשות), 
* במקום שיש סוד - שם יש גניבה.{{מקור}}
* שאל, מה השמחה והסעודה שעושים לגמרה של תורה, ואמר, השמחה היא שיודעים שגמרו את התורה ועדיין לא  התחילו כלום, ומפני שיודעים זאת לכן באה השמחה. (אמת ואמונה מהדורת תשפ&quot;א)
* לא רק השונא את חברו נקרא רשע, אלא גם השונא עצמו נקרא רשע.{{מקור}}
* חסיד שוטה - כיצד? הוא שהכריזו עליו מן השמים להיות טיפש, והלה עושה הרבה לפנים משורת הדין לצאת ידי גזירת שמים בטפשותו, ומוסיף על טפשותו.{{מקור}}
* אברך שחותנו לא נתן לו [[W:טלית|טלית]] ובכה לפני הרבי מקוצק, אמר לו 'מען הילט זיך אן מיט ארבע כנפות הארץ' [מתעטפים בארבע כנפות הארץ]. (שיח שרפי קודש)
* במקום להוסיף חומרה להלכה, מוטב  ויוסיף האדם יראה לעשיה. (בית קוצק; מאור הגולה)
* הגנב האמיתי הוא ההרגל, הנדחק לו בחשאי. אין כסכנתו לאדם. {{מקור}}
* 'מתון' עושה דרכו ביישוב הדעת, על כן אינו ממהר לעשות דבר. 'עצל' מתעצל להתיישב בדעתו, על כן עושה בלי ישוב הדעת. (שם משמואל)
* [[W:עשו|עשו]] לא היה איכר מגושם מתהלך יחף ורועה חזירים. עשו היה מגודל [[W:זקן|זקן]] ו[[W:פאות|פאות]], מנהיג עדה, ומשמיע תורה ב[[W:סעודה שלישית|סעודה שלישית]]. '''אלא שחלק על יעקב צדיק הדור וסרב להכניע עצמו תחתיו''' (אמת מקאצק תצמח, מפי השמועה)
* הפשט האמיתי בתורה - הוא סודה של תורה.{{מקור}}
* התלוננו לפניו על שעלה שער המזונות, אמר למה האוכל ביוקר כי כולם התחילו להרבות באכילה, אם יתיחלו כולם ללמוד יהיה הלמוד ביוקר והאוכל בזול.(אמת מקאצק תצמח (שיג) מפי השמועה)
* פרעה הרשע היה 'אדם' עשר מכות ספג, ועמד על דעתו. ואילו האפיקורסים של ימינו - פרעושים. לחץ אחד בעקבם ומיד יפלו מחוסרי אונים.(י.ל. לוין, בית קוצק)
* [גירסא אחרת] פרעה היה אפיקורס גדול, ולכן כראותו 'והנה ממקנה ישראל לא מת עד אחד' (שמות ט,ז) לא נתפעל, כי חשב אני כבר אטול מהם נקמה. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;ב מפי האדמור ה'בית ישראל' מגור)
* אחד שהתאונן לעת זקנותו שבניו אינם מרחמים עליו אמר: כתוב אצל בנימין והיה כראותו כי אין הנער ומת (ויגש מד, לא) וברש&quot;י אביו מצרתו, למה לא אמר שהבנים ימותו מגודל הצער, מוכח שאין הבנים מצטערים כל כך בצרת אביהם, ורק האב דואג ומיצר על בניו. (שיח שרפי קודש)
* עת האכילה זמנה בימי הנעורים,  השינה יש לה זמן בקבר, ועצבות אין לה  שום מקום, הם קוראים לזה 'עצבות', ואני קורא לזה 'פריקת עול'.(שיח שרפי קודש)  
* &quot;יעזוב רשע דרכו&quot; (ישעיה נ&quot;ה, ז') - שאל, וכי דרך יש לו לרשע, הלא בוץ יש לו. אלא הפירוש הוא , יעזוב רשע דרכו, שידע שאין לו שום דרך. (אמת ואמונה)
* &quot;והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך&quot; (דברים ו, ו) - לכאורה יותר יצדק לשון 'בלבבך', כמו שכתוב (דברים ל, יד) בפיך ובלבבך לעשותו. ואמר, שצריך שיהיו הדברים מונחים כאבן על הלב, וכאשר יפתח הלב בזמנים מיוחדים יפלו לתוכו. (שם משמואל). 
* והוסיף החידושי הרי&quot;מ,  שזה הבטחה, אם יהיה על לבבך אז יכנסו אל הלב. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;א)
* סרחון עולה מהמערב הרקוב. (י.ל.לוין, בית קוצק עמוד ל ) 
* אמר פעם על חסידיו שרקדו מחוץ לחדרו &quot;עליכם נאמר הפסוק &quot;תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב&quot; לא רק שאתם לא עובדים את ה' אלא אתם עושים את זה בשמחה ובטוב לבב&quot;

==נאמר עליו==
*  רבי יצחק מוורקא אמר. אתם אומרים שאני יהודי טוב, היהודי הטוב האמיתי יושב לו שם בקוצק אלא הוא מסתיר את מידת החסד במעטה של גבורה. (הרב דוד הלחמי, אהל יוסף, עמוד טז)
* דעו, זקן קדוש זה בחן את כל איברי מכף רגל ועד קודקוד, כמו שבוחן החבתן את חביתו. (ר' מנחם-מנדל מוורקא) {{מקור}}
* הרבי מלובלין זצ&quot;ל שאל את היהודי הק' זצ&quot;ל האם יש  לו אברכים טובים. השיב לו 'מענדיל מטאמשוב רוצה ביראת שמים'.(אמת ואמונה מהדורת תשפ&quot;א, מנפלאות היהודי) [בנוסח אחר]. 'מענדיל מטאמשוב רוצה להיות טוב' (אמת ואמונה מנפלאות היהודי דף ח ע&quot;א)
* רבי יצחק מאיר מגור אמר: הוא גדול במדרגה שלו כמו [[הבעל שם טוב]], והוסיף 'ראיתי חתיכת אש אמיתית וכופפתי עצמי תחתיה ל&quot;ב שנים' (מאיר עיני הגולה)
* רועד אני כולי, שעה שצריך אני לעמוד לפני הרבי (שמשו - ר' צבי הירש מטומשוב)
* רבי יחיאל מאיר מגוסטנין אמר: כשנענע הרבי מקוצק את ה[[W:שטריימל|שטריימל]], הוא נענע את כל העולמות.( אמת ואמונה משיח שרפי קודש)
* כשנתתי שלום לרבי הרגשתי שנפתחים לי שערי תורה. (הנ&quot;ל) {{מקור}}
* רבי אליהו מוויסקוט אמר ששמע מהרבה צדיקים כי כל התיבות והשיחות של האדמו&quot;ר מקוצק יש ללמוד ממנה תלי תלים של הלכות, בנגלה ובנסתר אשר קשה לרדת לעמקן. (שיח שרפי קודש)

==אמרות ללא מקורות מוסמכים==
* אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה. ( מרטין בובר, נראה שאימרה זו מהאמרות המפורסמות  לא נאמרה מפי הרבי מקוצק)
* המאמין במופתים - אינו אלא שוטה. ומי שאינו מאמין שיוכלו להיעשות על ידי הצדיקים - אינו אלא אפיקורס. (י. ארליך  - לא מופיע במקורות מוסמכים)
* כדי להציל את סדום שלא תהפך, היה צורך בעשרה צדיקים לפחות, ואילו כדי להפוך עולם ומלואו - די בשוטה אחד. (פרשנות בלבד של הכותב ללא כל מקור מוסמך).
* לאברך, אם תסכים שברשותך לא תימצא פרוטה לקנות כיכר לחם, מוכן אני להגביה אותך למעלה מן הרקיע, ומשם תראה כי על כך לא כדאי להאנח כלל..(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 53 ) ללא מקור, לא נמצא אסמכתא במקורות המוסמכים.
* לעולם לא הייתי רוצה לעבוד אלוקים שדרכיו מובנות לשכלו של כל ילוד אישה, (מצוטט באישי רחוב מהספר 'אנרכיזם' יהודי דתי, אין אסמכתא במקורות המוסמכים)
* מי שאינו רואה את המקום [=ה'] בכל מקום, אינו רואה בשום מקום. (שמחה רז. אין אסמכתא במקורות המוסמכים ) אולי פרשנות.
* בשעה שאבותינו הלכו במדבר ואכלו מן, כל אחד קיבל מזונותיו במידה שווה. כיצד קיימו אותה שעה מצוות צדקה? - אבותינו עשו צדקה בדעת, מי שדעתו הייתה רחבה עשה צדקה עם מי שדעתו הייתה פחותה.(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 25. האימרא היא  לא מהרבי מקוצק ,ראו כדלהלן.
* שאל האדמו&quot;ר מוורקא את האבני נזר בילדותו, איזה צדקה עשו בני ישראל במדבר כשאכלו מן והשיב לו, מי שדעתו הייתה רחבה עשה צדקה עם זה שדעתו הייתה קצרה.(בית קוצק, האריות שבחבורה, עמוד 40, אבירי הרועים עמוד שנא)
* יהודי טוב הוא יהודי שנשמתו משי וגופו לבוש בלואות. הוא כלי יקר ומראהו ככלי חרס, רוחו מרחפת בעולמות עליונים ונפשו נתונה לעפר.(קטע ספרותי לחלוטין ,פרשנות של הכותב)
* העולם מעלה עיפוש ואין בי הכוח לנשום בו.  (לפי מאיר אורין, סנה בוער עמוד 20, ואריגור עמוד 170,הדברים נאמרו לפני הפטירה , לפי המקורות המוסמכים הדברים לחלוטין לא מדויקים, ראו להלן בפרק אשכבתא דרבי)
==קישורים חיצוניים==
* שמחה מורגנשטרן, [https://pdfhost.io/v/vPUCSsqs1__ אשכבתיה דרבי], פרק מתוך הספר &quot;אמת ואמונה&quot; (מהדורת תשפ&quot;ב)
* [https://pdfhost.io/v/2oiWtp09f__ מכתב השרף מקוצק להחידושי הרי&quot;ם]
* [https://pdfhost.io/v/Cl91Wdqgw__ נוסח המצבה של הרבי מקוצק] עם מקורות, מתוך הספר אמת ואמונה, מהדורת תשפ&quot;ב.
*[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/40/imrot-2.htm לקט אמרות] באתר דעת
*[http://www.daat.ac.il/daat/history/emet/shaar.htm ספר אמת ואמונה] אמרות הרבי מקוצק, באתר דעת 

{{מיון רגיל:מקוצק, מנדל}}
[[קטגוריה:אדמו&quot;רים]]</text>
      <sha1>820plm9bz8k6dc5q7kx248qirw0tut2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אברהם יצחק הכהן קוק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>3101</id>
    <revision>
      <id>188103</id>
      <parentid>187381</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T13:51:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן דרוסאי</username>
        <id>19083</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* עין אי&quot;ה */ תקלדה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="46837" xml:space="preserve">[[תמונה:Abraham Isaac Kook 1924.jpg|150px|ממוזער|הראי&quot;ה קוק]]
הרב '''[[W:אברהם יצחק הכהן קוק|אברהם יצחק הכהן קוק]]''' (7 בספטמבר 1865 - 1 בספטמבר 1935; ט&quot;ז באלול ה'תרכ&quot;ה - ג' באלול ה'תרצ&quot;ה), (מכונה גם '''הראי&quot;ה'''&lt;ref&gt; ולעתים '''הרא&quot;ה''', '''רואה האורות''' (גם רמז לשם משפחתו: ביידיש '''קוק''' פירושו &quot;הבט&quot; או &quot;הסתכל&quot;) ועל ידי ממשיכי דרכו '''מרן הרב''' או סתם '''הרב'''.&lt;/ref&gt;) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות [[W:הציונות הדתית|הציונות הדתית]].

==מספריו==
===[[w:אורות|אורות]] ===
* &quot;[[אירופה]] נתיאשה בצדק מא-לוקים אשר לא ידעתו מעולם.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק ג|אורות התחיה ג']]
*&quot;טעות יסודית היא החזרה מכל היתרון שלנו, החדלון מההכרה של 'אתה בחרתנו'...אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו, ואם נשכח את גדלנו אנו שוכחים את עצמנו, ועם שישכח את עצמו בודאי הוא קטן ושפל.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק ה|אורות התחיה ה']]
* &quot;גדולים אנחנו וגדולות הנה משוגותינו ובשביל כך גדולות הן צרותינו, וגדולים גם תנחומותינו.&quot; ~ [[S:אורות התחיה פרק ה|אורות התחיה ה']]
* &quot;שריד קטן מדבר גדול, הוא יקר ומעולה מדבר קטן שלם.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק יד|אורות התחיה י&quot;ד]]
* &quot;גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים, התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק לג|אורות התחיה ל&quot;ג]]
* &quot;ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כח לאומה, היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים, העוסקים ביחודים של שמות הקדושים, להרבות הבלטת האור האלהי בעולם, ואין גילוי אור אחד עומד בלא חבירו כלל.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק לד|אורות התחיה ל&quot;ד]]
* &quot;כשם שאי אפשר ליין בלא שמרים, כך אי אפשר לעולם בלא רשעים. וכשם שהשמרים מעמידים את היין ומשמרים אותו, כך הרצון הגס של הרשעים גורם קיום ועמדה לשפעת החיים כולם.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק מה|אורות התחיה פרק מ&quot;ה]]
* &quot;כל מה שהאדם הוא יותר גדול, צריך הוא יותר לחפש את עצמו, יותר מסתתרת היא מהכרתו נשמתו העמוקה, עד שהוא צריך להרבות בהתבודדות, בהתעלות הרעיון, בהתעמקות המחשבה, בהשתחררות הדעה, עד שסוף כל סוף תתגלה אליו נשמתו, על ידי הזרחת קצת מזיוי אוריה.&quot; ~ במקור מתוך: שמונה קבצים, ח', קמ&quot;ט
*&quot;עזבנו את הפוליטיקה העולמית מאונס שיש בו רצון פנימי, עד אשר תבא עת מאושרה, שיהיה אפשר לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות.&quot; ~ [[s:אורות המלחמה פרק ג|אורות, המלחמה ג']]
* &quot;אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד׳ הטוב.&quot; ~ [[s:אורות ישראל פרק ג' פסקה ג'|אורות ישראל פרק ג' פסקה ג']]
* &quot;האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הבקורת היותר חפשית, נקיה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך!&quot; ~ [[s:אורות ישראל פרק ד|אורות ישראל ד', ג']]
*&quot;ההבדל שבין הנשמה הישראלית, עצמיותה, מאוייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה, ובין נשמת הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי.&quot; [[s:אורות ישראל פרק ה|אורות ישראל ה י]]
* &quot;מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ה' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ה' אחד ושמו אחד.&quot; ~ [[s:אורות ישראל פרק ו|אורות ישראל ו ז]]
* &quot;עלה למעלה, עלה, כי כח עז לך, יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים, אל תכחש בם, פן יכחשו לך, דרוש אותם וימצאו לך מיד.&quot; ~ [[s:אורות הקודש א/סדר חמישי: אור הרזים#סד - קריאה להסתכלות עליונה|אורות הקודש א סד]]

===מגד ירחים===
* &quot;כשהנשמה מאירה – גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.&quot;
* &quot;גילת עם בשביבי אור ישועה, תקומם אשר הרסה בכיה של חינם.&quot;
* &quot;בכל דור, עבודת עגל הזהב – תסבב שברון לוחות העדות&quot;.&quot;
* &quot;מבין המצרים נגאל עם, על ידי מורים חמושים בגבורה רוחנית, שאינם צריכים מקל חובלים.&quot;
* &quot;חשק נטיעת האילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים, המובלט בתוקפו בעץ החרוב.&quot;
* &quot;יציאת מצרים תשאר לעד האביב של העולם כולו.&quot;
* &quot;המזכירים כרכים ומוקפים מימות יהושע בן נון, לא יוכלו להישאר עבדי אחשוורוש.&quot;

===[[w:אורות הקודש|אורות הקודש]] (נערך מ[[w:שמונה קבצים|שמונה קבצים]])===
* &quot;יסוד האושר הוא: אהבת האמת בשכל, אהבת היושר בחיים, אהבת היופי ברגש, אהבת הטוב במעשה.&quot; ~ [[s:אורות הקודש א, חכמת הקודש עב, עמ' צא|אורות הקודש א, חכמת הקודש, עב, עמ' צא]] ([[s:שמונה קבצים ו מ|שמונה קבצים ו מ]])
* &quot;עלה למעלה עלה, כי כח עז לך, יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תכחש בם, פן יכחשו לך, דרש אותם, וימצאו לך מיד&quot;. ~ [[s:אורות הקודש א, חכמת הקודש סד, עמ' פג|אורות הקודש א, חכמת הקודש, סד, עמ' פג]] ([[s:שמונה קבצים א קפא|שמונה קבצים א קפא]])
* &quot;מי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר רעיונות ומחשבות, אי אפשר לו להסגר בתלמודו השטחי לבד. כי שלהבת הנשמה עולה היא מאליה, ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה&quot;. ~ [[s:אורות הקודש א, הגיון הקודש יא, עמ' קעט|אורות הקודש א, הגיון הקודש, יא, עמ' קעט]] ([[s:שמונה קבצים ז קצ|שמונה קבצים ז קצ]])
* &quot;יצייר לו כל אחד באמת ובתמים מה שנשמתו מראה לו, יוציא את תנובתו הרוחנית מן הכח אל הפועל, בלא שפתי רמיה, ומניצוצות כאלה אבוקות אור יתקבצו, ויאירו את כל העולם מכבודם, מחלקי אמת פנימית כאלה האמת הגדולה תופיע.&quot; ~ [[s:אורות הקודש א, הגיון הקודש, א, עמ' קסח|אורות הקודש א, הגיון הקודש, א, עמ' קסח]] ([[s:שמונה קבצים ג שלח|שמונה קבצים ג שלח]])
* &quot;&quot;כמה פשוט הוא הדבר, שבעליית רצונו של האדם כל הברואים מתעלים, ובשפלותו כולם נשפלים. האחריות המוסרית הקוסמית הרזית הזאת כמה פשוטה ישרה וטבעית היא. כמה רוממה היא, כמה אמת ושירה כמוסה היא, המחשבה הרזית שהאדם מצד כוחו הרוחני פועל על כל ההויה כולה.&quot; ~ אורות הקודש ג'

=== [[s:מידות הראי&quot;ה|מידות הראי&quot;ה]] ===
==== [[אהבה]] ====
* &quot;האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה א']]
* &quot;אהבת כל המעשים כולם היא קודמת לכל, אח&quot;כ אהבת כל האדם, אחריה אהבת ישראל, שהיא כוללת הכל.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה ב']]
* &quot;אי-אפשר שלא לאהוב את ד', ואי-אפשר שלא יצמיח כח אהבה מתוקה ומוכרחת זאת צמח מעשי... אי-אפשר שלא לאהוב את התורה והמצות, שהן כ&quot;כ קשורות בטוב ד'. אי-אפשר שלא לאהוב את היושר ואת הצדק, את הסדר הטוב והמעולה המסבב טוב לכל, שהוא קשור יפה באמתת המציאות וברעיון הלב ביחש המעולה שלפי גדלו ותפארתו אנו קוראים אותו ומתגלה בו חפץ ד'.. ואי-אפשר שלא להתמלא אהבה לכל בריה, שהרי שפע אור ד' בכל הוא מאיר, והכל הוא התגלות חמדת נועם ד', חסד ד' מלאה הארץ.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה ג']]
* &quot;אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם בייחוד, ואהבת כל העמים כולם, חפץ עילוים ותקומתם החומרית והרוחנית... תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא לחול על ישראל.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה ה']]
* &quot;עלינו לדעת כי נקודת חיים אור וקודש תמיד לא זזה מהצלם האלהי שנחנן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה ה']]
* &quot;רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת אדם תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה י']]

==== [[אמונה]] ====
* &quot;מי שאור האמונה מתגלה עליו בטהרתו הוא אוהב את כל הבריות כולם בלא שום שיור כלל.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אמונה|מידות הראי&quot;ה אמונה ד']]
* &quot;אפילו האפיקורסות הישראלית היא מלאה אמונה וקדושה. הרבה יותר מכל האמונות של כל הגויים כולם.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אמונה|מידות הראי&quot;ה אמונה י']]
* &quot;האמונה בטהרתה, ע&quot;י אפשרות של כפירה.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אמונה|מידות הראי&quot;ה אמונה ט&quot;ו]]
==== [[גאווה]] ====
* &quot;אין בכל המדות הרעות מדה המגשמת את האדם, עד שאיננו יכול לרומם את רוחו להדר הרוחניות, כמו הגאוה.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה גאוה|מידות הראי&quot;ה גאווה ב']]
* &quot;הגאוה פוגמת את הרצון, וכיון שהרצון פגום אין מקום לכל טוב לנוח.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה גאוה|מידות הראי&quot;ה גאווה ז']]
* &quot;הגאוה היא הטיפשות היותר פראית.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה גאוה|מידות הראי&quot;ה גאווה ח']]
==== [[כבוד]] ====
* &quot;כל מה שהשלמות הפנימית יותר חסרה כן הטבע מחפש להשתלם לצד חוץ. רק במעמד שפלות הנפש יתעורר חשק להתהדר לפני אחרים, בין במה שיש בו בין במה שאין בו.&quot; [[s:מידות הראי&quot;ה כבוד|מידות הראי&quot;ה כבוד ד']]

===אורות התשובה===
* &quot;הנני מוצא את עצמי נוטה לחשוב ולדבר תמיד רק על אודותה.&quot; ~ (על התשובה), [[S:אורות התשובה פתיחה לספר|אורות התשובה פתיחה לספר]]
* &quot;דווקא מתוך התשובה האמיתית הטהורה צריכים לשוב אל העולם ואל החיים, ובזה משיבים את הקדושה על מכונה וממליכים את השכינה בעולם.&quot; ~  [[w:אורות התשובה|אורות התשובה]]
* &quot;התשובה הראשית שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו ומיד ישוב אל הא-לוקים&quot; ~ [[w:אורות התשובה|אורות התשובה]]
* &quot;העתיד יגלה את הפליאות של גבורת התשובה, ויהיה גילוי זה מענין את העולם כולו באין-ערוך הרבה יותר מכל החזיונות המפליאים, שהוא רגיל לראות בכל מרחבי החיים והמציאות.&quot; ~ [[s:אורות התשובה ה|אורות התשובה ה ז]]
* &quot;גם מתוך החול יגלה הקודש, גם מתוך החופש הפרוץ יבוא העול האהוב, זו תהיה הפליאה הגדולה של חזון הגאולה&quot; ~ [[s:אורות התשובה יז|אורות התשובה יז]]
* &quot;הרצון הטוב הוא הכל, וכל הכשרונות שבעולם אינם אלא מילואיו&quot; ~ [[S:אורות התשובה ט א|אורות התשובה ט א]].
* &quot;התשובה מרימה את האדם למעלה מכל השפליות הנמצאות בעולם, ועם זה איננו נעשה זר אל העולם, אלא הוא מרומם עמו את העולם ואת החיים&quot; ~ [[s:אורות התשובה יב|אורות התשובה יב א]]
*&quot;היא (מצוות התשובה) מצוות ד' שהיא מצד אחד קלה שבקלות, שהרי הרהור תשובה הוא כבר תשובה, ומצד אחד הרי היא קשה שבקשות, שלא יצאה עדיין על הפועל במלואה בעולם ובחיים&quot; [[W:אורות התשובה|אורות התשובה]]

===חדריו===
* &quot;כל השרשים של המבוקשים הטהורים, מוכרחים הם להיות נמצאים במעמקי הנפש עצמה.&quot; ~ (עמוד כ&quot;)
* &quot;אין האדם קונה שום מעלה, כי אם מתוכיותו, מעצמותו המהותית הפנימית, ולא ממה שבא לו מבחוץ.&quot; ~ (עמוד כד)
* &quot;גאוות שחקים מאזרת אותי גדולה. שפלתי עדי ארץ, עני ונכה רוח אני. סובל אני בקרבי את מכאובי העולם וכל ענותיו ודלות דליו המדוכדכים, אסירי העוני המיואשים מכל תוחלת, המלאים ארסי מרורים במעמקי לבם הפצוע. חבר אני למרי-נפש, מצטער אני בצער נשמתם.&quot; ~ (עמוד כח)
* &quot;האדם אינו מוצא מנוח ללבבו. חפץ הוא בתיקונו של עולם, והעולם עומד לעומתו בכל כיעור וניוול, בכל עוצב ויגון קודר שלו, ונפשו בוכה במסתרים.&quot; ~ (עמוד מז)
* &quot;ויהיו לי כל העיצבונות להוראת מקומות המכאוב, כדי לתקן ולמלא אור במעשה, בשכל, ברעיון או בציור.&quot; ~ (עמוד נב)
* &quot;כשאני מתאווה להגיד מילה, הרי כבר ירדה הרוחניות העליונה מראשית חביון עוזה, עד שבאה לדפוק בנימי רצוני.&quot; ~ (עמוד נז)
* &quot;כמה גדולה היא מעלת הדיבור, וכמה יקרה היא המילה של הוקרת המבטא.&quot; ~ (עמוד נט)
* &quot;שלא בטובתי הנני מוכרח להיות משורר, אבל משורר חפשי. לא אוכל להיות קשור לנחלתם של המשקל והחרוז. הנני בורח מהפרוזה הפשוטה.&quot; ~ (עמוד סה)
* &quot;מי שהוא סופר ומשורר בטבע, מוכרח הוא להוציא את כשרונו מן הכח אל הפעל, אע&quot;פ שמצד מצבו ומקריו הוא מוכרח לעסוק תדיר בעניינים אחרים, הרחוקים מספרות ושירה.&quot; ~ (עמוד סו)
* &quot;מי שנשמתו עלולה להיות תמיד משוררת שירת-אין-סוף, אל יעזוב אורחו, ודרכו בקדש היא המיוחדת לסגולתו.&quot; ~ (עמוד סו)
* &quot;מה אוכל לעשות עם המחשבות השוטפות. לבי דואג על אשר הן אינן נכתבות, על אשר הן אינן נחרתות ומתגלמות. דומה לי כאילו הן פורחות לרוח. אבל אם אנסה לגלמן, האוכל?... לא ולא.&quot; ~ (עמוד עב)
* &quot;אי אפשר לי לעזוב את הספרות, את האמנות המחשבתית ואת ביטוייה.&quot; ~ (עמוד עז)
* &quot;בכל עת ורגע שחידוש מחשבה מתנוצץ ברעיון, צריכים להוקירו ולדעת כי זהו חיזיון חדש שמעולם לא הופיע בעולם, ולקבלו בשמחה, בענווה ובקדושה, בגבורה ותפארת ורוב שלום.&quot; ~ (עמוד עט)
* &quot;אפילו כשנדמה שאין מוסיפים דבר ושום רעיון חדש, אין הדבר כן, כי במה שמעתיקים את העניינים ממקום למקום, מוסיפים תנועה חיותית ואור פנימי, אור חיים חדש מזריח ושופע.&quot; ~ (עמוד פ)
* &quot;יותר טוב לפניי לדלות גרגרי אורות של ברקים, מלהיות מאריך בתיאורים משולבים.&quot; ~ (עמוד פא)
* &quot;להאיר לעולם, ליצור ספרות מלאה אור רזי תורה פופולרית ושווה לכל נפש, מלאה שירה וגבורה.&quot; ~ (עמוד צה)
* &quot;אני צריך למצוא את אשרי בקרבי פנימה, לא בהסכמת הבריות ולא בשום קריירה איזו שתהיה. כל מה שאכיר יותר את עצמיותי, וכל מה שיותר אתיר לעצמי להיות מקורי ולעמוד על רגלי עצמי בהכרה פנימית... יותר יאיר לי אור ה&quot;, ויותר יפותחו כוחותיי להיות לברכה לי ולעולם.&quot; ~ (עמוד צו)
* &quot;הלא אש בוערת בקרבי בעריגה אל הצפון.&quot; ~ (עמוד קב)
* &quot;לא יעשה אדם את נפשו שקר, אל יכזב את הרגשותיו הפנימיות מתוך סערת הדחיפה של הסכמת הרבים.&quot; ~ (עמוד קג)
* &quot;קשה לי מאד לעסוק בענייני הלכה לבד וכן בענייני אגדה לבד, בענייני נגלה לבד ובענייני נסתר לבד... כל הזרמים שולטים בי... את הכל אני מוכרח לספוג... הנני חולם חלומות של גדולי גדולות, לשחקים אני מרקיע...&quot; ~ (עמוד קיא)
* &quot;אני צריך להתאמץ, שאוכל לסובב עניין מיוחד בלא קפיצה מרעיון לרעיון... מונע הוא כח זה את ההתכנסות של הרכוש המוסרי, המדעי והתורני.&quot; ~ (עמוד קיג)
* &quot;אני הנני חדגוני ברוח ורבגוני בנפש, כלומר – בעל שיטה והשוואה באידיאל, וקולט מכל ונוטה לכל הניגודים – במעשה ובפועל הציורי.&quot; ~ (עמוד קטו)
* &quot;רק להתחיל מחדש, מבראשית. תמיד הנני עומד אצל ההתחלה.&quot; ~ (עמוד קיז)
* &quot;כשאני מרגיש עייפות רבה מפני הכובד של משא הפרטים המשעמם ומכביד, הכרח הוא להשיב את הנפש ע&quot;י השיקוי של ההופעה הכללית.&quot; ~ (עמוד קיט)
* &quot;אנו צריכים להתחיל מראש, מראשית המחשבות של הילדות, לבררן ולזככן, ולהוציא את הטוב והאור שבהן בטהר ואמץ.&quot; ~ (עמוד קכז)
* &quot;הזיכוכים שאני מזכך את עצמי, את מחשבותיי, רעיונותיי, מידותיי והרגשותיי, הם יהיו זיכוכים כוללים לכל העולם כולו. &quot;חייב אדם לומר – בשבילי נברא העולם.&quot; &quot; ~ (עמוד קל)
* &quot;הנני רואה איך העוונות הם עומדים כמחיצה נגד האור הבהיר האלהי הזורח ברוב זהרו על כל נשמה, והם מחשיכים ומאפילים את הנשמה.&quot; ~ (עמוד קלז)
* &quot;מלא שמחה אני, מלא גדולה, מלא שפלות, מלא מרירות, מלא נעם, מלא ענג, מלא אהבה, מלא קנאה, מלא זעם, מלא חסד, מלא טוב לכל.&quot; ~ (עמוד קמו)
* &quot;אני צריך להאמין הרבה מאד בצד הטוב שלי, בנקודת הקדש שלי, במעין החכמה שהקב&quot;ה משפיע עליי ע&quot;י קדושת האור מהתורה ששייך לי.&quot; ~ (עמוד קנ)
* &quot;חפץ אני להיטיב וחפץ אני בטובת הבריות, וחפץ אני בבירור – לחפוץ באמת להיות טוב.&quot; ~ (עמוד קסג)
* &quot;גדולה היא אהבתי לכל היצורים, לכל המציאות. חלילה לי להכניס בלבבי גם זיק קטן של משטמה, של שנאת הבריות.&quot; ~ (עמוד קסה)
* &quot;אני אוהב את הכל. איני יכול שלא לאהוב את כל הבריות, את כל העמים.&quot; ~ (עמוד קסז)
* &quot;הייתכן להיות שכבר פס כח יצירה מן הקדש, ומכל המחזיקים בכנף מעילו – הייתכן?!&quot; ~ (עמוד קפ)
* &quot;בהיותי רואה, שהמחשבות החילוניות והשאיפות החילוניות מתפשטות בעולם, לוקחות לבבות, קונות נפשות ומתגשמות במעשים, ושאיפות הקדש ורעיונות הקדושה מונחים כאבן שאין לה הופכין, אין מטפל בהם ואין מי שיסביר אותם, שירחיבם, שיחבבם על הקהל הרחב, ושייתן להם מהלכים בפועל ובמעשה. על זה הנני חולה, והנני סובל עינויי נפש נוראים.&quot; ~ (עמוד קפא)
* &quot;היהדות של העבר, ממצרים ועד הנה, מלחמה ארוכה  היא נגד הטבע בצידו הכעור של טבע האנושי הכללי – אפילו טבע האומה וטבעו של כל יחיד. לחמנו בטבע כדי לנצחו, כדי לרדותו בתוך ביתו, הוא נכנע בפנינו... והננו כולנו הולכים ומתקרבים אל הטבע והוא מתקרב אלינו.&quot; ~ (עמוד קפו)

===[[W:עין אי&quot;ה|עין אי&quot;ה]]===
* &quot;למשל העובדים מפני דלותם במערות וכיפי עפר ששם האוויר משחת, וכמה סכנות צפויות להעובדים על ידי הריסות מפלי העפר וכיוצא בזה. אם היו העובדים עבדים וקנין-כסף להבעלים, אז אף בהיותם דלי מוסר לא היו חסים על כספם להיטיב את מצב העובדים, לטהר את האויר, לחזק את התקרות לבל יזדמן שיעשו מכרותיהם קבריהם, כי יחוש על עבדיו וישמרם כשומר כספו ונכסיו. אבל עכשיו יאמר העשיר אביר הלב, הנה אם יקצרו ימי חיי הפועלים על ידי השחתת האויר, לא יפסיד מאומה, כי בשכירות שמשלם מדי יום ביומו ישיג פועלים אחרים. ואם בבת אחת יקברו חיים מהם מאות ואלפים, לא לו נוגע הדבר.&quot; ~ [[s:עין איה על ברכות ב טז|עין איה ל ברכות טז]]
* &quot;האדם הוא פונה מטבע נפשו אל רגשי קודש, שלהשקיטם ולהשלימם, להוציאם מן הכח אל הפועל מעמקי נפשו החוצה, דרושה לו התפילה.&quot; ~ שבת, פסקה ז'
* &quot;צריך שתהיה התורה מתייחסת אל החיים המעשים בתור מאירה לנתיבות החיים, ולא רק להכירה בתור חכמה נאצלת לבדה.&quot; ~ שבת, פסקה ח'
* &quot;החיים החברותיים אי אפשר שיתקיימו בלא כח דין ומשפט.&quot; ~ שבת, פסקה ח'
* &quot;התשובה היותר גדולה, שממלאת את לב הגדולים שבבני האדם, השלמים והצדיקים, היא להיות תמיד עובד עבודת הכלל, להיטיב כפי כחו אל הכלל כולו כפי אשר תשיג ידו, שזוהי עבודת ד' התמימה במובנה האמיתי.&quot; ~ שבת, פסקה ט'
* &quot;תכלית המשפט היא להעמיד חיי החברה על מכונה.&quot; ~ שבת, פסקה י'
* &quot;אמנם עם קדוש ונעלה, עם ה' אלה, המה מכירים כי המשפט לאלקים הוא.&quot; ~ שבת, פסקה י'
* &quot;הכרת טובה היא העמוד המוסרי היותר גדול ונשגב.&quot; ~ שבת, פסקה י&quot;ד

===ספרים אחרים===
* &quot;העיקר הוא כדעת המאירי, שכל העמים שהם גדורים בנימוסים הגונים בין אדם לחברו, הם כבר נחשבים לגרים תושבים בכל חיובי האדם.&quot; ~ אגרות הראי&quot;ה חלק א' אגרת פ&quot;ט
* &quot;כלל גדול במלחמת הדעות, שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לאו דוקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה, ובזה הננו מתרוממים על ידה, ובעבור ההתרוממות הזאת הדעות מתגלות, ואח&quot;כ כשאין אנו נלחצים משום דבר, הננו יכולים בלב מלא בטחון להילחם עליה&quot; ~ [[w:אגרות הראי&quot;ה|אגרות הראי&quot;ה]]
* &quot;הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה.&quot; ~ [[w:ערפילי טוהר|ערפילי טוהר]]
* &quot;דורנו הוא דור נפלא, דור שכולו תמהון. קשה מאוד למצוא לו דוגמא בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בעירבוביה. הוא שפל וירוד, אך גם רם ונישא, הוא כולו חייב, וגם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופיו למען נוכל לצאת לעזרתו... הבה נכין לו את הדרך, נראה לו את מבוא העיר... נודיע לו שימצא מה שהוא מבקש, דווקא בגבול ישראל...&quot; ~ [[S:עקבי הצאן - הדור|עקבי הצאן- &quot;מאמר הדור&quot;]]
* &quot;הגיע הזמן לשום קץ לטרגדיה איומה זו ע&quot;י שינוי ערכים של תשובה, הגיע הזמן לתור דרכים ומחשבות חדשות-עתיקות, להעלות על לב לפחות, אולי צריך לכפור בכפירה, אולי אין המחשבות הללו שאתם כ&quot;כ מחזיקים אותן לודאיות, ברורות, אולי אין ארחות החיים המנותקים מכל אוצרה של האומה הולמים עם תחייתה והקמת דגלה, שכה חפצים בה אותם האחים השנואים-וחביבים.&quot; ~ מתוך מאמר 'על במותינו חללים'
* &quot;סוף כל סוף ינצח הקודש את העולם.&quot; ~ שמונה קבצים ג קט.
* &quot;האדם התלוש, זו היא הזוועה היותר מחרידה את הנשמה, האדם מוכרח הוא שיהיה לו מעמד ושמעמדו יהא בלתי מתנודד. הגלות, מה עיקר צרתה: הוה אומר: התלישות.&quot; ~ [[w:מאמרי ראיה|מאמרי ראיה]]
* &quot;מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה, יפה אמר, בודאי היא קרועה. אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה. רק הדומם הוא השלם. אבל האדם הוא בעל שאיפות הפכיות, ומלחמה פנימית תמיד בקרבו. וכל עבודת האדם הוא לאחד את הניגודים שבנפשו על ידי רעיון כללי, שבגדולתו ורוממותו הכול נכלל ובא לידי הרמוניה גמורה. כמובן אין זה אלא אידיאל שאנו שואפים אליו, אבל להגיע לידי זה אי אפשר לכל יליד אישה. אלא בהשתדלותנו אנו יכולים להתקרב אליו יותר ויותר, וזהו מה שהמקובלים קוראים בשם 'ייחודים'.&quot;
* &quot;ואם נחרבנו ונחרב העולם עימנו בשנאת חינם, נבנה ויבנה העולם עימנו באהבת חינם.&quot;
* &quot;גדולה היא אהבתי לכל היצורים, לכל המציאות. חלילה לי להכניס בלבבי גם זיק קטן של משטמה, של שנאת הבריות. הנני מרגיש במלוא קרבי את אהבתי הגדולה לכל הבריות, וביותר מזה לבני אדם, ובמידה יותר עליונה לבני ישראל, ובכמה מעלות בקודש ליראי ה', לשומרי תורה ומצווה, וקל וחומר לתלמידי חכמים. איני חפץ בפחיתת הכבוד של שום אדם. אני רוצה שהכל יתעלו, הכל יתכבדו, יתרוממו ויתפארו...&quot; ~ [[W:שמונה קבצים|שמונה קבצים]]
* &quot;הספרות, הציור והחיטוב עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעומק הנפש האנושית, וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש שלא יצא אל הפועל, עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו.&quot; ~ [[w:עולת ראיה|עולת ראיה]]
*&quot;לעד חיה בלבבנו האמונה הנאמנה, לשוב אל ארץ קדשנו עיר בה דוד חנה&quot;~ מתוך שירו &quot;האמונה&quot;, ספר אורות הראי&quot;ה. 
* &quot;בני החצפנים פורצי הדרכים והגדרים, עתידים להיות נביאים מהמדרגה היותר עליונה, ממדרגתו של משה רבינו ומזיהרא עילאה דאדם הראשון. עץ החיים כולו בכל עומק טובו יתגלה בהם ועל ידם.&quot; ~ ערפילי טוהר ל&quot;ה
*&quot;כל אחד צריך לעסוק בעסק שלו, במה שיש לו על זה הכנה, וביחוד הדבר נוהג בעניני הלמוד&quot;~ אורות התורה ט א
* &quot;בתור עקבא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו&quot; ~ מאמרי הראי&quot;ה, מאמר &quot;המספד בירושלים&quot;.
* &quot;רק האמת בטהרתה היא המאירה את עיני ותומכת את לבבי, שאתן את כחי הדל להציל את הלקוח למות בלא שום יסוד לאשמתו, ואשר הנני חדור כולי בהכרה ברורה מטהרת המצפון שלי שהנאשם הוא נקי וצדיק וחף לגמרי מכל פשע וחשד של רצח.&quot; ~ על מאיר סטבסקי, שנחשד ברצח [[חיים ארלוזורוב]], מתוך מאמרי הראי&quot;ה
* &quot;אל לעשות לי קוקיסטים. כל אחד מישראל שבא לעסוק בדבר כללי לטובת התורה והיהדות הרי הוא שלנו.&quot; ~ לשלושה באלול א, סע´ מו
* &quot;[...]צריך האדם להכיר את כשרונו הפנימי וידע בעצמו אם נוצר לגדולות. אל יבהל מפני עוון של גאווה במה שיכיר את מדרגת שכלו, וערך נטיית רצונו. אדרבה, מפני ענווה פסולה המדכאת את הנשמה ומטשטשת את האור האלוקי שבנפש צריך להיזהר הרבה יותר&quot;
* &quot;כל זמן שהענווה מביאה עיצבון היא פסולה וכשהיא כשרה מוסיפה היא שמחה, גבורה וכבוד פנימי&quot; ~ מידות הראי&quot;ה ז'
* &quot;סוף כל סוף ינצח הקודש את העולם. החשבונות הפשוטים, שגם לבבות של ילדים מרגישים באמתתם, הם הם יהיו יסודות החיים, ומפי עוללים ויונקים יוסד עוז&quot; ~ שמונה קבצים
* &quot;הנני כותב, לא מפני שיש לי כוח לכתוב, אלא מפני שכבר אין לי כוח לידום.&quot; ~ אגרות ראי&quot;ה א, כד
*&quot;הישן יתחדש והחדש יתקדש.&quot; אגרות ראי&quot;ה, אגרת קס&quot;ד
* &quot;אי אפשר שהמקום הקדוש יהיה מוקף תמיד חצרות וסמטאות כל כך מלוכלכות ומכוערות, המשמשות קן לכל זוהמה ומחלה... עם ישראל צריך לעמוד על דרישה זו בכל הכובד המוסרי והמשפטי. כל זמן שהמצב העלוב הנוכחי לא יתוקן, תהיינה תסיסות, המוכרחות לבוא לעתים קרובות.&quot; ~ מתוך נאום, 
על [[הכותל המערבי]]
==אמרו/כתבו עליו==
===רבותיו===
* &quot;דעו לכם שהוא קדוש וטהור וכל הפוגע בו לא יינקה&quot; ~ הרב [[w:ישראל מאיר הכהן|ישראל מאיר הכהן]] מראדין, ה&quot;חפץ חיים&quot;
* &quot;לאלה שמעוררים מחלוקת נגד רבה של ירושלים (הרב קוק), אין אני נותן שלום&quot; ~ כנ&quot;ל
* &quot;הרב הוא כליל השלמות: שלמות בגאונות שלמות בצדקות, שלמות במחשבה ושלמות בהנהגה!&quot;  וכן שהוא איננו שיטה מסוימת בקבלה אלא כולל את כל השיטות &quot;ועליו ניתן לומר 'כל רז לא אניס ליה!&quot; ~ הרב [[w:שלמה אלישיב|שלמה אלישיב]]
* &quot;ראו ידיעותיו של זה שגדול בתורה ויראה, אתם מתיימרים בהשכלתכם, והרי גם בזה אינכם מגיעים לקרסוליו.&quot; ~ [[w:הנצי&quot;ב|הנצי&quot;ב]] מ[[w:וולוז'ין|וולוז'ין]], ראש [[w:ישיבת וולוז'ין|ישיבת וולוז'ין]] (משנת הרב עמוד 15)
* &quot;לקחתי חתן לבתי, שאינני מגיע לקרסוליו.&quot; ~ [[w:האדר&quot;ת|האדר&quot;ת]] (שם עמ' 16)
* בטוחני בו כי יחולל גדולות בארץ ישראל.&quot; ~ הרב [[w:מרדכי אלישברג|מרדכי אלישברג]] (שם עמ' 20)

===רבנים בני דורו===
* &quot;הרב קוק הוא צדיק גמור, אלא שדרכינו נפרדות.&quot; ~ הרב [[w:יוסף חיים זוננפלד|יוסף חיים זוננפלד]]
* &quot;אנו גדולים עד בריח הדלת שלו!&quot; ~ הרב [[w:איסר זלמן מלצר|איסר זלמן מלצר]] בדבריו לרב חיים עוזר גרודז'ינסקי
* &quot;יחיד הדור בגאונותו, ביראתו, בצדקתו, בחסידותו ובמעשיו הגדולים! ~ הנ&quot;ל
* עם הסתלקותו של הרב נשבר חוט השדרה של כלל ישראל&quot; ~ הנ&quot;ל
* &quot;נבצר ממני, מחמת חולשתי, להעלות על הכתב פרשת גדולת ענק הרוח, הגאון האדיר, פאר הדור, הראי&quot;ה קוק זצ&quot;ל, שרבות עמלה נפשו למען קדושת הארץ...&quot; ~ הרב [[w:צבי פסח פרנק|צבי פסח פרנק]]
* &quot;הלב נדהם ונדחף לקול השמועה, כי גברו אראלים ונשבה ארון הקודש, מרא דארעא דישראל, גאון ישראל והדרו. אוי לספינה שאבד קברניטה, כי לדאבוננו ארץ ישראל היא כספינה המטורפת בים הדיעות השונות, והוא ז&quot;ל היה הקברניט המאחד, שהיה ברוחו פי שניים להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, וממש אבדה הארץ את מנהיגה, הרב הראשי&quot;. ~ הרב [[w:דוד בורנשטיין|דוד בורנשטיין]], הרבי מסוכצ'וב וממנהיגי &quot;אגודת ישראל&quot; בפולין
* &quot;הרב הגאון, ר' אברהם קוק שיחיה הוא איש האשכולות בתורה ומדות תרומיות, גם רבים אומרים כי הוא שונא בצע. אולם אהבתו לציון עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים כאותו שאמרו חז&quot;ל בפרק קמא דעירובין על מי שלא היה בדורו כמותו... ומזה באו הדברים הזרים בחיבוריו, והרבה התווכחתי עמו, כי אם כוונתו רצויה אבל מעשיו וכו', שנותן יד לפושעים כל עוד שעומדים במרדם ומחללים את הקודש... והנה מדברי הרה&quot;ג ר' אברהם קוק שיחיה תכירו מידותיו - כי הגם שרוב מאנשי העיר הקדושה והרבה מהרבנים עומדים על צידו, עם כל זה, חולק כבוד להרבנים הזקנים (הרב יוסף חיים זוננפלד זצ&quot;ל והרב יצחק ירוחם דיסקין זצ&quot;ל, ראשי העדה החרדית שהתנגדה לרב קוק)&quot; ~ ר' [[w:אברהם מרדכי אלתר|אברהם מרדכי אלתר]], האדמו&quot;ר מ[[W:חסידות גור|גור]], במכתבו מהאונייה לאחר ביקורו הראשון ב[[w:ארץ ישראל|ארץ ישראל]] וב[[ירושלים]]
* &quot;בעל מוח כזה לא היה במאה השנים האחרונות&quot; ~ הנ&quot;ל

===תלמידיו===
* &quot;הרב קוק היה מלאך השם צבאות... הוא היה צדיק יסוד עולם&quot;{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/264033 הרב עובדיה יוסף אמר את הדברים לנכדו מול מצלמה, בבוא הנכד לברר עם סבו את היחס הנכון למי שמשמיץ בספרו את הרב קוק.]}} ~ הרב [[w:עובדיה יוסף|עובדיה יוסף]]
* &quot;והנה שמעתי כיצד הרב אומר 'אקדמות' לפני הקהל ברטט ובבכיה, נזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך, דבקתי ברב באהבה עזה והייתי לתלמידו וחסידו לעולם&quot; ~ הרב [[w:יעקב משה חרל&quot;פ|יעקב משה חרל&quot;פ]]
* &quot;הוא היה גדול בכל עת ובכל שעה. הרב היה גדול 24 שעות ביממה!&quot; ~ הנ&quot;ל
* &quot;במלחמות בין עמים, מרכז האויב את עיקר המלחמה על המבצרים החזקים,בכדי להחליש את יריבו. וכך נוהגת גם הסיטרא אחרא - היא מתאמצת בכל כוחותיה למנוע השפעות חיוביות של גדולים בעלי רמה גבוהה ולקומם נגדם תמימי לב. כך היה לגבי הרמב&quot;ם, כך היה לגבי הרמח&quot;ל, ובימינו ראינו זאת ביחס למרן הרב זצ&quot;ל.&quot; ~ הרב [[אריה לוין]]
* &quot;...לא פסק פומיה מגרסא, ולא הלך דל&quot;ת אמות בלא תורה. כל תורתו הייתה נקנית לו בכל ארבעים ושמונה הדברים שהתורה נקנית בהם... ברם, שקידתו העצומה בתורה, לא הפריעה בעדו מלהשתתף כל ימיו בצערם של ישראל, והוא מסר נפשו עליהם במסירות נפש ממש... במקום גדולתו של רבנו שם אתה מוצא ענוותנותו. ענוותן גדול היה, מהנעלבים ביותר ומהסולחים באמת אף לאלו שהעציבו את רוחו הטהורה, ושמעתי כמה פעמים מפיו הקדוש שהיה מתפלל עליהם בכל יום שלא ייענשו חלילה בסיבתו, והיה משתדל בכל כוחו, להטיב להם בעת הצורך, כאשר ראו עיני. רבנו לא שח שיחה בטלה מימיו. שיחות החולין שלו צריכה לימוד הרבה. בדבריו מצאנו אוצרות של יראת שמים, אהבת המקום ואהבת הבריות ומידות טובות שמסר נפשו עליהם. חבל על דאבדין ולא משתכחין! הי חסיד! הי עניו!&quot; ~ הרב [[אריה לוין]]
*&quot;לא נזדמן לי אף פעם למצוא אותו בטל. תמיד לומד או מעיין בספר או אחוז במחשבה עמוקה. לי דמה שכל היממה היה דבוק ותפוס במחשבות קדושות בלי הפסק, אף בשעת האוכל, כאחד מגדולי הקדמונים. ואין כל חידוש שהשאיר אחריו רכוש גדול של הרבה כרכים בכתובים&quot;~ הרב [[W:יצחק אריאלי|יצחק אריאלי]], ר&quot;מ בישיבת מרכז הרב. 
*&quot;מיום שהופיע בשערי ארצנו הקדושה עלה כבוד התורה במדרגה נעלה, ואלמלא שקלקלו במחלוקתם, אין לשער גודל התועלת הרבה וקיום התורה בכל אתר בכל שדרות עמנו&quot; ~ הנ&quot;ל. 
* &quot;גאון הדיבור ויחד עם זאת גאון השתיקה, היה מרן הגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ&quot;ל. מצד אחד - היה דיבורו קולח ללא מעצור, כל אחד מהמון מבקריו שמע מרבנו איזה מאמר, איש איש לפי ערכו, זה-בהלכה, וזה-באגדה, זה-בנגלה, וזה-בנסתר. מצד שני - היה לו כח השתיקה, אף פעם לא שמענו מפיו דבר אסור, שכל אדם - גם זה שאינו דברן - נכשל בו כל יום... גם לדבר וגם לשתוק, לקיים אומנות זו - לא כל אדם זוכה, ואחד מיוחד שזכה לכך היה רבנו הרב זצ&quot;ל&quot;. ~ הרב [[w:מאיר סטלביץ|מאיר סטלביץ]] מחסלביץ'
* &quot;אילו לא נפגשתי עם הרב, היתה חסרה לי מחצית מהוויתי!&quot; ~ הרב [[w:יצחק הוטנר|יצחק הוטנר]]
* &quot;הרב היה גדול בתורה, ביראה ובחסידות מכל אשר חלקו עליו!&quot; ~ הנ&quot;ל
* &quot;הרב היה גדול בכל, איש האשכולות, מאיזה צד שהיית מתבונן היית רואה את גדולתו, את יחידותו: גאון ששלט בכל מכמני התורה, בנגלה ובנסתר, צדיק בכל דרכיו ובכל מעשיו, בדקדוקי מצוות ובמעלות המידות, בשקידת הלימוד ובמעשי החסד.&quot; ~ הרב [[w:שלמה זלמן אוירבך|שלמה זלמן אוירבך]]
* &quot;הרב היה גדול לא רק בדורו אלא בדורות!&quot; ~ הנ&quot;ל
* &quot;הרב היה הרמב&quot;ם של דורנו&quot; ~ הרב [[w:משה חסקין|משה חסקין]] מפרילוקי
*&quot;הרב קוק קירב רחוקים, וזו דרכנו, ובדרכו צריך ללכת!&quot;~ הרב [[מרדכי שרעבי]], בתשובה לשאלה איזו דרך היא הנכונה, דרכו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] או של הרב קוק. 
* &quot;אמונה אומן אדוני, כי נכספה וגם כלתה נפשי לעמוד לימינו בכל תוקף&quot; ~ אוצר המכתבים חלק ב' אגרת תתפ&quot;ט (הרב [[w:יוסף משאש|יוסף משאש]])
* &quot;אתה הכרת את הרב קוק? דע לך, הוא היה קדוש. הוא לא היה שייך לתקופה שלנו, ולא הבינו אותו טוב. בוודאי שר' יוסף רשאי לפטר אותך. אני הייתי עושה אותו דבר.&quot; ~ הרב [[W:יוסף שלום אלישיב|יוסף שלום אלישיב]], בתגובה לרב שהשמיט את דבריו של הרב קוק ופוטר על כך. הכוונה לר' יוסף בוקסבוים, מנהל &quot;מכון ירושלים&quot;.
* &quot;הוא היה גאון וצדיק, ראשו בשמים, די גרעסאע פון אלע[=הגדול מכולם]&quot; ~ (הנ&quot;ל)
* &quot;לא יהיה הדבר להגזמה, אם נאמר שמרן הגרא&quot;י הכהן קוק, ז&quot;ל, היה בדורנו היחיד בין גדולי התורה, שהיה שולט בהלכה ובאגדה כאחת... כל מקצועות התורה היו ברשותו. ולאו דווקא בהלכה. עולם האגדה היה לא פחות פתוח לפניו. חזון ושירה, מחשבה ומחקר, הגיונות ודעות - כל אלה היו שוטפים בלי הרף, כמעין הנובע, ממוחו ללבו ומלבו למוחו.&quot; ~ הרב [[w:שלמה יוסף זוין]]
* &quot;בנוגע לאהבת המקום ואהבת התורה אולי הניח אחרים כמותו, הנה בנוגע לאהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל – בוודאי שלא הניח כמותו&quot; ~ ר' [[W:הלל צייטלין|הלל צייטלין]], &quot;[https://ozbluman.wordpress.com/2015/08/05/בין-שני-הרים-גדולים/ בין שני הרים גדולים]&quot;
* &quot;מה שלגבי אחרים הוא רק פרט אחד של היהדות, היה אצל קוק עיקר העיקרים. מה שלגבי אחרים היה רק שאיפה לימי המשיח, היה אצלו ימי המשיח ממש. מה שאצל אחרים היה באופן היותר טוב, רק &quot;אתחלתא דגאולה&quot;, היה אצלו הצעדים הראשונים של הגאולה עצמה והתגלותו הראשונה של המשיח עצמו&quot; ~ ר' [[W:הלל צייטלין|הלל צייטלין]], שם

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=אברהם יצחק הכהן קוק|ויקיטקסט=קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק|ויקישיתוף=Category:Abraham Isaac Kook|שם ויקישיתוף=אברהם יצחק הכהן קוק}}
*[http://www.hebrononline.com/%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%94%20%D7%A7%D7%95%D7%A7.htm פתגמים ודברים שאמרו וכתבו על הרב קוק], באתר של המרכז התורני &quot;שיח אבות ובנים&quot;.
* [http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A7/268244143221639?sk=wall קבוצת &quot;משפטי הרב קוק&quot; בפייסבוק]
==לקריאה נוספת==
* אסף פאסי, '''משפטי הרב קוק''', הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2016.
== הערות שוליים ==
&lt;references /&gt;

[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:ציונים]]
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]]</text>
      <sha1>5jb5wxje655p1lyo595ttjjg6urhm5n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>188104</id>
      <parentid>188103</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T13:53:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן דרוסאי</username>
        <id>19083</id>
      </contributor>
      <comment>/* ספרים אחרים */ שורה כפולה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="46745" xml:space="preserve">[[תמונה:Abraham Isaac Kook 1924.jpg|150px|ממוזער|הראי&quot;ה קוק]]
הרב '''[[W:אברהם יצחק הכהן קוק|אברהם יצחק הכהן קוק]]''' (7 בספטמבר 1865 - 1 בספטמבר 1935; ט&quot;ז באלול ה'תרכ&quot;ה - ג' באלול ה'תרצ&quot;ה), (מכונה גם '''הראי&quot;ה'''&lt;ref&gt; ולעתים '''הרא&quot;ה''', '''רואה האורות''' (גם רמז לשם משפחתו: ביידיש '''קוק''' פירושו &quot;הבט&quot; או &quot;הסתכל&quot;) ועל ידי ממשיכי דרכו '''מרן הרב''' או סתם '''הרב'''.&lt;/ref&gt;) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות [[W:הציונות הדתית|הציונות הדתית]].

==מספריו==
===[[w:אורות|אורות]] ===
* &quot;[[אירופה]] נתיאשה בצדק מא-לוקים אשר לא ידעתו מעולם.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק ג|אורות התחיה ג']]
*&quot;טעות יסודית היא החזרה מכל היתרון שלנו, החדלון מההכרה של 'אתה בחרתנו'...אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו, ואם נשכח את גדלנו אנו שוכחים את עצמנו, ועם שישכח את עצמו בודאי הוא קטן ושפל.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק ה|אורות התחיה ה']]
* &quot;גדולים אנחנו וגדולות הנה משוגותינו ובשביל כך גדולות הן צרותינו, וגדולים גם תנחומותינו.&quot; ~ [[S:אורות התחיה פרק ה|אורות התחיה ה']]
* &quot;שריד קטן מדבר גדול, הוא יקר ומעולה מדבר קטן שלם.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק יד|אורות התחיה י&quot;ד]]
* &quot;גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים, התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק לג|אורות התחיה ל&quot;ג]]
* &quot;ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כח לאומה, היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים, העוסקים ביחודים של שמות הקדושים, להרבות הבלטת האור האלהי בעולם, ואין גילוי אור אחד עומד בלא חבירו כלל.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק לד|אורות התחיה ל&quot;ד]]
* &quot;כשם שאי אפשר ליין בלא שמרים, כך אי אפשר לעולם בלא רשעים. וכשם שהשמרים מעמידים את היין ומשמרים אותו, כך הרצון הגס של הרשעים גורם קיום ועמדה לשפעת החיים כולם.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק מה|אורות התחיה פרק מ&quot;ה]]
* &quot;כל מה שהאדם הוא יותר גדול, צריך הוא יותר לחפש את עצמו, יותר מסתתרת היא מהכרתו נשמתו העמוקה, עד שהוא צריך להרבות בהתבודדות, בהתעלות הרעיון, בהתעמקות המחשבה, בהשתחררות הדעה, עד שסוף כל סוף תתגלה אליו נשמתו, על ידי הזרחת קצת מזיוי אוריה.&quot; ~ במקור מתוך: שמונה קבצים, ח', קמ&quot;ט
*&quot;עזבנו את הפוליטיקה העולמית מאונס שיש בו רצון פנימי, עד אשר תבא עת מאושרה, שיהיה אפשר לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות.&quot; ~ [[s:אורות המלחמה פרק ג|אורות, המלחמה ג']]
* &quot;אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד׳ הטוב.&quot; ~ [[s:אורות ישראל פרק ג' פסקה ג'|אורות ישראל פרק ג' פסקה ג']]
* &quot;האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הבקורת היותר חפשית, נקיה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך!&quot; ~ [[s:אורות ישראל פרק ד|אורות ישראל ד', ג']]
*&quot;ההבדל שבין הנשמה הישראלית, עצמיותה, מאוייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה, ובין נשמת הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי.&quot; [[s:אורות ישראל פרק ה|אורות ישראל ה י]]
* &quot;מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ה' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ה' אחד ושמו אחד.&quot; ~ [[s:אורות ישראל פרק ו|אורות ישראל ו ז]]
* &quot;עלה למעלה, עלה, כי כח עז לך, יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים, אל תכחש בם, פן יכחשו לך, דרוש אותם וימצאו לך מיד.&quot; ~ [[s:אורות הקודש א/סדר חמישי: אור הרזים#סד - קריאה להסתכלות עליונה|אורות הקודש א סד]]

===מגד ירחים===
* &quot;כשהנשמה מאירה – גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.&quot;
* &quot;גילת עם בשביבי אור ישועה, תקומם אשר הרסה בכיה של חינם.&quot;
* &quot;בכל דור, עבודת עגל הזהב – תסבב שברון לוחות העדות&quot;.&quot;
* &quot;מבין המצרים נגאל עם, על ידי מורים חמושים בגבורה רוחנית, שאינם צריכים מקל חובלים.&quot;
* &quot;חשק נטיעת האילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים, המובלט בתוקפו בעץ החרוב.&quot;
* &quot;יציאת מצרים תשאר לעד האביב של העולם כולו.&quot;
* &quot;המזכירים כרכים ומוקפים מימות יהושע בן נון, לא יוכלו להישאר עבדי אחשוורוש.&quot;

===[[w:אורות הקודש|אורות הקודש]] (נערך מ[[w:שמונה קבצים|שמונה קבצים]])===
* &quot;יסוד האושר הוא: אהבת האמת בשכל, אהבת היושר בחיים, אהבת היופי ברגש, אהבת הטוב במעשה.&quot; ~ [[s:אורות הקודש א, חכמת הקודש עב, עמ' צא|אורות הקודש א, חכמת הקודש, עב, עמ' צא]] ([[s:שמונה קבצים ו מ|שמונה קבצים ו מ]])
* &quot;עלה למעלה עלה, כי כח עז לך, יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תכחש בם, פן יכחשו לך, דרש אותם, וימצאו לך מיד&quot;. ~ [[s:אורות הקודש א, חכמת הקודש סד, עמ' פג|אורות הקודש א, חכמת הקודש, סד, עמ' פג]] ([[s:שמונה קבצים א קפא|שמונה קבצים א קפא]])
* &quot;מי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר רעיונות ומחשבות, אי אפשר לו להסגר בתלמודו השטחי לבד. כי שלהבת הנשמה עולה היא מאליה, ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה&quot;. ~ [[s:אורות הקודש א, הגיון הקודש יא, עמ' קעט|אורות הקודש א, הגיון הקודש, יא, עמ' קעט]] ([[s:שמונה קבצים ז קצ|שמונה קבצים ז קצ]])
* &quot;יצייר לו כל אחד באמת ובתמים מה שנשמתו מראה לו, יוציא את תנובתו הרוחנית מן הכח אל הפועל, בלא שפתי רמיה, ומניצוצות כאלה אבוקות אור יתקבצו, ויאירו את כל העולם מכבודם, מחלקי אמת פנימית כאלה האמת הגדולה תופיע.&quot; ~ [[s:אורות הקודש א, הגיון הקודש, א, עמ' קסח|אורות הקודש א, הגיון הקודש, א, עמ' קסח]] ([[s:שמונה קבצים ג שלח|שמונה קבצים ג שלח]])
* &quot;&quot;כמה פשוט הוא הדבר, שבעליית רצונו של האדם כל הברואים מתעלים, ובשפלותו כולם נשפלים. האחריות המוסרית הקוסמית הרזית הזאת כמה פשוטה ישרה וטבעית היא. כמה רוממה היא, כמה אמת ושירה כמוסה היא, המחשבה הרזית שהאדם מצד כוחו הרוחני פועל על כל ההויה כולה.&quot; ~ אורות הקודש ג'

=== [[s:מידות הראי&quot;ה|מידות הראי&quot;ה]] ===
==== [[אהבה]] ====
* &quot;האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה א']]
* &quot;אהבת כל המעשים כולם היא קודמת לכל, אח&quot;כ אהבת כל האדם, אחריה אהבת ישראל, שהיא כוללת הכל.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה ב']]
* &quot;אי-אפשר שלא לאהוב את ד', ואי-אפשר שלא יצמיח כח אהבה מתוקה ומוכרחת זאת צמח מעשי... אי-אפשר שלא לאהוב את התורה והמצות, שהן כ&quot;כ קשורות בטוב ד'. אי-אפשר שלא לאהוב את היושר ואת הצדק, את הסדר הטוב והמעולה המסבב טוב לכל, שהוא קשור יפה באמתת המציאות וברעיון הלב ביחש המעולה שלפי גדלו ותפארתו אנו קוראים אותו ומתגלה בו חפץ ד'.. ואי-אפשר שלא להתמלא אהבה לכל בריה, שהרי שפע אור ד' בכל הוא מאיר, והכל הוא התגלות חמדת נועם ד', חסד ד' מלאה הארץ.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה ג']]
* &quot;אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם בייחוד, ואהבת כל העמים כולם, חפץ עילוים ותקומתם החומרית והרוחנית... תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא לחול על ישראל.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה ה']]
* &quot;עלינו לדעת כי נקודת חיים אור וקודש תמיד לא זזה מהצלם האלהי שנחנן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה ה']]
* &quot;רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת אדם תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה י']]

==== [[אמונה]] ====
* &quot;מי שאור האמונה מתגלה עליו בטהרתו הוא אוהב את כל הבריות כולם בלא שום שיור כלל.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אמונה|מידות הראי&quot;ה אמונה ד']]
* &quot;אפילו האפיקורסות הישראלית היא מלאה אמונה וקדושה. הרבה יותר מכל האמונות של כל הגויים כולם.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אמונה|מידות הראי&quot;ה אמונה י']]
* &quot;האמונה בטהרתה, ע&quot;י אפשרות של כפירה.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אמונה|מידות הראי&quot;ה אמונה ט&quot;ו]]
==== [[גאווה]] ====
* &quot;אין בכל המדות הרעות מדה המגשמת את האדם, עד שאיננו יכול לרומם את רוחו להדר הרוחניות, כמו הגאוה.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה גאוה|מידות הראי&quot;ה גאווה ב']]
* &quot;הגאוה פוגמת את הרצון, וכיון שהרצון פגום אין מקום לכל טוב לנוח.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה גאוה|מידות הראי&quot;ה גאווה ז']]
* &quot;הגאוה היא הטיפשות היותר פראית.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה גאוה|מידות הראי&quot;ה גאווה ח']]
==== [[כבוד]] ====
* &quot;כל מה שהשלמות הפנימית יותר חסרה כן הטבע מחפש להשתלם לצד חוץ. רק במעמד שפלות הנפש יתעורר חשק להתהדר לפני אחרים, בין במה שיש בו בין במה שאין בו.&quot; [[s:מידות הראי&quot;ה כבוד|מידות הראי&quot;ה כבוד ד']]

===אורות התשובה===
* &quot;הנני מוצא את עצמי נוטה לחשוב ולדבר תמיד רק על אודותה.&quot; ~ (על התשובה), [[S:אורות התשובה פתיחה לספר|אורות התשובה פתיחה לספר]]
* &quot;דווקא מתוך התשובה האמיתית הטהורה צריכים לשוב אל העולם ואל החיים, ובזה משיבים את הקדושה על מכונה וממליכים את השכינה בעולם.&quot; ~  [[w:אורות התשובה|אורות התשובה]]
* &quot;התשובה הראשית שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו ומיד ישוב אל הא-לוקים&quot; ~ [[w:אורות התשובה|אורות התשובה]]
* &quot;העתיד יגלה את הפליאות של גבורת התשובה, ויהיה גילוי זה מענין את העולם כולו באין-ערוך הרבה יותר מכל החזיונות המפליאים, שהוא רגיל לראות בכל מרחבי החיים והמציאות.&quot; ~ [[s:אורות התשובה ה|אורות התשובה ה ז]]
* &quot;גם מתוך החול יגלה הקודש, גם מתוך החופש הפרוץ יבוא העול האהוב, זו תהיה הפליאה הגדולה של חזון הגאולה&quot; ~ [[s:אורות התשובה יז|אורות התשובה יז]]
* &quot;הרצון הטוב הוא הכל, וכל הכשרונות שבעולם אינם אלא מילואיו&quot; ~ [[S:אורות התשובה ט א|אורות התשובה ט א]].
* &quot;התשובה מרימה את האדם למעלה מכל השפליות הנמצאות בעולם, ועם זה איננו נעשה זר אל העולם, אלא הוא מרומם עמו את העולם ואת החיים&quot; ~ [[s:אורות התשובה יב|אורות התשובה יב א]]
*&quot;היא (מצוות התשובה) מצוות ד' שהיא מצד אחד קלה שבקלות, שהרי הרהור תשובה הוא כבר תשובה, ומצד אחד הרי היא קשה שבקשות, שלא יצאה עדיין על הפועל במלואה בעולם ובחיים&quot; [[W:אורות התשובה|אורות התשובה]]

===חדריו===
* &quot;כל השרשים של המבוקשים הטהורים, מוכרחים הם להיות נמצאים במעמקי הנפש עצמה.&quot; ~ (עמוד כ&quot;)
* &quot;אין האדם קונה שום מעלה, כי אם מתוכיותו, מעצמותו המהותית הפנימית, ולא ממה שבא לו מבחוץ.&quot; ~ (עמוד כד)
* &quot;גאוות שחקים מאזרת אותי גדולה. שפלתי עדי ארץ, עני ונכה רוח אני. סובל אני בקרבי את מכאובי העולם וכל ענותיו ודלות דליו המדוכדכים, אסירי העוני המיואשים מכל תוחלת, המלאים ארסי מרורים במעמקי לבם הפצוע. חבר אני למרי-נפש, מצטער אני בצער נשמתם.&quot; ~ (עמוד כח)
* &quot;האדם אינו מוצא מנוח ללבבו. חפץ הוא בתיקונו של עולם, והעולם עומד לעומתו בכל כיעור וניוול, בכל עוצב ויגון קודר שלו, ונפשו בוכה במסתרים.&quot; ~ (עמוד מז)
* &quot;ויהיו לי כל העיצבונות להוראת מקומות המכאוב, כדי לתקן ולמלא אור במעשה, בשכל, ברעיון או בציור.&quot; ~ (עמוד נב)
* &quot;כשאני מתאווה להגיד מילה, הרי כבר ירדה הרוחניות העליונה מראשית חביון עוזה, עד שבאה לדפוק בנימי רצוני.&quot; ~ (עמוד נז)
* &quot;כמה גדולה היא מעלת הדיבור, וכמה יקרה היא המילה של הוקרת המבטא.&quot; ~ (עמוד נט)
* &quot;שלא בטובתי הנני מוכרח להיות משורר, אבל משורר חפשי. לא אוכל להיות קשור לנחלתם של המשקל והחרוז. הנני בורח מהפרוזה הפשוטה.&quot; ~ (עמוד סה)
* &quot;מי שהוא סופר ומשורר בטבע, מוכרח הוא להוציא את כשרונו מן הכח אל הפעל, אע&quot;פ שמצד מצבו ומקריו הוא מוכרח לעסוק תדיר בעניינים אחרים, הרחוקים מספרות ושירה.&quot; ~ (עמוד סו)
* &quot;מי שנשמתו עלולה להיות תמיד משוררת שירת-אין-סוף, אל יעזוב אורחו, ודרכו בקדש היא המיוחדת לסגולתו.&quot; ~ (עמוד סו)
* &quot;מה אוכל לעשות עם המחשבות השוטפות. לבי דואג על אשר הן אינן נכתבות, על אשר הן אינן נחרתות ומתגלמות. דומה לי כאילו הן פורחות לרוח. אבל אם אנסה לגלמן, האוכל?... לא ולא.&quot; ~ (עמוד עב)
* &quot;אי אפשר לי לעזוב את הספרות, את האמנות המחשבתית ואת ביטוייה.&quot; ~ (עמוד עז)
* &quot;בכל עת ורגע שחידוש מחשבה מתנוצץ ברעיון, צריכים להוקירו ולדעת כי זהו חיזיון חדש שמעולם לא הופיע בעולם, ולקבלו בשמחה, בענווה ובקדושה, בגבורה ותפארת ורוב שלום.&quot; ~ (עמוד עט)
* &quot;אפילו כשנדמה שאין מוסיפים דבר ושום רעיון חדש, אין הדבר כן, כי במה שמעתיקים את העניינים ממקום למקום, מוסיפים תנועה חיותית ואור פנימי, אור חיים חדש מזריח ושופע.&quot; ~ (עמוד פ)
* &quot;יותר טוב לפניי לדלות גרגרי אורות של ברקים, מלהיות מאריך בתיאורים משולבים.&quot; ~ (עמוד פא)
* &quot;להאיר לעולם, ליצור ספרות מלאה אור רזי תורה פופולרית ושווה לכל נפש, מלאה שירה וגבורה.&quot; ~ (עמוד צה)
* &quot;אני צריך למצוא את אשרי בקרבי פנימה, לא בהסכמת הבריות ולא בשום קריירה איזו שתהיה. כל מה שאכיר יותר את עצמיותי, וכל מה שיותר אתיר לעצמי להיות מקורי ולעמוד על רגלי עצמי בהכרה פנימית... יותר יאיר לי אור ה&quot;, ויותר יפותחו כוחותיי להיות לברכה לי ולעולם.&quot; ~ (עמוד צו)
* &quot;הלא אש בוערת בקרבי בעריגה אל הצפון.&quot; ~ (עמוד קב)
* &quot;לא יעשה אדם את נפשו שקר, אל יכזב את הרגשותיו הפנימיות מתוך סערת הדחיפה של הסכמת הרבים.&quot; ~ (עמוד קג)
* &quot;קשה לי מאד לעסוק בענייני הלכה לבד וכן בענייני אגדה לבד, בענייני נגלה לבד ובענייני נסתר לבד... כל הזרמים שולטים בי... את הכל אני מוכרח לספוג... הנני חולם חלומות של גדולי גדולות, לשחקים אני מרקיע...&quot; ~ (עמוד קיא)
* &quot;אני צריך להתאמץ, שאוכל לסובב עניין מיוחד בלא קפיצה מרעיון לרעיון... מונע הוא כח זה את ההתכנסות של הרכוש המוסרי, המדעי והתורני.&quot; ~ (עמוד קיג)
* &quot;אני הנני חדגוני ברוח ורבגוני בנפש, כלומר – בעל שיטה והשוואה באידיאל, וקולט מכל ונוטה לכל הניגודים – במעשה ובפועל הציורי.&quot; ~ (עמוד קטו)
* &quot;רק להתחיל מחדש, מבראשית. תמיד הנני עומד אצל ההתחלה.&quot; ~ (עמוד קיז)
* &quot;כשאני מרגיש עייפות רבה מפני הכובד של משא הפרטים המשעמם ומכביד, הכרח הוא להשיב את הנפש ע&quot;י השיקוי של ההופעה הכללית.&quot; ~ (עמוד קיט)
* &quot;אנו צריכים להתחיל מראש, מראשית המחשבות של הילדות, לבררן ולזככן, ולהוציא את הטוב והאור שבהן בטהר ואמץ.&quot; ~ (עמוד קכז)
* &quot;הזיכוכים שאני מזכך את עצמי, את מחשבותיי, רעיונותיי, מידותיי והרגשותיי, הם יהיו זיכוכים כוללים לכל העולם כולו. &quot;חייב אדם לומר – בשבילי נברא העולם.&quot; &quot; ~ (עמוד קל)
* &quot;הנני רואה איך העוונות הם עומדים כמחיצה נגד האור הבהיר האלהי הזורח ברוב זהרו על כל נשמה, והם מחשיכים ומאפילים את הנשמה.&quot; ~ (עמוד קלז)
* &quot;מלא שמחה אני, מלא גדולה, מלא שפלות, מלא מרירות, מלא נעם, מלא ענג, מלא אהבה, מלא קנאה, מלא זעם, מלא חסד, מלא טוב לכל.&quot; ~ (עמוד קמו)
* &quot;אני צריך להאמין הרבה מאד בצד הטוב שלי, בנקודת הקדש שלי, במעין החכמה שהקב&quot;ה משפיע עליי ע&quot;י קדושת האור מהתורה ששייך לי.&quot; ~ (עמוד קנ)
* &quot;חפץ אני להיטיב וחפץ אני בטובת הבריות, וחפץ אני בבירור – לחפוץ באמת להיות טוב.&quot; ~ (עמוד קסג)
* &quot;גדולה היא אהבתי לכל היצורים, לכל המציאות. חלילה לי להכניס בלבבי גם זיק קטן של משטמה, של שנאת הבריות.&quot; ~ (עמוד קסה)
* &quot;אני אוהב את הכל. איני יכול שלא לאהוב את כל הבריות, את כל העמים.&quot; ~ (עמוד קסז)
* &quot;הייתכן להיות שכבר פס כח יצירה מן הקדש, ומכל המחזיקים בכנף מעילו – הייתכן?!&quot; ~ (עמוד קפ)
* &quot;בהיותי רואה, שהמחשבות החילוניות והשאיפות החילוניות מתפשטות בעולם, לוקחות לבבות, קונות נפשות ומתגשמות במעשים, ושאיפות הקדש ורעיונות הקדושה מונחים כאבן שאין לה הופכין, אין מטפל בהם ואין מי שיסביר אותם, שירחיבם, שיחבבם על הקהל הרחב, ושייתן להם מהלכים בפועל ובמעשה. על זה הנני חולה, והנני סובל עינויי נפש נוראים.&quot; ~ (עמוד קפא)
* &quot;היהדות של העבר, ממצרים ועד הנה, מלחמה ארוכה  היא נגד הטבע בצידו הכעור של טבע האנושי הכללי – אפילו טבע האומה וטבעו של כל יחיד. לחמנו בטבע כדי לנצחו, כדי לרדותו בתוך ביתו, הוא נכנע בפנינו... והננו כולנו הולכים ומתקרבים אל הטבע והוא מתקרב אלינו.&quot; ~ (עמוד קפו)

===[[W:עין אי&quot;ה|עין אי&quot;ה]]===
* &quot;למשל העובדים מפני דלותם במערות וכיפי עפר ששם האוויר משחת, וכמה סכנות צפויות להעובדים על ידי הריסות מפלי העפר וכיוצא בזה. אם היו העובדים עבדים וקנין-כסף להבעלים, אז אף בהיותם דלי מוסר לא היו חסים על כספם להיטיב את מצב העובדים, לטהר את האויר, לחזק את התקרות לבל יזדמן שיעשו מכרותיהם קבריהם, כי יחוש על עבדיו וישמרם כשומר כספו ונכסיו. אבל עכשיו יאמר העשיר אביר הלב, הנה אם יקצרו ימי חיי הפועלים על ידי השחתת האויר, לא יפסיד מאומה, כי בשכירות שמשלם מדי יום ביומו ישיג פועלים אחרים. ואם בבת אחת יקברו חיים מהם מאות ואלפים, לא לו נוגע הדבר.&quot; ~ [[s:עין איה על ברכות ב טז|עין איה ל ברכות טז]]
* &quot;האדם הוא פונה מטבע נפשו אל רגשי קודש, שלהשקיטם ולהשלימם, להוציאם מן הכח אל הפועל מעמקי נפשו החוצה, דרושה לו התפילה.&quot; ~ שבת, פסקה ז'
* &quot;צריך שתהיה התורה מתייחסת אל החיים המעשים בתור מאירה לנתיבות החיים, ולא רק להכירה בתור חכמה נאצלת לבדה.&quot; ~ שבת, פסקה ח'
* &quot;החיים החברותיים אי אפשר שיתקיימו בלא כח דין ומשפט.&quot; ~ שבת, פסקה ח'
* &quot;התשובה היותר גדולה, שממלאת את לב הגדולים שבבני האדם, השלמים והצדיקים, היא להיות תמיד עובד עבודת הכלל, להיטיב כפי כחו אל הכלל כולו כפי אשר תשיג ידו, שזוהי עבודת ד' התמימה במובנה האמיתי.&quot; ~ שבת, פסקה ט'
* &quot;תכלית המשפט היא להעמיד חיי החברה על מכונה.&quot; ~ שבת, פסקה י'
* &quot;אמנם עם קדוש ונעלה, עם ה' אלה, המה מכירים כי המשפט לאלקים הוא.&quot; ~ שבת, פסקה י'
* &quot;הכרת טובה היא העמוד המוסרי היותר גדול ונשגב.&quot; ~ שבת, פסקה י&quot;ד

===ספרים אחרים===
* &quot;העיקר הוא כדעת המאירי, שכל העמים שהם גדורים בנימוסים הגונים בין אדם לחברו, הם כבר נחשבים לגרים תושבים בכל חיובי האדם.&quot; ~ אגרות הראי&quot;ה חלק א' אגרת פ&quot;ט
* &quot;כלל גדול במלחמת הדעות, שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לאו דוקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה, ובזה הננו מתרוממים על ידה, ובעבור ההתרוממות הזאת הדעות מתגלות, ואח&quot;כ כשאין אנו נלחצים משום דבר, הננו יכולים בלב מלא בטחון להילחם עליה&quot; ~ [[w:אגרות הראי&quot;ה|אגרות הראי&quot;ה]]
* &quot;הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה.&quot; ~ [[w:ערפילי טוהר|ערפילי טוהר]]
* &quot;דורנו הוא דור נפלא, דור שכולו תמהון. קשה מאוד למצוא לו דוגמא בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בעירבוביה. הוא שפל וירוד, אך גם רם ונישא, הוא כולו חייב, וגם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופיו למען נוכל לצאת לעזרתו... הבה נכין לו את הדרך, נראה לו את מבוא העיר... נודיע לו שימצא מה שהוא מבקש, דווקא בגבול ישראל...&quot; ~ [[S:עקבי הצאן - הדור|עקבי הצאן- &quot;מאמר הדור&quot;]]
* &quot;הגיע הזמן לשום קץ לטרגדיה איומה זו ע&quot;י שינוי ערכים של תשובה, הגיע הזמן לתור דרכים ומחשבות חדשות-עתיקות, להעלות על לב לפחות, אולי צריך לכפור בכפירה, אולי אין המחשבות הללו שאתם כ&quot;כ מחזיקים אותן לודאיות, ברורות, אולי אין ארחות החיים המנותקים מכל אוצרה של האומה הולמים עם תחייתה והקמת דגלה, שכה חפצים בה אותם האחים השנואים-וחביבים.&quot; ~ מתוך מאמר 'על במותינו חללים'
* &quot;האדם התלוש, זו היא הזוועה היותר מחרידה את הנשמה, האדם מוכרח הוא שיהיה לו מעמד ושמעמדו יהא בלתי מתנודד. הגלות, מה עיקר צרתה: הוה אומר: התלישות.&quot; ~ [[w:מאמרי ראיה|מאמרי ראיה]]
* &quot;מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה, יפה אמר, בודאי היא קרועה. אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה. רק הדומם הוא השלם. אבל האדם הוא בעל שאיפות הפכיות, ומלחמה פנימית תמיד בקרבו. וכל עבודת האדם הוא לאחד את הניגודים שבנפשו על ידי רעיון כללי, שבגדולתו ורוממותו הכול נכלל ובא לידי הרמוניה גמורה. כמובן אין זה אלא אידיאל שאנו שואפים אליו, אבל להגיע לידי זה אי אפשר לכל יליד אישה. אלא בהשתדלותנו אנו יכולים להתקרב אליו יותר ויותר, וזהו מה שהמקובלים קוראים בשם 'ייחודים'.&quot;
* &quot;ואם נחרבנו ונחרב העולם עימנו בשנאת חינם, נבנה ויבנה העולם עימנו באהבת חינם.&quot;
* &quot;גדולה היא אהבתי לכל היצורים, לכל המציאות. חלילה לי להכניס בלבבי גם זיק קטן של משטמה, של שנאת הבריות. הנני מרגיש במלוא קרבי את אהבתי הגדולה לכל הבריות, וביותר מזה לבני אדם, ובמידה יותר עליונה לבני ישראל, ובכמה מעלות בקודש ליראי ה', לשומרי תורה ומצווה, וקל וחומר לתלמידי חכמים. איני חפץ בפחיתת הכבוד של שום אדם. אני רוצה שהכל יתעלו, הכל יתכבדו, יתרוממו ויתפארו...&quot; ~ [[W:שמונה קבצים|שמונה קבצים]]
* &quot;הספרות, הציור והחיטוב עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעומק הנפש האנושית, וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש שלא יצא אל הפועל, עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו.&quot; ~ [[w:עולת ראיה|עולת ראיה]]
*&quot;לעד חיה בלבבנו האמונה הנאמנה, לשוב אל ארץ קדשנו עיר בה דוד חנה&quot;~ מתוך שירו &quot;האמונה&quot;, ספר אורות הראי&quot;ה. 
* &quot;בני החצפנים פורצי הדרכים והגדרים, עתידים להיות נביאים מהמדרגה היותר עליונה, ממדרגתו של משה רבינו ומזיהרא עילאה דאדם הראשון. עץ החיים כולו בכל עומק טובו יתגלה בהם ועל ידם.&quot; ~ ערפילי טוהר ל&quot;ה
*&quot;כל אחד צריך לעסוק בעסק שלו, במה שיש לו על זה הכנה, וביחוד הדבר נוהג בעניני הלמוד&quot;~ אורות התורה ט א
* &quot;בתור עקבא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו&quot; ~ מאמרי הראי&quot;ה, מאמר &quot;המספד בירושלים&quot;.
* &quot;רק האמת בטהרתה היא המאירה את עיני ותומכת את לבבי, שאתן את כחי הדל להציל את הלקוח למות בלא שום יסוד לאשמתו, ואשר הנני חדור כולי בהכרה ברורה מטהרת המצפון שלי שהנאשם הוא נקי וצדיק וחף לגמרי מכל פשע וחשד של רצח.&quot; ~ על מאיר סטבסקי, שנחשד ברצח [[חיים ארלוזורוב]], מתוך מאמרי הראי&quot;ה
* &quot;אל לעשות לי קוקיסטים. כל אחד מישראל שבא לעסוק בדבר כללי לטובת התורה והיהדות הרי הוא שלנו.&quot; ~ לשלושה באלול א, סע´ מו
* &quot;[...]צריך האדם להכיר את כשרונו הפנימי וידע בעצמו אם נוצר לגדולות. אל יבהל מפני עוון של גאווה במה שיכיר את מדרגת שכלו, וערך נטיית רצונו. אדרבה, מפני ענווה פסולה המדכאת את הנשמה ומטשטשת את האור האלוקי שבנפש צריך להיזהר הרבה יותר&quot;
* &quot;כל זמן שהענווה מביאה עיצבון היא פסולה וכשהיא כשרה מוסיפה היא שמחה, גבורה וכבוד פנימי&quot; ~ מידות הראי&quot;ה ז'
* &quot;סוף כל סוף ינצח הקודש את העולם. החשבונות הפשוטים, שגם לבבות של ילדים מרגישים באמתתם, הם הם יהיו יסודות החיים, ומפי עוללים ויונקים יוסד עוז&quot; ~ שמונה קבצים
* &quot;הנני כותב, לא מפני שיש לי כוח לכתוב, אלא מפני שכבר אין לי כוח לידום.&quot; ~ אגרות ראי&quot;ה א, כד
*&quot;הישן יתחדש והחדש יתקדש.&quot; אגרות ראי&quot;ה, אגרת קס&quot;ד
* &quot;אי אפשר שהמקום הקדוש יהיה מוקף תמיד חצרות וסמטאות כל כך מלוכלכות ומכוערות, המשמשות קן לכל זוהמה ומחלה... עם ישראל צריך לעמוד על דרישה זו בכל הכובד המוסרי והמשפטי. כל זמן שהמצב העלוב הנוכחי לא יתוקן, תהיינה תסיסות, המוכרחות לבוא לעתים קרובות.&quot; ~ מתוך נאום, 
על [[הכותל המערבי]]

==אמרו/כתבו עליו==
===רבותיו===
* &quot;דעו לכם שהוא קדוש וטהור וכל הפוגע בו לא יינקה&quot; ~ הרב [[w:ישראל מאיר הכהן|ישראל מאיר הכהן]] מראדין, ה&quot;חפץ חיים&quot;
* &quot;לאלה שמעוררים מחלוקת נגד רבה של ירושלים (הרב קוק), אין אני נותן שלום&quot; ~ כנ&quot;ל
* &quot;הרב הוא כליל השלמות: שלמות בגאונות שלמות בצדקות, שלמות במחשבה ושלמות בהנהגה!&quot;  וכן שהוא איננו שיטה מסוימת בקבלה אלא כולל את כל השיטות &quot;ועליו ניתן לומר 'כל רז לא אניס ליה!&quot; ~ הרב [[w:שלמה אלישיב|שלמה אלישיב]]
* &quot;ראו ידיעותיו של זה שגדול בתורה ויראה, אתם מתיימרים בהשכלתכם, והרי גם בזה אינכם מגיעים לקרסוליו.&quot; ~ [[w:הנצי&quot;ב|הנצי&quot;ב]] מ[[w:וולוז'ין|וולוז'ין]], ראש [[w:ישיבת וולוז'ין|ישיבת וולוז'ין]] (משנת הרב עמוד 15)
* &quot;לקחתי חתן לבתי, שאינני מגיע לקרסוליו.&quot; ~ [[w:האדר&quot;ת|האדר&quot;ת]] (שם עמ' 16)
* בטוחני בו כי יחולל גדולות בארץ ישראל.&quot; ~ הרב [[w:מרדכי אלישברג|מרדכי אלישברג]] (שם עמ' 20)

===רבנים בני דורו===
* &quot;הרב קוק הוא צדיק גמור, אלא שדרכינו נפרדות.&quot; ~ הרב [[w:יוסף חיים זוננפלד|יוסף חיים זוננפלד]]
* &quot;אנו גדולים עד בריח הדלת שלו!&quot; ~ הרב [[w:איסר זלמן מלצר|איסר זלמן מלצר]] בדבריו לרב חיים עוזר גרודז'ינסקי
* &quot;יחיד הדור בגאונותו, ביראתו, בצדקתו, בחסידותו ובמעשיו הגדולים! ~ הנ&quot;ל
* עם הסתלקותו של הרב נשבר חוט השדרה של כלל ישראל&quot; ~ הנ&quot;ל
* &quot;נבצר ממני, מחמת חולשתי, להעלות על הכתב פרשת גדולת ענק הרוח, הגאון האדיר, פאר הדור, הראי&quot;ה קוק זצ&quot;ל, שרבות עמלה נפשו למען קדושת הארץ...&quot; ~ הרב [[w:צבי פסח פרנק|צבי פסח פרנק]]
* &quot;הלב נדהם ונדחף לקול השמועה, כי גברו אראלים ונשבה ארון הקודש, מרא דארעא דישראל, גאון ישראל והדרו. אוי לספינה שאבד קברניטה, כי לדאבוננו ארץ ישראל היא כספינה המטורפת בים הדיעות השונות, והוא ז&quot;ל היה הקברניט המאחד, שהיה ברוחו פי שניים להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, וממש אבדה הארץ את מנהיגה, הרב הראשי&quot;. ~ הרב [[w:דוד בורנשטיין|דוד בורנשטיין]], הרבי מסוכצ'וב וממנהיגי &quot;אגודת ישראל&quot; בפולין
* &quot;הרב הגאון, ר' אברהם קוק שיחיה הוא איש האשכולות בתורה ומדות תרומיות, גם רבים אומרים כי הוא שונא בצע. אולם אהבתו לציון עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים כאותו שאמרו חז&quot;ל בפרק קמא דעירובין על מי שלא היה בדורו כמותו... ומזה באו הדברים הזרים בחיבוריו, והרבה התווכחתי עמו, כי אם כוונתו רצויה אבל מעשיו וכו', שנותן יד לפושעים כל עוד שעומדים במרדם ומחללים את הקודש... והנה מדברי הרה&quot;ג ר' אברהם קוק שיחיה תכירו מידותיו - כי הגם שרוב מאנשי העיר הקדושה והרבה מהרבנים עומדים על צידו, עם כל זה, חולק כבוד להרבנים הזקנים (הרב יוסף חיים זוננפלד זצ&quot;ל והרב יצחק ירוחם דיסקין זצ&quot;ל, ראשי העדה החרדית שהתנגדה לרב קוק)&quot; ~ ר' [[w:אברהם מרדכי אלתר|אברהם מרדכי אלתר]], האדמו&quot;ר מ[[W:חסידות גור|גור]], במכתבו מהאונייה לאחר ביקורו הראשון ב[[w:ארץ ישראל|ארץ ישראל]] וב[[ירושלים]]
* &quot;בעל מוח כזה לא היה במאה השנים האחרונות&quot; ~ הנ&quot;ל

===תלמידיו===
* &quot;הרב קוק היה מלאך השם צבאות... הוא היה צדיק יסוד עולם&quot;{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/264033 הרב עובדיה יוסף אמר את הדברים לנכדו מול מצלמה, בבוא הנכד לברר עם סבו את היחס הנכון למי שמשמיץ בספרו את הרב קוק.]}} ~ הרב [[w:עובדיה יוסף|עובדיה יוסף]]
* &quot;והנה שמעתי כיצד הרב אומר 'אקדמות' לפני הקהל ברטט ובבכיה, נזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך, דבקתי ברב באהבה עזה והייתי לתלמידו וחסידו לעולם&quot; ~ הרב [[w:יעקב משה חרל&quot;פ|יעקב משה חרל&quot;פ]]
* &quot;הוא היה גדול בכל עת ובכל שעה. הרב היה גדול 24 שעות ביממה!&quot; ~ הנ&quot;ל
* &quot;במלחמות בין עמים, מרכז האויב את עיקר המלחמה על המבצרים החזקים,בכדי להחליש את יריבו. וכך נוהגת גם הסיטרא אחרא - היא מתאמצת בכל כוחותיה למנוע השפעות חיוביות של גדולים בעלי רמה גבוהה ולקומם נגדם תמימי לב. כך היה לגבי הרמב&quot;ם, כך היה לגבי הרמח&quot;ל, ובימינו ראינו זאת ביחס למרן הרב זצ&quot;ל.&quot; ~ הרב [[אריה לוין]]
* &quot;...לא פסק פומיה מגרסא, ולא הלך דל&quot;ת אמות בלא תורה. כל תורתו הייתה נקנית לו בכל ארבעים ושמונה הדברים שהתורה נקנית בהם... ברם, שקידתו העצומה בתורה, לא הפריעה בעדו מלהשתתף כל ימיו בצערם של ישראל, והוא מסר נפשו עליהם במסירות נפש ממש... במקום גדולתו של רבנו שם אתה מוצא ענוותנותו. ענוותן גדול היה, מהנעלבים ביותר ומהסולחים באמת אף לאלו שהעציבו את רוחו הטהורה, ושמעתי כמה פעמים מפיו הקדוש שהיה מתפלל עליהם בכל יום שלא ייענשו חלילה בסיבתו, והיה משתדל בכל כוחו, להטיב להם בעת הצורך, כאשר ראו עיני. רבנו לא שח שיחה בטלה מימיו. שיחות החולין שלו צריכה לימוד הרבה. בדבריו מצאנו אוצרות של יראת שמים, אהבת המקום ואהבת הבריות ומידות טובות שמסר נפשו עליהם. חבל על דאבדין ולא משתכחין! הי חסיד! הי עניו!&quot; ~ הרב [[אריה לוין]]
*&quot;לא נזדמן לי אף פעם למצוא אותו בטל. תמיד לומד או מעיין בספר או אחוז במחשבה עמוקה. לי דמה שכל היממה היה דבוק ותפוס במחשבות קדושות בלי הפסק, אף בשעת האוכל, כאחד מגדולי הקדמונים. ואין כל חידוש שהשאיר אחריו רכוש גדול של הרבה כרכים בכתובים&quot;~ הרב [[W:יצחק אריאלי|יצחק אריאלי]], ר&quot;מ בישיבת מרכז הרב. 
*&quot;מיום שהופיע בשערי ארצנו הקדושה עלה כבוד התורה במדרגה נעלה, ואלמלא שקלקלו במחלוקתם, אין לשער גודל התועלת הרבה וקיום התורה בכל אתר בכל שדרות עמנו&quot; ~ הנ&quot;ל. 
* &quot;גאון הדיבור ויחד עם זאת גאון השתיקה, היה מרן הגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ&quot;ל. מצד אחד - היה דיבורו קולח ללא מעצור, כל אחד מהמון מבקריו שמע מרבנו איזה מאמר, איש איש לפי ערכו, זה-בהלכה, וזה-באגדה, זה-בנגלה, וזה-בנסתר. מצד שני - היה לו כח השתיקה, אף פעם לא שמענו מפיו דבר אסור, שכל אדם - גם זה שאינו דברן - נכשל בו כל יום... גם לדבר וגם לשתוק, לקיים אומנות זו - לא כל אדם זוכה, ואחד מיוחד שזכה לכך היה רבנו הרב זצ&quot;ל&quot;. ~ הרב [[w:מאיר סטלביץ|מאיר סטלביץ]] מחסלביץ'
* &quot;אילו לא נפגשתי עם הרב, היתה חסרה לי מחצית מהוויתי!&quot; ~ הרב [[w:יצחק הוטנר|יצחק הוטנר]]
* &quot;הרב היה גדול בתורה, ביראה ובחסידות מכל אשר חלקו עליו!&quot; ~ הנ&quot;ל
* &quot;הרב היה גדול בכל, איש האשכולות, מאיזה צד שהיית מתבונן היית רואה את גדולתו, את יחידותו: גאון ששלט בכל מכמני התורה, בנגלה ובנסתר, צדיק בכל דרכיו ובכל מעשיו, בדקדוקי מצוות ובמעלות המידות, בשקידת הלימוד ובמעשי החסד.&quot; ~ הרב [[w:שלמה זלמן אוירבך|שלמה זלמן אוירבך]]
* &quot;הרב היה גדול לא רק בדורו אלא בדורות!&quot; ~ הנ&quot;ל
* &quot;הרב היה הרמב&quot;ם של דורנו&quot; ~ הרב [[w:משה חסקין|משה חסקין]] מפרילוקי
*&quot;הרב קוק קירב רחוקים, וזו דרכנו, ובדרכו צריך ללכת!&quot;~ הרב [[מרדכי שרעבי]], בתשובה לשאלה איזו דרך היא הנכונה, דרכו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] או של הרב קוק. 
* &quot;אמונה אומן אדוני, כי נכספה וגם כלתה נפשי לעמוד לימינו בכל תוקף&quot; ~ אוצר המכתבים חלק ב' אגרת תתפ&quot;ט (הרב [[w:יוסף משאש|יוסף משאש]])
* &quot;אתה הכרת את הרב קוק? דע לך, הוא היה קדוש. הוא לא היה שייך לתקופה שלנו, ולא הבינו אותו טוב. בוודאי שר' יוסף רשאי לפטר אותך. אני הייתי עושה אותו דבר.&quot; ~ הרב [[W:יוסף שלום אלישיב|יוסף שלום אלישיב]], בתגובה לרב שהשמיט את דבריו של הרב קוק ופוטר על כך. הכוונה לר' יוסף בוקסבוים, מנהל &quot;מכון ירושלים&quot;.
* &quot;הוא היה גאון וצדיק, ראשו בשמים, די גרעסאע פון אלע[=הגדול מכולם]&quot; ~ (הנ&quot;ל)
* &quot;לא יהיה הדבר להגזמה, אם נאמר שמרן הגרא&quot;י הכהן קוק, ז&quot;ל, היה בדורנו היחיד בין גדולי התורה, שהיה שולט בהלכה ובאגדה כאחת... כל מקצועות התורה היו ברשותו. ולאו דווקא בהלכה. עולם האגדה היה לא פחות פתוח לפניו. חזון ושירה, מחשבה ומחקר, הגיונות ודעות - כל אלה היו שוטפים בלי הרף, כמעין הנובע, ממוחו ללבו ומלבו למוחו.&quot; ~ הרב [[w:שלמה יוסף זוין]]
* &quot;בנוגע לאהבת המקום ואהבת התורה אולי הניח אחרים כמותו, הנה בנוגע לאהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל – בוודאי שלא הניח כמותו&quot; ~ ר' [[W:הלל צייטלין|הלל צייטלין]], &quot;[https://ozbluman.wordpress.com/2015/08/05/בין-שני-הרים-גדולים/ בין שני הרים גדולים]&quot;
* &quot;מה שלגבי אחרים הוא רק פרט אחד של היהדות, היה אצל קוק עיקר העיקרים. מה שלגבי אחרים היה רק שאיפה לימי המשיח, היה אצלו ימי המשיח ממש. מה שאצל אחרים היה באופן היותר טוב, רק &quot;אתחלתא דגאולה&quot;, היה אצלו הצעדים הראשונים של הגאולה עצמה והתגלותו הראשונה של המשיח עצמו&quot; ~ ר' [[W:הלל צייטלין|הלל צייטלין]], שם

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=אברהם יצחק הכהן קוק|ויקיטקסט=קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק|ויקישיתוף=Category:Abraham Isaac Kook|שם ויקישיתוף=אברהם יצחק הכהן קוק}}
*[http://www.hebrononline.com/%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%94%20%D7%A7%D7%95%D7%A7.htm פתגמים ודברים שאמרו וכתבו על הרב קוק], באתר של המרכז התורני &quot;שיח אבות ובנים&quot;.
* [http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A7/268244143221639?sk=wall קבוצת &quot;משפטי הרב קוק&quot; בפייסבוק]
==לקריאה נוספת==
* אסף פאסי, '''משפטי הרב קוק''', הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2016.
== הערות שוליים ==
&lt;references /&gt;

[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:ציונים]]
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]]</text>
      <sha1>sw5l869p9bovqa2r9vx7rmf7962rs8r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>188105</id>
      <parentid>188104</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T13:54:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6500:B10F:D5A9:55F:6D83:297:C678</ip>
      </contributor>
      <comment>/* רבותיו */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="46745" xml:space="preserve">[[תמונה:Abraham Isaac Kook 1924.jpg|150px|ממוזער|הראי&quot;ה קוק]]
הרב '''[[W:אברהם יצחק הכהן קוק|אברהם יצחק הכהן קוק]]''' (7 בספטמבר 1865 - 1 בספטמבר 1935; ט&quot;ז באלול ה'תרכ&quot;ה - ג' באלול ה'תרצ&quot;ה), (מכונה גם '''הראי&quot;ה'''&lt;ref&gt; ולעתים '''הרא&quot;ה''', '''רואה האורות''' (גם רמז לשם משפחתו: ביידיש '''קוק''' פירושו &quot;הבט&quot; או &quot;הסתכל&quot;) ועל ידי ממשיכי דרכו '''מרן הרב''' או סתם '''הרב'''.&lt;/ref&gt;) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות [[W:הציונות הדתית|הציונות הדתית]].

==מספריו==
===[[w:אורות|אורות]] ===
* &quot;[[אירופה]] נתיאשה בצדק מא-לוקים אשר לא ידעתו מעולם.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק ג|אורות התחיה ג']]
*&quot;טעות יסודית היא החזרה מכל היתרון שלנו, החדלון מההכרה של 'אתה בחרתנו'...אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו, ואם נשכח את גדלנו אנו שוכחים את עצמנו, ועם שישכח את עצמו בודאי הוא קטן ושפל.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק ה|אורות התחיה ה']]
* &quot;גדולים אנחנו וגדולות הנה משוגותינו ובשביל כך גדולות הן צרותינו, וגדולים גם תנחומותינו.&quot; ~ [[S:אורות התחיה פרק ה|אורות התחיה ה']]
* &quot;שריד קטן מדבר גדול, הוא יקר ומעולה מדבר קטן שלם.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק יד|אורות התחיה י&quot;ד]]
* &quot;גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים, התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק לג|אורות התחיה ל&quot;ג]]
* &quot;ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כח לאומה, היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים, העוסקים ביחודים של שמות הקדושים, להרבות הבלטת האור האלהי בעולם, ואין גילוי אור אחד עומד בלא חבירו כלל.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק לד|אורות התחיה ל&quot;ד]]
* &quot;כשם שאי אפשר ליין בלא שמרים, כך אי אפשר לעולם בלא רשעים. וכשם שהשמרים מעמידים את היין ומשמרים אותו, כך הרצון הגס של הרשעים גורם קיום ועמדה לשפעת החיים כולם.&quot; ~ [[s:אורות התחיה פרק מה|אורות התחיה פרק מ&quot;ה]]
* &quot;כל מה שהאדם הוא יותר גדול, צריך הוא יותר לחפש את עצמו, יותר מסתתרת היא מהכרתו נשמתו העמוקה, עד שהוא צריך להרבות בהתבודדות, בהתעלות הרעיון, בהתעמקות המחשבה, בהשתחררות הדעה, עד שסוף כל סוף תתגלה אליו נשמתו, על ידי הזרחת קצת מזיוי אוריה.&quot; ~ במקור מתוך: שמונה קבצים, ח', קמ&quot;ט
*&quot;עזבנו את הפוליטיקה העולמית מאונס שיש בו רצון פנימי, עד אשר תבא עת מאושרה, שיהיה אפשר לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות.&quot; ~ [[s:אורות המלחמה פרק ג|אורות, המלחמה ג']]
* &quot;אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד׳ הטוב.&quot; ~ [[s:אורות ישראל פרק ג' פסקה ג'|אורות ישראל פרק ג' פסקה ג']]
* &quot;האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הבקורת היותר חפשית, נקיה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך!&quot; ~ [[s:אורות ישראל פרק ד|אורות ישראל ד', ג']]
*&quot;ההבדל שבין הנשמה הישראלית, עצמיותה, מאוייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה, ובין נשמת הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי.&quot; [[s:אורות ישראל פרק ה|אורות ישראל ה י]]
* &quot;מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ה' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ה' אחד ושמו אחד.&quot; ~ [[s:אורות ישראל פרק ו|אורות ישראל ו ז]]
* &quot;עלה למעלה, עלה, כי כח עז לך, יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים, אל תכחש בם, פן יכחשו לך, דרוש אותם וימצאו לך מיד.&quot; ~ [[s:אורות הקודש א/סדר חמישי: אור הרזים#סד - קריאה להסתכלות עליונה|אורות הקודש א סד]]

===מגד ירחים===
* &quot;כשהנשמה מאירה – גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.&quot;
* &quot;גילת עם בשביבי אור ישועה, תקומם אשר הרסה בכיה של חינם.&quot;
* &quot;בכל דור, עבודת עגל הזהב – תסבב שברון לוחות העדות&quot;.&quot;
* &quot;מבין המצרים נגאל עם, על ידי מורים חמושים בגבורה רוחנית, שאינם צריכים מקל חובלים.&quot;
* &quot;חשק נטיעת האילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים, המובלט בתוקפו בעץ החרוב.&quot;
* &quot;יציאת מצרים תשאר לעד האביב של העולם כולו.&quot;
* &quot;המזכירים כרכים ומוקפים מימות יהושע בן נון, לא יוכלו להישאר עבדי אחשוורוש.&quot;

===[[w:אורות הקודש|אורות הקודש]] (נערך מ[[w:שמונה קבצים|שמונה קבצים]])===
* &quot;יסוד האושר הוא: אהבת האמת בשכל, אהבת היושר בחיים, אהבת היופי ברגש, אהבת הטוב במעשה.&quot; ~ [[s:אורות הקודש א, חכמת הקודש עב, עמ' צא|אורות הקודש א, חכמת הקודש, עב, עמ' צא]] ([[s:שמונה קבצים ו מ|שמונה קבצים ו מ]])
* &quot;עלה למעלה עלה, כי כח עז לך, יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תכחש בם, פן יכחשו לך, דרש אותם, וימצאו לך מיד&quot;. ~ [[s:אורות הקודש א, חכמת הקודש סד, עמ' פג|אורות הקודש א, חכמת הקודש, סד, עמ' פג]] ([[s:שמונה קבצים א קפא|שמונה קבצים א קפא]])
* &quot;מי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר רעיונות ומחשבות, אי אפשר לו להסגר בתלמודו השטחי לבד. כי שלהבת הנשמה עולה היא מאליה, ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה&quot;. ~ [[s:אורות הקודש א, הגיון הקודש יא, עמ' קעט|אורות הקודש א, הגיון הקודש, יא, עמ' קעט]] ([[s:שמונה קבצים ז קצ|שמונה קבצים ז קצ]])
* &quot;יצייר לו כל אחד באמת ובתמים מה שנשמתו מראה לו, יוציא את תנובתו הרוחנית מן הכח אל הפועל, בלא שפתי רמיה, ומניצוצות כאלה אבוקות אור יתקבצו, ויאירו את כל העולם מכבודם, מחלקי אמת פנימית כאלה האמת הגדולה תופיע.&quot; ~ [[s:אורות הקודש א, הגיון הקודש, א, עמ' קסח|אורות הקודש א, הגיון הקודש, א, עמ' קסח]] ([[s:שמונה קבצים ג שלח|שמונה קבצים ג שלח]])
* &quot;&quot;כמה פשוט הוא הדבר, שבעליית רצונו של האדם כל הברואים מתעלים, ובשפלותו כולם נשפלים. האחריות המוסרית הקוסמית הרזית הזאת כמה פשוטה ישרה וטבעית היא. כמה רוממה היא, כמה אמת ושירה כמוסה היא, המחשבה הרזית שהאדם מצד כוחו הרוחני פועל על כל ההויה כולה.&quot; ~ אורות הקודש ג'

=== [[s:מידות הראי&quot;ה|מידות הראי&quot;ה]] ===
==== [[אהבה]] ====
* &quot;האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה א']]
* &quot;אהבת כל המעשים כולם היא קודמת לכל, אח&quot;כ אהבת כל האדם, אחריה אהבת ישראל, שהיא כוללת הכל.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה ב']]
* &quot;אי-אפשר שלא לאהוב את ד', ואי-אפשר שלא יצמיח כח אהבה מתוקה ומוכרחת זאת צמח מעשי... אי-אפשר שלא לאהוב את התורה והמצות, שהן כ&quot;כ קשורות בטוב ד'. אי-אפשר שלא לאהוב את היושר ואת הצדק, את הסדר הטוב והמעולה המסבב טוב לכל, שהוא קשור יפה באמתת המציאות וברעיון הלב ביחש המעולה שלפי גדלו ותפארתו אנו קוראים אותו ומתגלה בו חפץ ד'.. ואי-אפשר שלא להתמלא אהבה לכל בריה, שהרי שפע אור ד' בכל הוא מאיר, והכל הוא התגלות חמדת נועם ד', חסד ד' מלאה הארץ.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה ג']]
* &quot;אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם בייחוד, ואהבת כל העמים כולם, חפץ עילוים ותקומתם החומרית והרוחנית... תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא לחול על ישראל.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה ה']]
* &quot;עלינו לדעת כי נקודת חיים אור וקודש תמיד לא זזה מהצלם האלהי שנחנן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה ה']]
* &quot;רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת אדם תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אהבה|מידות הראי&quot;ה אהבה י']]

==== [[אמונה]] ====
* &quot;מי שאור האמונה מתגלה עליו בטהרתו הוא אוהב את כל הבריות כולם בלא שום שיור כלל.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אמונה|מידות הראי&quot;ה אמונה ד']]
* &quot;אפילו האפיקורסות הישראלית היא מלאה אמונה וקדושה. הרבה יותר מכל האמונות של כל הגויים כולם.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אמונה|מידות הראי&quot;ה אמונה י']]
* &quot;האמונה בטהרתה, ע&quot;י אפשרות של כפירה.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה אמונה|מידות הראי&quot;ה אמונה ט&quot;ו]]
==== [[גאווה]] ====
* &quot;אין בכל המדות הרעות מדה המגשמת את האדם, עד שאיננו יכול לרומם את רוחו להדר הרוחניות, כמו הגאוה.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה גאוה|מידות הראי&quot;ה גאווה ב']]
* &quot;הגאוה פוגמת את הרצון, וכיון שהרצון פגום אין מקום לכל טוב לנוח.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה גאוה|מידות הראי&quot;ה גאווה ז']]
* &quot;הגאוה היא הטיפשות היותר פראית.&quot; ~ [[s:מידות הראי&quot;ה גאוה|מידות הראי&quot;ה גאווה ח']]
==== [[כבוד]] ====
* &quot;כל מה שהשלמות הפנימית יותר חסרה כן הטבע מחפש להשתלם לצד חוץ. רק במעמד שפלות הנפש יתעורר חשק להתהדר לפני אחרים, בין במה שיש בו בין במה שאין בו.&quot; [[s:מידות הראי&quot;ה כבוד|מידות הראי&quot;ה כבוד ד']]

===אורות התשובה===
* &quot;הנני מוצא את עצמי נוטה לחשוב ולדבר תמיד רק על אודותה.&quot; ~ (על התשובה), [[S:אורות התשובה פתיחה לספר|אורות התשובה פתיחה לספר]]
* &quot;דווקא מתוך התשובה האמיתית הטהורה צריכים לשוב אל העולם ואל החיים, ובזה משיבים את הקדושה על מכונה וממליכים את השכינה בעולם.&quot; ~  [[w:אורות התשובה|אורות התשובה]]
* &quot;התשובה הראשית שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו ומיד ישוב אל הא-לוקים&quot; ~ [[w:אורות התשובה|אורות התשובה]]
* &quot;העתיד יגלה את הפליאות של גבורת התשובה, ויהיה גילוי זה מענין את העולם כולו באין-ערוך הרבה יותר מכל החזיונות המפליאים, שהוא רגיל לראות בכל מרחבי החיים והמציאות.&quot; ~ [[s:אורות התשובה ה|אורות התשובה ה ז]]
* &quot;גם מתוך החול יגלה הקודש, גם מתוך החופש הפרוץ יבוא העול האהוב, זו תהיה הפליאה הגדולה של חזון הגאולה&quot; ~ [[s:אורות התשובה יז|אורות התשובה יז]]
* &quot;הרצון הטוב הוא הכל, וכל הכשרונות שבעולם אינם אלא מילואיו&quot; ~ [[S:אורות התשובה ט א|אורות התשובה ט א]].
* &quot;התשובה מרימה את האדם למעלה מכל השפליות הנמצאות בעולם, ועם זה איננו נעשה זר אל העולם, אלא הוא מרומם עמו את העולם ואת החיים&quot; ~ [[s:אורות התשובה יב|אורות התשובה יב א]]
*&quot;היא (מצוות התשובה) מצוות ד' שהיא מצד אחד קלה שבקלות, שהרי הרהור תשובה הוא כבר תשובה, ומצד אחד הרי היא קשה שבקשות, שלא יצאה עדיין על הפועל במלואה בעולם ובחיים&quot; [[W:אורות התשובה|אורות התשובה]]

===חדריו===
* &quot;כל השרשים של המבוקשים הטהורים, מוכרחים הם להיות נמצאים במעמקי הנפש עצמה.&quot; ~ (עמוד כ&quot;)
* &quot;אין האדם קונה שום מעלה, כי אם מתוכיותו, מעצמותו המהותית הפנימית, ולא ממה שבא לו מבחוץ.&quot; ~ (עמוד כד)
* &quot;גאוות שחקים מאזרת אותי גדולה. שפלתי עדי ארץ, עני ונכה רוח אני. סובל אני בקרבי את מכאובי העולם וכל ענותיו ודלות דליו המדוכדכים, אסירי העוני המיואשים מכל תוחלת, המלאים ארסי מרורים במעמקי לבם הפצוע. חבר אני למרי-נפש, מצטער אני בצער נשמתם.&quot; ~ (עמוד כח)
* &quot;האדם אינו מוצא מנוח ללבבו. חפץ הוא בתיקונו של עולם, והעולם עומד לעומתו בכל כיעור וניוול, בכל עוצב ויגון קודר שלו, ונפשו בוכה במסתרים.&quot; ~ (עמוד מז)
* &quot;ויהיו לי כל העיצבונות להוראת מקומות המכאוב, כדי לתקן ולמלא אור במעשה, בשכל, ברעיון או בציור.&quot; ~ (עמוד נב)
* &quot;כשאני מתאווה להגיד מילה, הרי כבר ירדה הרוחניות העליונה מראשית חביון עוזה, עד שבאה לדפוק בנימי רצוני.&quot; ~ (עמוד נז)
* &quot;כמה גדולה היא מעלת הדיבור, וכמה יקרה היא המילה של הוקרת המבטא.&quot; ~ (עמוד נט)
* &quot;שלא בטובתי הנני מוכרח להיות משורר, אבל משורר חפשי. לא אוכל להיות קשור לנחלתם של המשקל והחרוז. הנני בורח מהפרוזה הפשוטה.&quot; ~ (עמוד סה)
* &quot;מי שהוא סופר ומשורר בטבע, מוכרח הוא להוציא את כשרונו מן הכח אל הפעל, אע&quot;פ שמצד מצבו ומקריו הוא מוכרח לעסוק תדיר בעניינים אחרים, הרחוקים מספרות ושירה.&quot; ~ (עמוד סו)
* &quot;מי שנשמתו עלולה להיות תמיד משוררת שירת-אין-סוף, אל יעזוב אורחו, ודרכו בקדש היא המיוחדת לסגולתו.&quot; ~ (עמוד סו)
* &quot;מה אוכל לעשות עם המחשבות השוטפות. לבי דואג על אשר הן אינן נכתבות, על אשר הן אינן נחרתות ומתגלמות. דומה לי כאילו הן פורחות לרוח. אבל אם אנסה לגלמן, האוכל?... לא ולא.&quot; ~ (עמוד עב)
* &quot;אי אפשר לי לעזוב את הספרות, את האמנות המחשבתית ואת ביטוייה.&quot; ~ (עמוד עז)
* &quot;בכל עת ורגע שחידוש מחשבה מתנוצץ ברעיון, צריכים להוקירו ולדעת כי זהו חיזיון חדש שמעולם לא הופיע בעולם, ולקבלו בשמחה, בענווה ובקדושה, בגבורה ותפארת ורוב שלום.&quot; ~ (עמוד עט)
* &quot;אפילו כשנדמה שאין מוסיפים דבר ושום רעיון חדש, אין הדבר כן, כי במה שמעתיקים את העניינים ממקום למקום, מוסיפים תנועה חיותית ואור פנימי, אור חיים חדש מזריח ושופע.&quot; ~ (עמוד פ)
* &quot;יותר טוב לפניי לדלות גרגרי אורות של ברקים, מלהיות מאריך בתיאורים משולבים.&quot; ~ (עמוד פא)
* &quot;להאיר לעולם, ליצור ספרות מלאה אור רזי תורה פופולרית ושווה לכל נפש, מלאה שירה וגבורה.&quot; ~ (עמוד צה)
* &quot;אני צריך למצוא את אשרי בקרבי פנימה, לא בהסכמת הבריות ולא בשום קריירה איזו שתהיה. כל מה שאכיר יותר את עצמיותי, וכל מה שיותר אתיר לעצמי להיות מקורי ולעמוד על רגלי עצמי בהכרה פנימית... יותר יאיר לי אור ה&quot;, ויותר יפותחו כוחותיי להיות לברכה לי ולעולם.&quot; ~ (עמוד צו)
* &quot;הלא אש בוערת בקרבי בעריגה אל הצפון.&quot; ~ (עמוד קב)
* &quot;לא יעשה אדם את נפשו שקר, אל יכזב את הרגשותיו הפנימיות מתוך סערת הדחיפה של הסכמת הרבים.&quot; ~ (עמוד קג)
* &quot;קשה לי מאד לעסוק בענייני הלכה לבד וכן בענייני אגדה לבד, בענייני נגלה לבד ובענייני נסתר לבד... כל הזרמים שולטים בי... את הכל אני מוכרח לספוג... הנני חולם חלומות של גדולי גדולות, לשחקים אני מרקיע...&quot; ~ (עמוד קיא)
* &quot;אני צריך להתאמץ, שאוכל לסובב עניין מיוחד בלא קפיצה מרעיון לרעיון... מונע הוא כח זה את ההתכנסות של הרכוש המוסרי, המדעי והתורני.&quot; ~ (עמוד קיג)
* &quot;אני הנני חדגוני ברוח ורבגוני בנפש, כלומר – בעל שיטה והשוואה באידיאל, וקולט מכל ונוטה לכל הניגודים – במעשה ובפועל הציורי.&quot; ~ (עמוד קטו)
* &quot;רק להתחיל מחדש, מבראשית. תמיד הנני עומד אצל ההתחלה.&quot; ~ (עמוד קיז)
* &quot;כשאני מרגיש עייפות רבה מפני הכובד של משא הפרטים המשעמם ומכביד, הכרח הוא להשיב את הנפש ע&quot;י השיקוי של ההופעה הכללית.&quot; ~ (עמוד קיט)
* &quot;אנו צריכים להתחיל מראש, מראשית המחשבות של הילדות, לבררן ולזככן, ולהוציא את הטוב והאור שבהן בטהר ואמץ.&quot; ~ (עמוד קכז)
* &quot;הזיכוכים שאני מזכך את עצמי, את מחשבותיי, רעיונותיי, מידותיי והרגשותיי, הם יהיו זיכוכים כוללים לכל העולם כולו. &quot;חייב אדם לומר – בשבילי נברא העולם.&quot; &quot; ~ (עמוד קל)
* &quot;הנני רואה איך העוונות הם עומדים כמחיצה נגד האור הבהיר האלהי הזורח ברוב זהרו על כל נשמה, והם מחשיכים ומאפילים את הנשמה.&quot; ~ (עמוד קלז)
* &quot;מלא שמחה אני, מלא גדולה, מלא שפלות, מלא מרירות, מלא נעם, מלא ענג, מלא אהבה, מלא קנאה, מלא זעם, מלא חסד, מלא טוב לכל.&quot; ~ (עמוד קמו)
* &quot;אני צריך להאמין הרבה מאד בצד הטוב שלי, בנקודת הקדש שלי, במעין החכמה שהקב&quot;ה משפיע עליי ע&quot;י קדושת האור מהתורה ששייך לי.&quot; ~ (עמוד קנ)
* &quot;חפץ אני להיטיב וחפץ אני בטובת הבריות, וחפץ אני בבירור – לחפוץ באמת להיות טוב.&quot; ~ (עמוד קסג)
* &quot;גדולה היא אהבתי לכל היצורים, לכל המציאות. חלילה לי להכניס בלבבי גם זיק קטן של משטמה, של שנאת הבריות.&quot; ~ (עמוד קסה)
* &quot;אני אוהב את הכל. איני יכול שלא לאהוב את כל הבריות, את כל העמים.&quot; ~ (עמוד קסז)
* &quot;הייתכן להיות שכבר פס כח יצירה מן הקדש, ומכל המחזיקים בכנף מעילו – הייתכן?!&quot; ~ (עמוד קפ)
* &quot;בהיותי רואה, שהמחשבות החילוניות והשאיפות החילוניות מתפשטות בעולם, לוקחות לבבות, קונות נפשות ומתגשמות במעשים, ושאיפות הקדש ורעיונות הקדושה מונחים כאבן שאין לה הופכין, אין מטפל בהם ואין מי שיסביר אותם, שירחיבם, שיחבבם על הקהל הרחב, ושייתן להם מהלכים בפועל ובמעשה. על זה הנני חולה, והנני סובל עינויי נפש נוראים.&quot; ~ (עמוד קפא)
* &quot;היהדות של העבר, ממצרים ועד הנה, מלחמה ארוכה  היא נגד הטבע בצידו הכעור של טבע האנושי הכללי – אפילו טבע האומה וטבעו של כל יחיד. לחמנו בטבע כדי לנצחו, כדי לרדותו בתוך ביתו, הוא נכנע בפנינו... והננו כולנו הולכים ומתקרבים אל הטבע והוא מתקרב אלינו.&quot; ~ (עמוד קפו)

===[[W:עין אי&quot;ה|עין אי&quot;ה]]===
* &quot;למשל העובדים מפני דלותם במערות וכיפי עפר ששם האוויר משחת, וכמה סכנות צפויות להעובדים על ידי הריסות מפלי העפר וכיוצא בזה. אם היו העובדים עבדים וקנין-כסף להבעלים, אז אף בהיותם דלי מוסר לא היו חסים על כספם להיטיב את מצב העובדים, לטהר את האויר, לחזק את התקרות לבל יזדמן שיעשו מכרותיהם קבריהם, כי יחוש על עבדיו וישמרם כשומר כספו ונכסיו. אבל עכשיו יאמר העשיר אביר הלב, הנה אם יקצרו ימי חיי הפועלים על ידי השחתת האויר, לא יפסיד מאומה, כי בשכירות שמשלם מדי יום ביומו ישיג פועלים אחרים. ואם בבת אחת יקברו חיים מהם מאות ואלפים, לא לו נוגע הדבר.&quot; ~ [[s:עין איה על ברכות ב טז|עין איה ל ברכות טז]]
* &quot;האדם הוא פונה מטבע נפשו אל רגשי קודש, שלהשקיטם ולהשלימם, להוציאם מן הכח אל הפועל מעמקי נפשו החוצה, דרושה לו התפילה.&quot; ~ שבת, פסקה ז'
* &quot;צריך שתהיה התורה מתייחסת אל החיים המעשים בתור מאירה לנתיבות החיים, ולא רק להכירה בתור חכמה נאצלת לבדה.&quot; ~ שבת, פסקה ח'
* &quot;החיים החברותיים אי אפשר שיתקיימו בלא כח דין ומשפט.&quot; ~ שבת, פסקה ח'
* &quot;התשובה היותר גדולה, שממלאת את לב הגדולים שבבני האדם, השלמים והצדיקים, היא להיות תמיד עובד עבודת הכלל, להיטיב כפי כחו אל הכלל כולו כפי אשר תשיג ידו, שזוהי עבודת ד' התמימה במובנה האמיתי.&quot; ~ שבת, פסקה ט'
* &quot;תכלית המשפט היא להעמיד חיי החברה על מכונה.&quot; ~ שבת, פסקה י'
* &quot;אמנם עם קדוש ונעלה, עם ה' אלה, המה מכירים כי המשפט לאלקים הוא.&quot; ~ שבת, פסקה י'
* &quot;הכרת טובה היא העמוד המוסרי היותר גדול ונשגב.&quot; ~ שבת, פסקה י&quot;ד

===ספרים אחרים===
* &quot;העיקר הוא כדעת המאירי, שכל העמים שהם גדורים בנימוסים הגונים בין אדם לחברו, הם כבר נחשבים לגרים תושבים בכל חיובי האדם.&quot; ~ אגרות הראי&quot;ה חלק א' אגרת פ&quot;ט
* &quot;כלל גדול במלחמת הדעות, שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לאו דוקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה, ובזה הננו מתרוממים על ידה, ובעבור ההתרוממות הזאת הדעות מתגלות, ואח&quot;כ כשאין אנו נלחצים משום דבר, הננו יכולים בלב מלא בטחון להילחם עליה&quot; ~ [[w:אגרות הראי&quot;ה|אגרות הראי&quot;ה]]
* &quot;הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה.&quot; ~ [[w:ערפילי טוהר|ערפילי טוהר]]
* &quot;דורנו הוא דור נפלא, דור שכולו תמהון. קשה מאוד למצוא לו דוגמא בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בעירבוביה. הוא שפל וירוד, אך גם רם ונישא, הוא כולו חייב, וגם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופיו למען נוכל לצאת לעזרתו... הבה נכין לו את הדרך, נראה לו את מבוא העיר... נודיע לו שימצא מה שהוא מבקש, דווקא בגבול ישראל...&quot; ~ [[S:עקבי הצאן - הדור|עקבי הצאן- &quot;מאמר הדור&quot;]]
* &quot;הגיע הזמן לשום קץ לטרגדיה איומה זו ע&quot;י שינוי ערכים של תשובה, הגיע הזמן לתור דרכים ומחשבות חדשות-עתיקות, להעלות על לב לפחות, אולי צריך לכפור בכפירה, אולי אין המחשבות הללו שאתם כ&quot;כ מחזיקים אותן לודאיות, ברורות, אולי אין ארחות החיים המנותקים מכל אוצרה של האומה הולמים עם תחייתה והקמת דגלה, שכה חפצים בה אותם האחים השנואים-וחביבים.&quot; ~ מתוך מאמר 'על במותינו חללים'
* &quot;האדם התלוש, זו היא הזוועה היותר מחרידה את הנשמה, האדם מוכרח הוא שיהיה לו מעמד ושמעמדו יהא בלתי מתנודד. הגלות, מה עיקר צרתה: הוה אומר: התלישות.&quot; ~ [[w:מאמרי ראיה|מאמרי ראיה]]
* &quot;מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה, יפה אמר, בודאי היא קרועה. אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה. רק הדומם הוא השלם. אבל האדם הוא בעל שאיפות הפכיות, ומלחמה פנימית תמיד בקרבו. וכל עבודת האדם הוא לאחד את הניגודים שבנפשו על ידי רעיון כללי, שבגדולתו ורוממותו הכול נכלל ובא לידי הרמוניה גמורה. כמובן אין זה אלא אידיאל שאנו שואפים אליו, אבל להגיע לידי זה אי אפשר לכל יליד אישה. אלא בהשתדלותנו אנו יכולים להתקרב אליו יותר ויותר, וזהו מה שהמקובלים קוראים בשם 'ייחודים'.&quot;
* &quot;ואם נחרבנו ונחרב העולם עימנו בשנאת חינם, נבנה ויבנה העולם עימנו באהבת חינם.&quot;
* &quot;גדולה היא אהבתי לכל היצורים, לכל המציאות. חלילה לי להכניס בלבבי גם זיק קטן של משטמה, של שנאת הבריות. הנני מרגיש במלוא קרבי את אהבתי הגדולה לכל הבריות, וביותר מזה לבני אדם, ובמידה יותר עליונה לבני ישראל, ובכמה מעלות בקודש ליראי ה', לשומרי תורה ומצווה, וקל וחומר לתלמידי חכמים. איני חפץ בפחיתת הכבוד של שום אדם. אני רוצה שהכל יתעלו, הכל יתכבדו, יתרוממו ויתפארו...&quot; ~ [[W:שמונה קבצים|שמונה קבצים]]
* &quot;הספרות, הציור והחיטוב עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעומק הנפש האנושית, וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש שלא יצא אל הפועל, עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו.&quot; ~ [[w:עולת ראיה|עולת ראיה]]
*&quot;לעד חיה בלבבנו האמונה הנאמנה, לשוב אל ארץ קדשנו עיר בה דוד חנה&quot;~ מתוך שירו &quot;האמונה&quot;, ספר אורות הראי&quot;ה. 
* &quot;בני החצפנים פורצי הדרכים והגדרים, עתידים להיות נביאים מהמדרגה היותר עליונה, ממדרגתו של משה רבינו ומזיהרא עילאה דאדם הראשון. עץ החיים כולו בכל עומק טובו יתגלה בהם ועל ידם.&quot; ~ ערפילי טוהר ל&quot;ה
*&quot;כל אחד צריך לעסוק בעסק שלו, במה שיש לו על זה הכנה, וביחוד הדבר נוהג בעניני הלמוד&quot;~ אורות התורה ט א
* &quot;בתור עקבא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו&quot; ~ מאמרי הראי&quot;ה, מאמר &quot;המספד בירושלים&quot;.
* &quot;רק האמת בטהרתה היא המאירה את עיני ותומכת את לבבי, שאתן את כחי הדל להציל את הלקוח למות בלא שום יסוד לאשמתו, ואשר הנני חדור כולי בהכרה ברורה מטהרת המצפון שלי שהנאשם הוא נקי וצדיק וחף לגמרי מכל פשע וחשד של רצח.&quot; ~ על מאיר סטבסקי, שנחשד ברצח [[חיים ארלוזורוב]], מתוך מאמרי הראי&quot;ה
* &quot;אל לעשות לי קוקיסטים. כל אחד מישראל שבא לעסוק בדבר כללי לטובת התורה והיהדות הרי הוא שלנו.&quot; ~ לשלושה באלול א, סע´ מו
* &quot;[...]צריך האדם להכיר את כשרונו הפנימי וידע בעצמו אם נוצר לגדולות. אל יבהל מפני עוון של גאווה במה שיכיר את מדרגת שכלו, וערך נטיית רצונו. אדרבה, מפני ענווה פסולה המדכאת את הנשמה ומטשטשת את האור האלוקי שבנפש צריך להיזהר הרבה יותר&quot;
* &quot;כל זמן שהענווה מביאה עיצבון היא פסולה וכשהיא כשרה מוסיפה היא שמחה, גבורה וכבוד פנימי&quot; ~ מידות הראי&quot;ה ז'
* &quot;סוף כל סוף ינצח הקודש את העולם. החשבונות הפשוטים, שגם לבבות של ילדים מרגישים באמתתם, הם הם יהיו יסודות החיים, ומפי עוללים ויונקים יוסד עוז&quot; ~ שמונה קבצים
* &quot;הנני כותב, לא מפני שיש לי כוח לכתוב, אלא מפני שכבר אין לי כוח לידום.&quot; ~ אגרות ראי&quot;ה א, כד
*&quot;הישן יתחדש והחדש יתקדש.&quot; אגרות ראי&quot;ה, אגרת קס&quot;ד
* &quot;אי אפשר שהמקום הקדוש יהיה מוקף תמיד חצרות וסמטאות כל כך מלוכלכות ומכוערות, המשמשות קן לכל זוהמה ומחלה... עם ישראל צריך לעמוד על דרישה זו בכל הכובד המוסרי והמשפטי. כל זמן שהמצב העלוב הנוכחי לא יתוקן, תהיינה תסיסות, המוכרחות לבוא לעתים קרובות.&quot; ~ מתוך נאום, 
על [[הכותל המערבי]]

==אמרו/כתבו עליו==
===רבותיו===
* &quot;דעו לכם שהוא קדוש וטהור וכל הפוגע בו לא יינקה&quot; ~ הרב [[w:ישראל מאיר הכהן|ישראל מאיר הכהן]] מראדין, ה&quot;חפץ חיים&quot;
* &quot;לאלה שמעוררים מחלוקת נגד רבה של ירושלים (הרב קוק), אין אני נותן שלום&quot; ~ הנ&quot;ל
* &quot;הרב הוא כליל השלמות: שלמות בגאונות שלמות בצדקות, שלמות במחשבה ושלמות בהנהגה!&quot;  וכן שהוא איננו שיטה מסוימת בקבלה אלא כולל את כל השיטות &quot;ועליו ניתן לומר 'כל רז לא אניס ליה!&quot; ~ הרב [[w:שלמה אלישיב|שלמה אלישיב]]
* &quot;ראו ידיעותיו של זה שגדול בתורה ויראה, אתם מתיימרים בהשכלתכם, והרי גם בזה אינכם מגיעים לקרסוליו.&quot; ~ [[w:הנצי&quot;ב|הנצי&quot;ב]] מ[[w:וולוז'ין|וולוז'ין]], ראש [[w:ישיבת וולוז'ין|ישיבת וולוז'ין]] (משנת הרב עמוד 15)
* &quot;לקחתי חתן לבתי, שאינני מגיע לקרסוליו.&quot; ~ [[w:האדר&quot;ת|האדר&quot;ת]] (שם עמ' 16)
* בטוחני בו כי יחולל גדולות בארץ ישראל.&quot; ~ הרב [[w:מרדכי אלישברג|מרדכי אלישברג]] (שם עמ' 20)

===רבנים בני דורו===
* &quot;הרב קוק הוא צדיק גמור, אלא שדרכינו נפרדות.&quot; ~ הרב [[w:יוסף חיים זוננפלד|יוסף חיים זוננפלד]]
* &quot;אנו גדולים עד בריח הדלת שלו!&quot; ~ הרב [[w:איסר זלמן מלצר|איסר זלמן מלצר]] בדבריו לרב חיים עוזר גרודז'ינסקי
* &quot;יחיד הדור בגאונותו, ביראתו, בצדקתו, בחסידותו ובמעשיו הגדולים! ~ הנ&quot;ל
* עם הסתלקותו של הרב נשבר חוט השדרה של כלל ישראל&quot; ~ הנ&quot;ל
* &quot;נבצר ממני, מחמת חולשתי, להעלות על הכתב פרשת גדולת ענק הרוח, הגאון האדיר, פאר הדור, הראי&quot;ה קוק זצ&quot;ל, שרבות עמלה נפשו למען קדושת הארץ...&quot; ~ הרב [[w:צבי פסח פרנק|צבי פסח פרנק]]
* &quot;הלב נדהם ונדחף לקול השמועה, כי גברו אראלים ונשבה ארון הקודש, מרא דארעא דישראל, גאון ישראל והדרו. אוי לספינה שאבד קברניטה, כי לדאבוננו ארץ ישראל היא כספינה המטורפת בים הדיעות השונות, והוא ז&quot;ל היה הקברניט המאחד, שהיה ברוחו פי שניים להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, וממש אבדה הארץ את מנהיגה, הרב הראשי&quot;. ~ הרב [[w:דוד בורנשטיין|דוד בורנשטיין]], הרבי מסוכצ'וב וממנהיגי &quot;אגודת ישראל&quot; בפולין
* &quot;הרב הגאון, ר' אברהם קוק שיחיה הוא איש האשכולות בתורה ומדות תרומיות, גם רבים אומרים כי הוא שונא בצע. אולם אהבתו לציון עוברת כל גבול עד שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים כאותו שאמרו חז&quot;ל בפרק קמא דעירובין על מי שלא היה בדורו כמותו... ומזה באו הדברים הזרים בחיבוריו, והרבה התווכחתי עמו, כי אם כוונתו רצויה אבל מעשיו וכו', שנותן יד לפושעים כל עוד שעומדים במרדם ומחללים את הקודש... והנה מדברי הרה&quot;ג ר' אברהם קוק שיחיה תכירו מידותיו - כי הגם שרוב מאנשי העיר הקדושה והרבה מהרבנים עומדים על צידו, עם כל זה, חולק כבוד להרבנים הזקנים (הרב יוסף חיים זוננפלד זצ&quot;ל והרב יצחק ירוחם דיסקין זצ&quot;ל, ראשי העדה החרדית שהתנגדה לרב קוק)&quot; ~ ר' [[w:אברהם מרדכי אלתר|אברהם מרדכי אלתר]], האדמו&quot;ר מ[[W:חסידות גור|גור]], במכתבו מהאונייה לאחר ביקורו הראשון ב[[w:ארץ ישראל|ארץ ישראל]] וב[[ירושלים]]
* &quot;בעל מוח כזה לא היה במאה השנים האחרונות&quot; ~ הנ&quot;ל

===תלמידיו===
* &quot;הרב קוק היה מלאך השם צבאות... הוא היה צדיק יסוד עולם&quot;{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/264033 הרב עובדיה יוסף אמר את הדברים לנכדו מול מצלמה, בבוא הנכד לברר עם סבו את היחס הנכון למי שמשמיץ בספרו את הרב קוק.]}} ~ הרב [[w:עובדיה יוסף|עובדיה יוסף]]
* &quot;והנה שמעתי כיצד הרב אומר 'אקדמות' לפני הקהל ברטט ובבכיה, נזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך, דבקתי ברב באהבה עזה והייתי לתלמידו וחסידו לעולם&quot; ~ הרב [[w:יעקב משה חרל&quot;פ|יעקב משה חרל&quot;פ]]
* &quot;הוא היה גדול בכל עת ובכל שעה. הרב היה גדול 24 שעות ביממה!&quot; ~ הנ&quot;ל
* &quot;במלחמות בין עמים, מרכז האויב את עיקר המלחמה על המבצרים החזקים,בכדי להחליש את יריבו. וכך נוהגת גם הסיטרא אחרא - היא מתאמצת בכל כוחותיה למנוע השפעות חיוביות של גדולים בעלי רמה גבוהה ולקומם נגדם תמימי לב. כך היה לגבי הרמב&quot;ם, כך היה לגבי הרמח&quot;ל, ובימינו ראינו זאת ביחס למרן הרב זצ&quot;ל.&quot; ~ הרב [[אריה לוין]]
* &quot;...לא פסק פומיה מגרסא, ולא הלך דל&quot;ת אמות בלא תורה. כל תורתו הייתה נקנית לו בכל ארבעים ושמונה הדברים שהתורה נקנית בהם... ברם, שקידתו העצומה בתורה, לא הפריעה בעדו מלהשתתף כל ימיו בצערם של ישראל, והוא מסר נפשו עליהם במסירות נפש ממש... במקום גדולתו של רבנו שם אתה מוצא ענוותנותו. ענוותן גדול היה, מהנעלבים ביותר ומהסולחים באמת אף לאלו שהעציבו את רוחו הטהורה, ושמעתי כמה פעמים מפיו הקדוש שהיה מתפלל עליהם בכל יום שלא ייענשו חלילה בסיבתו, והיה משתדל בכל כוחו, להטיב להם בעת הצורך, כאשר ראו עיני. רבנו לא שח שיחה בטלה מימיו. שיחות החולין שלו צריכה לימוד הרבה. בדבריו מצאנו אוצרות של יראת שמים, אהבת המקום ואהבת הבריות ומידות טובות שמסר נפשו עליהם. חבל על דאבדין ולא משתכחין! הי חסיד! הי עניו!&quot; ~ הרב [[אריה לוין]]
*&quot;לא נזדמן לי אף פעם למצוא אותו בטל. תמיד לומד או מעיין בספר או אחוז במחשבה עמוקה. לי דמה שכל היממה היה דבוק ותפוס במחשבות קדושות בלי הפסק, אף בשעת האוכל, כאחד מגדולי הקדמונים. ואין כל חידוש שהשאיר אחריו רכוש גדול של הרבה כרכים בכתובים&quot;~ הרב [[W:יצחק אריאלי|יצחק אריאלי]], ר&quot;מ בישיבת מרכז הרב. 
*&quot;מיום שהופיע בשערי ארצנו הקדושה עלה כבוד התורה במדרגה נעלה, ואלמלא שקלקלו במחלוקתם, אין לשער גודל התועלת הרבה וקיום התורה בכל אתר בכל שדרות עמנו&quot; ~ הנ&quot;ל. 
* &quot;גאון הדיבור ויחד עם זאת גאון השתיקה, היה מרן הגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ&quot;ל. מצד אחד - היה דיבורו קולח ללא מעצור, כל אחד מהמון מבקריו שמע מרבנו איזה מאמר, איש איש לפי ערכו, זה-בהלכה, וזה-באגדה, זה-בנגלה, וזה-בנסתר. מצד שני - היה לו כח השתיקה, אף פעם לא שמענו מפיו דבר אסור, שכל אדם - גם זה שאינו דברן - נכשל בו כל יום... גם לדבר וגם לשתוק, לקיים אומנות זו - לא כל אדם זוכה, ואחד מיוחד שזכה לכך היה רבנו הרב זצ&quot;ל&quot;. ~ הרב [[w:מאיר סטלביץ|מאיר סטלביץ]] מחסלביץ'
* &quot;אילו לא נפגשתי עם הרב, היתה חסרה לי מחצית מהוויתי!&quot; ~ הרב [[w:יצחק הוטנר|יצחק הוטנר]]
* &quot;הרב היה גדול בתורה, ביראה ובחסידות מכל אשר חלקו עליו!&quot; ~ הנ&quot;ל
* &quot;הרב היה גדול בכל, איש האשכולות, מאיזה צד שהיית מתבונן היית רואה את גדולתו, את יחידותו: גאון ששלט בכל מכמני התורה, בנגלה ובנסתר, צדיק בכל דרכיו ובכל מעשיו, בדקדוקי מצוות ובמעלות המידות, בשקידת הלימוד ובמעשי החסד.&quot; ~ הרב [[w:שלמה זלמן אוירבך|שלמה זלמן אוירבך]]
* &quot;הרב היה גדול לא רק בדורו אלא בדורות!&quot; ~ הנ&quot;ל
* &quot;הרב היה הרמב&quot;ם של דורנו&quot; ~ הרב [[w:משה חסקין|משה חסקין]] מפרילוקי
*&quot;הרב קוק קירב רחוקים, וזו דרכנו, ובדרכו צריך ללכת!&quot;~ הרב [[מרדכי שרעבי]], בתשובה לשאלה איזו דרך היא הנכונה, דרכו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] או של הרב קוק. 
* &quot;אמונה אומן אדוני, כי נכספה וגם כלתה נפשי לעמוד לימינו בכל תוקף&quot; ~ אוצר המכתבים חלק ב' אגרת תתפ&quot;ט (הרב [[w:יוסף משאש|יוסף משאש]])
* &quot;אתה הכרת את הרב קוק? דע לך, הוא היה קדוש. הוא לא היה שייך לתקופה שלנו, ולא הבינו אותו טוב. בוודאי שר' יוסף רשאי לפטר אותך. אני הייתי עושה אותו דבר.&quot; ~ הרב [[W:יוסף שלום אלישיב|יוסף שלום אלישיב]], בתגובה לרב שהשמיט את דבריו של הרב קוק ופוטר על כך. הכוונה לר' יוסף בוקסבוים, מנהל &quot;מכון ירושלים&quot;.
* &quot;הוא היה גאון וצדיק, ראשו בשמים, די גרעסאע פון אלע[=הגדול מכולם]&quot; ~ (הנ&quot;ל)
* &quot;לא יהיה הדבר להגזמה, אם נאמר שמרן הגרא&quot;י הכהן קוק, ז&quot;ל, היה בדורנו היחיד בין גדולי התורה, שהיה שולט בהלכה ובאגדה כאחת... כל מקצועות התורה היו ברשותו. ולאו דווקא בהלכה. עולם האגדה היה לא פחות פתוח לפניו. חזון ושירה, מחשבה ומחקר, הגיונות ודעות - כל אלה היו שוטפים בלי הרף, כמעין הנובע, ממוחו ללבו ומלבו למוחו.&quot; ~ הרב [[w:שלמה יוסף זוין]]
* &quot;בנוגע לאהבת המקום ואהבת התורה אולי הניח אחרים כמותו, הנה בנוגע לאהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל – בוודאי שלא הניח כמותו&quot; ~ ר' [[W:הלל צייטלין|הלל צייטלין]], &quot;[https://ozbluman.wordpress.com/2015/08/05/בין-שני-הרים-גדולים/ בין שני הרים גדולים]&quot;
* &quot;מה שלגבי אחרים הוא רק פרט אחד של היהדות, היה אצל קוק עיקר העיקרים. מה שלגבי אחרים היה רק שאיפה לימי המשיח, היה אצלו ימי המשיח ממש. מה שאצל אחרים היה באופן היותר טוב, רק &quot;אתחלתא דגאולה&quot;, היה אצלו הצעדים הראשונים של הגאולה עצמה והתגלותו הראשונה של המשיח עצמו&quot; ~ ר' [[W:הלל צייטלין|הלל צייטלין]], שם

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=אברהם יצחק הכהן קוק|ויקיטקסט=קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק|ויקישיתוף=Category:Abraham Isaac Kook|שם ויקישיתוף=אברהם יצחק הכהן קוק}}
*[http://www.hebrononline.com/%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%94%20%D7%A7%D7%95%D7%A7.htm פתגמים ודברים שאמרו וכתבו על הרב קוק], באתר של המרכז התורני &quot;שיח אבות ובנים&quot;.
* [http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A7/268244143221639?sk=wall קבוצת &quot;משפטי הרב קוק&quot; בפייסבוק]
==לקריאה נוספת==
* אסף פאסי, '''משפטי הרב קוק''', הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2016.
== הערות שוליים ==
&lt;references /&gt;

[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:ציונים]]
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]]</text>
      <sha1>onwe2ncyept1sq7z6eqsp8gdkfvv29l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארץ נהדרת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4463</id>
    <revision>
      <id>188114</id>
      <parentid>186084</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T17:27:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>147.161.9.22</ip>
      </contributor>
      <comment>/* שימי פילוס */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23279" xml:space="preserve">[[קובץ:Eretz Nehederet.JPG|ממוזער|310 פיקסלים|אולפן &quot;ארץ נהדרת&quot;]]

'''[[w:ארץ נהדרת|ארץ נהדרת]]''', תוכנית בידור ישראלית, ששודרה בערוץ 2 על ידי הזכיינית קשת החל מסוף שנת 2003 עד 2017, ומ-1 בנובמבר 2017 משודרת ב&quot;קשת 12&quot;. התוכנית כוללת התייחסויות סאטיריות והומוריסטיות לאירועי השבוע החולף באמצעות חיקויים, מערכונים, בדיחות וחידודים על כותרות השבוע.

==טל פרידמן==
===חלי גונזלס/יחימוביץ'===
* &quot;עם כל הכבוד, ויש כבוד...&quot;
* &quot;אם יורשה לי, ואני מאמינה שיורשה לי...&quot;
* &quot;אני רוצה לצאת חוצץ.&quot;
* &quot;אז נכווווון ש... אז נכווווון ש... אבללללללללל&quot;
* &quot;טרנדי.&quot;

===לובה===
* &quot;'סדר...&quot;
* &quot;לא בא בלובה יותר בחיים שלך.&quot;
* &quot;רוצה מים מינראלה?&quot;
* &quot;רוצה משלוחה?&quot;
* &quot;כן בקשה.&quot;
* &quot;'צטערת.&quot;
* &quot;יש כרטיס חבר מועדון?&quot;
* &quot;אין [[עבודה]], אין שפה. קשה, קשה!&quot;
* &quot;אתה רוצה קונה 600 גרם סלאמי זה קאניאק, ומקבל צמה זה אהרונה חינם חינמה?&quot; ~ כשלובה תלשה את הצמה של השף אהרוני ושמה אותה על חנות הקבנוס
* &quot;בא מנהל שואל כמה לקוחות בא בלובה ולובה אומרת אחד בה בלובה כי...&quot; ~ משתנה

===אומלטה===
* &quot;בוקר טוב!&quot; ~ בדיאלוג נצחי עם המרואיין התורן
* &quot;אחלה בחלה בחלה!&quot;
* &quot;אוי, זה מעניין.&quot;
* &quot;אש היא הגורם מספר אחד לשריפות.&quot;
* &quot;לא בוכים על שועל שנמעך!&quot;
* &quot;בוקר טוב נששמות!&quot;
* &quot;ט&quot;ו בשבט הגיע, חג לנשששששמות!&quot; (מתוך הפרק עם אחמד טיבי, 2005)

===חיזקי===
* &quot;דבר חלש&quot;
** &quot;דבר חלש, אתה מחרפן את החורפנים.&quot;
** &quot;דבר חלש, אתה מענה את היענים.&quot;
** &quot;דבר חלש, אתה מקריז את המסוממונים.&quot;
* &quot;אידבר אוחלוש.&quot; ~ &quot;דבר חלש&quot; לחייל סורי בחרמון

===אמתי זרמון===
* &quot;אחוזת אלצהיימר - תשכחו כל מה שידעתם על בתי אבות!&quot;

===אהוד אולמרט===
* קיציס: &quot;מר [[אהוד אולמרט|אולמרט]], אני מבקש שתפסיק, זה מגוחך, אתה פוגע באינטליגנציה שלנו.&quot;
: המצלמה מתמקדת באודי: &quot;טוב, לפחות באינטליגנציה של רובנו.&quot;
* &quot;וויקאנד רומנטי זה בחדר חקירות.&quot; ~ בשיר &quot;תנחומי ניצחת&quot; על הג'וב של ראש הממשלה

===הרמטכ&quot;ל בוגי יעלון===
* &quot;יומני היקר, אפשר לשבת.&quot;

===אסי דיין===
* ל[[שמעון פרס]]: &quot;תחזור 550 שנים אחורה לילדות שלך.&quot;
* &quot;טיל, ואולי... טילון?&quot; ~ בעונה החמישית כשאסי מנסה להבין את הבעיות של הילד המסכן משדרות

===שיפשיף הבלוגרית===
* &quot;עשיתי פירסינג בטוטה&quot;
* &quot;הבחור ששהתחרמנתי איתו בחו&quot;ל... ז'תומרת הבחור מחול שהתחרמנתי איתו בארץ.. ז'תומרת המנקה התאילנדי שלנו.&quot;
* מאי: &quot;תישבעי בכוכב האלופה [[מייקל לואיס]]!&quot;
:שיפשיף: &quot;נשבעת בשחקן המשנה [[מוסקו אלקלעי]].&quot;
* &quot;לשמור מצוות זה קצוות.&quot;
* &quot;היי בנות!&quot; ~ בקול גבוה במיוחד
* מאי הבלוגרית: &quot;אז למדנו שהפשע לא משתלם.&quot;
:שיפשיף: &quot;כן, חוץ מהברחה של עובדים זרים במכולות מתכת. אבא שלי מתפרנס מזה יופי...&quot;
* &quot;כמו שאימא שלי תמיד אומרת, גברים: אי אפשר איתם, ואי אפשר להרוג אותם בלי להיכנס לכלא...&quot;
* &quot;שיואו בנות אתן לא מאמינות, מכירות את החתיך ההורס מ-יב' שון דהאן? אז היה לי איתו קטע.&quot;
:מאי ועדי: &quot;עאאלק!&quot;
:שיפ:&quot;כן יצאנו כמה פעמים, זתומרת דיברנו שעות בטלפון, זתומרת הוא דיבר איתי בבצפר, זתומרת הצעתי לו חברות והוא השתין לי בתיק.&quot;

===רון חולדאי===
* &quot;שתי סטירות&quot;
* &quot;...יפו&quot;
*&quot;תל אביב יפו&quot;

==מריאנו אידלמן==
[[קובץ:Mariano Idelman.JPG|ממוזער|190 פיקסלים|[[W:מריאנו אידלמן|מריאנו אידלמן]] בתפקיד [[בנימין נתניהו]], מתוך &quot;ארץ נהדרת&quot;]]

===שאול מופז===
* &quot;גבר גבר.&quot;
* &quot;דיר בלאק הוא שותה לי את הנעליים הקלות!&quot; ~ אחרי שלימור לבנת מבשרת לו ש[[w: יחיאל חזן|יחיאל חזן]] השתלט על החפצים שהשאיר במשרד שלו במצודת זאב אחרי שעבר לקדימה
* &quot;תגיד 'תה רוצה ברכית 'תוך האף?&quot;
* עוזי כהן: &quot;המפקד, אני יכול להתחיל כבר?&quot;
:שאול מופז: &quot;תתחיל, גבר גבר, תתחיל.&quot; ~ מתוך הפארודיה על &quot;גבעת חלפון&quot; (2005)
* &quot;קסטרו מן מן.&quot;

===בנימין נתניהו===
* &quot;אם כואבת לך הרגל, אז תחליפי אותה.&quot;
* &quot;I move, I dance.. I'm amazing!&quot;
* &quot;אייל, בתקשורת מעולם לא פרגנתם ולא רפזלתם לאנשי העם, אבל יש לי חדשות בשבילכם: את השירה הזאת לא תוכלו להפסיק. הו-הא, מי זה בא?&quot;
* &quot;ביבי-ביבי-ביבי-ביבלוז...&quot; ~ הבלוז של ביבי נתניהו בעונה ה-6

===יורי (ררררועעי) הבלוגר===
* &quot;ררררועעעי ררררועעי!!! שם שלי זה רררועעי, לא יורי!!!&quot; ~ מתעצבן בכל פעם שמישהו קורא לו יורי
* &quot;זה שאת טיפשה לא עושה אותך דוגמנית.&quot; ~ למאי הבלוגרית
* &quot;אשבע אמונים ללוציפר לעולמי עולמים!&quot; ~ מצטרף לכת השטן כתוצאה מההשפלות של הבלוגריות
* &quot;זאת שחושבת שהחמה זורחת לה מהעכוז.&quot;
* &quot;שמעתי שהמסיבה הזאת הולכת להיות משהו בן-פרוצה!&quot;
* &quot;אל תתפסי עליי עכוז.&quot;

===מרגול (מרגלית צנעני)===
* &quot;מאמי תעשי לי בוץ לפני שאני משחררת לך איזה אחת לפנים.&quot;
* &quot;תקשיב לי טוב יא מתהפך!&quot;
* &quot;תקשיבי לי טוב, מחלות. אני גסוסה מתה, שחוטה. הדבקתי את כל הלהקה שלי. ירוסלב בתוך הוואן, שוכב, כולו הזיות. הרגע הציע נישואין לסקסופון.&quot;
* &quot;עורכת דין? צעירה? יפה? אמביציונית? תפור עלי.&quot; ~ מרגול וספקטור
* &quot;אתה מדבר איתי על מראות קשים? אני [[אישה]] שעוברת כל שנה את התימניאדה באילת.&quot; ~ מרגול וספקטור
* &quot;קפוץ רגע למטבח, שים לנו עשרים פיתות על הטבון לפני שאני יושבת לך על הפרצוף.&quot;
* &quot;אני אתפוס את החבר שלך אביב, אגלגל אותו עם אורז וצנובר, אטבול אותו ככה בלבנה ויהיו לי אחלה עלי גפן לטחון כל הלילה.&quot; ~ מוצאת דרך לגרום למתאבד שמעריץ את אביב גפן לרדת מהגג
* &quot;קפה שחור בוץ עכשיו ומיד.&quot;
* &quot;אז שידחו את החופה קצת, נו כמה זמן יקח לי להגיע מהתימניאדה באילת לאולפני געתון בנהריה?&quot;

=== עמיר פרץ ===
* &quot;שמעון, עזור לי! אל תשאיר אותי כאן עם הביצה והתרנגולת!&quot; ~ על מתן וילנאי ודליה איציק

==אורנה בנאי==
[[קובץ:Orna banai.JPG|ממוזער|190 פיקסלים|אורנה בנאי בתכנית]]
===לימור לבנת===
* לבנת: &quot;אני שומעת פיקסוסים!&quot; 
:קיציס: &quot;מה זה פיקסוסים?&quot;
:לבנת: &quot;זה כשהצלמים משחקים עם הפוקוס.&quot;
* &quot;רבותיי, מה אנחנו פה דרום אפריקה? הכל פה מלא שחורים!&quot; ~ מכוונת למסוממים (מתוך ראיון על &quot;אלימות במועדונים&quot;)

===כריסטיאנה הוכמן===
(מבוססת על דמותה של כתבת החוץ של חדשות ערוץ 2, טטיאנה הופמן)
* &quot;תחרות השלכת שפנפנים...&quot;
* &quot;תחרות השלכת חפרפרות...&quot;
* &quot;העיירה הציורית...&quot; (בהתאם להקשר)
* &quot;נחשול אדיר של... שועט בדרכו אל..&quot; ~ משפט החוזר על עצמו כשבכל פעם דבר אחר, כגון תרנגולות, יוצר את הנחשול
* &quot;אוי, זה נורא,  למעשה לא מדובר בסופת הוריקן, אלא בוונטה שנשכחה דולקת בבית כיסא בעיירה הציורית.....&quot;

===צופית גרנט===
* &quot;אוף יש לי קאקי, לא משנה.&quot;
* &quot;הרגשת פעם דו לשונית?&quot;
* &quot;אולי תגלחי לי את הגבות?&quot;
* &quot;רקדת פעם עם גויאבה?&quot;
* &quot;בא לי לראות אותך אוכל גלידה מפופיק. &quot;~ מורחת גלידה על הפופיק של אברהם
* &quot;זה מה זה משחרר!&quot;
* &quot;יצא לך פעם לענג ברבור?&quot;
* &quot;בא לך להתחכך בחמת חלילים?&quot;
* &quot;בואו נעשה תחרות שליחתות!&quot;

==אלי פיניש==
===דן חלוץ===
* &quot;תשמע, ילד.&quot; ~ מוריד משקפי שמש (וחושף עוד זוג משקפי שמש מתחת)
* &quot;עזוב אותך ילד, מילא שר בטחון, אבל ככה נראית פקידה??&quot; ~ על שלי יחימוביץ' בתור ראש הלשכה של שר הביטחון דאז [[עמיר פרץ]]
* &quot;ילד, אני לא חושב שאפסנאי כמוהו, שהדבר היחידי שהוא נלחם נגדו בצבא זה סקביאס, מתאים להיות שר ביטחון.&quot; ~ על עמיר פרץ
* חלוץ: &quot;שמע, בתור איש צבא אני לא רשאי להביע דעה, אז אני מאמין שאם שרון מינה אותו אז הוא מתאים.&quot; 
:קיציס: &quot;אבל זה לא שרון מינה אותו, זה אולמרט.&quot; 
:חלוץ: &quot;אז עשה את זה בנאדם בהכרה??&quot; וצוחק

===שמעון פרס===
* &quot;שוב דופקים את שמעון, כמו בטרויה. אמרו לי כנס לסוס, שוב דופקים את שמעון.&quot;
* &quot;אתה קורא לי לוזר? דבר בנימוס!!!&quot;
* &quot;בואו אני אפנק אתכם במאכלים מבית אמא, קאסקוס יש כאן גם מיפרום וגולת הכותרת חהריאמע [הגייה לא נכונה של המילה חריימה] ממש כמו בחגיגות המיומנה.&quot; ~ כאשר שמעון פרס מגיע לאולפן מחופש לעמיר פרץ
* &quot;בואו לנגב!&quot; ~ מנסה לקדם את התיירות בנגב
* &quot;הייתי ילד ככל הילדים, אהבתי לשחק בכדור ולהקניט את היבוסים...&quot;
* &quot;את חדרנית בלתי-נלאית!&quot; ~ לציפי לבני כשהתחפשה לחדרנית במלון שבו נשיא ארצות הברית שוהה. מבוסס על דברים דומים שאמר [[יצחק רבין]] על פרס המקורי, שהוא &quot;חתרן בלתי נלאה&quot;.

===אלי ישי===
*&quot;(אנחנו מפגינים) נגד העובדים הזרים, רחמנא ליצלן! גם זרים, וגם עובדים!&quot; ~ פיילוט עונה שמינית
===ג'מאל זחאלקה===
*&quot;בסך הכל ניחמנו אמא שכולה! מה היא אשמה ששלושת ילדיה '''איטבח''', '''אל''' ו'''יאהוד''' פנו לטרור?!&quot;
*&quot;אתה לא תגרור את הפרובוקציה שלנו לדיון רציני!&quot;

==עלמה זק==
===מאי הבלוגרית===
* &quot;את כזאת פאתט.&quot;
* &quot;O-M-G - או מיי גוד!!&quot;
* &quot;אני מוכנה להזמין, תני לי פא והרבה תט! מה יצא? פאתטטטטטטטטטטטט!&quot;
* &quot;שמעת מי עושה הופעה צמודה? פא ותט! פאתט!&quot;
* &quot;.TMI&quot; ~ מאי לשיף בכל פרק ראשי תיבות של too much informaition
* &quot;קצוות.&quot;
* &quot;היוש.&quot;
* &quot;שיואו, את כזאת ילדת כאפות שיפ.&quot;
* &quot;עם כל הארגז מצעים הזה שיש לך מאחורה את עוד תוקעת במבה?!&quot;
* מאי: &quot;תישבעי בכוכב האלופה [[מייקל לואיס]]!&quot;
:שיפשיף: &quot;נשבעת בשחקן המשנה [[מוסקו אלקלעי]].&quot;
*&quot;איכס,זה הרוסי והגמד&quot;

===זהבה גלאון===
* אייל: &quot;לא שומעים אותך טוב.&quot;
:זהבה גלאון: &quot;זה בגלל הכיבוש&quot;. 
*&quot;רגע אחד נאמתי בכנסת על האסיר X, ורגע אחר כך התעוררתי בתוך התא הזה.&quot;

===מאיה בומבילה(מאיה בוסקילה)===
* &quot;אי-מא&quot;

==אסי כהן==
===אביגדור ליברמן===
* [[אביגדור ליברמן|ליברמן]] נותן לרפי איתן נשק:
: &quot;מעצור? נייט! חלודה? נייט! רישיון?.... נייט. נייט ליברמן!&quot;
* &quot;ליברמן ישריין אותך, יעשה לך טוב. מי עושה טוב לעולה חדשה? אולמרט? נייט! ביבי? נייט! ליברמן דא! דא ליברמן! דא! דא ליברמן! דא! דא ליברמן!&quot;
* &quot;דץ! דץ ליברמן!&quot;
* &quot;נינייט!&quot;
* אביגדור ליברמן : &quot;תן לי 5 דקות וכבר לא יהיו קטיושות בשטחים&quot;
: אייל קיציס : &quot;מר ליברמן, אני מבקש..&quot;
: אביגדור ליברמן : &quot;תן לי 10 דקות וגם לא יהיו שטחים&quot;
* אביגדור ליברמן: &quot;יש פתרון לבעיית השהידים בקניונים&quot;.
: אייל קיציס: &quot;נו מה הפתרון?&quot;
: אביגדור ליברמן: &quot;אם רואים ערבי, יורים בו.&quot;
: אייל קיציס: &quot;אבל הרבה פעמים אי אפשר לדעת אם זה מחבל או סתם ערבי תמים.&quot;
: אביגדור ליברמן: &quot;נכון...&quot;
* ליברמן: &quot;הערבים צריכים מקום שיהיה להם מקום ומים זורמים.&quot;
:איל קיציס: &quot;על איזה מקום חשבת?&quot;
:ליברמן: &quot;הים.&quot;
* &quot;שפרה, הסיפור עם זה שלא חגגו לך שבר אותי. זה הזכיר לי את אותו ילד מזוקן בן שבע, שחוזר הביתה מבית-הספר ומצפה לעוגות ונרות - אבל כלום. ככה זה כשאתה נולד ביום של סטאלין. כולם חוגגים רק לו...&quot; ~ לשפרה קורנפלד
* &quot;אני ממליץ לשניכם לשתוק.&quot; ~ כשבנימין נתניהו וציפי ליבני מבקשים שימליץ עליהם לנשיא
* &quot;אינטרנט- לא צריך. מעכשיו יש איווט-נט.&quot; ~ אחרי בחירות 2009
* &quot;אנו מכריזים על הקמת מדינת ישראל ביתנו.&quot; ~ אחרי בחירות 2009

===שאולי===
* &quot;זאת לא פאה, זאת שזירה!&quot;
* &quot;היא נמשכת אליי כמו דבורה למגנט.&quot;
* &quot;באותה תקופה פגשתי בן-אדם זקן חכם סיני בן 158, והוא אמר לי: 'הנשק הכי חזק- זאת הסליחה'. אמרתי לו: 'האור הכי חזק- זה בזריחה'. אמר לי: 'אתה יכול ללעוס חוט, אבל אתה לא יכול לקשור מסטיק'. אמרתי לו: 'פרה יודעת לתת חלב, אבל היא לא יודעת את תאריך התפוגה'. בן אדם בלי ידיים לא יכול למחוא כפיים. יכולתי להיות עשיר בע' אבל בחרתי להיות עשיר בא'. בן אדם יכול להתעטש, אבל התעטשות לא יכולה להיות בן אדם. משולש, שים אותו בחדר, יכול להיות רק משולש. אבל תקשור לו חוט זרוק אותו לשמיים, כבר יש לך עפיפון.&quot; ~ מספר לאנשים בפסטיבל בומבמלה על קורותיו. עונה 7, פרק 12

===אראל מרגלית===
* קיבינימט!

===אורי גלר===
* &quot;אין פה שום אחיזת עיניים אני באמת... עושה כסף מהדברים האלה&quot;
* &quot;אני מבקש, אל תנסו לעשות את זה בבית, זה יכול לגרום נזק חמור מאוד... לקריירה שלי&quot;
* &quot;זו פעם ראשונה שאני עושה את זה, אני מתרגש...&quot;
* &quot;אני הולך לכופף...&quot; 
:&quot;מה, עוד פעם כפית?!&quot;
&quot;&quot;לא... מזלג!&quot;

===שימי פילוס===
* &quot;מה זה פה, אצ'קלונה?&quot;
* &quot;זה היה ככה שהגענו...&quot;
* &quot;שלום גברת צימר, אני מתנצל להפריע לך את מנוחת השבת, אבל... חבר שלי פילוס נשך אותו עקרב, לא עקרב גדול גור עקרבים אני פונה ללב שלך אני רק רוצה למרוח לו פלסטר.&quot; ~ מהמערכון על הצימרים בצפון, כששימי פונה ל&quot;גברת צימר&quot; (עלמה זק) כדי לקחת את הטלוויזיה.
* &quot;הבן שלי הלך לאיבוד, אני פונה ללב שלך, תן לי לקרוא לו במיקרופון [מקבל מקרופון מהדייל] '''פילוס יא קוקצינל!!!'''&quot; ~ ביחד עם חבריו בטיסה
* &quot;נראה לי שנחתנו על פרשת ויצ'תעממו...&quot; ~ כשהבן של פילוס עלה לתורה
* &quot;נו מה זה? אבאל'ה, יש פה צ'יעמום אטומי!!! בוא בוא נלך... גם ככה אין פה משהו לראות.&quot; ~ בסצנת סיום העונה של של &quot;ארץ נהדרת&quot; כשהטיל האיראני הפיל כמעט את כל אנשי ישראל, חוץ מקיציס, אודי ושימי
* &quot;אז למה מכרת לי?&quot; ~ לאחר שדייל מכר לו סיגריה

===טל ברודי===
* &quot;ערב טובה לכם ומבורכת.&quot;
* &quot;מנגנת הימנונה שלנו.&quot;
* &quot;אנחנו עם סגלגולה.&quot;
* &quot;כולנו יהודים , וכולנו עשינו ברית מילה במחתונים שלנו&quot;
* &quot;תודה לאסתי. ובזכותה ליהודים הייתה אורה וסליחה וסבון ושמיכה.&quot; ~ בפורים, כאשר אסתי גינצבורג הופיעה בתפקיד אורח בפרודיה של ראש הממשלה על מגילת אסתר (עונה 7, פרק 8).
* &quot;אני טל ברודי וברודי זה bread, ו-bread זה לחם, ולחם מורחים עם ריבה אבל אני אלרגי לריבה אז אני מורח עם חמאה.&quot; ~ מציג את עצמו

==דב נבון==
===רפי איתן===
* &quot;האם מישהו אמר כאן שרוף?&quot; ~ יורה באקדוח (כאשר עינת שרוף חוקתה בסיום העונה השלישית)
* &quot;אני אירה בך, ואתה תזמר לי כמו טטל'ה. איפה האפיקומן?&quot; ~ צורח על הנשיא קצב עקב חיפושי האפיקומן, שבוע אחרי הבחירות
* &quot;אה! סוף סוף מה שאני צריך! שקית!&quot; ~ מוציא קלטת של דץ ודצה משקית כשהם משווקים את הקלטת החדשה שלהם

===שוקי===
* &quot;אבל קניתי ארון ספרים מה אני אשים בו תותים!?&quot;

==שני כהן==
===קשת ליבליך===
*תאכל/י תחת
*תשתה/תשתי תחת

==רועי בר נתן==
===שרה דנוך===
* &quot;רחמים לא ידע, הוא לא ידע!.&quot;

==ערן זרחוביץ' ==
===נפתלי בנט===
*מ'ניינים
*&quot;די כבר!&quot;
*&quot;פטורף!&quot;

==אייל קיציס==
* &quot;אני באמת חושב שנסתפק... אה... בדברים האלו.&quot;
* &quot;וכעת, עוד כותרות.&quot; / &quot;וכעת, ליתר כותרות השבוע&quot;.
* &quot;עד כאן דברינו לערב זה... ואל תשכחו, יש לנו ארץ נהדרת.&quot;
* &quot;במשרד החינוך מודאגים שמא יאלצו להמציא לעמיר פרץ מורשת.&quot; ~  בתגובה על האיומים על חייו של עמיר פרץ
* &quot;ערב טוב וראשששששון שלום לכם&quot; ~ פותח את התוכנית כששודרה בימי ראשון
* &quot;ערב טוב ושששששני שלום לכם&quot; ~ פותח את התוכנית כששודרה בימי שני
* &quot;ערב טוב ושששששלישי שלום לכם&quot; ~ פותח את התוכנית כששודרה בימי שלישי
* &quot;ערב טוב ורביעי שששששששלום לכם&quot; ~ פותח את התוכנית כששודרה בימי רביעי
* &quot;ערב טוב וחמישששששי שלום לכם&quot; ~ פותח את התוכנית כששודרה בימי חמישי
* &quot;ערב טוב ושששששבת שלום לכם&quot; ~ פותח את התוכנית כששודרה בימי שישי
* &quot;ערב טוב ומוצאי שששששבת שלום לכם&quot; ~ פותח את התוכנית כששודרה במוצאי שבת

==רומנים==
* &quot;הפי פפי.&quot; ~ שמח
* &quot;דיו רבוצה!&quot; ~ קדימה לעבודה
* &quot;גוטי מורצה.&quot; ~ בוקר טוב
* &quot;קוריצה.&quot; ~ תרנגולת
* &quot;אפצ'י קוריצה.&quot; ~ שפעת העופות
* &quot;אנורקסי.&quot; ~ דוגמנית
* &quot;השפנקטנצי?&quot; ~ מי שכח לסגור את הדלת?
* &quot;לאסי!&quot; ~ לחזור
* &quot;פרסי קומוניסטו.&quot; ~ שטיח אדום
* &quot;קישטה אימפוטנציה!&quot; ~ משטרת ההגירה
* &quot;זיזיטריפו.&quot; ~ כוכב על
* &quot;קלורצה.&quot; ~ סופגנייה

==קיפוד ודובה (מהדירה)==
* &quot;טו-אוב&quot;
* &quot;משייף לי את הפאנלים.&quot;
* &quot;משביח לי את הגנים.&quot;
* &quot;סוגר לי את הפינה.&quot;
* &quot;מתאים לי ובניו.&quot;
* &quot;ב-סדר.&quot;
* &quot;מתאים לי אנד סטאנס.&quot;
* &quot;איך מתאים לי שיק בננה ננה סטרפ...&quot;
* &quot;נכון ברור שאני מרשה לכם לגדל כלב בדירה החדשה שלכם... בגבעתים!&quot; אפי אמר
* &quot;ואני יכול לסדר לכם תא טלפון אחר - בגריני'ץ.&quot;
* &quot;סך הכל 400 דולר.&quot;
* &quot;אני לא מאמינה שבאמת נתתם לברווז לשתות מזה.&quot;
* &quot;שאאאאאאאלום.&quot;

==נאמר עליה==
* &quot;תוכנית הסאטירה המצליחה והמובילה בישראל.&quot; ~ איתי שטרן 
* &quot;תוכנית מצחיקה ופיוטית הנוגעת לא אחת בגאונות.&quot; ~ [[דורון קורן]]
* &quot;על הגזענות של ארץ נהדרת נגד המזרחיים עוד נדבר יום אחד. אבל בקצרה: עוד לא נולד המזרחי שייצא טוב בארץ נהדרת. זה המעוז האחרון של האשכנזיות.&quot; ~ [[עמית סגל]] תוקף בטויטר את עורכי התוכנית בעקבות קטע סאטירי ששודר עליו, ה-15 ביוני, 2021
* &quot;במערכת התכנית יודעים לספר על פוליטיקאים שהתקשרו וכמעט התחננו לחיקוי, כמו גם על מושאי חיקוי שנעלבו מהחיקוי שלהם. היו גם כאלה שהשתמשו בחיקוי שלהם כדי להשיג הון פוליטי.&quot; ~ עמית סלונים

== ראו גם ==
* [[זוהי סדום]]

[[קטגוריה:תוכניות טלוויזיה ישראליות]]
[[קטגוריה: סדרות ותוכניות סאטירה]]
[[קטגוריה:סאטירה בישראל]]</text>
      <sha1>kninbfgfjzquhnbesmbr74tb92yoryq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנטון צ'כוב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6393</id>
    <revision>
      <id>188107</id>
      <parentid>185854</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T14:16:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6502:6458:610B:899E:57FC:7490:E39C</ip>
      </contributor>
      <comment>/* מתוך סיפוריו הקצרים */הוספתי תוכן.</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7470" xml:space="preserve">[[קובץ:Anton Chekhov with bow-tie sepia image.jpg|ממוזער|176 פיקסלים||אנטון צ'כוב, 1900]]

'''[[W:אנטון צ'כוב|אנטון פאבלוביץ צ'כוב]]''' (29 בינואר 1860 - 15 ביולי 1904), מחזאי וסופר רוסי.

==מתוך מחזותיו==
[[תמונה:Chekhov 1898 by Osip Braz.jpg|ממוזער|176px|ציור שמן של אנטון צ'כוב (צויר על ידי אוסיף ברץ, 1898)]]

=== השחף (1896)===
{{הפניה לערך מורחב|השחף}}
* &quot;היכולת להתגבר על מכשולים ולהמשיך.&quot;
* &quot;הרבה כנות, פשטות, רעננות וחוש הומור בריא.&quot;
* &quot;איני יכולה להימנע מהרגשת חיבה ל[[גבר]]ים הכותבים ספרות.&quot;
* &quot;&quot;אנשים בינוניים עם שגעון גדלות חשים רגשי עליונות כלפי גאונים אמיתיים.&quot;

=== הדוד וניה (1897)===
{{דף מורחב|הדוד וניה}}
* &quot;העצלות והבטלה זה מִדַבֵק.&quot;
* &quot;כישרון הוא אומץ לב, נפש חופשית ורעיונות גדולים.&quot;
* &quot;אנו [[סבל|סובלים]] פחות כשאין אנו רואים את מי שאנו אוהבים.&quot;
* &quot;על אנשים להיות יפים בכל האופנים - בפניהם, בלבושם, במחשבותיהם ובתוך תוכם.&quot;
* &quot;אין אלה השודדים והדליקות המחריבים את העולם אלא ה[[שנאה]], האיבה והאינטריגות הקטנות.&quot;
* &quot;עוד נמצא את ה[[שלום]], עוד נשמע את המלאכים, עוד נראה את השמים זוהרים כיהלומים.&quot;

=== שלוש אחיות (1901)===
{{הפניה לערך מורחב|שלוש אחיות}}
* &quot;חיינו עוד לא תמו. נחיה נא!&quot;
* &quot;אין אנו מאושרים והאושר אינו קיים, אין אנו יכולים אלא לרצות בו.&quot;
* &quot;אין כל אושר עבורנו; אנו חייבים לעבוד, ואשר לאושר הוא שייך לצאצאינו.&quot;
* &quot;פתאום נדמה לי, שהכול ברור לי בעולם הזה, ואני יודעת, איך צריך לחיות.&quot;

==מתוך סיפוריו הקצרים==
* &quot;המאושר מרגיש טוב רק בגלל שהאומללים נושאים את משאם בשתיקה, ובלעדי השקט הזה, האושר יהיה בלתי אפשרי…&quot;
* &quot;אני [[אדם]] ללא דעות קדומות, ואתה יכול לדבר אִתי בכנות.&quot;
* &quot;הצלחתי לקרוא בפנים האלה את כל המתיקות של חוסר החופש.&quot;
* &quot;אלמלא השנאה והטינה, היו האנשים זוכים לתועלת עצומה.&quot;
* &quot;עוד האדמה קרה, עוד תלוֹשנה הרגליים את השלג ואת הרפש – אבל כמה אוֹרה, כמה חדווה, כמה חגיגה מסביב!&quot; 
'''כינורו של רוטשילד'''
* &quot;קיצורו של דבר, לכל אשר יפנה – שם ההפסד, ותו לא.&quot;
'''באביב'''
* &quot;הכול טוב ויפה בימים המאוּשרים הללוּ – וביחוּד אם צעיר אתה לימים ויודע אתה לאהוֹב מעשי־בראשית והתרגשות־היסטורית לא שכיחה לך וכל מחלה אחרת לא תדע וגם משׂרה ארוּרה לא תכביד עליך את אוּכּפה אשר תהא יושב בשֶלָה ותוסס בתוך איזו ארבעת כתלים מהבוקר עד הערב.&quot;
* &quot;חרדה ממלאה את נפשו. לא חדווה, לא התלהבות, לא תקווה הוֹליד בה ה[[אביב]]; מאוויים מטושטשים וחיוורים תוֹעים בה ומרגיזים אותה ממנוחתה והנה הוא תועה ומתנהל ודעת נבצרה ממנו מה יש את נפשו.&quot; 
'''אישה מספרת'''
* &quot;אנוכי הייתי מבטת אל פניו הנלהבים ומקשיבה לדברים אשר היו מתערבים בהמוּלת־הגשם ורוּח לא היתה בי להניד יד ורגל. חפצה הייתי לעמוד ככה בלי תכלית ולהיות מביטה בעיניים המזהירות הללו – ומקשיבה.&quot; 
* &quot;אני הייתי אהוּבה. אושרי היה כה קרוב לי ולי נדמה, כי הוא מלווני תמיד ותמיד הוא הולך אתי שכם אל שכם; הייתי חיה וצוֹהלת ואפילו מחשבה לא באה אל לבי שאהיה יודעת את עצמי ומבינה את אשר אני מחכה ומה הדבר אשר אני חפצה בו.&quot;
'''בביקעה'''
* &quot;נהגה להשכים קום ולאחר לעלות על מישכבה, וכל הימים היתה מתרוצצת כה וכה, שולי חצאיותיה אסופים לה בידה ומפתחותיה מקרקשים, והיא ממהרת פעם אל האסם, פעם אל המרתף, פעם אל החנות.&quot;
* &quot;היה מטייל לו ברחוב בגילוי ראש, ידיו תחובות לו בכיסיו והוא משיט עיניו מתוך פיזור־נפש פעם לעבר הבקתות, פעם לעבר הרקיע. שש פעמים ביום ישבו בבית לשתות תה; ארבע פעמים ישבו לאכול. ולעת ערב ספרו את הפדיון היומי ורשמו בפינקס, ואחר־כך היו ישנים להם שנת־ישרים.&quot;

==מתוך דבריו==
===כללי===
* &quot;אדישות היא שיתוק הנשמה.&quot;
* &quot;אין כל חדש באמנות, מלבד הכישרון.&quot;
* &quot;הקיצור הוא אחיו של הכישרון.&quot;
* &quot;מוטב למות בידי שוטים מאשר לקבל מהם שבחים.&quot;
* &quot;זה איום ונורא לדעת את סודו של הזולת, ולא להיות מסוגל לבוא לעזרתו.&quot;
* &quot;אומרים שלבסוף האמת תנצח; אך זהו שקר.&quot;

=== מכתבים ===
* &quot;נראה לי כי לחיות לנצח יהיה קשה כמו לישון כל החיים.&quot;
* &quot;אין כל סיבה המצדיקה את הכזב.&quot;
* &quot;מי שאינו יודע להיות משרת, לא יוכל להיות אדון.&quot;
* &quot;אסור לאמן להיות שופט של דמויותיו ודבריהן, אלא רק להיות עד חסר פניות שלהן.&quot;
* &quot;יהיה מה שיהיה נושא השיחה, חייל זקן תמיד ידבר על מלחמה.&quot;
* &quot;ההמון מאמין כי הוא יודע ומבין, וככול שהוא [[טיפשות|אוויל]] יותר כך אופקיו נראים לו עצומים.&quot;

=== פנקס הערות ===
* &quot;[[כלב]] רעב אינו מאמין כי אם בבשר.&quot;
* &quot;אם יש ברצונך שיהיה לך קצת זמן, אל נא תעשה דבר.&quot;
* &quot;למתים אין בושה, אבל הם מצחינים נורא.&quot;
* &quot;אם אתה ירא מן ה[[בדידות]], אל נא תינשא.&quot;
* &quot;דבר אינו מאחד כה חזק כמו ה[[שנאה]]; לא האהבה, לא ה[[ידידות]], ולא ההערצה.&quot;
* &quot;איכרים נמצאים ללא הפסק בעבודה, וזו מילה שאין הם משתמשים בה לעולם.&quot;
* &quot;ללא חברתם של הגברים, הנשים מאבדות את זוהרן, ובלעדיהן הגברים מתבהמים.&quot;
* &quot;איש טוב לב מתבייש אפילו בפני כלב.&quot;

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Anton Pavlovich Chekhov|ויקיטקסט=מחבר:אנטון צ'כוב}}

{{מיון רגיל: צ'כוב, אנטון}}
[[קטגוריה:מחזאים רוסים]]
[[קטגוריה:סופרים רוסים]]</text>
      <sha1>9igrs2m2i7rl9yc6772042v0q3bxuak</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנה קארנינה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10398</id>
    <revision>
      <id>188122</id>
      <parentid>183690</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T06:21:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>31.154.168.58</ip>
      </contributor>
      <comment>תיקנתי שגיאה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3681" xml:space="preserve">[[קובץ:AnnaKareninaTitle.jpg|שמאל|ממוזער|200px|עטיפת הספר במהדורתו הראשונה]]
'''[[w:אנה קארנינה|אנה קארנינה]]''' (ברוסית: '''Анна Каренина''') הוא רומן מאת [[לב טולסטוי]] שפורסם בתחילה כסדרה בהמשכים בירחון, ובשנת 1877 יצא בשלמותו כספר. הספר עובד לסרטי קולנוע.
{{מפריד}}

* &quot;כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה.&quot;
* &quot;דבר לא ישווה לאמא מתוקה.&quot;
* &quot;לאהוב הכל ואת כולם, להקריב את עצמנו תמיד לאהבה, מעיד על כך שאין אנו אוהבים איש.&quot;
* &quot;נישואים מאושרים הם רק אלה שנעשו מתוך חשבון.&quot;
* &quot;הספקות הם מטבע חולשתם של בני אנוש.&quot;
* &quot;כדי לדעת אהבה צריך קודם לטעות, ואחר כך לתקן.&quot;
* &quot;כשאדם מחטט לעצמו בנשמה הוא מעלה לא פעם דברים שיכלו להישאר שם נסתרים מעין רואה.&quot;
* &quot;אישה היא מן עניין שכזה, שכל כמה שתתעמק בו, עדיין תמצא חידושים על גבי חידושים.&quot;
* &quot;הכוח המניע את האדם הוא האינטרס האישי.&quot;
*&quot;הוא ירד למטה, משתדל שלא להביט לעברה, כשם שנמנע אדם מלהביט על השמש, אבל הוא ראה אותה, כשם שרואים את השמש גם בלי להביט.&quot;
* &quot;העמדת פנים מכל סוג עשויה להוליך שולל גם את הנבון והמפוכח באנשים; אבל גם הילד הטיפש ביותר יבחין בה מיד, גם מתחת למחוכם שבמסווים, ויירתע מתוך סלידה ושאט נפש.&quot;
* &quot;בחייה של משפחה, בשביל לקום ולעשות מעשה יש צורך באחד מן השניים: קרע גמור בין בני הזוג, או תמימות דעים אוהבת. אך בשעה שיחסי הזוג אינם ברורים, ואין ביניהם לא זה ולא זה, אי אפשר לעשות כלום.&quot;
* &quot;אין תנאי חיים בעולם שנבצר מן האדם להתרגל אליהם, ובייחוד בשעה שהוא רואה שכל הסובבים אותו חיים גם הם בתנאים אלה עצמם.&quot;
* &quot;זמן רב לא יכול להרדם. רעיונות שונים היו בלבבו, אבל סוף כל הרהוריו היה אחד, הוא – ה[[מוות]]. המוות, שהוא הקץ כל מעללי איש, עמד לנגדו בפעם הראשונה בכל כוחו הגדול... גם בו בעצמו נמצא המוות, והוא הרגיש זאת. אם לא היום – למחר, אם לא למחר – לאחר שלושים שנה, הלא אחד הוא! ומה הוא המוות הזה, אשר אין מנוס ממנו, לא רק לא ידע, לא רק לא שם לבו מימיו להגות בזה, כי אם גם לא יכול ולא נועז להגות בזה.”
* &quot;תשובה לא נמצאה, חוץ מהתשובה הכללית שהחיים משיבים על כל השאלות המסובכות שאין לפתרן. התשובה הזאת היא: יש לעסוק בצרכי היום.&quot;
* &quot;הוא ידע שהדרך היחידה להנצל מבני אדם היא להסתיר את החולשות שלך.&quot;

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.youtube.com/watch?v=Z-nyXX5zOLg קדימון לסרט 'אנה קארנינה' (2012)] {{יוטיוב}}

[[קטגוריה:רומנים רוסיים]]
[[קטגוריה:יצירות ספרותיות שעובדו לקולנוע]]</text>
      <sha1>djathhmlhtlwwwll09uo4l5yc5xa6xz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קרל פופר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13370</id>
    <revision>
      <id>188123</id>
      <parentid>139796</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T07:19:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>TannyC</username>
        <id>13501</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3948" xml:space="preserve">[[קובץ:Karl Popper2.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|&quot;להתחיל לחשוב מחדש.&quot;]]
'''[[W:קרל פופר|קרל פופר]]''' (בגרמנית: '''Karl Raimund Popper''')‏ (28 ביולי 1902 - 17 בספטמבר 1994), פילוסוף אוסטרי־[[הממלכה המאוחדת|בריטי]].
{{מפריד}}

* &quot;הידע שלנו מוגבל, אך בערותנו אינסופית בהכרח.&quot;
* &quot;על המדע להתחיל במיתוס ובביקורת האגדה.&quot;
* &quot;אוייבי ה[[חופש|חירות]] תמיד האשימו את מגניה בחתרנות.&quot;
* &quot;אלה המבטיחים לנו גן עדן מעולם לא יצרו אלא גיהנום.&quot;
* &quot;אין זה אפשרי לדבר באופן שלא יותיר מקום לאי הבנה.&quot;
* &quot;אין בנמצא טיעון הגיוני בעבור מי שאיננו חפץ להתייחס לדבר בהיגיון.&quot;
* &quot;עלינו לשאוף לחירות ולא רק לשלומנו, כי החירות בלבד יש בכוחה להבטיח לנו אותו.&quot;
* &quot;צרות גדולות נובעות מדבר ראוי להערצה ומסוכן בו זמנית - להיטות לשיפור מצב ה[[אנושות]].&quot;
* &quot;כאשר אנו חדלים מלהתיימר להיות מסוגלים לצפות מראש את עתידנו, אנו הופכים אדונים לגורלנו.&quot;
* &quot;כאשר תאוריה נראית בלעדית בעינינו, זהו סימן שלא הבינונו אותה ואת הבעיה שחפצנו לפתור באמצעותה.&quot;
* &quot;אין בנמצא [[היסטוריה]] של המין האנושי; ישנן רק היסטוריות של היבטים שונים של ה[[חיים]] האנושיים.&quot;
* &quot;כאשר אנו מצליחים להפריך תאוריה כלשהי, אנו מאפשרים לעצמנו להתחיל לחשוב מחדש.&quot;
* &quot; אין לאף [[אדם]], גוף או ארגון אנושי מונופול על האמת ולכן ככל שירבו בתוך הציבור דעות ועמדות מגוונות, שיחיו ב[[שלום]] ובסובלנות זו עם זו כך ייטב לכלל האזרחים. &quot;
* &quot;לדאבון הלב, כמה מורים עודם נוהגים במדע כאילו היה 'מכלול של ידע'. אבל אני מקווה שהמושג הזה ייעלם ביום מן הימים, שכן אפשר ללמד [[מדע]] כחלק מרתק מן ה[[היסטוריה]] האנושית כצמיחה מתפתחת במהירות של היפותזות נועזות, הכפופות לשליטת הניסוי והביקורת. אם כך ילמדו אותו, יוכל להיעשות הבסיס ל[[חינוך]]... אשר, במקום שלא יוכל להעמיד מתוכו מומחים, תהיה מטרתו להעמיד לפחות אנשים המסוגלים להבחין בין מאחז עיניים למומחה.&quot; 
* &quot;האמונה שאם המונחים 'מדעי' ו'דטרמיניסטי' אינם נרדפים, יש ביניהם לפחות קשר שלא ינתק, אפשר לומר עליה עכשיו שהיא אחת מאמונות ההבל של תקופה שעדיין לא חלפה כליל. הדטרמיניזם אינו תנאי מוקדם הכרחי למדע המסוגל לחיזויים.&quot; 

== מיוחס ==
* &quot;התאוריה השלישית של פופר... היא התובנה החודרת כי בורות אינה העדר פשוט של ידע, אלא רתיעה פעילה כלפי ידע, הסירוב לדעת, הנובעים מפחדנות, גאווה או עצלנות שכלית.&quot; - רישרד קפושצינסקי.&lt;ref&gt;https://www.nytimes.com/1995/01/01/magazine/lives-well-lived-karl-popper-the-philosopher-as-giantslayer.html&lt;/ref&gt;

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=קרל פופר}}

{{מיון רגיל:פופר, קרל}}
[[קטגוריה:פילוסופים אוסטרים]]
[[קטגוריה:פילוסופים בריטים]]
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]]</text>
      <sha1>4c73cqnr8555yl1dcde2itq6tfkegrq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>188124</id>
      <parentid>188123</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T07:31:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>TannyC</username>
        <id>13501</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3901" xml:space="preserve">[[קובץ:Karl Popper2.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|&quot;להתחיל לחשוב מחדש.&quot;]]
'''[[W:קרל פופר|קרל פופר]]''' (בגרמנית: '''Karl Raimund Popper''')‏ (28 ביולי 1902 - 17 בספטמבר 1994), פילוסוף אוסטרי־[[הממלכה המאוחדת|בריטי]].
{{מפריד}}

* &quot;הידע שלנו מוגבל, אך בערותנו אינסופית בהכרח.&quot;
* &quot;על המדע להתחיל במיתוס ובביקורת האגדה.&quot;
* &quot;אוייבי ה[[חופש|חירות]] תמיד האשימו את מגניה בחתרנות.&quot;
* &quot;אלה המבטיחים לנו גן עדן מעולם לא יצרו אלא גיהנום.&quot;
* &quot;אין זה אפשרי לדבר באופן שלא יותיר מקום לאי הבנה.&quot;
* &quot;אין בנמצא טיעון הגיוני בעבור מי שאיננו חפץ להתייחס לדבר בהיגיון.&quot;
* &quot;עלינו לשאוף לחירות ולא רק לשלומנו, כי החירות בלבד יש בכוחה להבטיח לנו אותו.&quot;
* &quot;צרות גדולות נובעות מדבר ראוי להערצה ומסוכן בו זמנית - להיטות לשיפור מצב ה[[אנושות]].&quot;
* &quot;כאשר אנו חדלים מלהתיימר להיות מסוגלים לצפות מראש את עתידנו, אנו הופכים אדונים לגורלנו.&quot;
* &quot;כאשר תאוריה נראית בלעדית בעינינו, זהו סימן שלא הבינונו אותה ואת הבעיה שחפצנו לפתור באמצעותה.&quot;
* &quot;אין בנמצא [[היסטוריה]] של המין האנושי; ישנן רק היסטוריות של היבטים שונים של ה[[חיים]] האנושיים.&quot;
* &quot;כאשר אנו מצליחים להפריך תאוריה כלשהי, אנו מאפשרים לעצמנו להתחיל לחשוב מחדש.&quot;
* &quot; אין לאף [[אדם]], גוף או ארגון אנושי מונופול על האמת ולכן ככל שירבו בתוך הציבור דעות ועמדות מגוונות, שיחיו ב[[שלום]] ובסובלנות זו עם זו כך ייטב לכלל האזרחים. &quot;
* &quot;לדאבון הלב, כמה מורים עודם נוהגים במדע כאילו היה 'מכלול של ידע'. אבל אני מקווה שהמושג הזה ייעלם ביום מן הימים, שכן אפשר ללמד [[מדע]] כחלק מרתק מן ה[[היסטוריה]] האנושית כצמיחה מתפתחת במהירות של היפותזות נועזות, הכפופות לשליטת הניסוי והביקורת. אם כך ילמדו אותו, יוכל להיעשות הבסיס ל[[חינוך]]... אשר, במקום שלא יוכל להעמיד מתוכו מומחים, תהיה מטרתו להעמיד לפחות אנשים המסוגלים להבחין בין מאחז עיניים למומחה.&quot; 
* &quot;האמונה שאם המונחים 'מדעי' ו'דטרמיניסטי' אינם נרדפים, יש ביניהם לפחות קשר שלא ינתק, אפשר לומר עליה עכשיו שהיא אחת מאמונות ההבל של תקופה שעדיין לא חלפה כליל. הדטרמיניזם אינו תנאי מוקדם הכרחי למדע המסוגל לחיזויים.&quot; 

== מיוחס ==
* &quot;בורות אינה העדר פשוט של ידע, אלא רתיעה פעילה כלפי ידע, הסירוב לדעת, הנובעים מפחדנות, גאווה או עצלנות שכלית.&quot; - רישרד קפושצינסקי, עיקרון שמייחס לפופר.&lt;ref&gt;https://www.nytimes.com/1995/01/01/magazine/lives-well-lived-karl-popper-the-philosopher-as-giantslayer.html&lt;/ref&gt;

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=קרל פופר}}

{{מיון רגיל:פופר, קרל}}
[[קטגוריה:פילוסופים אוסטרים]]
[[קטגוריה:פילוסופים בריטים]]
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]]</text>
      <sha1>nc1lz6ei1ibowb4eg02nieancg0gui5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>188126</id>
      <parentid>188124</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T07:50:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>TannyC</username>
        <id>13501</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4030" xml:space="preserve">[[קובץ:Karl Popper2.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|&quot;להתחיל לחשוב מחדש.&quot;]]
'''[[W:קרל פופר|קרל פופר]]''' (בגרמנית: '''Karl Raimund Popper''')‏ (28 ביולי 1902 - 17 בספטמבר 1994), פילוסוף אוסטרי־[[הממלכה המאוחדת|בריטי]].
{{מפריד}}

* &quot;הידע שלנו מוגבל, אך בערותנו אינסופית בהכרח.&quot;
* &quot;על המדע להתחיל במיתוס ובביקורת האגדה.&quot;
* &quot;אוייבי ה[[חופש|חירות]] תמיד האשימו את מגניה בחתרנות.&quot;
* &quot;אלה המבטיחים לנו גן עדן מעולם לא יצרו אלא גיהנום.&quot;
* &quot;אין זה אפשרי לדבר באופן שלא יותיר מקום לאי הבנה.&quot;
* &quot;אין בנמצא טיעון הגיוני בעבור מי שאיננו חפץ להתייחס לדבר בהיגיון.&quot;
* &quot;עלינו לשאוף לחירות ולא רק לשלומנו, כי החירות בלבד יש בכוחה להבטיח לנו אותו.&quot;
* &quot;צרות גדולות נובעות מדבר ראוי להערצה ומסוכן בו זמנית - להיטות לשיפור מצב ה[[אנושות]].&quot;
* &quot;כאשר אנו חדלים מלהתיימר להיות מסוגלים לצפות מראש את עתידנו, אנו הופכים אדונים לגורלנו.&quot;
* &quot;כאשר תאוריה נראית בלעדית בעינינו, זהו סימן שלא הבינונו אותה ואת הבעיה שחפצנו לפתור באמצעותה.&quot;
* &quot;אין בנמצא [[היסטוריה]] של המין האנושי; ישנן רק היסטוריות של היבטים שונים של ה[[חיים]] האנושיים.&quot;
* &quot;כאשר אנו מצליחים להפריך תאוריה כלשהי, אנו מאפשרים לעצמנו להתחיל לחשוב מחדש.&quot;
* &quot; אין לאף [[אדם]], גוף או ארגון אנושי מונופול על האמת ולכן ככל שירבו בתוך הציבור דעות ועמדות מגוונות, שיחיו ב[[שלום]] ובסובלנות זו עם זו כך ייטב לכלל האזרחים. &quot;
* &quot;לדאבון הלב, כמה מורים עודם נוהגים במדע כאילו היה 'מכלול של ידע'. אבל אני מקווה שהמושג הזה ייעלם ביום מן הימים, שכן אפשר ללמד [[מדע]] כחלק מרתק מן ה[[היסטוריה]] האנושית כצמיחה מתפתחת במהירות של היפותזות נועזות, הכפופות לשליטת הניסוי והביקורת. אם כך ילמדו אותו, יוכל להיעשות הבסיס ל[[חינוך]]... אשר, במקום שלא יוכל להעמיד מתוכו מומחים, תהיה מטרתו להעמיד לפחות אנשים המסוגלים להבחין בין מאחז עיניים למומחה.&quot; 
* &quot;האמונה שאם המונחים 'מדעי' ו'דטרמיניסטי' אינם נרדפים, יש ביניהם לפחות קשר שלא ינתק, אפשר לומר עליה עכשיו שהיא אחת מאמונות ההבל של תקופה שעדיין לא חלפה כליל. הדטרמיניזם אינו תנאי מוקדם הכרחי למדע המסוגל לחיזויים.&quot; 

== מיוחס ==
* &quot;בורות אינה העדר פשוט של ידע, אלא רתיעה פעילה כלפי ידע, הסירוב לדעת, הנובעים מפחדנות, גאווה או עצלנות שכלית.&quot; - רישרד קפושצינסקי, עיקרון שמייחס לפופר.&lt;ref&gt;https://www.nytimes.com/1995/01/01/magazine/lives-well-lived-karl-popper-the-philosopher-as-giantslayer.html&lt;/ref&gt;
מופיע בדרך כלל כך: &quot;בורות אמיתית היא לא העדר ידע, אלא הסירוב לרכוש אותו.&quot;

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=קרל פופר}}

{{מיון רגיל:פופר, קרל}}
[[קטגוריה:פילוסופים אוסטרים]]
[[קטגוריה:פילוסופים בריטים]]
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]]</text>
      <sha1>rms3sg54h867r841t01n1kkvr8kqxni</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>188127</id>
      <parentid>188126</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T07:54:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>TannyC</username>
        <id>13501</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4062" xml:space="preserve">[[קובץ:Karl Popper2.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|&quot;להתחיל לחשוב מחדש.&quot;]]
'''[[W:קרל פופר|קרל פופר]]''' (בגרמנית: '''Karl Raimund Popper''')‏ (28 ביולי 1902 - 17 בספטמבר 1994), פילוסוף אוסטרי־[[הממלכה המאוחדת|בריטי]].
{{מפריד}}

* &quot;הידע שלנו מוגבל, אך בערותנו אינסופית בהכרח.&quot;
* &quot;על המדע להתחיל במיתוס ובביקורת האגדה.&quot;
* &quot;אוייבי ה[[חופש|חירות]] תמיד האשימו את מגניה בחתרנות.&quot;
* &quot;אלה המבטיחים לנו גן עדן מעולם לא יצרו אלא גיהנום.&quot;
* &quot;אין זה אפשרי לדבר באופן שלא יותיר מקום לאי הבנה.&quot;
* &quot;אין בנמצא טיעון הגיוני בעבור מי שאיננו חפץ להתייחס לדבר בהיגיון.&quot;
* &quot;עלינו לשאוף לחירות ולא רק לשלומנו, כי החירות בלבד יש בכוחה להבטיח לנו אותו.&quot;
* &quot;צרות גדולות נובעות מדבר ראוי להערצה ומסוכן בו זמנית - להיטות לשיפור מצב ה[[אנושות]].&quot;
* &quot;כאשר אנו חדלים מלהתיימר להיות מסוגלים לצפות מראש את עתידנו, אנו הופכים אדונים לגורלנו.&quot;
* &quot;כאשר תאוריה נראית בלעדית בעינינו, זהו סימן שלא הבינונו אותה ואת הבעיה שחפצנו לפתור באמצעותה.&quot;
* &quot;אין בנמצא [[היסטוריה]] של המין האנושי; ישנן רק היסטוריות של היבטים שונים של ה[[חיים]] האנושיים.&quot;
* &quot;כאשר אנו מצליחים להפריך תאוריה כלשהי, אנו מאפשרים לעצמנו להתחיל לחשוב מחדש.&quot;
* &quot; אין לאף [[אדם]], גוף או ארגון אנושי מונופול על האמת ולכן ככל שירבו בתוך הציבור דעות ועמדות מגוונות, שיחיו ב[[שלום]] ובסובלנות זו עם זו כך ייטב לכלל האזרחים. &quot;
* &quot;לדאבון הלב, כמה מורים עודם נוהגים במדע כאילו היה 'מכלול של ידע'. אבל אני מקווה שהמושג הזה ייעלם ביום מן הימים, שכן אפשר ללמד [[מדע]] כחלק מרתק מן ה[[היסטוריה]] האנושית כצמיחה מתפתחת במהירות של היפותזות נועזות, הכפופות לשליטת הניסוי והביקורת. אם כך ילמדו אותו, יוכל להיעשות הבסיס ל[[חינוך]]... אשר, במקום שלא יוכל להעמיד מתוכו מומחים, תהיה מטרתו להעמיד לפחות אנשים המסוגלים להבחין בין מאחז עיניים למומחה.&quot; 
* &quot;האמונה שאם המונחים 'מדעי' ו'דטרמיניסטי' אינם נרדפים, יש ביניהם לפחות קשר שלא ינתק, אפשר לומר עליה עכשיו שהיא אחת מאמונות ההבל של תקופה שעדיין לא חלפה כליל. הדטרמיניזם אינו תנאי מוקדם הכרחי למדע המסוגל לחיזויים.&quot; 

== מיוחס ==
* &quot;בורות אינה העדר פשוט של ידע, אלא רתיעה פעילה כלפי ידע, הסירוב לדעת, הנובעים מפחדנות, גאווה או עצלנות שכלית.&quot; - רישרד קפושצינסקי, עיקרון שמייחס לפופר.&lt;ref&gt;https://www.nytimes.com/1995/01/01/magazine/lives-well-lived-karl-popper-the-philosopher-as-giantslayer.html&lt;/ref&gt;
(מופיע בדרך כלל כך, כציטוט הוא שגוי: &quot;בורות אמיתית היא לא העדר ידע, אלא הסירוב לרכוש אותו.&quot;)

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=קרל פופר}}

{{מיון רגיל:פופר, קרל}}
[[קטגוריה:פילוסופים אוסטרים]]
[[קטגוריה:פילוסופים בריטים]]
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]]</text>
      <sha1>2nkd9ou1detica83yuwllbgb72b3t54</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סינדרלה (סרט, 1950)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21116</id>
    <revision>
      <id>188120</id>
      <parentid>186371</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T04:47:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>77.137.68.120</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1394" xml:space="preserve">[[קובץ:1950 is the Cinderella year.jpg|ממוזער|200px|כרזת הסרט]]
'''[[w:סינדרלה (סרט, 1950)|סינדרלה]]''' (באנגלית: '''Cinderella''') הוא סרט אנימציה מ־1950 של חברת דיסני המבוסס על המעשייה &quot;[[סינדרלה]]&quot;. 
{{מפריד}}
* &quot;החלומות הם משאלות של [[אושר]].&quot;
* &quot;לא יפה להפריע למישהו באמצע ה[[חלום]], אני יודעת שזה [[בוקר]] יפה אבל גם החלום שלי היה יפה.&quot;
* &quot;לו איבדת את ה[[אמונה]] לא הייתי יכולה להיות כאן, אבל אני כאן.&quot;
* &quot;נגבי את הדמעות, עליך להיות יפה בנשף.&quot;
* &quot;אבל עלינו להזדרז כי גם למעשי קסם דרוש קצת [[זמן]].&quot;
* '''סינדרלה''' : אה, זה כמו חלום! חלום נפלא שהתגשם.&quot;
: '''פייה''': אה כן, יקירתי! אבל, כמו כל החלומות ... ובכן, אני חוששת שזה לא יימשך זמן רב. רק עד חצות.&quot;
* &quot;המתן בבקשה! האם אני יכולה לנסות את זה גם?&quot;

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.youtube.com/watch?v=Ry-czt5yRM8 קדימון לסרט סינדרלה] {{אנגלית}} {{יוטיוב}}

[[קטגוריה:סרטי הנפשה]]
[[קטגוריה:דיסני: סרטים]]
[[קטגוריה:סינדרלה]]</text>
      <sha1>ims31slucxof66n3p5g006kdyz6hu5x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נשף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21219</id>
    <revision>
      <id>188121</id>
      <parentid>165269</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T04:51:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>77.137.68.120</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2434" xml:space="preserve">[[קובץ:Une soirée élégante par Victor Gabriel Gilbert (A).jpg|ממוזער|210 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=נשף|נושא=נשף}}

* &quot;כל הנשפים הם תחפושת, אפילו נשפים של נודיסטים.&quot; ~ [[w:הוגו שטיינהאוס|הוגו שטיינהאוס]]
* &quot;החברה היא נשף מסיכות שכל אחד מסתיר בו את אופיו האמיתי ומגלה אותו בהסתרתו.&quot; ~ [[ראלף וולדו אמרסון]]
* &quot;החברה הבורגנית שלנו דומה לנשף מסכות גדול, בו כל אחד מנסה להטעות ולרמות את הזולת.&quot; ~ [[אוגוסט בבל]]
* &quot;תקופת [[חג המולד]] משתלבת נהדר עם מסורת הוואלס של העיר, שמתחילה בסוף דצמבר וכוללת לא פחות מ־300 נשפים בעונת ה[[חורף]]. הנשף הגדול והרשמי שפותח את עונת הוואלס מתקיים בליל הסילבסטר בבית ה[[אופרה]].&quot; ~ מורן רגב, על וינה
* &quot;הפאר, ה[[עושר]] ותעתועי התאורה בטירה שיגרמו לכם לדמיין בטעות מסיבות נשפים מרובות משתתפים, הטירה תוכננה לאדם אחד בלבד, המלך ולא איש נוסף מלבדו.&quot; ~ חזי מנע, על [[W:טירת נוישוונשטיין|טירת נוישוונשטיין]]
* &quot;סרטי דיסני מעבירים לצופה את התחושה שמה שאמור לקרות פשוט יקרה מעצמו. את צריכה ללכת לנשף אבל אין לך מה ללבוש? אל תדאגי, ה[[פיה (פנטזיה)|פיה]] הסנדקית שלך תופיע ברגע האחרון ותציל את המצב.&quot; ~ נטלי להב
* &quot;הנשפים נערכים על ידי בעלי כיסים ובעלי יכולת, בעלי ידיעה בהליכות העולם ובהלכות מידות ודרך־ארץ. ולוקחים בהם חלק כעושים ובנהגים [[גבר]]ים מהודרים בעלי זקיפות ובעלי תקיפות, וביותר גברות מהודרות, שזיו פניהן מושך את הלב, ויקר מלבושיהן נוסך תדהמה של פליאה.&quot; ~ [[W:שלמה שפאן|שלמה שפאן]],  'הנשף'
* &quot;נגבי את הדמעות, עליך להיות יפה בנשף.&quot; ~ מתוך הסרט [[סינדרלה (סרט, 1950)|סינדרלה]]

[[קטגוריה:אירועים]]</text>
      <sha1>40664f06zoogu3hzj6diz3tc3k5ldm4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דני גבע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24215</id>
    <revision>
      <id>188119</id>
      <parentid>187786</parentid>
      <timestamp>2022-07-28T03:34:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>77.137.68.120</ip>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3623" xml:space="preserve">[[קובץ:Alenbi Romance six.jpg|ממוזער|200px|דני גבע, 2005]]
'''[[w:דני גבע|דני גבע]]''' (נולד ב־17 בספטמבר 1974) הוא שחקן [[ישראל|ישראלי]].
{{מפריד}}

* &quot;כשאתה יוצא מחוץ לשבט שלך, מחוץ לקהילה, הגמול של העבודה לא קיים יותר. אתה נמצא בקהילה שהקודים שלה לא נהירים לך, וזה כמו לחצוב בסלע שאתה לא יודע אם הוא קיים בכלל. אני מרגיש ששחקנים ומוזיקאים הם כאלה. הפזילה לתרבות ה[[ארצות הברית|אמריקאית]] או ה[[אירופה|אירופית]] מובנת לי, אבל בסופו של דבר אין את המהות של המקצוע שאני עוסק בו. רוצה לשחק בארץ, עם חברים ישראלים, מול קהל ישראלי, ולדעת שיש לי משמעות בתוך האנשים. זה התפקיד שמוטל עליי.&quot;
* &quot;האזרחים שגרים באריאל הם חלק מהשבט שלי, מהקהילה שלי, ולכן לא הייתי בוחר לא להופיע שם.&quot;
* &quot;במסגרת הלימודים יצרתי סרט על הסכסוך שמראה את ההקבלה בין הצד הישראלי לצד ה[[פלסטינים|פלסטיני]]. להביע [[דעה]] זה חלק מהדת שלי.&quot;
* &quot;אני דתי, בדת שלי. אני מקדש דברים שחשובים לי. למשל, נושא ה[[משחק (אמנות הבמה)|משחק]]. יש דברים שהם קדושים לי, מובדלים לי. אני מבדיל אותם מהחול, מהגשמי. אני בן אדם של ערכים. אני רוכש המון כבוד לאנשים שמכבדים ערכים מסוימים והולכים על פיהם. בערכים שאני מאמין, אני מאמין בקנאות שהיא כמעט דתית. כרגע, אני מאמין בלעבוד קשה ולבטל את הציניות. זה מאוד מאוד קשה.&quot;
* &quot;אני נהנה לשחק ונהנה לראות חברים משחקים לידי. [[תיאטרון]] זה טקס עבורי. כמו כל פולחן דתי. הרי התיאטרון הראשון היה פולחן דתי בעצם. ההשתתפות בזה מאוד מהנה עבורי, מאוד מרגשת. זו יצירה שכל רגע מגיע עליה ציון, מגיע פידבק, מהקהל או מהשחקן שמולך. היצירה מתרחשת בזמן אמת. אין עריכה, אי אפשר לעצור.&quot;
* &quot;אני לא אעשה דברים שמנוגדים לאמונה שלי. ביקשו אותי פעם להשתתף בסרט פרו־פלסטיני. הבנתי לאן זה הולך וסירבתי.&quot;
* &quot;אני לא חושב שקשה להתפרנס ממשחק. אולי רצף העבודה לא מובטח לך בתור שחקן, אבל אם אתה באמת מסור, אז אתה כן יכול לדעת כמה ומתי תעבוד. זה איכשהו מסתדר.&quot;
* &quot;גברים היום נורא נזהרים להיות [[פוליטיקלי קורקט]], רגישים, מכילים. אישה שמתגנדרת זה טבעי ומקובל אבל גבריות מחוספסת, נהייתה פתאום לא מקובלת. פעם גבר היה מתבייש לתלות [[כביסה]], היום כל הגברים תולים כביסה. משהו קרה וגם עליי זה לא פסח. גם אני התעדנתי.&quot;
* &quot;משהו קרה לנו בתור חברה. החברה שלנו הלכה ונעשתה יותר צינית, עברנו [[אמריקניזציה]].&quot;

{{מיון רגיל:גבע, דני}}
[[קטגוריה:שחקנים ישראלים]]</text>
      <sha1>qrriq2v00gfvqu2itb92iloec2pjgl1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קהילה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24277</id>
    <revision>
      <id>188109</id>
      <parentid>188085</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T15:50:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2107" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=קהילה|נושא=קהילה}}

* &quot;הקהילה האמיתית היא ה[[עולם]] כולו.&quot; ~ [[דיוגנס]]
* &quot;[[אומה]] היא קהילה פוליטית מדומיינת.&quot; ~ [[W:בנדיקט אנדרסון|בנדיקט אנדרסון]]
* &quot;יחידים יכולים לייצר קהילות, אך רק מוסדות יכולים לבנות אומה.&quot; ~ [[בנימין ד'יזראלי]]
* &quot;ה[[בגדים]] עושים את האדם. לאנשים [[עירום|עירומים]] יש מעט או אין בכלל השפעה על הקהילה.&quot; ~ [[מארק טוויין]]
* &quot;אסונם של חסרי־הזכויות איננו בכך שחייהם, חירותם, ויכולתם לשאוף לאושר, או זכות השוויון בפני החוק וחופש הביטוי – נוסחאות שהוגדרו כדי לפתור בעיות בתוך קהילות נתונות – נשללו מהם, אלא ששוב אין הם שייכים לשום קהילה.&quot; ~ [[חנה ארנדט]]
* &quot;הדרך ליציאה מהמשבר הלאומי היא באמצעות גיוס וארגון הסוכנויות הרבות לעזרה עצמית הקיימות בקהילה. זו תמיד הייתה הדרך ה[[ארצות הברית|אמריקנית]].&quot; ~ [[הרברט הובר]]
* &quot;ה[[אינטרנט]] יכול לקשר אותך לקהילה של אנשים שהולכים באותה הדרך.&quot; ~ גופי קלאייל, &quot;[[האדם המאושר]]&quot;
* &quot;עדיין יש לי אמון ב[[אנושות]], שיש אפשרות שיש אנשים שצוברים כסף וכוח ועדיין חשובה להם גם טובת הכלל, ויש להם קהילה סביבם ששומרת אותם עם רגליים על הקרקע, מציאותיים.&quot; ~ [[מאלין אקרמן]]
* &quot;לחיות חיים ללא קהילה מוכרת ותומכת גורם לך להתמודד לבד, עם עצמך בעיקר. זה בא לידי ביטוי גם ב[[זוגיות]]. אפילו לריב קשה, כי אין לך לאן ללכת.&quot; ~ [[טל פאר-הכהן]]

[[קטגוריה:מדעי החברה]]</text>
      <sha1>olcqeqx71m3q49gzi35uuye78wgq6ap</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נישואין נוסח תל אביב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24278</id>
    <revision>
      <id>188110</id>
      <parentid>188088</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T15:57:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1018" xml:space="preserve">'''[[W:נישואין נוסח תל אביב|נישואין נוסח תל אביב]]''' הוא [[קולנוע ישראלי|סרט ישראלי]] משנת 1979.

* &quot;אני חושבת יש לי בדיוק מה את מחפשת, גבר מבוגר עם הרבה [[כסף]], משהו באמת הזדמנות.&quot;
* &quot;הוא מחפש אישה חסכונית, הוא לא אוהב להוציא כסף.&quot;
* &quot;כמו לפי הזמנה, הופיע לי משהו מהשמיים.&quot;
* &quot;אני אוהב לבדוק את הסחורה לפני שאני קונה.&quot;
* &quot;ארוחת ערב, בית קפה, מה אני [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|רוטשילד]]?&quot;
* &quot;אם הוא הזמין אותי אליו כשהוא חשב שאני מגמגמת אז שהוא ייראה שאני לא מגמגמת הוא יישתגע אחריי.&quot;
* &quot;איזה עוגיות, מה אני [[w:פרומין|פרומין]]?&quot;
* &quot;הוא אומנם בן שלי אבל הוא מוצלח כמו האבא.&quot;

[[קטגוריה:סרטים ישראליים]]</text>
      <sha1>7ryn57aplfn10r3n4yu4vxa8ff3gfmt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פריפריה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24279</id>
    <revision>
      <id>188098</id>
      <parentid>188089</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T13:33:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2704" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=פריפריה|נושא=פריפריה}}

* &quot;המדינה מתנערת לאט־לאט ממחויבותה לבריאות דרך הביטוח המשלים. המערכת חצי מורעבת. חייבים יותר מיטות ובינוי ושיפור בפריפריה. המערכת חייבת להיות ציבורית ושוויונית.&quot; ~ [[אבי ניסנקורן]]
* &quot;אנחנו צריכים להגיע להשוואת תנאים בתחום הדיור של ההתיישבות הכפרית לעירונית, ולאפשר לתושבי הכפר להתפרנס ולהתקיים הן מחקלאות, הן מתעשייה והן ממקצועות חופשיים. בעינינו יש ערך להתיישבות הקואופרטיבית הפרוסה בפריפריה ולאורך גבולות המדינה.&quot; ~ [[אלון שוסטר]]
* &quot;מה שאני יכול להגיד זה שממשלת ישראל שמה בעדיפות משנית, אם לא פחות מזה, את הפריפריה - גם מבחינת הקשב של הממשלה לתושבים.&quot; ~ [[עמר בר-לב]], 2012
* &quot;אני, נערת הפריפריה חסרת הביטחון, נאלצתי להתמודד עם התככים של חבר'ה מ[[תל אביב]], יוצאי להקות הנוער משם. כל הסולואים הלכו אליהם, ואותי בקושי שמעו.&quot; ~ [[דפנה דקל]]
* &quot;מי נמצא ביחידות הקרביות? האתיופים והרוסים, והדתיים והחיילים הבודדים והפריפריה.&quot; ~ [[אביחי רונצקי]]
* &quot;מנהיג שהפגין דוגמא אישית ופעל בכל כוחו לחיזוק הנגב והפריפריה.&quot; ~ [[ניר ברקת]] על [[דוד בן גוריון]]
* &quot;התרבות הישראלית היום היא הרבה יותר מגוונת ומרובדת ממה שנראה על פני השטח... ייתכן שהשינויים הללו הם באמת ב[[תל אביב]], שינויים של אליטה, ואינם מצויים בפריפריה הישראלית. ושנית, הם ברמה של הפרט, ופחות ברמה הלאומית.&quot; ~ [[W:מיכאל גלוזמן|מיכאל גלוזמן]]
* &quot;ההנגשה של האקדמיה לפריפריה זה דבר חשוב, אך חייבים לשמור על רמה מקצועית, ויש רף מסוים של ידיעת האנגלית שמתחתיו לא ניתן להתקבל לאקדמיה.&quot; ~ פרופ' בתיה לאופר
* &quot;צא ושאל כל אדם בפריפריה מה הוא רוצה, שהילדה שלו תהיה [[רופא]]ה או קוסמטיקאית. ברור מה התשובה.&quot; ~ [[w:יפעת ביטון|יפעת ביטון]]

[[קטגוריה:גאוגרפיה]]</text>
      <sha1>gh27lxnwa172wny6pg8yew5r7u0mk9i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>188099</id>
      <parentid>188098</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T13:36:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>הרחבה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3019" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=פריפריה|נושא=פריפריה}}

* &quot;המדינה מתנערת לאט־לאט ממחויבותה לבריאות דרך הביטוח המשלים. המערכת חצי מורעבת. חייבים יותר מיטות ובינוי ושיפור בפריפריה. המערכת חייבת להיות ציבורית ושוויונית.&quot; ~ [[אבי ניסנקורן]]
* &quot;אנחנו צריכים להגיע להשוואת תנאים בתחום הדיור של ההתיישבות הכפרית לעירונית, ולאפשר לתושבי הכפר להתפרנס ולהתקיים הן מחקלאות, הן מתעשייה והן ממקצועות חופשיים. בעינינו יש ערך להתיישבות הקואופרטיבית הפרוסה בפריפריה ולאורך גבולות המדינה.&quot; ~ [[אלון שוסטר]]
* &quot;מה שאני יכול להגיד זה שממשלת ישראל שמה בעדיפות משנית, אם לא פחות מזה, את הפריפריה - גם מבחינת הקשב של הממשלה לתושבים.&quot; ~ [[עמר בר-לב]], 2012
* &quot;בכנסת הראשונה היה מספרם של חברי הכנסת מהקיבוצים ומהמושבים גדול ממספר חברי הכנסת מתל־אביב. בראשית שנות ה־50 החל כרסום ביוקרת הפריפריה בתודעה הלאומית.&quot; ~ [[W:זאב צחור|זאב צחור]]
* &quot;אני, נערת הפריפריה חסרת הביטחון, נאלצתי להתמודד עם התככים של חבר'ה מ[[תל אביב]], יוצאי להקות הנוער משם. כל הסולואים הלכו אליהם, ואותי בקושי שמעו.&quot; ~ [[דפנה דקל]]
* &quot;מי נמצא ביחידות הקרביות? האתיופים והרוסים, והדתיים והחיילים הבודדים והפריפריה.&quot; ~ [[אביחי רונצקי]]
* &quot;מנהיג שהפגין דוגמא אישית ופעל בכל כוחו לחיזוק הנגב והפריפריה.&quot; ~ [[ניר ברקת]] על [[דוד בן גוריון]]
* &quot;התרבות הישראלית היום היא הרבה יותר מגוונת ומרובדת ממה שנראה על פני השטח... ייתכן שהשינויים הללו הם באמת ב[[תל אביב]], שינויים של אליטה, ואינם מצויים בפריפריה הישראלית. ושנית, הם ברמה של הפרט, ופחות ברמה הלאומית.&quot; ~ [[W:מיכאל גלוזמן|מיכאל גלוזמן]]
* &quot;ההנגשה של האקדמיה לפריפריה זה דבר חשוב, אך חייבים לשמור על רמה מקצועית, ויש רף מסוים של ידיעת האנגלית שמתחתיו לא ניתן להתקבל לאקדמיה.&quot; ~ פרופ' בתיה לאופר
* &quot;צא ושאל כל אדם בפריפריה מה הוא רוצה, שהילדה שלו תהיה [[רופא]]ה או קוסמטיקאית. ברור מה התשובה.&quot; ~ [[w:יפעת ביטון|יפעת ביטון]]

[[קטגוריה:גאוגרפיה]]</text>
      <sha1>a2egw0g8bf4baer1pz98h0k8dx5yxaf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>188112</id>
      <parentid>188099</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T16:23:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3029" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=פריפריה|נושא=פריפריה}}

* &quot;המדינה מתנערת לאט־לאט ממחויבותה לבריאות דרך הביטוח המשלים. המערכת חצי מורעבת. חייבים יותר מיטות ובינוי ושיפור בפריפריה. המערכת חייבת להיות ציבורית ושוויונית.&quot; ~ [[אבי ניסנקורן]]
* &quot;אנחנו צריכים להגיע להשוואת תנאים בתחום הדיור של ההתיישבות הכפרית לעירונית, ולאפשר לתושבי הכפר להתפרנס ולהתקיים הן מחקלאות, הן מתעשייה והן ממקצועות חופשיים. בעינינו יש ערך להתיישבות הקואופרטיבית הפרוסה בפריפריה ולאורך גבולות המדינה.&quot; ~ [[אלון שוסטר]]
* &quot;מה שאני יכול להגיד זה שממשלת [[ישראל]] שמה בעדיפות משנית, אם לא פחות מזה, את הפריפריה – גם מבחינת הקשב של הממשלה לתושבים.&quot; ~ [[עמר בר-לב]], 2012
* &quot;בכנסת הראשונה היה מספרם של חברי הכנסת מהקיבוצים ומהמושבים גדול ממספר חברי הכנסת מתל־אביב. בראשית שנות ה־50 החל כרסום ביוקרת הפריפריה בתודעה הלאומית.&quot; ~ [[W:זאב צחור|זאב צחור]]
* &quot;אני, נערת הפריפריה חסרת הביטחון, נאלצתי להתמודד עם התככים של חבר'ה מ[[תל אביב]], יוצאי להקות הנוער משם. כל הסולואים הלכו אליהם, ואותי בקושי שמעו.&quot; ~ [[דפנה דקל]]
* &quot;מי נמצא ביחידות הקרביות? האתיופים והרוסים, והדתיים והחיילים הבודדים והפריפריה.&quot; ~ [[אביחי רונצקי]]
* &quot;מנהיג שהפגין דוגמה אישית ופעל בכל כוחו לחיזוק הנגב והפריפריה.&quot; ~ [[ניר ברקת]] על [[דוד בן-גוריון]]
* &quot;התרבות הישראלית היום היא הרבה יותר מגוונת ומרובדת ממה שנראה על פני השטח... ייתכן שהשינויים הללו הם באמת ב[[תל אביב]], שינויים של אליטה, ואינם מצויים בפריפריה הישראלית. ושנית, הם ברמה של הפרט, ופחות ברמה הלאומית.&quot; ~ [[W:מיכאל גלוזמן|מיכאל גלוזמן]]
* &quot;ההנגשה של ה[[אקדמיה]] לפריפריה זה דבר חשוב, אך חייבים לשמור על רמה מקצועית, ויש רף מסוים של ידיעת האנגלית שמתחתיו לא ניתן להתקבל לאקדמיה.&quot; ~ פרופ' בתיה לאופר
* &quot;צא ושאל כל אדם בפריפריה מה הוא רוצה, שהילדה שלו תהיה [[רופא]]ה או קוסמטיקאית. ברור מה התשובה.&quot; ~ [[w:יפעת ביטון|יפעת ביטון]]

[[קטגוריה:גאוגרפיה]]</text>
      <sha1>fdn4gnmr1rtfh9icazmznb1f105msur</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שי ניצן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24280</id>
    <revision>
      <id>188097</id>
      <parentid>188094</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T13:21:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1275" xml:space="preserve">{{עריכה}}
פרקליט המדינה לשעבר.

* &quot;ביקורת, בדומה לאנטיביוטיקה, מועילה רק כשהיא נעשית במידה, אם מגזימים עם הביקורת, זה מסוכן. ביקורת יתר היא כמו מתן תרופות יתר&quot; ~ https://dyoma.co.il/law/1086
* &quot;לומר שאני שמאלני זה קל, אבל מופרך&quot; ~ https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/679/830.html
* &quot;אומרים לי תפיל את ביבי, זה משגע&quot; ~ https://www.inn.co.il/news/371791
* &quot;כשראיתי מה ביבי אמר עלי, אמרתי עד כאן&quot; ~ https://www.kikar.co.il/374060.html
* &quot;שום איום ושום לחץ לא ירתיעוני&quot; ~ https://portal.takdin.co.il/article/Article/4407690

==נאמר עליו==
* “שי ניצן הוא חכם, הוא חריף. הוא יכול לטמא ולטהר את השרץ בק”כ טעמים אבל אני חייב להגיד באותה מידה שהוא איש שהאמת לא נר לרגליו.&quot; ~ משה סעדה, סגן ראש מח&quot;ש[https://actualic.co.il/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%9E%D7%97%D7%A9-%D7%9C%D7%A9%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%A4%D7%95%D7%AA%D7%97-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9A-%D7%A9%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%9F-%D7%95%D7%A2%D7%9C/ מח&quot;ש]</text>
      <sha1>2bi6xi13ag0t4wpp98wdig8q0kn22h0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברוס קמפבל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24281</id>
    <revision>
      <id>188096</id>
      <timestamp>2022-07-27T12:46:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>77.137.68.120</ip>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;'''[[W:ברוס קמפבל|ברוס קמפבל]]''' (באנגלית: '''Bruce Campbell''') (נולד ב־22 ביוני 1958) הוא שחקן [[ארצות הברית|אמריקאי]]. {{מפריד}}  * &quot;יש מרכיב גדול ממני בכל תפקיד שאני עושה. שחקנים שאומרים שהם יכולים לצלול בתוך דמות הם סכיזופרנים או משקרים.&quot; * &quot;נראה היה שהגורל שלי בחיים היה שיהי...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="841" xml:space="preserve">'''[[W:ברוס קמפבל|ברוס קמפבל]]''' (באנגלית: '''Bruce Campbell''') (נולד ב־22 ביוני 1958) הוא שחקן [[ארצות הברית|אמריקאי]].
{{מפריד}}

* &quot;יש מרכיב גדול ממני בכל תפקיד שאני עושה. שחקנים שאומרים שהם יכולים לצלול בתוך דמות הם סכיזופרנים או משקרים.&quot;
* &quot;נראה היה שהגורל שלי בחיים היה שיהיו לי תפקידים גדולים בסרטים קטנים או תפקידים קטנים בסרטים גדולים.&quot;
* &quot;סרט המהווה קלסיקת פולחן הוא כזה שאומץ במלואו על ידי קהל אלטרנטיבי, לא על ידי הקהל הפופולרי.&quot;

{{מיון רגיל:קמפבל, ברוס}}
[[קטגוריה:שחקנים אמריקאים]]</text>
      <sha1>9e2i7i5s47f1c9cbvioz2dh4e1oteld</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>188111</id>
      <parentid>188096</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T16:13:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>תמונה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="926" xml:space="preserve">[[קובץ:Bruce Campbell 2, 2012.jpg|ממוזער|200px|ברוס קמפבל, 2012]]
'''[[W:ברוס קמפבל|ברוס קמפבל]]''' (באנגלית: '''Bruce Campbell''') (נולד ב־22 ביוני 1958) הוא שחקן [[ארצות הברית|אמריקאי]].
{{מפריד}}

* &quot;יש מרכיב גדול ממני בכל תפקיד שאני עושה. שחקנים שאומרים שהם יכולים לצלול בתוך דמות הם סכיזופרנים או משקרים.&quot;
* &quot;נראה היה שהגורל שלי בחיים היה שיהיו לי תפקידים גדולים בסרטים קטנים או תפקידים קטנים בסרטים גדולים.&quot;
* &quot;סרט המהווה קלסיקת פולחן הוא כזה שאומץ במלואו על ידי קהל אלטרנטיבי, לא על ידי הקהל הפופולרי.&quot;

{{מיון רגיל:קמפבל, ברוס}}
[[קטגוריה:שחקנים אמריקאים]]</text>
      <sha1>qphvyhhi9ruek317kstifgdhx3bo2p8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבי בלוט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24282</id>
    <revision>
      <id>188100</id>
      <timestamp>2022-07-27T13:41:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>דף חדש</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1110" xml:space="preserve"> '''[[W:אבי בלוט|אָבִי בְּלוּט]]''' (נולד ב-12 בספטמבר 1974) קצין בצה&quot;ל בדרגת תת-אלוף, היה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה.

* &quot;הטקטיקה היא חלק מהאסטרטגיה.&quot;
* &quot;הטקטיקן ניגש לבעיה ב'עיניים צבאיות', וחוכך בדעתו כיצד ניתן לפתור אותה באמצעים צבאיים. לעומתו האסטרטג מסתכל על הבעיה באופן רחב יותר. הוא מביא לשולחן הדיונים כלי עבודה נוספים לפתרון הבעיה, ומבין כי הפתרון הצבאי איננו מספיק לבדו. &quot;
* &quot;המנהיג בחוכמתו צריך לדעת מתי נכון לפעול באופן צבאי, ומתי 'איפוק זה כוח' ונכון לפעול אחרת ולשלב אמצעים נוספים.&quot;
* &quot;חשיבות הרמה המערכתית גם היום, ביכולתה לקשור בין האסטרטגיה והטקטיקה, וביכולתה לתת מענה רב־ממדי לבעיות מורכבות.&quot;

[[קטגוריה:חיילי צה&quot;ל]]</text>
      <sha1>9d2ncvg5e0b1sprlpwxcn8ticvqudfv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>188101</id>
      <parentid>188100</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T13:42:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1127" xml:space="preserve">'''[[W:אבי בלוט|אָבִי בְּלוּט]]''' (נולד ב־12 בספטמבר 1974) קצין בצה&quot;ל בדרגת תת־אלוף, היה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה.
{{מפריד}}
* &quot;הטקטיקה היא חלק מהאסטרטגיה.&quot;
* &quot;הטקטיקן ניגש לבעיה ב'עיניים צבאיות', וחוכך בדעתו כיצד ניתן לפתור אותה באמצעים צבאיים. לעומתו האסטרטג מסתכל על הבעיה באופן רחב יותר. הוא מביא לשולחן הדיונים כלי עבודה נוספים לפתרון הבעיה, ומבין כי הפתרון הצבאי איננו מספיק לבדו.&quot;
* &quot;ה[[מנהיג]] בחוכמתו צריך לדעת מתי נכון לפעול באופן צבאי, ומתי 'איפוק זה כוח' ונכון לפעול אחרת ולשלב אמצעים נוספים.&quot;
* &quot;חשיבות הרמה המערכתית גם היום, ביכולתה לקשור בין האסטרטגיה והטקטיקה, וביכולתה לתת מענה רב־ממדי לבעיות מורכבות.&quot;

[[קטגוריה:חיילי צה&quot;ל]]</text>
      <sha1>76gdwmhqv96np4v032quw335xoztvvu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>188102</id>
      <parentid>188101</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T13:50:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>הרחבה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1622" xml:space="preserve">'''[[W:אבי בלוט|אָבִי בְּלוּט]]''' (נולד ב־12 בספטמבר 1974) קצין בצה&quot;ל בדרגת תת־אלוף, היה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה.
{{מפריד}}
* &quot;הטקטיקה היא חלק מהאסטרטגיה.&quot;
* &quot;הטקטיקן ניגש לבעיה ב'עיניים צבאיות', וחוכך בדעתו כיצד ניתן לפתור אותה באמצעים צבאיים. לעומתו האסטרטג מסתכל על הבעיה באופן רחב יותר. הוא מביא לשולחן הדיונים כלי עבודה נוספים לפתרון הבעיה, ומבין כי הפתרון הצבאי איננו מספיק לבדו.&quot;
* &quot;ה[[מנהיגות|מנהיג]] בחוכמתו צריך לדעת מתי נכון לפעול באופן צבאי, ומתי 'איפוק זה כוח' ונכון לפעול אחרת ולשלב אמצעים נוספים.&quot;
* &quot;חשיבות הרמה המערכתית גם היום, ביכולתה לקשור בין האסטרטגיה והטקטיקה, וביכולתה לתת מענה רב־ממדי לבעיות מורכבות.&quot;
* &quot;לכל אורכה של ההיסטוריה מצאנו כי כוחות קטנים ('החלש') שהתמודדו מול כוח עדיף וצבא סדור ('החזק') בחרו לפעול ככוחות קומנדו בשיטות גרילה.&quot;
* &quot;האתגרים של יחידות הקומנדו יהיו עצומים ועל כן הם נדרשים ל'זמישות' (agility) - זריזות בביצוע המשימות וגמישות בהתמודדותן עם מצבים משתנים.&quot;
 
[[קטגוריה:חיילי צה&quot;ל]]</text>
      <sha1>c46gbd88pq25lnihree7uqoiq5l7zia</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>188106</id>
      <parentid>188102</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T13:58:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1718" xml:space="preserve">[[קובץ:Avi Bluth. III (cropped).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|אבי בלוט, 2018]]
'''[[W:אבי בלוט|אָבִי בְּלוּט]]''' (נולד ב־12 בספטמבר 1974) קצין בצה&quot;ל בדרגת תת־אלוף, היה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה.
{{מפריד}}
* &quot;הטקטיקה היא חלק מהאסטרטגיה.&quot;
* &quot;הטקטיקן ניגש לבעיה ב'עיניים צבאיות', וחוכך בדעתו כיצד ניתן לפתור אותה באמצעים צבאיים. לעומתו האסטרטג מסתכל על הבעיה באופן רחב יותר. הוא מביא לשולחן הדיונים כלי עבודה נוספים לפתרון הבעיה, ומבין כי הפתרון הצבאי איננו מספיק לבדו.&quot;
* &quot;ה[[מנהיגות|מנהיג]] בחוכמתו צריך לדעת מתי נכון לפעול באופן צבאי, ומתי 'איפוק זה כוח' ונכון לפעול אחרת ולשלב אמצעים נוספים.&quot;
* &quot;חשיבות הרמה המערכתית גם היום, ביכולתה לקשור בין האסטרטגיה והטקטיקה, וביכולתה לתת מענה רב־ממדי לבעיות מורכבות.&quot;
* &quot;לכל אורכה של ההיסטוריה מצאנו כי כוחות קטנים ('החלש') שהתמודדו מול כוח עדיף וצבא סדור ('החזק') בחרו לפעול ככוחות קומנדו בשיטות גרילה.&quot;
* &quot;האתגרים של יחידות הקומנדו יהיו עצומים ועל כן הם נדרשים ל'זמישות' (agility) - זריזות בביצוע המשימות וגמישות בהתמודדותן עם מצבים משתנים.&quot;
 
[[קטגוריה:חיילי צה&quot;ל]]</text>
      <sha1>9ag5aw9op4bq46cab9lvtirdlnoa9vx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>188113</id>
      <parentid>188106</parentid>
      <timestamp>2022-07-27T16:29:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1742" xml:space="preserve">[[קובץ:Avi Bluth. III (cropped).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|אבי בלוט, 2018]]
'''[[W:אבי בלוט|אָבִי בְּלוּט]]''' (נולד ב־12 בספטמבר 1974) הוא קצין ב[[צה&quot;ל]] בדרגת תת־אלוף, היה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה.
{{מפריד}}

* &quot;הטקטיקה היא חלק מהאסטרטגיה.&quot;
* &quot;הטקטיקן ניגש לבעיה ב'עיניים צבאיות', וחוכך בדעתו כיצד ניתן לפתור אותה באמצעים [[צבא|צבאיים]]. לעומתו האסטרטג מסתכל על הבעיה באופן רחב יותר. הוא מביא לשולחן הדיונים כלי עבודה נוספים לפתרון הבעיה, ומבין כי הפתרון הצבאי איננו מספיק לבדו.&quot;
* &quot;ה[[מנהיגות|מנהיג]] בחוכמתו צריך לדעת מתי נכון לפעול באופן צבאי, ומתי 'איפוק זה כוח' ונכון לפעול אחרת ולשלב אמצעים נוספים.&quot;
* &quot;חשיבות הרמה המערכתית גם היום, ביכולתה לקשור בין האסטרטגיה והטקטיקה, וביכולתה לתת מענה רב־ממדי לבעיות מורכבות.&quot;
* &quot;לכל אורכה של ההיסטוריה מצאנו כי כוחות קטנים ('החלש') שהתמודדו מול כוח עדיף וצבא סדור ('החזק') בחרו לפעול ככוחות קומנדו בשיטות גרילה.&quot;
* &quot;האתגרים של יחידות הקומנדו יהיו עצומים ועל כן הם נדרשים ל'זמישות' (Agility) – זריזות בביצוע המשימות וגמישות בהתמודדותן עם מצבים משתנים.&quot;

[[קטגוריה:חיילי צה&quot;ל]]</text>
      <sha1>8k47i0wjwl95g90y7mostmyoc3u5d4p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מה נשים רוצות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24283</id>
    <revision>
      <id>188116</id>
      <timestamp>2022-07-27T20:56:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>77.137.68.120</ip>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;'''[[W:מה נשים רוצות|מה נשים רוצות]]''' (באנגלית: '''What Women Want''') הוא סרט [[ארצות הברית|אמריקאי]] מ־2000. {{מפריד}}  * &quot;אתה מדבר אליי כמו אישה, אתה חושב כמו אישה.&quot; * &quot;יש יותר מדי אסטרוגן בטלוויזיה בימים אלה.&quot; * &quot;נשים הן מטורפות. מי יעשה את זה יותר מפעם אחת?&quot; * &quot;למה בחורים אוהבים...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="697" xml:space="preserve">'''[[W:מה נשים רוצות|מה נשים רוצות]]''' (באנגלית: '''What Women Want''') הוא סרט [[ארצות הברית|אמריקאי]] מ־2000.
{{מפריד}}

* &quot;אתה מדבר אליי כמו אישה, אתה חושב כמו אישה.&quot;
* &quot;יש יותר מדי אסטרוגן בטלוויזיה בימים אלה.&quot;
* &quot;נשים הן מטורפות. מי יעשה את זה יותר מפעם אחת?&quot;
* &quot;למה בחורים אוהבים לעשות את זה מול המראה? כי &quot;חפצים נראים גדולים יותר ממה שהם באמת&quot;.
* &quot;אבא שלי? הוא תמיד היה... כמו דוד בשבילי.&quot;

[[קטגוריה:סרטים אמריקאיים]]</text>
      <sha1>aumbkf1y5lzue7bdh15tzgp2r1thuqi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נודל (סרט)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24284</id>
    <revision>
      <id>188117</id>
      <timestamp>2022-07-28T00:54:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>77.137.68.120</ip>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;'''[[W:נודל (סרט)|נודל (סרט)]]''' הוא [[קולנוע ישראלי|סרט ישראלי]] משנת 2007.  * &quot;יש לך מושג מה הסינים עושים לאנשים שמצפצפים להם על החוקים.&quot; * &quot;אני אתגעגע אלייך שתשבי בכלא הסיני.&quot; * &quot;כל פעם שמתחילים לדבר על הבעות שלך את מיד בורחת לבעיות שלי ושל גילה.&quot; * &quot;אני חייבת להחזיר אות...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="652" xml:space="preserve">'''[[W:נודל (סרט)|נודל (סרט)]]''' הוא [[קולנוע ישראלי|סרט ישראלי]] משנת 2007.

* &quot;יש לך מושג מה הסינים עושים לאנשים שמצפצפים להם על החוקים.&quot;
* &quot;אני אתגעגע אלייך שתשבי בכלא הסיני.&quot;
* &quot;כל פעם שמתחילים לדבר על הבעות שלך את מיד בורחת לבעיות שלי ושל גילה.&quot;
* &quot;אני חייבת להחזיר אותו לאמא שלו.&quot;
* &quot;לך תמצא אמא בתוך מיליארד איש.&quot;
* &quot;את לא אחותי את היועצת נישואים שלי.&quot;

[[קטגוריה:סרטים ישראליים]]</text>
      <sha1>3u1e6qan2go4bsolge7i4pptti0mvv5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שומר ראש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24285</id>
    <revision>
      <id>188118</id>
      <timestamp>2022-07-28T02:25:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>77.137.68.120</ip>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{כותרת נושא|ויקיפדיה=שומר ראש|נושא=שומר ראש}}  * &quot;אני לא כוכב קולנוע כמו שחקנים אחרים שצריכים ללכת עם שומר ראש.&quot; ~ [[אוליבייה מרטינז]] * &quot;בתגובה נמסר: &quot;נמאס מההכפשות: אבל מי מאיתנו לא הרים טיפ-טיפה את קולו? מי מאיתנו לא קיבל את שבת המלכה בבית זונות, מלווה בשומרי ר...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1382" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=שומר ראש|נושא=שומר ראש}}

* &quot;אני לא כוכב קולנוע כמו שחקנים אחרים שצריכים ללכת עם שומר ראש.&quot; ~ [[אוליבייה מרטינז]]
* &quot;בתגובה נמסר: &quot;נמאס מההכפשות: אבל מי מאיתנו לא הרים טיפ-טיפה את קולו? מי מאיתנו לא קיבל את שבת המלכה בבית זונות, מלווה בשומרי ראש?&quot; ~ [[דורון רוזנבלום]], על [[בנימין נתניהו]]
* &quot;אני חף מגינונים ולא לוקח שום דבר כמובן מאליו. אני עומד בתור כמו כל אדם אחר. אני לא משחק אותה עם שומרי ראש כמו חלק מהכוכבים, או מישהו שקורא לעצמו 'מאסטרו'.&quot; ~ [[דן שילון]]
* &quot;1,500 דולר לנפש למען הביקור הקולקטיבי בפולין, בליווי שומרי ראש ושומרי כשרות, רבנים וקצינים לובשי מדים והרבה דגלים, זו הפגנה מיותרת.&quot; ~ [[שולמית אלוני]], על [[מסע בני נוער לפולין]]
* &quot;&quot;אתה רוצה להגיד לי שהיא חיסלה שמונים ושמונה שומרי ראש לפני שחיסלה את או־רן?&quot;.&quot; ~ מתוך הסרט [[להרוג את ביל חלק 2]]

[[קטגוריה:מקצועות]]</text>
      <sha1>02r87fmo4bxfkyfd74cvg6tciisp17s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:קרל פופר</title>
    <ns>1</ns>
    <id>24286</id>
    <revision>
      <id>188125</id>
      <timestamp>2022-07-28T07:37:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>TannyC</username>
        <id>13501</id>
      </contributor>
      <comment>/* ציטוט נפוץ המיוחס בשוגג לפופר: &quot;בורות אמיתית היא לא העדר ידע, אלא הסירוב לרכוש אותו.&quot; */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1046" xml:space="preserve">== ציטוט נפוץ המיוחס בשוגג לפופר: &quot;בורות אמיתית היא לא העדר ידע, אלא הסירוב לרכוש אותו.&quot; ==

הציטוט הנ&quot;ל הוא אולי הציטוט הכי נפוץ המיוחס לפופר, אך לא כך הוא. מדובר בעיקרון שמייחס לו רישרד קפושצינסקי במאמאר הספד בניו יורק טיימז לאחר מותו של פופר (ושהוא ניסח מעט שונה).

יש לציין שהציטוט כמו שהוא אינו מתאים לפילוסופיה של פופר, המעניק משקל מינורי יחסית לעצם רכישת &quot;ידע&quot; - אקט שבעליל יכול רק להקנות כביכול ידע במובן הסובייקטיבי, כפי שפופר כינה זאת - ויותר להשערות ולהפרכות וכו'. (ואין בכך כמובן לאמר שפופר ניסה לקדם בורות מכל סוג שהוא.) [[משתמש:TannyC|TannyC]] - [[שיחת משתמש:TannyC|שיחה]] 10:37, 28 ביולי 2022 (IDT)</text>
      <sha1>3vbzs69g59j0snik5b3xlgfrpzzlm0n</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>